1
1

נציב תלונות השופטים ממליץ על הפסקת כהונתו של דיין

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, ממליץ לוועדה לבחירת דיינים לסיים לאלתר את כהונתו של דיין בבית הדין הרבני האזורי.

מבחן לדיינות. צילום: לדעת

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, ממליץ לוועדה לבחירת דיינים לסיים לאלתר את כהונתו של דיין בבית הדין הרבני האזורי, לאחר שהתברר כי הדיין היה שותף לעריכת בחינה לדיינות שאליה ניגש בנו, והוא גם זה שבדק את מחברת הבחינה של בנו לצד בודק נוסף, ולא הודיע לאיש כי הוא מצוי בניגוד עניינים חריף. כן המליץ הנציב לוועדה, כי אם בנו של הדיין יחליט בעתיד להגיש מועמדות לכהן כדיין בבית דין רבני, מן הראוי שהחלטה זו תובא בפני הוועדה לבחירת דיינים.

בנציבות התקבלה תלונה נגד דיין המשמש כעורך וכבודק בחינות הסמכה לדיינות מזה מספר שנים, והתברר כי היה שותף לעריכת בחינה לדיינות שאליה ניגש בנו ואף בדק את מחברת הבחינה של בנו, לצד בודק נוסף. הדיין לא דיווח מראש לגורמים הרלוונטיים על אודות ניגוד העניינים בו הוא נתון, ועל העובדה שבנו ניגש לבחינות לדיינות, והדבר התגלה באקראי ע”י מחלקת הבחינות. לאחר שהעניין נחשף, נערך בירור גם ביחס למקרי עבר, ונמצא כי התנהלות זו חזרה על עצמה פעם נוספת בעבר, כאשר הדיין בדק מחברת בחינה של בנו, במבחן אחר שנערך למבקשים להיות מוסמכים לדיינות.

בתגובתו לתלונה מסר הדיין, כי הוא התבקש לערוך בדיקה שלישית של מחברות במבחן שערך רב אחר, לאחר ששני בודקים בדקו את המחברות, ולדבריו הוא כלל לא ידע שמחברת הבחינה של בנו נמצאת ביניהן. עוד טען, כי הרבנות פנתה אליו בבקשה דחופה לערוך חלק ממבחן אחר והוא נעתר לבקשה והדגיש כי לא ידע כלל שבנו נרשם למבחן. לדבריו, בנו “הוא אדם עצמאי ובעל משפחה, יש לו את העיסוקים האישיים שלו, ולא הודיע לי על כך שהוא נבחן”.

במהלך בירור התלונה התקבלה בנציבות הודעה ששלחה הרבנות לדיין על הפסקת ההתקשרות לבדיקת בחינות ועריכתן, בה נכתב, בין היתר, כי בעיצומה של הבחינה האחרונה אליה ניגש בנו של הדיין, צולם הדיין במהלך הפסקה באותה בחינה כשהוא משוחח עם בנו במסדרון. נוכח טענתו שכלל לא ידע שבנו נבחן, פנתה הנציבות לדיין שוב וביקשה את תגובתו לתמונה האמורה. בתגובתו השנייה הסביר הדיין, כי הוא נכח במבחן שאותו הוא ערך, בשעה שבנו נבחן באולם סמוך במבחן אחר, והם נפגשו בהפסקה באקראי ושוחחו שיחת נימוסין של כדקה. לדבריו, מזה למעלה מחמש שנים בנו לומד את החומר לדיינות באופן עצמאי ולא במסגרת קבוצה ללימודי דיינות, ולכן לא ידע שבכוונתנו להיבחן.

לדבריו, רק לאחר המבחן נודע לו שבנו אכן נכח במבחן, “הייתי בהתלבטות קשה האם להודיע לרבנות על כך, ואז אפשר שהמבחן שלו ייפסל, דבר שלדעתי אינו צודק לאור הכמות הרבה של החומר וההשקעה המרובה הנדרשת לחזרות לקראת מבחן זה, וכן שרק פעם בשנה אפשר להיבחן על מבחן זה, או להעלים עין. העדפתי את האפשרות השנייה מחמת הנימוק שצוין”. הדיין הדגיש עוד, כי כאשר בדק את מחברת הבחינה של בנו, הוא העניק לה ציון נמוך מהציון שהעניק לה הבודק השני. הדיין ביקש להתחשב בכך שהכל נעשה בתום-לב ובחוסר ידיעה, והוא סבור כי הוא נענש דיו, בפרט לאחר “שהוציאו את הדברים מפרופורציות, הכפישו” את שמו במוסדות הרבנות, ופרסמו זאת בריש גלי בתקשורת החרדית.

הנציב שהם קבע בהחלטתו, כי היותו של הדיין עורך של בחינות ההסמכה לדיינות שעה שבנו נבחן בהן, מעלה חשש ממשי לניגוד עניינים, קל וחומר כאשר הדיין בודק, בין היתר, את מחברת הבחינה של בנו ומעניק לו ציון. הנציב הוסיף, כי כאשר דיין יודע שבנו לומד לבחינות במשך שנים כה רבות, חובה עליו להודיע על כך לגורמי הרבנות, על מנת שלא ייווצר מצב שבו הבן ייבחן במבחן שאביו ניסח או שהאב יבדוק מחברת מבחן של בנו. הדבר חמור שבעתיים, כאשר הדיין מסר שלאחר שנודע לו שהוא בדק את הבחינה של בנו, הוא התלבט האם להודיע לרבנות על כך ובסופו של דבר החליט שלא להודיע לאיש, ובפועל הסתיר זאת מהרבנות. הדבר מטיל צל כבד על כושרו של הדיין לכהן בתפקידו, ועל שיקוליו בעת שהוא מצוי בניגוד עניינים כה חריף.

הנציב ציין, כי כפי שקבעה הנציבות בעבר, כל אימת שקיים חשש לניגוד עניינים, הכלל הוא כי “אם יש ספק – אין ספק” וחובת הגילוי היא מובנת מאליה. לפיכך, שגה הדיין קשות כאשר לא הודיע מראש על כך שבנו עוסק בלימודי הדיינות, לבל ישובץ לבדוק או לערוך את המבחנים של בנו. עוד שגה הדיין באופן חמור ביותר כאשר, לאחר שנודע לו שהוא בדק את מחברת המבחן של בנו, הוא העדיף במודע להסתיר עובדה זו, ושלא לדווח לאיש על כך. לכן, כאמור, המליץ הנציב לסיים לאלתר את כהונתו של הדיין.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב