1
1

מה דינו של חולה קורונה שאיבד טעם וריח?

הגר"י זילברשטיין התייחס בשיעורו להלכה עבור חולי קורנה שאיבדו טעם וריח, האם חייבים בברכות הנהנין לפניהם ואחריהם על האוכל כרגיל או לא.

זקן אוכל. תמונת אילוסטרציה. צילום: לדעת

בשיעור פתיחה כיצד מברכין, לרבבות המצטרפים לתכנית דרשו, הגר”י זילברשטיין דן בהלכות ברכות בתקופות הסטוריות, ולאחמ”כ עמד בשאלה מענינת שעומדת לפתחם של גדולי ההוראה רבים בתקופה זו, מה הדין חולי קורנה שאיבדו טעם וריח, האם יברכו על האוכל כרגיל או לא, ואלו דבריו:

כיום אנחנו נמצאים במצב של קורונה. באים אנשים ושואלים שאלה: איבדו את הטעם ואת הריח, כידוע שאחד הסממנים של הקורונה הוא שאין לא טעם ולא ריח. שואלים אנשים: אנחנו אוכלים לחם, אוכלים בשר עוף, דברים מבריאים, אבל לא מרגישים שום טעם. אין טעם ואין ריח. האם צריכים לברך על כך, או לא מברכים?

זו כבר שאלה מעניני דיומא. לא אחשורוש ולא הנאצים, אנחנו פה בארצנו הקדושה שואלים שאלה: מה עושים אלה שיש להם סממני קורונה, אין טעם ואין ריח – מברכים או לא מברכים? שאלה מצויינת…

אני חושב, שאף על פי שלא מרגיש טעם באוכל, מכל מקום המעיים שלו נהנים והוא שבע עם האוכל. זה מזין אותו, לכן צריך לברך ברכת הנהנין מלפניו ולאחריו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן