קמפיין הביטחון של כחלון – אובר ביטחון עצמי

המונח ‘אחרי החגים’ שתמיד היה אמורפי בפוליטיקה הישראלית, הולך ומקבל משמעות בימים האחרונים. גם הפוליטיקאים שקיוו שהבחירות יתרחקו כמה שיותר פנימה לתוך שנת תשע”ט, סבורים היום שהבחירות יוקדמו, שהן ייערכו לאחר החגים וכנראה בתחילת החורף.

הבולט שבין הפוליטיקאים שנערך לבחירות הוא השר משה כחלון. כחלון שהביא בפעם האחרונה הישג פוליטי נאה, קיבל לא מעט כסף לקופת מפלגתו ובמהלך השנה האחרונה הוא בחר לשחרר זאת מעט מעט. פעם זה היה על קמפיין ‘נטו כחלון’, ועכשיו על הקמפיין החדש ‘כחלון הביטחון שלך’.

אם למישהו היה ספק על איזה ביטחון מדבר כחלון, הנה בא הפרסום הבוקר ברכישת הדף הראשון של העיתון הנפוץ בישראל – ‘ישראל היום’, שם הוברר כי מדובר בביטחון העצמי, כאשר השר כחלון בחר להציג שורה ארוכה של החלטות שהעבירה הממשלה בשלוש השנים האחרונות, ובביטחון מוחלט הוא ניכס לעצמו דברים שפוליטיקאים אחרים עמלו עליהם, נלחמו בתוך הקואליציה, אפילו מול אנשי האוצר, ולבסוף הגיעו להישג. זה קרה לליצמן, זה קרה לדרעי, גם לבנט, ומעבר לשרים גם לח”כים הפעילים של יהדות התורה.

לא בכדי, כאשר הבוקר הגיעה הרשימה לידיהם של השרים והח”כים הנ”ל, הם הרימו גבות ונדהמו. האינסטינקט הראשוני היה להגיב, ולתקוף חזק. אבל אז הם ספרו עד שלוש, חשבו שוב והחליטו להשאיר את כחלון עם הרשימה ולהשכיח את הנושא.

גם יועצי התקשורת של השרים ודוברי הח”כים התלבטו. לכמה מהם פניתי בשעות הבוקר ושאלתי אם ירצו להגיב, אם ירצו להעמיד את כחלון במקומו. בשיחות הסגורות הם תקפו את האיש. “שמש העמים”, היה מי שהגדיר אותו, האיש שרק הוא יכול, שעושה הכל ורק הוא. אבל מכאן ועד להוציא הודעה ותגובה הדרך הייתה ארוכה, ולבסוף גם לא נמצאה.

כשפניתי שוב לשאול מדוע, אחד אחרי השני השיבו לי באותו הקו: “זה שר אוצר, ולא רבים איתו”. אותו אחד יודע גם הוא שבחירות זה רק עניין של זמן, אבל כמה הוא לא יודע, ומשום כך הוא העדיף להבליג, לנשוך שפתיים, לתת לכחלון לרשום לעצמו רשימה, אך בבוא היום, כאשר תאריך הבחירות ייוודע והקמפיינים האמתיים יחלו, אז כבר לא יוותרו על הקרדיט.

אחד מיועצי השרים החרדים, העדיף להמשיך בחופשתו מבלי להתייחס לכחלון, כאשר הוא גם מסביר בהיגיון: “לא בא לי להעצים את השיח שהוא (כחלון) התכוון לייצר”. בראייה לאחור של השעות האחרונות, נדמה כי אי התגובה לרשימה של כחלון, סיימה את הקמפיין המדובר מבלי שיצר את האפקט המתבקש. לא ברור מה הסכום שהוציאה המפלגה על עמוד השער של העיתון הנפוץ בישראל, מה שכן ברור שאף אחד מהקוראים לא יזכור את השורה הראשונה ברשימת ההישגים וגם לא את האחרונה. במקרה הטוב יזכרו שהייתה שם חתימה של השר כחלון, שהייתה בצבע המיתוג של מפלגתו.