בתום פגישות ותיאום בין צוות השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות והשגרירות הישראלית לבין ממשלת יפן, קיבלה ישראל אישור רשמי משלטונות יפן לייצא אבוקדו מזן “האס” טרי מישראל ליפן. אבוקדו האס מבשיל סביב חודש נובמבר ובמשרד מקווים כי החקלאים יספיקו לייצא ליעד החדש עוד במהלך החורף הקרוב.
וודאי תופתעו לגלות שהיפנים, אומנם ממציאי הסושי אך אצלם לא נהוג לאכול אותו בתוך רול. על כן המשווקים מתרכזים בשיווק באפיק המשפחתי וכן מתמקדים באיכויות הבריאותיות של הפרי. מקור האספקה של יפן הוא בעיקר באמצעות מקסיקו וכן מדינות כמו פרו, צ’ילה, ארה”ב וניו זילנד. בשנים האחרונות הייתה עלייה של כ-4% ביבוא אבוקדו ליפן. פוטנציאל השוק היפני עבור ישראל מאוד גדול, כיוון שיחידה בודדת של אבוקדו איכותי נמכרת גם בכ-3 דולר ליחידה.
ישראל היא אחת מהיצואניות המובילות של אבוקדו מאזור המזרח התיכון! כ-80% מהייצוא הישראלי מגיע למדינות האיחוד האירופי, מגדלי האבוקדו הישראלים מייצאים למדינות רבות בהן: רוסיה, אנגליה, צרפת גרמניה, דרום אפריקה ועוד. יצוא האבוקדו נמצא במגמת עלייה כללית בשנים האחרונות. עלייה זו היא בעקבות עליית הצריכה בשוקי היצוא והרחבת שטחי הגידול בישראל.
בעשור האחרון כמות ייצוא האבוקדו הכפילה את עצמה. בשנת 2019, ישראל ייצאה 69,000 טונות אבוקדו, שהיווה כ-55% מהיבול. בישראל מגדלים אבוקדו על כ-120,000 דונם, ובין הזנים העיקריים: האס, אטינגר, פיקרטון, ריד, גליל ועוד. גידולם נעשה בכל אזורי הארץ. היקף נטיעות האבוקדו עולה משנה לשנה תוך שימוש במים מושבים וניצולם להשקיה. בשנים האחרונות נוספו כ-10,000 דונם של נטיעות צעירות מידי שנה. מרבית עצי האבוקדו בישראל הם עצים מהזן “האס” (מהווים כ-55%). אטינגר 15% יבול האבוקדו בישראל עומד על כ-125,000 טונות אבוקדו, כ-45% מתוכם לצריכה מקומית, והשאר לייצוא.
יעקב פולג, סמנכ”ל בכיר לסחר ושיתוף פעולה בינלאומי, במשרד החקלאות: ״מדובר בבשורה של ממש לחקלאים ולמגדלים המצוינים שלנו והזדמנות להרחבת היצוא החקלאי הטרי מישראל ליפן. תהליך האישור מול שלטונות יפן היה ארוך וההחלטה לאשר יבוא התעכבה מחשש לחדירה של זבוב הים התיכון שנחשב כמזיק הסגר ביפן. לאחר שהרשויות ביפן השתכנעו שינקטו כל האמצעים שיבטיחו חופשיות האבוקדו מהזבוב, היבוא אושר. משרד החקלאות רואה חשיבות רבה בפתיחת שווקים חדשים ועידוד היצוא החקלאי מישראל, ונמשיך לפעול לפתיחת יעדים נוספים והרחבת השווקים הקיימים”.
תגובות