בית המשפט מתח ביקורת קשה על היועמ”ש במשפט נתניהו

בית המשפט המחוזי בירושלים נתן הערב החלטתו בנוגע לבקשת נתניהו לבטל את כתב האישום בגין הליך פגום של היועמ"ש. השופטים קבעו כי בעת הזו הבקשה נדחית, אך מתחו ביקור נוקבת על היועמ"ש מנדלבליט.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט

בית משפט המחוזי בירושלים קבע כי בהתנהלותו של היועץ המשפטי לממשלה נפל פגם בכל הקשור להתנהלות פתיחת החקירה נגד ראש הממשלה נתניהו.

את ההחלטה נתנו שופטי בית המשפט במשפטו של נתניהו שקבעו כי בנסיבות שבהן ניתנה הסכמת היועמ”ש, ככל שניתנה על דרך של תיעוד האישור לפתיחה בחקירה בעניינו של נתניהו, עובר לפתיחתה שלא בדרך של אישור בכתב, נפל פגם בהתנהלות היועץ”.

“היה ראוי כי היועץ כרשות מנהלית, יתן את הסכמתו לפתיחת החקירות לרבות בדיקות מקדימות בעניינו של נתניהו, על דרך של מתן אישור בכתב. זאת הגם שניתן להסיק לכאורה מהמסמכים, על מעורבות וליווי היועץ בחקירות, במהלך ניהולן. אכן, הכללים שנקבעו בפסיקה באשר לדרכי קבלת החלטות של רשות מינהלית ככלל, ושל היועץ בעניין פתיחה בחקירה של ראש ממשלה בפרט, מצדיקים, לאור מעמדו הנורמטיבי החוקתי של סעיף 17 לחוק יסוד הממשלה, ומטעמים של אמון הציבור והבטחת סדרי מינהל תקין, ליתן הסכמה לפתיחה בחקירה על דרך של מתן אישור מפורש ובכתב, משלא נעשה כן, יש להצר על כך ולקוות כי מקרים דומים לאלה לא יישנו”, כתבו השופטים.

אולם לצד זאת הבהירו השופטים כי הם לא שוכנעו שיש לבטל את האישומים כנגד ראש הממשלה כבר בשלב המקדמי של הדיון, בשים לב לגרסתו של היועץ במזכר ולתיעוד המשתמע העולה מהמסמכים, מאחר ומדובר בפגם פרוצדורלי שאינו יורד לשורשו של עניין”.

עוד כתבו השופטים בהחלטתם כי על פי הנטען גורמי החקירה השיגו ראיות מפלילות בעניינו של הנאשם בטרם ניתן אישור היועץ. “נטען כי ראיות אלו הופקו תוך פגיעה בזכותו החוקתית של הנאשם מכוח חוק יסוד הממשלה, אולם בהינתן המזכר, ועל פי תיעוד במסמכים, מהם עולה כי היועץ ליווה את מהלך החקירה ונתן הסכמה לביצוע פעולות חקירה בעניינו שלנתניהו, הגם שבעל פה, ובהינתן חקירה מתגלגלת שהורתה בחקירה פלילית שהתנהלה נגד אחרים, נחה דעתנו כי במכלול השיקולים הנוגעים בעניין אין הצדקה להידרש לעת הזו לפגמים הנטענים בקשר לפעולות החקירה.

את סיום החלטתם הם סיכמו שלושת השופטים כי לא שוכנעו להיעתר לבקשה בשל הפגם הפרוצדורלי שנפל אצל הפרקליטות נוכח היעדר אישור בכתב של היועמ”ש, בטרם נשמעו הראיות, משלא נמצאה עילה מבוררת לביסוס הטענה לביטול כתב האישום. עם זאת קבעו השופטים כי בסיום ההליך נשקול אם קיימת הצדקה בנסיבות המקרה לפסול מחמת היעדר קבילות, ראיות בתיקים 1000 ו-4000, ככל שייקבע כי פעולות חקירה בוצעו טרם מתן הסכמת היועץ כפי שתועדה במסמכים או על פי חומרי חקירה אחרים.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן