אחת השאלות של כל ישראלי הלילה עם כניסת הפסקת האש לתוקפה, מה ישראל הרוויחה והאם לא יצאה מופסדת. אז ראשית להפסדים, אי אפשר לומר שישראל לא הפסידה, שכן נהרגו 11 אנשים בשטחה. חלקם אזרחים, חלקם עובדים זרים.
לצד האבדות בנפש, ישראל לא החזירה את הבנים מרצועת עזה, ולא שהיה למישהו אשליה שבתום מבצע צבאי חמאס ירד על ברכיו ויבקש להחזיר את גופות החיילים, ואולם אם יש הסכמות עם ארגון טרור, בהחלט היה מצופה לפחות לעלות זאת כדרישה.
האם ישראל הרוויחה מהמבצע? התשובה היא כן. יש רווח גדול מאוד בצד הישראלי. ישראל הצליחה לפגוע בתשתיות של חמאס, במצבורי אמצעי לחימה, וגולת הכותרת של הישגי המבצע זה השמדת מערך המנהור התת-קרקעי, או מה שהוגגדר ‘המטרו’ של עזה.
אין זה סוד שבצה”ל הכינו במשך שנים את תוכניות המגירה של מה שראינו כאן ב-11 הימים האחרונים. בחמאס סברו כי יצליחו לפגוע בבטן הרכה של ישראל, בכך שיחטפו חיילים, שיהרגו חיילים על אדמת עזה, והנה צה”ל הפתיע בכך שלא נכנס לרצועה, אלא עשה הכל מהאוויר, וכאשר כן עשה כאילו נכנס, זה היה בכדי להכניס את המחבלים אל האדמה, ולהשמידם כשהם במעבה האדמה.
במובן מסויים, לא היה יותר סימלי מזה לקבור בתוך דקות אחדות את מחבלי החמאס ותוכניותיו שעליהם עמל שנים.
ראש הממשלה ושר הביטחון דיברו בימים האחרונים על כך שהחזירו את חמאס שנים לאחור, וזה נכון. אולם דבר אחד לא הצליחו להחזיר לאחור, וזה את היכולת לשגר טילים ארוכי טווח פנימה לעומק השטח הישראלי. אמנם במהלך ההתקפות חוסלו מהנדסים ומומחי פיתוח של חמאס, אולם מוקדם מידי לומר שתושבי תל אביב יכולים להיות שקטים ושלוים, בטח לא תושבי אשקלון, אשדוד וישובי העוטף.
בניני עזה הושמדו, ויש לכך משמעות גדולה. הסיבה לכך היא היותם של הבניינים שייכים לבכירי חמאס ברצועה. כעת, משאין להם את הבניינים הגבוהים, אין להם גם הכנסות ורווח לאלו שנותרו בחיים.
מערכת ‘כיפת ברזל’ הצליחה לעמוד ביעדיה, למרות אירוע נקודתי כזה או אחר, נראה שהיא עמדה באתגרים, ובעקבות הסבב הנוכחי, מהנדסי התוכנה החלו לשבת על התקדמות בפיתוח בכדי לתת מענה לסגויות שצפו ועלו בזמן אמת.
לא רק באוויר חמאס קיבל מכה צבאית, אלא גם בים. היחידה שנבנתה במשך שנים הובררה כלא יעילה אל מול הטכנולוגיה הצבאית של ישראל. הניסיונות לפגוע בכלי שיט של חיל הים, כמו גם ניסיון לפגוע באזדת הגז, לא הצליחו להם.
ולצד כל ההצלחות, ישנה הצלחה אחת חשובה מאוד, והיא היכולת המודיעינית של ארגוני הביטחון של ישראל. חמאס לפתע גילה כי למרות שישראל איננה לכאורה בשטח העזתי, בפועל היא יודעת על כל תנועה ודבר שמתרחש שם. הדבר בא לידי ביטוי בחיסולם של בכירים בארגון ופרסום שמותיהם מיד, וכן עצירת מהלכים של חמאס עוד בטרם יצאו לפועל.
השאלה המרכזית כרגע האם מנהיג חמאס יחיא סינוואר ינהג בדומה לחברו מוחמד דף ויסתתר, ואולי כמו מנהיג חיזבאללה שחושש מלצאת אל הרחוב מחשש שבכל רגע הוא נתון לחיסול.
אם כך יקרה, אין ספק שזו תיהיה הרתעה גדולה. לצד תקווה זו, קשה לומר שישנה אופטימיות בעיקר בקרב תושבי הדרום, שמודעים לכך שהסבב הבא זו לא שאלה של האם, אלא של מתי.
ולצד כל זאת, מחובתנו להודות לקב”ה על ניסך שבכל יום עימנו, ושאם ה’ לא ישמור עיר, שווא שקד שומר.
תגובות