שלוש השנים האחרונות, עם חמשת סבבי הבחירות שהיו לנו כאן, הביאו לשסע ופילוג שספק אם היה בעבר. עכשיו, אחרי התוצאה הברורה, הגיע זמן לאחדות.
אז לפני שאתם קופצים, בוא נבהיר; לא הכוונה לממשלת אחדות, אלא לאחדות בעם. נדמה ששני הדברים האלו צריכים להיות ברורים, בהירים ומפורשים לכל אחד מ-64 הנבחרים של גוש הימין.
בחירת הציבור בדרך מובהקת, לא מאפשרת לחזור למשחקי העבר של ממשלת אחדות, פריטטית, או כל שם אחר שניתן כדי לכבס את השמאלניות, זו ששלטה במשך שנים, גם כאשר הימין עלה לשלטון. הפחד והחשש, פעם אחר פעם שיתק את הנהגת הימין. אין צורך לחזור אל העבר ולהיזכר כיצד נתניהו העדיף מפלגות שמאל על ימין גם כשהיה יכול להקים ממשלת ימין על מלא.
השמאל שבשנים האחרונות דחק את נתניהו והקים לעצמו אג’נדה חדשה הנקראת רל”ב (רק לא ביבי), הוא זה שיצר במו ידיו את חידוד הדברים. אנשי “ימין” מצאו עצמם חוברים לשמאל ולאג’נדות פרוגרסיביות, רק בשם השנאה הפרסונלית לנתניהו, וכך קולותיהם של אנשי ימין, הביאו להקמת ממשלת שמאל אחרי שנים רבות במדבר הפוליטי.
השנה האחרונה שהייתה קשה לכל מי שנמנה ותומך בגוש הימין, היא זו שהוציאה את המצביעים בהמוניהם כדי לומר: די, עד כאן. האמירה הזו הייתה כל כך ברורה והחלטית, כך שלאף אחד ממרכיבי הקואליציה החדשה, אין את הזכות אפילו לחשוב על אפשרות של צירוף מפלגות שמחוץ לגוש. אם אותם ימניים שנמצאים מחוץ לגוש, ירצו לחזור בתשובה, הם מוזמנים לעשות זאת מבלי לפגוע בקצה קצהו של אג’נדה, שבשמה נבחרו ח”כי גוש הימין; קרי שלמות העם, התורה והארץ, וטיפול מהיר במערכת המשפט. כל זה כמובן בנוסף לתיקון כל העוולות והגזירות שחוללו עלינו בשנה האחרונה.
במקביל, הגיע הזמן גם להסיר את מסיכות נבחרי השמאל שעוד נותרו בפוליטיקה, ולהסביר גם לציבור תומכיהם שאין שנאה בלבנו אליהם. ההיפך הוא הנכון. אחים אנחנו, וכל השנאה והפילוג שנוצר כאן, היה רק כי לא רצו לראות איש אחד ספציפי. טוב עשה נתניהו שבנאומו הראשון לאחר הניצחון, שב והכריז כי הוא ראש ממשלה של כולם. אחדות בעם היא צו השעה
תגובות