כ”ק מרן אדמו”ר מלעלוב זצ”ל קרא על רבי אברהם פיש זי”ע את הפסוק: “זורע צדקות מצמיח ישועות” וביאר: קודם רבי אברהם זרע צדקות – היה עוסק בצדקה וחסד, ומכח מדה זו זכה להיות “מצמיח ישועות” שהיה מעניק מברכותיו וכולם ראו בחוש היאך ברכותיו נתקיימו.
רבי אברהם נולד בעיירה טארנוב שבגליציה, לאביו רבי יוסף חיים פיש ז”ל. לאחר שנתגדל הסתופף בצל האדמורי”ם מסטוטשין ורופשיץ זצ”ל.
בשנות השואה האיומה ניצל בדרך נס ופלא, כשם שסיפר בעצמו: היה זה כאשר הגרמנים הארורים נכנסו אל העיר, ופרצו לביתו והתחילו לירות ללא הרף, כאשר סבבו נישקם לעברו של רבי אברהם פתאום החשיך הבית, ובאותו הרגע ברח דרך החלון ונס על נפשו.
ניצולי שואה סיפרו עליו, “בימי שונת הזעם של השואה האיומה, כל מי ששהה בקרבת רבי אברהם פיש ניצל”.
רוב שנות חייו עד שנגלה בהוראת מרן ה”בבא סאלי”, היה רבי אברהם פיש צדיק נסתר, והסתיר עצמו כפועל בניין פשוט, כך הצליח לפעול בפעולות נצורות לקירוב גאולת ישראל בלי שישגיח בו איש, אשתו הרבנית פראדל עבדה במשק בית ואת כל כספם שהיו מרוויחים היו מחלקים לצרכי צדקה לעניים, הכנסת כלה והכנסת אורחים. מלבד הקצבה החודשית הדלה ממנה היו חיים.
רבי אברהם נמנה על חבורת הצדיקים הנסתרים שהסתופפו בצילו של הסנדלר הקדוש רבי משה יעקב רביקוב, בניהם היה רבי לאון פתילון, רבי יוסף וולטוך, רבי מענדל מבני ברק.
במשך שנים רבות בכל לילה למד הרב פיש עם הסנדלר בסודות התורה. לעיתים היה הסנדלר שולח אנשים לרבי אברהם שיפעל עבורם ישועה, וכאשר היו מגיעים אל רבי אברהם הוא היה עושה עצמו כמשוגע ומסלקם ובזמן הסילוק היה מבליע להם ברכות לפי בעייתם וצרתם, ואלו ראו ישועות וכל צרותם נפתרו.
מי לא זוכר היאך ביתו של רבי אברהם היה בית מחסה לכל מסכן. תמיד אכלו ולנו אצלו בבית אנשים שהיה קשה להיות במחיצתם. רבי אברהם היה מכלכל ודואג לכל מחסורם, והרבנית היתה מכבסת ורוחצת את בגדיהם.
פעם אחר ליל הסדר בא אליו אברך ושאלו: “נו, רבי אברהם, אליהו הנביא היה אצלך בליל הסדר?” ענה לו רבי אברהם בשאלה: “תגיד לי איפה היית בליל הסדר? לבטח אצל אביך שם אמרת כל דיכפין ייתי וייכול וסגרת את הדלת שאף אחד לא יוכל להיכנס, אבל אצלי היו בליל הסדר חמישה עשר יהודים כאלה. יתכן, שבין החמשה עשר הללו היה גם אליהו הנביא”.
דרכו של הרב היתה להכניס את ענייה המסכנים של תל אביב ולהאכילם ולהשקותם, ובמשך כל שנותיו חיתנו הוא ואשתו עשרות ומאות זוגות, כאשר הם מעניקים להם מקרר גדול ומשוכלל, כששאלו אותו מדוע דווקא מקררים? השיב ברב בענוותנותו: “כאשר יכניסו אותו לגיהינום ויהיה שם חם יבקש להתקרר במקררים שרכש עבור זוגות אלו”.
רבי אברהם היה נוהג לעשות לא רק חסד עם החיים אלא אף עם המתים. פעם סיפר כי נוהג הוא ללבוש בגדים של אנשים שמתו כדי שיהיה להם זכויות בעולם האמת, שעושים מצוות בממונם ובכליהם. פעם אחרת כתב ספר תורה בשביל נשמות אבודות שיהיו להם זכויות.
כאשר הוחלט לבנות בנין למוסדות בעלזא בתל אביב, ביקש רשות להשתתף בהקמתו בתור פועל בנין. במשך שנה וחצי עלה ירד סחב ובנה מבלי לבקש שכר!! רק משום שרצה להיות שותף בבנייתה של תורה.
סיפר הרב אברהם דירנפלד שליט”א ראש כולל בעלזא בת”א. ערב שבת אחת הוא הגיע לבית המדרש של בעלזא וסיפר שחלם שעליו לחזק את בית המדרש הזה, ומדי ערב היה מסדר את בית המדרש לכבוד שבת. קנה מפות לשולחנות וניקה כל פינה. לאחר מכן היה נכנס לחדרו של האדמו”ר רבי אהרן מבעלזא וכל רצונו ובקשתו היה מתחנן שהרבי יעתיר עבור כלל ישראל.
וכך היה תחילת גילויו לעולם: יום אחד נכנסו לבנינו שלושה אברכים ושואלים היכן גר כאן רבי אברהם פיש? השיבם שזה הוא, והכניסם לביתו, כאשר נכנסו אמרו לו שרבי ישראל אבוחצירא זצ”ל שלחם אליו, להודיעו שמשמים החליטו שהוא יהיה רבי ויברך. מאותו היום והלאה אנשים רבים הגיעו אליו כדי שיברכם.
ה”בבא סאלי” גילה לפני הסתלקותו למקורביו ואנשיו, שרבי אברהם פיש מתל אביב, הוא זה שימלא מקומו בהשפעת ברכות וישועות עבור כלל ישראל.
ברכותיו של רבי אברהם נתקיימו בשלמותם, והכל בדרך נס ופלא, כדוגמת הנסים והנפלאות שראו אצל רבי ישראל אבוחצירא בברכותיו הקדושות. ראה רבי אברהם ברוח קדשו למרחקים, וסיפורים רבים מתהלכים אודות הניסים והנפלאות שנעשו על ידו, ואין כאן המקום לאריך כי רבים הם (חלקם מופיעים בספר “צדיקים נסתרים בדור האחרון”).
הצדיק הנסתר רבי מענדל מבני ברק העיד: “רבי אברהם הוא ראש הל”ו צדיקים נסתרים”
מה נהדר היה מראהו של רבי אברהם בסעודת “מלוה מלכה” רבים מכל רחבי הארץ היו נקבצים ובאים לביתו הצנוע והפשוט ברחוב קלישר 32 בתל אביב. הנרות היו תמיד דולקים במרכז השולחן עשרים ושש במספר כמניין הוי”ה. הוא היה מערבב מיני משקאות זה בזה ומחלקם. ונוהג היה לומר שזה מועיל יותר מאנטיביוטיקה, וכמו כן נהג לחלק גם שומים לשמירה, ופותח בשירה של השתפכות הנפש בשיר “רחם בחסדך על עמך צורנו”.
קשר מופלא ומסתורי היה לו לרבי אברהם עם צדיקי הדור אשר לא היו מוכרים כלל.
ביום שלישי טרם פטירתו קרא למשמשו וביקש מהאחות שתצא מהחדר. ואמר: “דע לך שבערב שבת קודש אני הולך להיפטר מן העולם, תדאג לסדר את כל אשר צריך”. ואכן, ביום שישי י”ג באלול עלה לגנזי מרומים ומקום מנוחתו בבית החיים אשר בעיר צפת ת”ו.
זכותו יגן עלינו אמן.
תגובות