רשות התחרות הודיעה לחברת אל על שבכוונת הממונה לקבוע כי אל על גבתה רמת מחירים מופרזת ובלתי הוגנת על טיסותיה בתקופת המלחמה, וכי בכוונת הממונה להטיל את העיצום המקסימלי הקבוע בחוק בסך של 121מיליון שקלים, כשהקביעה והטלת העיצום כפופים לשימוע.
את ההודעה קיבלה היום החברה מרשות התחרות, שהודיעו לה כי בכוונת הממונה לקבוע שאל על הייתה בעלת מונופולין בטיסות נכנסות ויוצאות לישראל החל מה- 7לאוקטובר 2023 ועד לסוף חודש מאי ,2024 וכי היא קבעה רמת מחירים מופרזת ובלתי הוגנת על טיסותיה בתקופה זו.
כזכור, מתקפת הטרור הרצחנית כנגד ישראל בשבעה באוקטובר 2023, השפיעה גם על ענף התעופה בישראל. חברות התעופה הזרות ביטלו את טיסותיהן ארצה בזו אחר זו, כך שהיצע הטיסות לישראל וממנה הצטמצם באופן מידי. החברות הישראליות אל על, ארקיע וישראייר היו בין החברות הבודדות שהמשיכו לטוס לאורך כל תקופת הלחימה מישראל ואליה.
אזרחים רבים ששהו בחו”ל עם פרוץ הלחימה, ביקשו לחזור ארצה בהקדם בכל דרך שהיא הן לטובת התייצבות בצווי 8 והן לצורך חזרה הביתה. במקביל, נוסעים רבים ביקשו לצאת מישראל בהקדם האפשרי מחשש להסלמה במצב הביטחוני.
בעשרה באוקטובר 2023, פנתה רשות התחרות לחברת אל על והתריעה בפניה שעליה לפעול בזהירות ולהימנע מניצול מצבם של הצרכנים, על רקע הנסיבות הביטחוניות.
בחודש ינואר 2024 פתחה רשות התחרות בבדיקה ובה אספה מידע מקיף ומפורט מחברת אל על אשר כלל נתונים על כרטיסי הטיסה שנמכרו בתקופת המלחמה ובתקופה מקבילה קודמת. במסגרת הבדיקה ערכה רשות התחרות גם בדיקה אקונומטרית נרחבת. בסיומה של הבדיקה הכלכלית, החליטה הממונה לזמן את אל על לשימוע נוכח כוונתה לקבוע כי אל על היתה בעלת מונופולין באותה תקופה וכי מדובר ברמת מחירים מופרזת שהיא תוצאה של ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי שנבע מנסיבות ששררו לאחר השבעה באוקטובר, ולא מסיבה לגיטימית אחרת.
התלות החריגה של הצרכנים באל על, והעובדה שפעלה ללא רסנים תחרותיים בתקופת שנבחנה על ידי הרשות, מעלים שאל על היתה בעלת כח שוק באותה תקופה. מהלך הבדיקה כדי לבחון את עליית המחיר, ביצעה רשות התחרות מבחן השוואה במסגרתו השוותה את מחירי כרטיסי הטיסה של אל על בתקופה שבין ה- 7לאוקטובר 2023 לסוף חודש מאי ,2024 לאותה תקופה בשנה שקדמה למלחמה. המצב הביטחוני החריג גרם למצבים קיצוניים בקרב ציבור הנוסעים. הצרכנים נותרו תלויים באופן כמעט מוחלט בחברת אל על לצורך מוצר חיוני מאין כמותו.
הראיות שבידי רשות התחרות מלמדות כי על אף חזרה איטית של חלק מהחברות הזרות לטוס לישראל וממנה, הטיסות לא חזרו לפעול באופן סדיר, וצרכנים רבים העדיפו לרכוש כרטיסי טיסה מאל על מחשש לביטולי טיסות. התקופה כולה היתה מאופיינת בחוסר יציבות, וצורך בוודאות ביכולת לטוס ממקום למקום, ולצרכנים רבים לא נותרה ברירה אלא לשלם את המחירים שגבתה אל על. לאחרים לא נותרה ברירה אלא לוותר על הטיסה.
במכתב השימוע והודעה על כוונת חיוב נכתב: “עליית המחירים שנצפתה כמתואר לעיל לאחר השבעה באוקטובר, כאשר שולטים על פרמטרים אחרים שמשפיעים על המחיר, היא עליה גבוהה באופן ניכר שלא נמצא לה צידוק לגיטימי, אשר בשילוב עם מאפייני המוצר, הן מצד ההיצע והן מצד הביקוש ומאפייני השוק, כפי שיפורט בהמשך, היא בלתי הוגנת ומצדיקה אכיפה בגינה”.
עוד נכתב כי “ככל שפערי הכוחות בין הצדדים גדולים יותר… כך שלצרכנים לא עמדה אלטרנטיבה אמיתית לרכישת המוצר, עילת המחיר המופרז היא עילה שרשויות תחרות בעולם וכך גם בישראל, משתמשות בה באופן נדיר, זהיר ומידתי, ובנסיבות חריגות שמצדיקות את השימוש בעילה. כך גם הנחה בית המשפט העליון בפסיקותיו בנושא. עד היום בישראל רשות התחרות אכפה את האיסור על מחיר מופרז בלתי הוגן במקרה אחד, שעניינו במחיר שגבתה חברת תרופות ביחס לתרופה מצילת חיים למחלה נדירה.
כלל ממצאי הבדיקה הכלכלית בשילוב נסיבות המלחמה החריגות, חיוניות המוצר ופערי הכוחות בין חברת אל על לצרכנים, הביאו את הממונה לכלל מסקנה שמוצדק לאכוף את האיסור על גביית מחיר מופרז כנגד אל על במקרה זה ולהטיל עליה עיצום כספי. הקביעה והטלת העיצום על אל כפופים לשימוע של אל על בפני הממונה.
