היום (רביעי), הודיעה הממונה על התחרות כי בהתאם לסמכותה לפי חוק התחרות הכלכליתכי היא מכריזה על חמש קבוצות הבנקים הגדולות כקבוצת ריכוז.
חמש קבוצות הבנקים הגדולות; בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי – מהוות יחד קבוצת ריכוז בענף סל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים, וכי היא מטילה על חברי הקבוצה הוראות בתחום הפיקדונות.
לפי חוק התחרות הממונה על התחרות רשאית לקבוע כי קבוצה מצומצמת של מנהלי עסקים מהווה קבוצת ריכוז, אם בענף בו הם פועלים קיימים תנאים לתחרות מועטה או מתקיימת תחרות מועטה בפועל. במסגרת זו, מוסמכת הממונה להטיל על חברי הקבוצה הוראות, ככל שהדבר נדרש לשם מניעת פגיעה או חשש לפגיעה ממשית בציבור או בתחרות בענף.
המערכת הבנקאית עומדת בבסיס הפעילות הכלכלית בישראל, וכמעט כל משק בית ועסק מנהלים את פעילותם הפיננסית באמצעותה. נכון לסוף שנת 2024, חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות שולטות יחד בכ-98% מנכסי המערכת הבנקאית, כאשר שתי הקבוצות הגדולות, לאומי והפועלים, מחזיקות יחד בכ-48% מהנכסים.
לצד קבוצות אלו פועלים מספר מצומצם של שחקנים נוספים. לאורך השנים הצטמצם באופן משמעותי מספר הבנקים הפעילים בישראל. מתוך 12 בנקים מסחריים עצמאיים שפעלו לפני כ-20 שנה בנוסף לחמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, נותר כיום בנק עצמאי אחד בלבד, ורק בשנים האחרונות החל לפעול בנק חדש (וואן זירו), לראשונה מזה עשרות שנים.
הרקע לבדיקה: בשנת 2022, לאחר שנים רבות בהן הריבית במשק הייתה אפסית, בנק ישראל החל להעלות את הריבית. בתגובה, הבנקים החלו להעלות את הריבית על הפיקדונות, אך באופן איטי ביחס לריבית בנק ישראל, והדבר הוביל לעלייה במרווחי הריבית של הבנקים מפעילות קבלת פיקדונות. במגזר משקי הבית הייתה עליית המרווח של הבנקים חדה במיוחד והפער בין מרווח הפיקדונות של הבנקים במגזר משקי הבית למרווח הפיקדונות במגזר העסקים הגדולים התרחב באופן משמעותי. בתקופה זו נרשמה גם עלייה ניכרת ברווחי הבנקים.
בשנת 2023 פתחה הממונה בבדיקת מאפייני התחרות בענף הבנקאות, בדגש על תחום הפיקדונות. בבדיקה נמצא שבשוק סל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים ישנם תנאים לתחרות מועטה ותחרות מועטה בפועל. השוק מאופיין בחסמי מעבר מבנק לבנק. בנוסף, עבור לקוחות קמעונאיים (משקי בית ועסקים קטנים) השוואת המחירים בין סלי השירותים שמציעים הבנקים השונים היא מורכבת. קשיים אלה מביאים לכך שמעורבות הלקוחות הקמעונאיים נמוכה – רובם אינם משווים באופן תדיר בין התנאים שמציעים בנקים שונים ואינם עוברים בנק גם כאשר הדבר צפוי להיטיב עמם. כך ניתן לראות ש 86% מלקוחות הבנק צורכים פיקדון בבנק בו הם מנהלים חשבון עו”ש עיקרי.
מהבדיקה עלה שהבנקים עצמם תורמים להעצמת קשיים אלה ומפחיתים כך את מעורבות הלקוחות – הבנקים כמעט אינם מציעים שירותים פריקים (במנותק מחשבון העו”ש) ונמנעים מלהציג את תנאי השירותים באופן שקוף וברור. הבנקים מפחיתים בכך את מעורבות הלקוחות ופועלים באופן שעלול לפגוע בתחרות ובציבור. הבנקים מצדם נהנים מהתחרות המועטה במגזר הקמעונאי והדבר התבטא, בין היתר, בעליית מרווח הפיקדונות שלהם במגזר זה.
לשם המחשה, בחישוב תרחיש חלופי במסגרתו הונח כי מרווח הפקדונות של משקי הבית היה משתנה באופן זהה לאופן שינוי מרווח הפקדונות של העסקים הגדולים, הרווח של הבנקים מממשקי הבית היה מצטמצם בכ- 20 מיליארד ש”ח בשנים 2022-2024- סכום שהיה יכול לעבור למשקי הבית במקום לבנקים.
מיכל כהן, הממונה על התחרות: “ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז היא מהלך חשוב להעברת כוח המיקוח לציבור. ההוראות שיוטלו במסגרתה נועדו לעצור את התנהגות הבנקים שמקשים על השוואת מחירים ומעבר לבנקים ומוסדות פיננסים מתחרים. ההוראות יהפכו את הסל הבנקאי לפריק יותר וימנעו פגיעה בתחרות”.
להלן ההוראות:
- ההוראה הראשונה אוסרת על אפליה במחירי הפקדונות ומחייבת את הבנקים בשקיפות. ההוראה מפרקת את מוצר הפיקדון מהסל הבנקאי ואוסרת על התנהגות הבנקים שעלולה לפגוע בתחרות ובציבור. כיום הבנקים חברי קבוצת הריכוז נמנעים מלהציע מוצרים בנקאיים בודדים ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו”ש. בנוסף הם מפלים בין לקוחותיהם, כך שלקוחות שונים מקבלים ריביות שונות על פיקדונות ולקוחות שאינם מעורבים מקבלים ריביות פחות טובות. במצב הנוכחי, הריבית שמפורסמת על ידי הבנק אינה משקפת את הריביות שהבנק מעניק בפועל על פיקדונות. ההוראה אוסרת על אפליה של לקוחות, גם כאלה שאינם מעורבים, ומייצרת שקיפות מלאה בין הפרסום לבין המצב בפועל, שמקלה על השוואת מחירים ומפחיתה את חסמי המעבר. ההוראה נוסחה בהתחשב בהוראות ניהול בנקאי תקין של בנק ישראל שפורסמו לאחר שליחת מכתב השימוע לבנקים.
- ההוראה השנייה מחייבת את הבנקים לפנות ללקוח באופן יזום בסמוך לצמתי החלטה בדבר חידוש או פירעון של פיקדון, להציג לו מידע לגבי הצעות מחיר לפיקדונות ולקרנות כספיות ולאפשר לו לרכוש במועד הפירעון או החידוש את הפיקדונות והקרנות הכספיות בהליך פשוט ונוח. מועדי חידוש או פירעון של פיקדון מהווים טריגרים טבעיים למעורבות הלקוח. במועד זה, כספי הפיקדון עשויים להשתחרר והלקוח יוכל לבחור כיצד להשקיע אותם בעתיד. לבנק בו מופקד הפיקדון יש אינטרס שהלקוח יותיר את כספיו בבנק, ויימנע מהעברתם לספק אחר או ינסה לשפר את התנאים שהוא מקבל. אם במועד הרלוונטי צפוי שהכספים ישתחררו לחשבון העו”ש של הלקוח, לבנק תמריץ לצמצם את מעורבות הלקוח. הבנקים אכן אינם נוהגים להודיע ללקוח מיוזמתם על מועד החידוש או הפירעון באופן יזום, אינם מתמרצים אותו לבחון חלופות רווחיות יותר עבורו ואינם מנגישים מידע על החלופות העומדות בפניו. ההוראה השנייה מבקשת לטפל במצב זה.
- ההוראה השלישית אוסרת על בנק גדול (“בעל היקף פעילות רחב”) לסרב סירוב בלתי סביר להתקשר עם “מרכזי כספים” ואוסרת על הפלייתם בהשוואה ללקוחות דומים. מרכז כספים לצורך ההוראה הוא גוף פיננסי העוסק בריכוז כספים של לקוחות קמעונאיים, בין היתר, לצורך הפקדתם בפיקדון, ומשלם ללקוחות ריבית בגין כספים אלה. אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים של מרכזי הכספים הוא פיקדונות בנקים וההוראה מבקשת להתמודד עם החשש שהבנקים ירעו את התנאים המוצעים למרכזי הכספים על מנת לפגוע בתחרות מצד גופים אלה.
- ההוראה הרביעית מחייבת את הבנק המקורי והתאגיד הבנקאי הקולט לעשות את כל הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח לנייד את הפיקדון לבנק הקולט או לגוף פיננסי מפוקח אחר. והכל, באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום בעד הליך ניוד הפיקדון. הוראה זו אוסרת להקשות על הבנק הקולט לנייד את הפיקדון או הקרן הכספית עבור הלקוח.
בטרם קבלת החלטה, קיימה הממונה הליכי שימוע, במסגרתם הציגו חמש הקבוצות הבנקאיות את טענותיהן, וכן קיימה היוועצות עם נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים.
בהתאם להוראות חוק התחרות, ניתן לערור על החלטת הממונה לבית הדין לתחרות. בשים לב לטיב ההוראות, ולשם מתן פרק זמן להגשת ערר ולהיערכות ליישומן, ההוראות ייכנסו לתוקף ביום 6 במאי 2027.
מיכל כהן, הממונה על התחרות: “ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוז היא מהלך חשוב להעברת כוח המיקוח לציבור. ההוראות שיוטלו במסגרתה נועדו לעצור את התנהגות הבנקים שמקשים על השוואת מחירים ומעבר לבנקים ומוסדות פיננסים מתחרים. ההוראות יהפכו את הסל הבנקאי לפריק יותר וימנעו פגיעה בתחרות”.
