התפתחות דרמטית נרשמה הבוקר (חמישי) בדיון במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר שופטי ההרכב חשפו כי הם שוקלים אפשרות לזמן את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לדיון ישיר עמם בנוגע להמשך ניהול תיק 4000. במהלך הדיון התברר כי האפשרות כבר נשקלה על ידי השופטים עוד בטרם העלו אותה הסנגורים, על רקע ההתפתחויות בהליך ההוכחות.
הדיון התפתח בעקבות הצעתו של עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', לזמן את היועמ"שית לדיון בדלתיים סגורות, נוכח טענות ההגנה לפגמים ולחוסר תקינות שהתגלו במהלך שמיעת הראיות. גם עו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, הצטרף לדרישה לקיים דיון על המשך ניהול התיק, בין היתר על רקע עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט.
אלא שאז התברר כי הסנגורים לא היו היחידים שחשבו על האפשרות החריגה. השופט עודד שחם הפתיע כשגילה כי בית המשפט כבר שקל מיוזמתו מהלך דומה.
"ההגנה אולי התפרצה לדלת פתוחה, כי שקלנו מהלך כזה עוד לפני כן", אמר שחם. לדבריו, היועצת המשפטית לממשלה היא הגורם העומד בראש מערך התביעה, ולכן אם מבקשים לנהל דיאלוג תכליתי על המשך ההליך, ייתכן שיש מקום לקיים אותו ישירות מולה.
הדברים עוררו התנגדות מצד נציגת הפרקליטות, עו"ד ניצן וולקן, שתהתה מהו הבסיס המשפטי לזימון היועמ"שית. "אני לא מכירה את זה שבית משפט יזמין את היועצת המשפטית לממשלה לפגישה לא פורמלית", אמרה, והוסיפה: "שחבריי יסבירו מכוח מה צריכה להיות מזומנת לכאן. מכוח מה?".
בתגובה להתנגדות הבהירה ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, כי מדובר ממילא בהליך שאינו שגרתי. "יש כאן הרבה דברים במשפט הזה שהם לא רגילים", אמרה.
השופט שחם הרחיב והסביר כי אין מדובר בהכרח בשאלת סמכות פורמלית, אלא בהפעלת שיקול דעת מצד בית המשפט בניסיון לבחון כיצד ניתן להתקדם בהליך.
"זה לא עניין של סמכות פורמלית, זה עניין של שיקול דעת. ניסיון לראות איך מתקדמים בסיטואציה שיש כאן, איך אנחנו רואים את הדברים לפי מה שכבר עברנו, וזה הכול", אמר.
עוד הדגיש שחם כי השופטים טרם קיבלו החלטה בנושא, אך האפשרות אינה מופרכת בעיניהם. "אני לא אומר כן ולא אומר לא, לא קיבלנו החלטה. אומרים ששמענו את הדברים האלה, זה לא היה לגמרי מופרך", הבהיר.
נציגת הפרקליטות טענה כי נציגי התביעה המופיעים בבית המשפט פועלים מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה, וכי המסרים וההערות של השופטים מועברים ממילא לגורמים הרלוונטיים.
אולם השופט שחם הבהיר כי השופטים סבורים שייתכן שיש צורך בערוץ תקשורת ישיר יותר. "אנחנו סברנו שהדיאלוג הזה צריך להתנהל בצורה יותר ישירה", אמר, והוסיף כי מדובר באפשרות שראוי לשקול.
וולקן מצדה הדגישה את חריגותו של המהלך: "בית המשפט מבין שמה שהוא מפנה אליי כרגע, המסר הזה הוא חריג. לא קורה בכל משפט פלילי". עם זאת, הבהירה כי ככל שמדובר בבקשה מצד בית המשפט, היא תעביר אותה לגורמים המוסמכים.
השופט שחם אף ציין כי אם בית המשפט יחליט לפעול בכיוון זה, לא בטוח שיהיה צורך בהגשת בקשה פורמלית מטעם הסנגורים, שכן השופטים כבר בחנו את האפשרות בעצמם.
בשלב זה לא התקבלה החלטה על זימון היועצת המשפטית לממשלה, אולם עצם העובדה שהשופטים שקלו מיוזמתם לקיים עמה שיח ישיר על המשך ניהול המשפט מסמנת התפתחות חריגה בתיק 4000, המתנהל זה שנים בבית המשפט המחוזי בירושלים.
