בית משפט שוקל לשחרר את הנאשמים ב’פגע וברח’ ברמות

בית המשפט המחוזי בירושלים, שוקל לשחרר ממעצר את נתנאל סנדרוסי ומאיר גמליאל הנאשמים בתאונת ה’פגע וברח’ בשכונת רמות בירושלים ביום ראשון של חול המועד פסח.

כזכור, בתאונה הקשה נפצע אנושות ילד חרדי שמוגדר מאז כצמח, אולם הנהג שנהג ברכב ברח ממקום התאונה ורק כעבור שבוע הגיע סנדרוסי לתחנת המשטרה והסגיר את עצמו.

למעשה, מאז שהסגיר את עצמו סנדרוסי עצור וכעבור פרק זמן נוסף, נעצר חברו מאיר גמליאל בדירת מסתור בגבעת שמואל.

במהלך הדיון בעניינם עלו פרטים נוספים ע”י נציגת הפרקליטות שטענה כי נעשה איכון לסלולרי של השניים, והוכח כי סנדרוסי היה בעת התאונה בצומת. כמו כן הוכח כי הנאשם השני, גמליאל היה בגבעת זאב על פי איכון של מכשירו הסלולרי, וזאת לאחר שהרכב נראה מגיע לשם, בה בשעה שהוא בכלל סיפר כי היה בבני ברק באותה עת.

עוד סיפרה נציגת הפרקליטות כי סנדרוסי התקשר מהזירה לחברו בשם איתיאל חן וביקש ממנו לבדוק אם יש משטרה בכניסה להר שמואל, שם הוא מתגורר. נציגת הפרקליטות תהתה מדוע הוא עשן וכי ממה פחד? כמו כן הוברר כי אותו איתיאל חן לקח את סנדרוסי ממקום התאונה לביתו בהר שמואל, ובמהלך הנסיעה חשד בו חן כי הוא היה מעורב בתאונה ושאל אותו על כך, וזה השיב לו בשלילה, אולם בלילה הוא שלח לו הודעת סמס בה נכתב: “איתי, שום מילה”.

כמו כן עלה במהלך הדיון נתון מעניין ולפיו שני הנאשמים נהגו לעשות שימוש רב במכשירם הסלולרי, אולם באותו לילה של התאונה הם התנתקו מהטלפון. “אדם שלטענתו חף מפשע, שוכר רכב שמעורב בתאונה, לא מגיע לרעננה ל’על האש’ שתכנן לאותו ערב עם חברים, נעלם מעל פני האדמה עד שבוע לאחר מכן כשתמונותיו מתפרסמות בכלי התקשורת, ואז מגיע למשטרה ואומר נראה לי שאתם מחפשים אותי, כשהוא כמובן מגיע ללא טלפון, מה יש לו להסתיר? ואחרי שמגיע ומוסר גרסתו, מתחילים לשאול שאלות והוא שומר על זכות השתיקה”, שאלה נציגת הפרקליטות.

לגבי הנאשם השני, הוברר כי לאחר שנודע מקום המסתור שלו, הגיעו שוטרים וביקשו לפתוח את הדלת אולם הוא לא פתח והם נאלצו לפרות את הדירה שם גילו אותו. כאשר שאלו אותו היכן מכשירו הסלולרי הוא השיב שהשאיר אותו בבית, וגם כאן שום נראה תמוה דפוס הפעולה של מישהו שמשתמש המון בטלפון ולפתע לא משתמש ונעלם.

במהלך הדיון הציגה נציגת הפרקליטות מידע גם אודות טביעת אצבע שהייתה בתוך הרכב באזור הנהג על החלון, וכן כיפה שנמצאה ברכב בין מושב הנהג לדלת הנהג, כשעל הכיפה דנ”א של גמליאל. כשנשאל באיזה שלב הוא נהג ברכב הוא סירב לענות.

לקראת סוף הדיון ביקשו עורכי הדין של השניים, לשחררם. עו”ד של סנדרוסי טען כי  יש לו ‘עבר’ מגיל 16 שלא ממין העניין, יש לו ‘עבר תעבורתי’ זניח, עבירה טכנית ועוד 4 עבירות שלא אומרות שהוא מסכן את הציבור. “אין כל סיבה שהסיכויים להרשעה לא כאלה גדולים ויושאר במעצר עד תום ההליכים”, אמר והוסיף: “משפחתו נורמטיבית, אביו רב, הוא עצמו תלמיד ישיבה מה שמעיד על ערכים. הוא תקופה ממושכת בתנאים מאוד קשים”.

בהחלטתו קבע השופט כי “רבות מהעובדות הטכניות הנוגעות לאירועים, אינן שנויים במחלוקת. אין חולק שהראיות הקושרות את הנאשמים הן ראיות נסיבתיות, כידוע בשלב המעצר עד תום ההליכים ניתן להסתפק בראיות נסיבתיות אם הן בעלות עוצמה כזו שיש בה כדי להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר קיום סביר להרשעה”.

“יש בשתיקת חשוד ושמירת זכות השתיקה לחזק את החשד נגדו ואף מוסיפה לחשד היבט של חומרה.  יש בשתיקה לחזק ראיות נסיבתיות. וכאשר זכות השתיקה מצטרפת לראיות אחריות, היא מוסיפה חיזוק ועוצמה”.

“הגרסאות הסותרות בנוגע לשאלה כיצד מצא עצמו בדירה שכורה והאם הוא ששכר את הדירה או שמא חברו, תרומות אף הן לפסיפס החשדות נגד הנאשם 2. הימצאותו בגבעת זאב דקות ספורות לאחר שרכב הולוו הגיע למקום, יחד עם העובדה שהוא נצפה בשעה מוקדמת יותר עם הנאשם 1 באותו רכב וניתוקו המלא מהעולם לאחר המעשה, מצביעים על תמונה המעוררת חשד כבד”.

“הימצאות טביעת אצבע על החלון בצד הנהג אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו לפיה לא נהג ברכב כלל. כם הימצאות הכיפה ובה דנ”א”.

מסקנתו של השופט היא כי מארג הראיות הנסיבתיות שהציגה המבקשת קושרת את שני הנאשמים לאירוע, ואולם הוא קבע כי עם זאת לא ניתן להתעלם מסימני השאלה שהעלו באי כוחם של הנאשמים בנוגע למעורבותם בעברות.

בהחלטתו קבע השופט כי בנסיבות אלה, בהנחה ששירות המבחן יציג תסקיר חיובי בעניינם, נראה שיהיה מקום להורות על שחרורם לחלופת מעצר ובמהלך השבועיים הקרובים ייערך דיון בעניינם שבסופם ייערך דיון בנושא.