בג”צ קבע: גופשטיין ומרזל לא יוכלו להתמודד בבחירות

בית המשפט העליון בשבתו כבג”צ פרסם הלילה את פסק דינו הנוגע להתמודדותם של מועמדי ‘וצמה יהודית’ וקבע כי בנצי גופשטיין וברוך מרזל לא יוכלו להתמודד בבחירות הקרובות.

בכל הנוגע לאיתמר בן גביר ומפלגת עוצמה יהודית קבעו השופטים כי הם יוכלו להתמודד. פסק דינם של השופטים לא נומק והנימוקים יינתנו במועד מאוחר יותר, ואולם כן הוברר כי לגבי פסילתו של מרזל השופט נועם סולברג סבר שאין לפוסלו, והיה בדעת מיעוט, בעוד את בנצי גופשטיין סברו כלל השופטים כי יש לפסלו. עילת הפסילה לשני המועמדים הוא בגין הסתה לגזענות.

במקביל לפסילתם של השניים, דחה בג”צ את הערעור של ‘עוצמה יהודית’ לגבי פסילת הרשימה המשותפת שלא תוכל להתמודד בבחירות.

את חוות הדעת העיקרית קבעה נשיאת העליון אסתר חיות שישבה בראש הרכב של תשעה שופטים.

בהודעת בית המשפט נאמר כי ההחלטה לקבל פה אחד את הערעור שהוגש בעניינו של גופשטיין ולמנוע את השתתפותו בבחירות התקבלה על בסיס עשרות ראיות המעלות תמונה ברורה, חד-משמעית וגלויה על פניה – ולפיה בהתבטאויותיו הרבות ובמעשיו כמי שעומד בראש ארגון להב”ה מסית גופשטיין באופן שיטתי לגזענות נגד הציבור הערבי באופן המצוי הרחק בעומק האזור האסור של הסתה לגזענות. נקבע, כי גופשטיין מציג את הציבור הערבי בהכללה כאויב וכמי שאין לקיים עמו כל מגע העשוי להתפרש כדו-קיום ובכלל זה הוא קורא שלא להעסיק ערבים, לא לאפשר להם דיור בשכנות ליהודים וכן להימנע מיצירת כל סוג של קשר עמם.

התבטאויותיו, כך נפסק, מגלות נקודת שפל חדשה בשיח הגזעני אשר כמותה לא ידענו בעבר, וגופשטיין אף הצהיר שהוא אינו מתחרט ואינו חוזר בו מן הדברים. באשר להחלטה לקבל ברוב דעות את הערעור שהוגש בעניינו של מרזל ולמנוע את השתתפותו בבחירות – נקודת המוצא הייתה כי מרזל אינו חולק למעשה על כך שהראיות שהוצגו בעניינו חוצות את הקו האסור ומהוות הסתה לגזענות, אך טען כי יש לייחס משקל מכריע לדבריו בפני ועדת הבחירות ובפנינו, כי מדובר ב”פליטות פה” או בדברים אשר יוחסה להם משמעות חמורה מכפי שהתכוון וכי מכל מקום אין בכוונתו להתמיד בהתבטאויות מסוג זה שאותן אמר כאדם פרטי, ככל שייבחר לכנסת.

עם זאת, קבעו השופטים כי בהינתן העובדה שסוגיית פסילת מועמדותו של מרזל מלהתמודד בבחירות כבר נדונה פעמיים בעבר בשנת 2003 ובשנת 2015 וגם אז טען כי שינה מדרכיו וכי הוא מקבל עליו את “כללי המשחק” הדמוקרטיים, אך בפועל התמיד בהתנהלות שיש בה משום הסתה לגזענות, נפסק כי יש לייחס להצהרות דומות מטעמו עתה משקל נמוך ביותר, אם בכלל.

השופטים קבעו כי התמונה המצטיירת מעיון ברצף ההתבטאויות של מרזל לאורך השנים בקולו ובין היתר, בעמודי ה”פייסבוק” וה”טוויטר” הנושאים את שמו, היא תמונה הצבועה בצבעים עזים, ברורים וחד-משמעיים של הסתה לגזענות.

השופט סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי אין להורות על פסילת מועמדותו של ברוך מרזל. השופט נ’ סולברג קבע כי הודאתו של מרזל כי כשל בלשונו, חזרתו החד- משמעית מדברים שנאמרו ופנייתו לחברת פייסבוק – משיגים את תכליתה של הוראת החוק. השופט קבע כי אכן, ישנו ספק בדבר כנות חרטתו על העבר, ושינוי אורחותיו לעתיד לבוא, אולם על הספק לפעול לזכותו של מרזל.

לדבריו על הפרק פגיעה אנושה בזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, ומניעת השתתפות בבחירות לכנסת לא תֵעשה אלא כאשר כָּ לּו כל הקִ יצִ ין. הערעורים בכל הנוגע למועמדותם של בן גביר, “עוצמה יהודית” ו”הרשימה המשותפת” נדחו, כאמור, משלא נמצאה תשתית ראייתית מספקת לביסוס הפסילה שהתבקשה בעניינם, על פי אמות המידה המחמירות שנקבעו לעניין זה בפסיקה.