הממשלה אישרה את תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2025. תקציב המדינה לשנת 2025 יעמוד על כ-607.4 מיליארד שקל. לצד התקציב אישרה הממשלה צעדי התאמות תקציביות בסך כולל של כ-37 מיליארד שקל.
התקציב הנוכחי הינו תקציב מייצב שבא לשרת את צרכי המלחמה ואת האתגרים הגדולים עימם מתמודד המשק הישראלי.
הממשלה אישרה שורת צעדים משמעותיים שמשדרים לשווקים אמינות ואחריות, לצד מתן מענה לצרכים הביטחוניים והאזרחיים, וודאות למגזר העסקי ותעשיית ההייטק, צעדים להאצת המשק, השקעה גדולה באזור הצפון ובנגב המערבי ותמיכה במשרתי המילואים.
היקף ההתאמות שאושרו גדול מאוד לאור הצורך לייצר מחדש את היציבות הפיסקאלית אותה המשק צריך כדי להתמודד עם המשבר הנוכחי ועם אתגרים עתידיים.
לצד אישור התקציב אושרה גם התכנית הכלכלית. בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם הקמת רשויות מטרופוליניות, חקיקה שתבטיח ודאות מיסוית בענף ההייטק וכן מיסוי רווחים לא מחולקים בחברות ארנק וחברות אחזקה.
ראש הממשלה נתניהו אמר זמן קצר לפני ההצבעה כי “אנחנו באים לסכם את התקציב. אני רוצה להודות לשר האוצר, לשרים ולנשות ולאנשי משרדים, שעבדו קשה מאוד. אנחנו התכנסנו לתקציב חשוב, קשה, אבל הכרחי בשנת מלחמה.
אני רוצה להגיד בעניין הזה שהתקציב שאנחנו מביאים למשרד הביטחון אינו כולל את מרכיבי ההתעצמות של המלצות ועדת נגל, שאני מאמין שיגיעו אלינו בהיקף רציני. אבל כמובן, זו החלטה של הוועדה. את זה אנחנו נראה באמצע דצמבר.
פירוש הדבר שנוכל להוסיף לתקציב הביטחון את מרכיבי ההתעצמות לפי ועדת נגל. ייתכן שנצליח להכניס את זה כבר לתקציב הנוכחי, לפני שהוא עובר בינואר, ואם צריך, נביא תקציב נוסף”.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳: “תודה רבה לך ראש הממשלה, תודה רבה לשרים שגילו אחריות רבה. תודה להמון המון המון אנשים ונשים מהמשרדים כולם, ובראשם ממשרד האוצר. הם עשו כאן עבודה יוצאת מהכלל כדי להביא את התקציב החשוב הזה. אני רק רוצה להוסיף לדבריו של ראש הממשלה: אנחנו מביאים את התקציב בתוך המסגרות שהתחייבנו עליהן כמעט – 4.3% גירעון.
אם במהלך השנה נידרש להגדלה של תקציב הביטחון, נצטרך שוב להתכנס ולאתר לדבר הזה את המקורות תוך, בדיוק כמו שעשינו עכשיו, שמירה על האחריות והאמינות שלנו והאמון של השווקים בכלכלה הישראלית.
כל זה נועד לתמוך את כל מאמצי המלחמה עד הניצחון, כפי שעשינו השנה, אבל נאפשר, בעזרת ה’, למדינת ישראל בשנה הקרובה לצאת ממלחמה לצמיחה מואצת, ואנחנו עושים עכשיו את הצעדים האחרונים להצליח הכי מהר שאפשר לעלות על פסים טובים, ואז להעלות את הרווחה של אזרחי מדינת ישראל.
כל הצעדים שעושים עכשיו הם זמניים, הם פרמננטיים באופי שלהם, אבל ככל שהתרחישים החיוביים שאנחנו רוצים מאוד להניח שיתרחשו, כשבע״ה אנחנו נוציא ניצחון גדול וביטחון גדול זה יביא בהכרח שנים של צמיחה. אזרחי ישראל יצאו מהדבר הזה מורווחים”.
מנכ”ל משרד האוצר, שלומי הייזלר: “המשק הישראלי נמצא בתקופה מאתגרת מאז תחילת המלחמה ומתמודד איתה בצורה איתנה ומרשימה, עם זאת קיים הכרח בעת הזו לנהל את תקציב המדינה באופן אחראי ומוקפד, וליצר מגמה של יחס חוב-תוצר יורד בעתיד הקרוב. התקציב שאושר מאזן בין הצורך לתמוך במאמץ המלחמתי המתמשך, הן בפן הבטחוני והן בפן האזרחי, במשרתיי המילואים ובשיקום הצפון והדרום, לבין שמירה על היציבות הפיסקלית שהיא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, המאפשרת לנו להתמודד עם האתגרים העתידיים הביטחוניים והכלכליים כאחד. בנוסף, התקציב מביא עימו בשורות של צמיחה בענף ההייטק והנדל״ן ושינויים מבניים לייעול המגזר הציבורי, מאבק משמעותי בהון השחור ותיקונים בתחום המיסים. התקציב הנוכחי אינו פשוט, אך הקפדה עליו והמשך התנהלות אחראית יובילו להתנעת הצמיחה המחודשת במהרה”.
