שר האוצר הודיע לשר הכלכלה על התנגדותו להטלת היטל היצף על יבוא אלומיניום מסין. ההחלטה התקבלה לאחר בחינת השלכות מאקרו-כלכליות, ומתוך הבנה כי ההיטל יפגע אנושות בענף הבנייה, יעכב מסירת אלפי דירות ויגביר את יוקר המחיה.
בהודעת השר נאמר כי זו המלצה בעייתית בעיתוי קריטי, שכן הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והוועדה המייעצת המליצו להטיל היטל חסר תקדים של 34% עד 105% על יבוא אלומיניום מסין למשך 5 שנים, בטענה ל"היצף" הפוגע בתעשייה המקומית. ההמלצה התבססה על נתוני שנת 2023 – שנת מלחמה וריבית גבוהה. הירידה ברווחי המפעלים נבעה ממצב המשק והקיפאון בבנייה, ולא בהכרח מהמחיר הסיני.
שר האוצר חושף במכתבו נתון דרמטי: חסימת היבוא מסין אינה רק עניין כלכלי, אלא תוביל למחסור פיזי בחומר גלם, שכן התעשייה המקומית מתמחה בעיקר בבנייה פרטית ויוקרה, ואינה ערוכה לספק פרופילים סטנדרטיים לבנייה רוויה (מגדלים) בהיקפים הנדרשים.
המספרים היבשים לשנת 2025:
– הביקוש הצפוי במשק: כ-99 אלף טון אלומיניום.
– כושר הייצור המקומי המקסימלי: כ-51 אלף טון בלבד.
– יבוא ממדינות אחרות (ללא סין): כ-25 אלף טון.
– התוצאה: מחסור ("בור") של כ-23 אלף טון בשנה.
המשמעות: קבלת עמדת משרד הכלכלה הייתה מובילה לעצירת אתרי בנייה, עיכובים במסירת מפתחות לרוכשים והתפתחות "שוק שחור".
על פי תחשיבי האוצר, הטלת ההיטל משמעותה נזק ישיר של כ-600 מיליון ש"ח בשנה למשק. האלומיניום מהווה כ-5.8% ממדד תשומות הבנייה למגורים. כל התייקרות בו מתגלגלת ישר לכיס של רוכשי הדירות.
שוק האלומיניום הישראלי הוא ריכוזי (אוליגופול). היבוא הוא גורם הריסון היחיד על המחירים. כמו כן, שינוי המכסים כעת מייצר חוסר ודאות רגולטורית מסוכן לקראת רפורמת "מה שטוב לאירופה" ב-2027. השוק נמצא בעיצומו של מעבר לתקינה בינלאומית, והטלת מגבלות סחר חדשות כעת משבשת את היערכות היבואנים ומנוגדת למדיניות הממשלה להסרת חסמים ופתיחת השוק.
במהלך הבדיקה התברר כי ממשלת סין ביטלה לאחרונה סבסוד של 13% על יצוא אלומיניום. המשמעות: המחיר מסין עולה ממילא. הטלת היטל נוסף הייתה מהווה "ענישה כפולה" ומיותרת על הצרכן הישראלי.
מדברי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "תפקידי הוא לראות את כלל המשק. לא אתן יד למהלך שיעשיר מספר מצומצם של מפעלים על חשבון הכיס של כל אזרח בישראל, יחריף את מצוקת הדיור ויתדלק את יוקר המחייה".
