1
1

קראו את המכתב : ההתכתשות סביב חוק הגיוס בין ראשי הישיבה

בעקבות מכתבו של הרב יגאל רוזן בנושא חוק הגיוס, כותב מכתב תגובה חריף ראש ישיבת סלונים הרב משה ברזובסקי. אתר לדעת מביא את המכתב המלא.

הרה"ג הרב משה ברזובסקי ראש ישיבת סלונים ומכתבו
חלופת מכתבים

לאחר המכתב של הרב יגאל רוזן ראש ישיבת ‘אור ישראל’ אל ראש ישיבת סלונים הגאון רבי משה ברזובסקי, בנו של האדמו”ר מסלונים, אמש באה התגובה מצד הרב ברזובסקי.

במכתב שכתב הרב רוזן לאחר שקיבל את האחריות ב’דגל התורה’ בנושא חוק הגיוס, הוא כתב כי בעקבות המאמר שנכתב בהמודיע על ידי אחד הרבנים כי במכתב יש כדי להטעות את מי שאינו בקיא בנושא.

“קצרה דעתי מהבין ההתנגדות לחוק המוצע (כפוף לשינויים מסוימים), ואפתח במשל חידתי, וכי עד עתה לא היינו תחת סנקציות פליליות, והרי חוק שרות בטחון חל כהיום הזה על כולנו, ובחוק הקיים יש סנקציות פליליות ברורות, ומה פשר הדיבורים שהחוק המוצע הוא שכולל סנקציות כאלו”. “מבחינה זאת אין כל נפק”מ בין מה שהיה לבין החוק המוצע, ולכשיפקע חלילה בקרוב ההסדר שהיה קיים עד עתה, הרי אנחנו בדיוק במצב שכבודו מתאר מה שיקרה עוד כמה שנים, בהבדל אחד שזה יקרה חלילה כבר עתה!”, דהיינו אין בעיה להעביר את החוק כפי שהוא, שכן קיימת סכנה ממשית שהחוק פוקע בעוד שבוע.

בעקבות מכתב זה, הגיב אמש הרב ברזובסקי  את הדברים הבאים: “מעכ”ת כותב במכתבו שאינו מבין את ההתנגדות לחוק המוצע, ואינו מבין את פשר הדיבורים שהחוק המוצע הוא שכולל סנקציות פליליות, ואינו רואה מבחינה זאת כל נפק”מ בין מה שהי’ לבין החוק המוצע. אני מתפלא על אופן קריאת החוק ע”י מעכ”ת שליט”א . כל המעיין בפסיקת בג”ץ אשר פסלה את החוק רואה כי הבג”ץ קובע שאין אפשרות יותר להשאיר את שאלת הגיוס לרצונם הטוב של בני הישיבות. ועל אף החשיבות הגדולה להסכמת הציבור החרדי לחוק הגיוס מכל מקום הנתונים מלמדים כי עידוד גיוס בהסכמה עשוי לכרסם בשולי המחנה אך אין בו כדי להביא לשינוי משמעותי של המגמה ולהפחית את ההפלייה ועל כן הוא דורש מהכנסת לחוקק חוק חדש עם הסדרים מחייבים וניתנים לאכיפה”.

“הבג”ץ מתלונן על הסדר הגיוס הקודם שאינו כולל סנקציות מעשיות והוא נטול כוח כופה. החוק המוצע מבהיר שלא תהי’ השלמה עם אי עמידה ביעדים. ע”י מנגנון פקיעת החוק בהעדר עמידה ביעדים. וממילא הופך ההסדר של העמידה ביעדים, להסדר בעל סנקציות כלכליות ופליליות שאינו מותיר עוד את שאלת הגיוס לרצונם הטוב של בני הישיבות. ומבהיר לציבור החרדי שהמדינה לא תאפשר לו להתחמק ממילוי היעדים. היועהמ”ש לממשלה מטיב להגדיר את ההבדלים בין החוק הקודם לחוק המוצע ,החוק מבהיר שלא תהי’ השלמה עם אי עמידה ביעדים .משא”כ בחוק הקודם לא היו סנקציות פליליות בהעדר עמידה ביעדים”.

בהמשך כותב עוד ראש הישיבה אל הרב רוזן כי באם נקבל את החוק המוצע ככתבו וכלשונו כהסדר קבע האמור להביא את הציבור החרדי לשיעורי גיוס של כששים אחוזים במתווה מדורג לעשרים שנה דהיינו ששים אחוזים יתגייסו לצבא כדי שארבעים אחוזים יוכלו לשבת וללמוד. וכמו”כ נחשוש שהצבא מסוגל לעמוד ביעדים ,שכן מערכת מתוחכמת שהצליחה להביא בעשור האחרון להכפלת מספר המתגייסים החרדים פי עשר מ288 מתגייסים בשנת 2007 לכ3000-  מתגייסים לשנת 2017 .והרי ברור שהצבא יעשה כל מה שביכולתו לעמוד ביעדים כדי להימנע ממצב שבו הוא צריך לגייס בני ישיבות בכפי’. האם גם אז סבור מעכ”ת שליט”א כי עלינו לקבל את החוק. כדי שלא לסכן את עולם התורה.

עוד כתב הרב ברזובסקי: ” אני מבין שדברי מעכ”ת שליט”א בנויים על שתי הנחות יסוד. (א) “פוטנציאל המתגייסים עד עתה ברוב רובו המוחלט אינו מקרב בני הישיבות היושבים ועוסקים בתורה” (ב) “אין ביעדים שום מרכיב שיביא לגיוסו של בן ישיבה היושב ועוסק בתורה” אך אינו מבהיר די הצורך, אם דעתו שהצבא יעמוד ביעדים.  אלא שהוא סבור שגם לאחר העמידה ביעדים עדיין לא יהיו בני ישיבות היושבים ועוסקים בתורה שיתגייסו, שכן מספרם של בני הציבור המוגדר כחרדי שאינם יושבים ועוסקים בתורה הוא גדול מספיק כדי למלאות את היעדים. וא”כ בקבלת החוק המוצע צפויים לנו לפחות עשרים שנה של שקט. או שדעתו שהצבא לא יוכל לעמוד ביעדים. ועל כן אין הנידון על עשרים שנה של שקט אלא על כמה שנים שקטות בלבד. אבל ברור לו שבמשך שש שנים אלו גם אם הצבא יתאמץ בכל יכולתו הוא לא יוכל להביא לגיוס בני ישיבות העוסקים בתורה”.

“הנחות יסוד אלו אינם ענין של סברות. אלא דבר מציאותי שאפשר לבר אותו. ועל כן מעכ”ת שליט”א אומר אני מכיר היטב את הנתונים אלא שמטעמים מובנים לא אכתבם. {ומה שאני שמעתי מאנשים נאמנים ,אלו דברים שכמעט ואין להם שחר ואכמ”ל } אתייחס קודם לוויכוח בנוגע להבא. הרי המוגדרים כחרדים לעניין היעדים מוגדרים ומתוחמים. ואפשר לבדוק ולברר היטב מה מספרם של הלומדים בישיבות קדושות ומה מספרם של האחרים ומה מספרם של הנושרים. לאחר הבדיקה שאני ערכתי והנתונים שקבלתי אני מאוד מתקשה להבין ולקבל את דברי מעכ”ת שליט”א שאין ביעדים שום מרכיב שיביא לגיוסו של בן ישיבה היושב ועוסק בתורה. היות ומדובר בשאלה של סכנת נפשות רוחנית לאלפים ולרבבות. ובשאלה על עתידו ודמותו של הציבור החרדי לדורות צריך להיות פשוט ומובן שא”א להסתמך בכגון דא על אמירות של אכמ”ל. ואם ברצון מעכ”ת שליט”א לשכנע את גדולי ישראל שליט”א בדבריו. עליו להיות מוכן להקמת גוף של רבנים נאמנים. ולהרצות בפניהם את דבריו כדי שיוכלו להביא הדברים בפני גדולי ישראל שליט”א ולבררם לאשורם.

במכתב הארוך ממשיך וכותב ראש הישיבה: “שאלתי את אותם אנשים שלדעתי הם נאמנים, ואמרו לי שהם יכולים להוכיח בפני כל גוף של רבנים נאמנים שיוקם לצורך זה. שבני ישיבות שישבו ועסקו בתורה הלכו לצבא מסיבות שונות בכפי’ ובניגוד לרצונם, ע”י שהסתבכו עם החוק, ושיש בני תורה רבים המסובכים עם החוק, וכמו”כ שאברכים רבים מאוד עזבו את הכוללים והלכו לצבא, והם מבקשים מאוד !מאוד! שיוקם גוף כזה כדי שיוכלו להוכיח את מיתות דבריהם.

ג. מעכ”ת שליט”א תמה מנין אני נוטל אחריות כה כבידה לסכן את כלל בני התורה. ובכן .איני נוטל שום אחריות. ובשאלה של פיקו”נ רוחני של אלפים ורבבות קטונתי מלהכריע. האחריות שאני נוטל היא רק על הצגת צדדי השאלה, ועל אף שכבודו סבור שדברי יש בהם כדי להטעות את מי שאינו בקי בנושא. עברתי פעם נוספת על המאמר הנ”ל ולא מצאתי שום דבר שיכול להטעות, האחריות איך לנהוג מוטלת רק על גדולי ישראל שליט”א ולא עלי ועל שכמותי. ואעפ”כ יש ענין לצטט כאן את דברי הגאונים הגדולים רבי מיכל יהודה לפקוביץ רבי משה שמואל שפירא .רבי זלמן רוטברג .רבי אברהם יעקב זלזניק .רבי חים פנחס שיינברג. זצוק”ל אשר הורו שאין להשתתף עם המדינה בדיונים ובמו”מ על פשרות בנושא גיוס בני הישיבות. ואל יפחידונו באיומים שמחויבים אנו לקבל הצעותיהם כדי להציל זה לעומת זה. כי לא מפיהם אנו חיים כי אם מהבטחת הבורא ית”ש שלא תשתכח תורה מישראל .לדעתם היו שותפים הרבה מגדולי ישראל זצוק”ל. הגרמי”ל זצ”ל כותב להרב אשר טננבוים בכ”ט אדר תש”ס “כל ראשי הישיבות שליט”א ” עומדים בדעה של מע”כ שיחי’ מבלי להיכנס ח”ו לידי פשרות או ויתורים בנוגע ללומדי התורה שהם ועל ידם מתקיימת הבריאה כולה. והנידון אז הי’ בפשרות לאפשר להם לגייס ע”י פיתוי והסתה ולא בכפי’. ואין שום ספק מה הייתה דעתם של כל גדולי ישראל הנ”ל נוכח החוק המוצע. גדולי ישראל הנ”ל היו מוכנים לקבל על עצמם את האחריות הכבידה לסכן את כלל בני התורה. מפני שסברו שצריך הרבה יותר אחריות להסכים ולקבל חוק שמטרתו להמעיט את מספר לומדי התורה. והי’ פשוט וברור להם שע”י ניהול המערכה בדרך הנכונה לא תהא סכנת נפשות גשמית ורוחנית לבני התורה. ורק קשיים גשמיים .והדבר פשוט וברור שעדיף לסבול קשיים גשמיים קשים ולא לסכן את עתידם הרוחני של בני הציבור החרדי.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב