1
1

בחצות פג הזמן שנתן בג”צ – המשמעות אין עוד הסדר ‘תורתו אומנותו’

אחרי 68 שנים מאז החלטתו של בן גוריון, החל מהלילה תם עידן 'תורתו אומנותו'. באם שופטי בג"צ יקבלו את בקשת הממשלה, יחזור ההסדר לתוקפו עד לתיקון החוק. באם לא, מעמדו של בחור ישיבה דומה לכל בחור בן 18 שמחוייב בגיוס.

חרדי מתגייס. צילום: לדעת
תום תקופה

68 שנים לאחר אותה החלטה של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון לדחות את גיוסם של בחורי הישיבות תחת הסדר ‘תורתם אומנותם’, הלילה הסתיימה ופגה אותה החלטה, כשלאורך השנים חוקקה הכנסת תיקוני חקיקה שהביאו לא אחת לעתירות ודיונים בבג”צ, כשהאחרונה שבהם היא עתירה של ‘יש עתיד’ נגיד תיקון החוק כפי שבוצע בתחילת הקדנציה של הכנסת הנוכחית, ושסופה בפסילת החוק על ידי בג”צ עם מתן שנה לתיקון החוק, ובהמשך לארכה של מספר חודשים שהסתיימו הלילה ללא תיקון החוק.

הכל החל אי שם בחודש שבט תשי”א, כאשר ראש הממשלה דוד בן גוריון פנה אל הרמטכ”ל דאז יגאל ידין, וכתב לו כראש הממשלה ובעיקר בתפקידו כשר הביטחון כי “על יסוד סעיף 12 בחוק שירות הביטחון שחררתי בחורי הישיבה מחובת השירות הסדיר, שחרור זה חל אך ורק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות”.

מטרתו של בן-גוריון הייתה לתת פטור מחובת שירות ל-400 בחורי ישיבה, כאשר הוא עושה זאת לאחר שיח עם הפוליטיקאים החרדים באותם הימים, כשהמטרה היא לראות את עולם התורה שב ושוקק חיים, ומחזירים עטרה ליושנה, אל לפני הימים של השואה.

בהמשך, בשנת תשי”ח, (1958) כיהן שמעון פרס כמנכ”ל משרד הביטחון, ובמסמך שהוציא הוא עיגן בפועל את הסדר ‘תורתו אומנותו’, שמטרתו כבר הייתה שונה מזו שנתן בן-גוריון. הפעם לא דובר על פטור, אלא על דחיית גיוס לבחורי הישיבה.

במשך שנים נמשך נוהל זה של דחיית גיוס לבחורי הישיבה, אולם בשנת תשל”ה, התערב בג”צ לראשונה וקבעו לראשונה מכסה במספר הבחורים, כאשר אז דובר על 800 בחורי ישיבה בשנה. שנתיים לאחר מכן, כאשר הליכוד עלה לשלטון לראשונה בשנת תשל”ז (1977) במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט להגדיל את מספר הבחורים שיקבלו דחייה, ואז גם הורידו את נושא המכסות. אגו”י שנכנסו לקואליציה הצרה, הצליחו לקבל את מבוקשם מבגין.

בשנת תשמ”ו כאשר בישראל התקיימה ממשלת אחדות, קמה וועדה תחת וועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שתפקידה היה לעסוק בגיוס בחורי הישיבות. מסקנותיה היו כי יש לחזור אל הימים שלפני שנת תשל”ה, ומעתה לקבוע מכסות של שלושה אחוזים משנתון גיוס של תלמידי הישיבות, וכי אלו יוכלו לקבל דחייה.

הדבר לא קרה, והשנים חלפו ובשנת תשנ”ח הנושא הובא פעם נוספת לפתחם של שופטי בג”צ. מי שישב באותם ימים כנשיא בית המשפט העליון, היה השופט אהרון ברק, ובהחלה לאותה עתירה נקבע כי הסדר דחיית הגיוס לבחורי הישיבה הוא אינו חוקי וכי יש לחוקק בתוך שנה חוק שיפתור את הנושא.

הממשלה מינתה את ועדת טל בראשות של שופט העליון (בדימוס) צבי טל, ויישבו בה ח”כ יצחק הרצוג, עו”ד דר’ יעקב ויינרוט ז”ל, הרב אשר טננבוים – מזכיר ועד הישיבות באותם הימים, אלוף (מיל’) משה נתיב – ראש אכ”א לשעבר, ניצב (בדימוס) ישראל סדן – לשעבר מפקד מג”ב, והרב מרדכי קרליץ ראש העיר בני ברק באותם ימים. הוועדה פרסמה את הדו”ח אולם רק שנתיים לאחר פרסומו הוא הגיע אל הכנסת ואושר ברוב של עשרה (51 תמכו, ו-41 התנגדו). ההסדר היה כי בחורי ישיבות יקבלו עד גיל 22 דחיית גיוס, ובגיל זה ייצאו לשנת הכרעה שבה יוכלו ללכת לעבוד ולאחר אותה שנה יצטרכו לקבל הכרעה האם להתגייס לצה”ל, לשירות לאומי, או לחזור לישיבה. חוק זה הובא לבג”צ לפני שש שנים, וברוב של שישה מול שלושה שופטים בוטל החוק.

לאחר מכן הוקמה וועדת פלסנר שבראשה ישב ח”כ לשעבר יוחנן פלסנר, הוועדה שבראשותו הוחרמה על ידי הנציגים החרדים בכנסת, ולבסוף פורקה הוועדה מבלי שיצא חוק. לאחר הבחירות נתניהו צירף לקואליציה את ‘יש עתיד’, והוקמה וועדת פרי בראשות ח”כ יעקב פרי מיש עתיד, שבעברו היה ראש השב”כ. מסקנות הוועדה היו להניח הצעת חוק שתקבע כי 1800 בחורים יקבלו פטור בכל שנתון, והבחורים שיקבלו את הפטור יהיו מי שיוגדרו ‘מתמידים’. עוד הוחלט כי ישיבות שמהם לא יתגייסו בחורים ייענשו בסנקציות כלכליות, לעומת ישיבות שכן יתגייסו מהם שיקבלו תמריצים כלכליים. אז גם הוחלט כי לא רק סנקציות כלכליות יהיו, אלא גם סנקציות פליליות שיושתו על מי שיסרב להתגייס, בדומה לכל בחור חילוני שמגיע לגיל 18 ומסרב להתגייס. הצעות החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת, ולאחר מכן קמה וועדת שקד בראשות השרה איילת שקד. מטרת הוועדה הייתה להביא את החוק לקריאה שניה ושלישית. במשך חודשים נערכו דיונים ובסופם אושר החוק כולל הסנקציות הפליליות.

עם הקמת הקואליציה החדשה בשנת 2015, דרשו המפלגות החרדיות בהסכם הקואליציוני לתקן את החוק שעבר בכנסת, ודרשו להסיר את הסנקציות הפליליות כמו גם תיקונים נוספים. התיקון עבר תוך זמן קצר מהקמת הקואליציה ו’יש עתיד’ מיהרו לבג”צ.

לאחר דיון בעתירה קבעו שופטי בג”צ כי התיקון שעבר בכנסת אינו חוקתי וכי יש לתקן את החוק. לצורך זה נתנו השופטים פרק זמן של שנה. אותה שנה עברה והממשלה פנתה לקבל ארכה של חצי שנה נוספת, אולם שופטי בג”צ דחו את הבקשה ונתנו ארכה של שלושה חודשים שהסתיימה הלילה ב-כד’ כסלו 02/12/2018.

היום צפויים שופטי בג”צ להתכנס שוב, לנוכח העתירה שהוגשה בשבוע שעבר על ידי הממשלה, ולבקש ארכה נוספת של ארבעה חודשים. באם שופטי בג”צ לא יתנו ארכה זו, משמעות הדבר כי כל בחור ישיבה נמצא ללא הסדר של דחיית שירות, ובלשכת הגיוס ניתן יהיה לחייבו להתגייס.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב