ראש הממשלה בנימין נתניהו שכר יועץ תקשורת חרדי, וחברי כנסת חרדים רבים מדברים בגלוי כי פגשו צעירים חרדים, המזוהים גם עם אגודת ישראל, גם עם דגל התורה וגם עם ש”ס שהצהירו כי יצביעו בבחירות הקרובות לנתניהו. הליכוד אף שריין מקום ברשימה עבור מתמודד חרדי, מקום שאולי לא ריאלי, אך מצביע על מגמה, וזאת עוד לפני שהזכרנו את אלפי החרדים שאף התפקדו לליכוד.
במקביל, במפלגת העבודה יש גם מתמודדת חרדית בפריימריז של המפלגה, לאחר שגם למפלגה, שאומנם מתרסקת בסקרים, התפקדו במהלך השנים האחרונות אלפי חרדים, המזוהים עם האידאולוגיה של המפלגה, שכנראה תקבל הפעם מספר נאה של קולות בקלפיות בערים ובשכונות החרדיות.
גם במפלגת הימין החדש קורצים לחרדים. השרה שקד נפגשה השבוע עם כאלו המוגדרים “חרדים עובדים” ואמרה להם: “הימין החדש בהחלט יכול להיות בית עבור חרדים עובדים שרוצים להשתלב בחברה. אנחנו מקדמים השתלבות של חרדים בשוק העבודה. זה הדבר הכי חשוב בעניינו, יותר מהגיוס. בנט מקדם את האקדמיה לחרדים בהפרדה למרות התנגדות מאד גדולה של התקשורת והאקדמיה”. היא הוסיפה: “יש מקום לנציג חרדי אצלנו במפלגה”.
ויש עדיין אופציה של איחוד בין אלי ישי לאיחוד הלאומי בראשה עומד כיום בצלאל סמוטריץ’, ח”כ פעלתן הזוכה להערכה רבה ברחוב החרדי. גם בלי ריצה משותפת עם תנועת יחד, סמוטריץ’ צפוי לזכות בקולותיהם של חרדים רבים המעוניינים לראות נציג שידאג לנושאי הדת, אך במקביל ישמור על ארץ ישראל השלימה.
ובכך עדיין לא תמו הבעיות של המפלגות החרדיות: אגודת ישראל ודגל התורה אומנם חתמו על ריצה משותפת, אך בתוך אגודת ישראל עולה הדרישה לשינוי בסדר המקומות, כאשר בחסידות בעלזא מבהירים כי החסידות השנייה בגודלה, ולכן דורשים לקבל את המקום השלישי ברשימה, לפני נציג חסידות וויז’ניץ.
ש”ס אומנם עוברת את אחוז החסימה במרבית הסקרים ומתייצבת על חמישה מנדטים, אך לא מצליחה להתרומם, ויש מי שמביע חשש פומבי מפני הגשת כתב אישום נגד דרעי עוד לפני הבחירות, וכאשר מאשימים אותו בפעם השניה, הוא יתקשה לשחזר את ההישג של “הוא זכאי” שהביא את ש”ס להצלחה אדירה של 17 מנדטים.
אם נעבור על עשרות הסקרים שפורסמו בכלי התקשורת השונים מרגע ההכרזה על הקדמת הבחירות עד ליום זה, נגלה כי למרות ההבדלים במספר המנדטים שהם מעניקים למפלגות החרדיות, הצד השווה שבהם: בכנסת הבאה, הכוח החרדי צפוי להיחלש. אין צורך להסביר את המשמעות של הדברים, אך בכל זאת, נראה כי הציבור לא מתרשם, וכאמור, ניתן לשמוע חרדים רבים המצהירים כי יצביעו למפלגות כלליות.
האם הפתרון נמצא בדמות עריכת פריימריז?
במשך שנים, ספגו המפלגות החרדיות קיתונות של לעג ובוז מהתקשורת על כך שהרבנים קובעים את סדר הרשימה ולא ציבור הבוחרים. “דמוקרטיה” הם צעקו, אך כיום, לאחר שהתברר כי מדובר באחת השיטות שהובילו לשחיתויות רבות – במרבית המפלגות לא יערכו פריימריז לקראת הבחירות הקרובות.
אז למה דווקא עכשיו יש צורך בפריימריז במפלגות החרדיות? התשובה פשוטה. את כל המחלוקות בין אגודת ישראל לדגל התורה ובתוך הסיעות, בין ש”ס ליחד ובין הקהילות השונות המרכיבות את ש”ס הדורשות נציג לחצר פלונית או לביתו של מקובל פלמוני, ניתן לפתור בעזרת הפריימריז.
על מנת להסביר, נחזור אחורה בזמן, שנת ה’תשל”ו, חילוקי הדעות הרבים באגודת ישראל דאז, שכללה ייצוג לכלל הציבור החרדי בארץ ישראל עוד לפני הקמת מפלגות ש”ס ודגל התורה, החריפו בעקבות ההחלטה לשוב ולהתמודד במשותף עם פא”י, פועלי אגודת ישראל. בהשוואה למערכת הפוליטית כיום, ניתן להגדיר אותם כאלו המכונים כיום “החרדים העובדים”. מפלגת ‘טוב’ שהתמודדה בבחירות המקומיות במספר ערים ברחבי הארץ, פועלת מתוך מטרה להשיב לתחייה את הסיעה החרדית הוותיקה.
מי שהוביל את ההתנגדות לאיחוד, היה מרן הגראמ”מ שך זצוק”ל. על מנת למנוע את הפילוג שהתרחש בסוף מספר שנים לאחר מיכן, הוחלט לקיים בחירות פנימיות, לא על מנת לקבוע את זהות הח”כים מטעם המפלגה, כי אם להרכיב את סדר הסיעות שהרכיבו את המפלגה על פי גודלם. את הרב שך, ולמעשה את הציבור הליטאי כולו, ייצג הרב שלמה לורנץ שעמד בראשות סיעת צא”י. צעירי אגודת ישראל.
מי שהפתיע בבחירות פנימיות אלו, היה הרב מנחם פרוש שבצעד מבריק הצליח לאחד הן את הרבנים הליטאים הירושלמים, ביניהם מרן הגרש”ז אוירבעך זצוק”ל והן את קהילת הפרושים הירושלמים יחד עם עוד מספר חסידויות קטנות תחת סיעת “שלומי אמונים”. פרוש שכר מסוק, הדפיס עשרות אלפי עותקים של מכתב התמיכה הרבני בו, ופיזר אותם מהאוויר מעל ריכוזי המגורים החרדיים. כאמור, שלומי אמונים הפתיעה כאשר הגיעה למקום השני, בפער קטן מהסיעה המרכזית, תוך שהוא עוקף את הסיעה הליטאית ומקבע מאז את מעמדו ומעמד משפחתו.
למרות שהמפקד הראשון באגודת ישראל נערכו מתוך ניסיון למנוע את הפילוג בין החסידים לליטאים על רקע צירוף פא”י למפלגה, אך כידוע, הפילוג נעשה כמה שנים מאוחר יותר, על רקע התמיכה החסידית בחב”ד ובאדמו”ר מליובאוויטש, דבר שהביא את הרב שך להקמת דגל התורה. באותה מערכת בחירות רווית יצרים, זכתה אגודת ישראל בחמישה מנדטים, בעוד דגל התורה עברה את אחוז החסימה רק בזכות העובדה שנערכו בחירות חוזרות במספר קלפיות בעיר בני ברק.
כעת, כאשר מדברים על ניסיון לאחד את המפלגות החרדיות, שוב עולה השאלה: אם מי להתאחד? כמה מקומות תקבל כל מפלגה ברשימה? אז הנה הפיתרון: פריימריז שיאחדו את כלל הציבור החרדי, כל אחד יצביע עבור המועמד שלו, וכך ירכיבו ביחד את הרשימה החרדית היחידה והמאוחדת, שתמנע את זליגת הקולות אל המפלגות הכלליות.
ואם שוב יישמעו הטענות כי על הרבנים להחליט בנושאים אלו, הנה מספר אנקדוטות היסטוריות מעניינות: בתקנון ‘הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל’ המצוי בידי רשם המפלגות, רשום כי “בחירת רשימת המועמדים לכנסת תיקבע על ידי המועצה הארצית, באחת משתי השיטות דלקמן: השיטה הראשונה – בחירות מוקדמות כלליות (פריימריס) לששת המועמדים הראשונים, על ידי כלל ציבור חברי המפלגה ששילמו מס חבר עד למועד בחירת רשימת המועמדים לכנסת, כאשר המשך רשימת המועמדים תיבחר על ידי המועצה הארצית. השיטה השניה – בחירת המועמדים כולם על ידי המועצה הארצית. במידה ויוחלט במועצה הארצית על אימוץ השיטה הראשונה, תקבע המועצה הארצית את ההליך המלא על פיו ייבחרו המועמדים לחברי הכנסת על פי שיטה זו”.
הרב אבישי שטוקהמר, מי שכיהן במשך שנים ארוכות כמזכיר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל סיפר כי לפחות אחד מגדולי ישראל ומנהיגי המפלגה החרדית האשכנזית היה בעד פריימריז. מדובר באדמו”ר בעל ה’פני מנחם’ מגור זצוק”ל, שהסביר כי מתן זכות הבחירה לציבור הרחב, לא יפגע בסמכויותיהם של חברי ה’מועצת’, שכן אלה שייבחרו, אחרי שייבחרו, יעברו הליך אשרור של מועצת גדולי התורה.
הרב שטוקהמר מספר כי האדמו”ר מגור אמר כי יתנו “ל’מועצת’ את הזכות הסוברנית לקבוע סופית האם מועמד פלוני שנבחר בפריימריס אכן ראוי לכהן כחבר כנסת מטעם היהדות החרדית. אבל שהעם יבחר, שהקהל יבחר. אדרבה. כמו שבכל עיירה יהודית היו שבעת טובי העיר נבחרים בכל קהילה וקהילה. את הגושפנקה תיתן מועצת גדולי התורה”. עם זאת, לדבריו, “הנושא מעולם לא הגיע לידי דיון הלכה למעשה. אני שמעתי את זה מפיו ברמה התאורטית, במסגרת שיחות רבות שזכיתי שהוא ניהל איתי. למעשה, הנושא מעולם לא עלה על סדר היום”.
לפי דברי הרב שטוקהמר, בין כה, לא הרבנים הם אלו הבוחרים את הנציגים. “המועצה הארצית קבעה תמיד את חברי הרשימה. אחר כך הובאה הרשימה בפני ה’מועצת’, וזו אישרה בדרך כלל את בחירת המועצה הארצית”.
גם בש”ס, לא הרבנים הם שקובעים את הרכב הרשימה, כי אם העומד בראשות המפלגה הוא המביא בפני חברי מועצת חכמי התורה את המלצותיו, והם המחליטים אם לאשר את הרשימה או מבקשים לבצע בה שינויים. אם כך, הנימוק שאסור לקיים פריימריז, שכן הרבנים הם אלו הקובעים בציבור החרדי אינו רלוונטי, שכן בין כה הרבנים רק מאשרים את הרכב הרשימה ולא מרכיבים אותה בעצמם.
לסיום, אם אתם חושבים שמדובר בחשש ריק שאין לו על מה להתבסס, בדקנו את נתוני ההצבעה בערים החרדיות ובריכוזים החרדים ומהם ניתן להעריך כי מפלגת הליכוד קיבלה כמה עשרות אלפי קולות של חרדים בבחירות האחרונות.
מפלגת המחנה הציוני, לפחות לפי הבדיקה שערכנו, לא הייתה פופולרית במיוחד אצל המצביעים החרדים בבחירות האחרונות, ורק כמה מאות פתקים עם האותיות “אמת” שולשלו אל הקלפיות בבחירות האחרונות בערים ובריכוזים החרדיים. מפלגת הבית היהודי קיבלה אף היא כמה מאות קולות, אך נראה כי רובם אכן הגיעו מחסידי חב”ד.
לפניכם כמה נתונים. התרכזנו דווקא בערים ביתר עילית ומודיעין עילית, שכן בהם מתגוררים רק בני הציבור החרדי, בניגוד לערים כמו בני ברק ואלעד, בהם מתגוררים אף כאלו שאינם חרדים. עם זאת, חשוב לנו לציין כי בערים אלו, בדגש על מודיעין עילית, מתגוררים חרדים הנחשבים ליותר שמרנים, בעוד בירושלים ובבני ברק, גם באזורים החרדים, נרשמו אחוזי הצבעה גבוהים יותר למפלגות כלליות.
בעיר ביתר עילית הצביעו 9,347 איש למפלגת יהדות התורה, 3,904 קולות לש”ס, 2,249 ליחד של אלי ישי, 234 קולות לליכוד, 101 קולות לבית היהודי ורק 22 קולות למפלגת העבודה. בעיר מודיעין עילית נרשמו 15,044 הצבעות ליהדות התורה, 3,342 קולות לש”ס, 818 קולות ליחד, 259 קולות למפלגת הבית היהודי, הליכוד קיבל 256 קולות, ואילו המחנה הציוני קיבלה 6 קולות בלבד.
כעת, החשש הגדול הוא, כאמור, כי במערכת הבחירות הקרובה, אחוז החרדים שיצביעו עבור המפלגות הכלליות יעלה, כאשר נציג חרדי במפלגת הליכוד, לצד הסיכוי של המתמודדת החרדית לזכות בפריימריז במפלגת העבודה, והסיכוי לשריון נציג חרדי במפלגת הימין החדש, יעלה את אחוז המצביעים למפלגות הכלליות, שכבר נערכות לקרב על הקול החרדי – בזמן שבמפלגות החרדיות עדיין עסוקים במלחמות פנימיות.
תגובות