1
1

על קבלת החלטות בחיים: אל תביט אחריך !

קושי בקבלת החלטות, מבחירת מוצר בסופרמרקט ועד לשידוך עבור ילדינו, הוא מורכב: הן מהקושי בהחלטה עצמה, והן מהמחשבות הסותרות שבאות לעתים גם לאחר קבלת ההחלטה. מה עלינו לשים לב בתהליך קבלת ההחלטות? ואיך אפשר לקבל החלטות בלי להתחרט?

הרב אהרן פרידמן
לדעת לחיות

באחד הימים קיבלתי טלפון מאיש שהתלונן על קושי גדול שלו בקבלת החלטות. "כל דבר שאני צריך לבחור, אני מהסס ומתלבט זמן רב, וכשאני כבר מחליט, אני מתחרט וחושב שעשיתי טעות בבחירה. זה 'משגע' את כל הסובבים אותי ובעיקר – אותי עצמי. כבר התייעצתי עם כמה אנשים, אבל הייתי רוצה לשמוע גם ממך, מה אתה מציע לי לעשות?"

כיהודי טוב, הגבתי בשאלה משלי: אתה רוצה לקבל דעה נוספת מה לעשות? ואיך תחליט מה לעשות בפועל, אחר שכבר יש לך מגוון תשובות ועצות ששמעת? בסך הכול תצא עם עוד עצה באמתחתך… הוא פרץ בצחוק והודה שאכן, סיכוי טוב שזה בדיוק מה שיקרה.

אצל כולנו קורה לפעמים שאנו נקלעים לדילמה ומתקשים להחליט מה לעשות. העתיד הרי לא ברור, וכאשר מדובר במשהו משמעותי וקשה לנו לראות מבעד לערפל ולדעת מה הכי נכון בשבילנו, הספק מכרסם בנו וקשה לנו להחליט. כאשר זה קורה לנו לפני קניית דירה, מעבר למקום עבודה חדש או שידוך לאחד מילדינו, זה מובן ומקובל. אבל הבעיה הופכת משמעותית כאשר התופעה מתחילה להפריע לחיי היומיום. כאשר בהחלטות שאמורות להתקבל בשגרת החיים, כגון באיזה יום לעשות קניות ואיזה מותג להעדיף, עם מי ללמוד ומה ללמוד, אנו לא מצליחים להחליט, זה הופך להיות מטרד לא פשוט. גם למתלבט, וגם לאלה שצריכים לחיות אתו.

חישבו על אנשים שעומדים זמן רב ליד המדפים בחנות, ומתלבטים בנוגע לבחירת בקבוק יין או קופסת שימורים, ומתקשים להחליט. גרוע מכך, בדרך כלל, גם לאחר שכבר הגיעו לכלל החלטה, אינם שלמים עם בחירתם, הספק מכרסם בהם והם עדיין מתלבטים אם לא היו צריכים להחליט אחרת, והם נקלעים למעגל שמחזיר אותם כל הזמן לנקודת המוצא.

היכולת לבחור, היא היכולת שלנו להחליט על סדרי עדיפויות, את מה להעדיף ועל מה לוותר, ולהיות רגועים ושלמים עם המחיר ששילמנו כדי לקבל את מה שקיבלנו. האם לקנות במכולת השכונתית הקרובה אך היקרה, או להעדיף את הסחבת לסופרמרקט העמוס והמרוחק יותר אך הזול יותר, וכן הלאה על זו הדרך בכל החלטה שאנו עושים בחיים. תמיד מדובר בשאלה של רווח מול הפסד, של תמורה מול מחיר, וכדי להחליט עלינו להיות מוכנים לוותר על משהו כדי לקבל משהו אחר, ולהיות שלמים עם המחיר ששילמנו על הבחירה שלנו.

***

המצוקה המשמעותית יותר היא נחלתם של אלה, שמוכנים להשקיע ולשלם כל מחיר, אבל הם רוצים לוודא שהם עשו את הבחירה הטובה ביותר ולא פספסו מאומה. כדי להמחיש את הרעיון, ניקח שני אנשים, ראובן ושמעון, שיוצאים לחנות כדי לקנות זוג נעליים פשוטות.

ראובן, נכנס לחנות ומודד זוג נעליים. הולך עמו כמה צעדים וזה מרגיש בסדר, והוא מחליט לקנות אותם. שמעון לעומתו, חושב: הרי לא כל יום קונים נעליים, אנסה עוד חברות ואבדוק בעוד חנויות, אולי אני יכול להשיג זוג נעליים טובות/יפות/זולות יותר. וכך הוא יוצא לסבב קניות, אוסף ידע ושואל את כל מכריו איפה הם קנו וכמה היו שבעי רצון. המידע הרב רק גורם לו להיות יותר מבולבל. מותג מסויים הוא נוח ונראה חזק, אבל אצל פלוני זה לא החזיק זמן רב, השני מחזיק זמן רב, אבל אלמוני טען שזה לא היה כל כך נוח וכו' וכו'. בררנים מהסוג הזה, גם לאחר שהם נאלצים להחליט ולבחור, במרבית המקרים ימשיך הספק לכרסם בקרבם.

נטייה זו עומדת מאחורי האנשים שחיים תמיד בחשש שמא החמיצו משהו טוב יותר, ויש להם מצוקה וחרדה עמוקה שמא הם פספסו ולא בחרו בדרך/במוצר 'הטוב ביותר'. זו נטייה שטומנת בחובה מרשם לצרות צרורות, ללחצים ולחרדות בלתי פוסקים, ואין כל פלא שהם 'משגעים' כל אלה שנמצאים סביבם, שרוצים להחליט ולהמשיך הלאה.

סיפרה לי פעם אשה אודות בעלה, שיש לו הרגל שכאשר הוא מגיע לבית מלון, הוא מתחיל לתחקר את הנופשים האחרים כמה הם שלמו ואיזה חדרים קיבלו, והוא תמיד אכול ומרגיש שנפל בפח עם המחיר. "הם שילמו פחות וקיבלו חדר יותר טוב! איפה היושר?!". וכך, במקום ליהנות מהנופש, הדבר הופך למסכת ייסורים ותלונות על החמצות ופספוסים.

פגשתי כאלה בטיסות לחו"ל – אנשים שאוהבים (או חייבים) להסתובב ולתחקר אחרים כמה הם שילמו ואצל מי קנו הכרטיס. פעם בדרכי לליז'נסק לכ"א אדר, בהמתנה לעלייה למטוס, זכו הכל לשמוע אשה שרטנה וצעקה בקול רם בטלפון, שזו ממש חוצפה מצד הסוכן שלהם, אחר ששמעה מאשה אחרת ששלמה קצת פחות על הכרטיס. חישבו כמה נגרע לה מאיכות הנסיעה, כשהידיעה שפספסה מחיר יותר טוב אכלה בה כל חלקה טובה. האין זה חבל?!

ככה זה בחיים. לא משנה כמה שנחקור ונבדוק, תמיד יש סיכוי טוב שנמצא מוצר יותר טוב במחיר יותר נמוך. לכן, עדיף שנלמד להשלים עם המציאות שגם הזמן שלנו שווה כסף, וגם איכות חיינו שווה את המחיר שנסתפק במה שטוב לנו, גם אם פספסנו את 'הטוב יותר', וגם אם היינו יכולים למצוא עסקה יותר משתלמת אילו היינו עושים עוד שיעורי בית ומשקיעים בזה עוד זמן.

 

 

שמעתי פעם רעיון נחמד, על דברי חכמינו ז"ל במדרש על הפסוק: "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א לא) – "והנה טוב זה מלאך חיים, מאד זה מלאך המות" (ילקוט שמעוני רמז טז). רמז יש בכך: לפעמים, חיפוש ה"טוב מאוד", יכול להיות תחילת החורבן חלילה, ודווקא ההסתפקות בטוב – היא מלאך החיים!

סיפר לי פעם אדם חכם שכאשר מציעים לו שידוך לאחד הילדים, אם זה מוצא חן בעיניו ואין לו סיבה מיוחדת לדחות, הוא עושה את השידוך. מבחינתו השאלה היא תמיד: האם יש לי סיבה מדוע לא לעשות זאת? וזאת, בניגוד לאלה ששואלים את עצמם כל הזמן: מדוע כן? אולי אוכל למצוא משהו יותר טוב? והם מחפשים ומחפשים ללא סוף ומתקשים להחליט.

הדברים משמעותיים ביותר בתחום הרוחני, כאשר אנשים חיים בתחושה תמידית שהיו יכולים 'יותר', והמצפון מייסר אותם ללא הרף שאולי הם מפספסים משהו יותר טוב. אין ספק שמדובר במעשי היצר, אחר שרבים וגם טובים נופלים ברוחם ונשברים בגלל שלא מצליחים להרגיש טוב וליהנות ממה שהם כן עושים.

כדי להקל על הבחירה, יועיל לנו לשים לב לעובדה, שעצם הדבר שיש לנו התלבטות בין שתי אפשרויות ואנו מתקשים להחליט איזו יותר טובה, מוכיח שבעצם אין עדיפות ברורה לאפשרות האחת על פני חברתה, כי הרי בין טוב לרע, בין זול ליקר (על אותו מוצר בדיוק), איש לא יתלבט במה לבחור.

כללו של דבר: בשלב שבו אנו עדיין שוקלים וחושבים באיזו דרך ללכת, נחשוב ונבחן כל אפשרות ונקדיש לכך את הזמן הראוי – תלוי בחשיבות הענין. אבל ברגע שהגענו למסקנה והחלטנו איך לפעול, אין להביט אחורנית. כך נוכל בעזרת ה' לעשות החלטות טובות ולחיות רגועים יותר.

לתגובות: 5387993@gmail.com

הרב אהרן פרידמן- מחבר הספרים "גם אתה יכול", "כבדהו וחנכהו", "להצליח בחברה", "להתמודד", "אפשר לצאת מזה", "הדרך להערכה עצמית".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן