האם באמת אצלנו לא יודעים להפסיד ?

בעזהי”ת

הפעם אשתף אתכם בתמיהה גדולה שאני מסתובב עמה כבר שנים ארוכות, ועד היום לא מצאתי לה מענה.

ידוע שלכל עם ולשון יש מנטליות משלו. בדיחות מאפיינות (בדיחה הונגרית, רומנית, וכדומה), חכמת חיים, אמרות ופתגמים שנאמרו על ידי חכמיהם (פתגם סיני, ערבי וכדו’). יש כמובן הרבה אמרות ופתגמים מלאי תובנות גם אצלנו, ומן הראוי לציין מה שהביא רבינו החיד”א בשם האר”י ז”ל, שאין בעולם דבר טוב, משל, או רעיון מוסרי, שלא נרמז כבר בתורה. ולכן מצינו בגמרא את הביטוי: “מנא הא מילתא דאמרי אינשי?” [כלומר, איפה נרמז הפתגם העממי], כי אם מדובר בדבר טוב ונכון, לא יתכן שלא נרמז בתורה (מדבר קדמות, מערכת ת’ אות יא).

באנגלית יש מושג: Cut your losses (מילולית: חתוך את ההפסדים שלך). הרעיון הוא: השלם עם מה שהפסדת עד כה, כדי שלא תמשיך להפסיד עוד. אנשים שלא מוכנים להשלים עם הפסד קטן יחסי ומתקשים להרפות, ממשיכים להסתבך גם אם ההפסדים רק הולכים וגדלים ומצטברים לכדי הפסד משמעותי.

במקום להאריך בהסברים, נשתמש בכמה מקרים להמחשה.

עקרת בית קונה מכונת כביסה חדשה, כעבור חדשים אחדים המכונה מתחילה לעשות בעיות ומושבתת שוב ושוב. השירות, למרות שנכלל באחריות, לא שווה הרבה, בלשון המעטה. לוקח זמן עד שמגיעים, מבקשים עוד תשלומים וכל הזמן יש עמהם ויכוחים. אין ספק שהאשה נפלה בפח עם חבורת נוכלים והיא צודקת במאבקיה, אבל זה גוזל את שלוות נפשה והיא תקועה עם כביסות ומכונה אין.

הדבר הנכון לכאורה יהיה, לזרוק או להיפטר מן המכונה הבעייתית ולקנות חדשה בחברה אחרת (כמובן, בתנאי שיש לה את היכולת הכלכלית לעשות כן). אף שהיא תפסיד את המכונה הכמעט חדשה והכסף ששילמה ירד לטמיון, אבל עדיף הפסד זה על פני מריבות ועוגמת נפש ללא סוף. הסיבה היחידה שהיא עדיין נשארת עם המכונה הלא מוצלחת היא, כיוון שהיא צודקת והיא לא מוכנה להפסיד את מה שהשקיעה. אבל, התוצאה האומללה היא – שהיא תישאר עם הצדק ביד, אבל תפסיד הרבה יותר.

דוגמה נוספת: גביית חוב מנוכל. רמאי אחד היה חייב לי סכום כסף לא גדול, אבל בגלל הפרינציפ לא הייתי מוכן לוותר. הוא דחה אותי כל פעם עם תירוצים וסיפורים אחרים (“שלחתי היום את המעטפה עם הבת שלי. מה, היא עוד לא הגיעה?!”). באחד הימים בעת תפילת שחרית, רתחתי מזעם במהלך כל התפילה והתקשיתי להשלים עם זה שהוא רימה אותי בצורה כזו (אגב, אז הבנתי לראשונה מדוע ואיך כעס קשור לגאווה. הייתכן שלי יעשו דבר כזה?!).

אחרי התפילה החלטתי: הצער ועוגמת הנפש, התסכול והכעס לא שווים את הסכום הזעום שאני אמור לקבל ממנו. מחקתי את שמו ומספרי הטלפון שלו מספר הזכרונות שלי, ושכחתי ממנו. לא משום שהוא לא אשם, לא משום שאני לא צודק, אלא משום שזה לא שווה לי. פשוט.

הרצון שלא להפסיד ולא לצאת ‘לוּזר’ (מפסידן), גורם לאנשים להפסיד הרבה יותר, ולפעמים זה עלול להרוס להם את החיים! כמה סיפורי גירושין יש שבמהלכם ממון ודמים נשפכו כמים, ליבות נשברו ומשפחות בוזו והושפלו, אך ורק משום שאף אחד מהצדדים לא היה מוכן שהשני יצא כמנצח!

כמה אנשים הפסידו מקומות עבודה, נקלעו למריבות משפחתיות קשות או ששלום הבית שלהם ירד לטמיון אך ורק משום שלא היו מסוגלים לנשוך שפתיים ולומר: סליחה! סיפר לי בחור צעיר כי חבר טוב שלו אינו מדבר עמו כבר כמה חדשים, משום שהוא פגע בו, ולמרות שמאוד היה רוצה לחזור ולהתחבר אליו, אינו יכול כיון שהוא אינו מסוגל לומר: סליחה על שפגעתי בך. אמרתי לו: אם לא תלמד מהיום איך להרכין ראש ולבקש סליחה, אף כשזה לא נעים לך, תשלם בעתיד מחיר שיהיה לך הרבה יותר לא נעים !

שמעתי רעיון נפלא מידידי הרה”ג ר’ יהושע פינק שליט”א, שאמר על מה שמאחלים לחתן כלה שיהיה “קשר של קיימא”, מדוע דווקא ‘קשר’? אלא, שכדי לעשות קשר, צריך לכופף ולסובב את החוטים כהוגן, עד שעושים את הקשר. עם שני מקלות או סרגלים נוקשים, אין שום אפשרות שבעולם לעשות קשר! רק עם דבר רך וגמיש כמו חבל או חתיכת בד רכה שאפשר לסובב ולקשור. ככה זה בחיים. כדי שיוכלו לחיות באהבה באחוה בשלום ובריעות, הם צריכים להיות ללמוד להרכין ראש, להתגמש ולכופף את עצמם כמו חבל שאפשר לעשות בו קשר. וזה נפלא.

נכנסתי פעם לחנות באחת השכונות שבירושלים. פונה אלי המוכר: אתה הרב פרידמן? אני רוצה שתאזין לטלפון משיחה עם בני בן השבע שהקלטתי. התברר שהוא ואשתו בתהליכי גירושין מכוערים, והאשה מסיתה את הילד נגדו ולא מרשה לו לראות את אביו. הילד בכה בטלפון, בדמעות שליש, והתלונן מרה על אמו שלא מרשה לו לראותו. הלב שלי נשבר לשמוע ילד כה קטן עם כל כך הרבה צער וכאב.

קשה לתאר הנזקים הנפשיים לכל החיים שמאבקים כאלו בין ההורים עלולים לגרום לילדים, ולפעמים זה ממש גובל ברצח! אני יודע שהביטוי חריף, אבל שמעתי את ההגדרה מפיו של בחור צעיר שהוריו התגרשו, שאמר לי: “אם אתה רואה זוג שעומדים להתגרש בעימותים ובהתקוטטות, שלח אותם אלי ואבקש מהם לחתוך קודם את הילדים לחתיכות, כיון שבין כך זה מה שהם יעשו להם בגירושיהם!”

האברך, שהיה מאוד כאוב, טען: אני צריך לשתוק לה על דבר כזה?! וביטא את רצונו לצאת נגדה במאבק מר ואגרסיבי. הוא רצה לקבל ממני הסכמה לצעדו.

אמרתי לו: אני לא יכול לומר לך מה לעשות, כיוון שברוך ה’ לא חוויתי דברים מעין אלו, ואין לי מושג איזה סבל עובר עליך בראותך ובהרגישך מה שנתפס אצלך כרשעות לשמה. אבל אם אתה באמת מרחם על הילד ועל עצמך, ייתכן שנכון יהיה לחתוך כמה שיותר מהר, עם כמה שפחות מאבקים. אני יודע שזה ממש לא קל לעשות, אבל זכור שגם אם ההפסד יהיה צורב וקשה – תרוויח בגדול מכך שלא תקיז את הדם ואת הנפש במלחמות קשות ומרות.

אינני יודע מה הוא החליט לבסוף, ובכל מקרה אני לא בא לדון אותו, אבל אני רואה לעתים תכופות איך אנשים מאבדים כספם וממונם, שלוות נפשם ושארית חייהם, רק משום שהם לא מוכנים להפסיד ובגלל הפרינציפ שלא לתת לשני לצאת כמנצח. “שהוא עוד יסתובב ויאמר שהוא ניצח?! בשום פנים ואופן לא!”

האימרה Cut your losses! אמורה להישמע כמו: ספוג/קצץ/חתוך את ההפסדים שלך! או: צמצם את ההפסדים/הנזקים שלך! ומה שאני שואל כבר שנים היא: איך זה שבעברית אין אמרה כזו, או לפחות לא נפוצה אמרה כזו?! האם יכול להיות שבמנטליות הישראלית אין מקום לאמרה כזו?! האמנם אצלנו לא יודעים להפסיד בטווח הקצר כדי למנוע הפסדים עוד יותר גדולים בטווח הרחוק יותר?!

מפחיד לחשוב שיש בזה מן האמת !

לתגובות: 5387993@gmail.com

הרב אהרן פרידמן – מחבר הספרים “גם אתה יכול”, “כבדהו וחנכהו”, “להצליח בחברה”, “להתמודד”, “אפשר לצאת מזה”, “הדרך להערכה עצמית”.