1

פתאום נושמים לרווחה בבר אילן

זיהום האוויר הגבוה שהיה ברחוב בר אילן בירושלים, הופחת משמעותית בשל הוצאת האוטובוסים הבינעירוניים מהרחוב. כעת התושבים מחכים לקו הרכבת הקלה.

רחוב בר אילן. צילום: לדעת

סככות האסתטיקה שהתקינו תושבים ברחוב בר אילן כדי למנוע את הצגת חבלי הכביסה שבביתם, עזרו רק כלפי חוץ, אולם בכל מה שקשור פנימה – לבית, התבדו התושבים. היו מי שחשבו שהתקנת הסככות שיסתירו את הכביסה, הם גם שימנעו מהכביסה להיות שחורה ומלוכלכת מפיח האוטובוסים הרבים, אך מה רבה הייתה אכזבתם.  כך לאורך השנים נאלצו התושבים להתמודד עם הבעייתיות של הפיח ברחוב, שבגלוי היה ניכר על הבגדים, אך בסתר הביא גם לפגיעה באיכות חייהם ובריאותם.

לא היה צריך להיות גאון גדול ומבין בניטור, כדי להחליט להתקין באזור תחנת ניטור תחבורתית, בדומה לזו שהתקינו בתחנה המרכזית בירושלים. במילים פשוטות, גם במשרד להגנת הסביבה, ראו את ציר בר אילן, כמקום שהפך לסוג של תחנה ציבורית עבור הציבור החרדי, וההבנה שהתושבים באזור חשופים לזיהום אוויר תחבורתי גבוה. כדי להבין עד כמה המצב היה נורא, נספר שהתוצאות בין השנים 2016-2018, היו של ריכוז שנתי של חנקן דו-חמצני שגבוה ב-35% מעל התקן של איכות האוויר. זיהום אוויר דומה נרשם במסוך עליית הנוסעים שבתחנה המרכזית בשכונת רוממה.

בעוד שבתחנה המרכזית מדובר במסוף הנמצא במקום סגור, ציר בר אילן לעומתו הוא מקום פתוח ובכל זאת הזיהום היה גבוה בהרבה מהתקן.

לכל היה ברור כי הסיבה המרכזית לכך, היא כמות האוטובוסים הבינעירוניים הבלתי נגמרת שעוברת בכביש משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הלילה המאוחרות. רגע אחד של שקט אין לתושבים, וכך גם לא רגע אחד של אוויר צלול. הרגעים היחידים שבהם זוכים תושבי השכונה לעדנה, הם בשבתות ובחגים, ולא בכדי יש מי מהתושבים שהעדיפו לאורך השנים לעשות כביסה ביום שישי ולתלות אותה ממש בערב שבת. “זה היה היום היחידי בשבוע שבה הכביסה יכולה לרדת במוצאי שבת, כשהיא ללא ריח של פיח ולא מלוכלכת”, מספר ל’אתר לדעת’, אריה, תושב הרחוב.

כשאריה מסתכל לאחור, הוא לא מבין כיצד הוא ושכניו חיו לאורך השנים במקום כה מזוהם. “שלא תבין, זה לא שהיום מדובר באיזה רחוב צדדי שבו נוסעות רק 10 מכוניות, אבל אין מה להשוות את מה שקורה היום למה שקרה בעבר. אני זוקף את זה לזכותו של ראש העיר ליאון. הוא הבין שצריכים להוציא מהרחוב שלנו את האוטובוסים הבינעירוניים, וזה לא יתואר איך ירד אצלנו הרעש. אני בטוח שאם ימדדו את זיהום האוויר היום לעומת פעם, התוצאה תיהיה מדהימה”.

במשך שנים רבות דובר על תוכנית לצמצום זיהום האוויר מתחבורה בירושלים. מומחים ישבו ודנו, וועדה הוקמה בנושא, תוכנית הוכנה בשנת 2012 (לפני עשור) ועדכון לתוכנית שלא בוצעה, הגיע בחלוף ארבע שנים בהובלת אגף התחבורה, אבל בפועל שום דבר לא קרה.

כעת בקדנציה של ראש העיר ליאון, דברים החלו להשתנות. המהלך הראשון מתוך התוכנית הכוללת של שינוי התחבורה הציבורית בציר בר אילן – ירמיהו, היה הוצאת הקווים הבינעירוניים. השלב השני שמתבצע מזה תקופה, אלו העבודות על הקמת המסילה לרכת הקלה, שתחבר את נווה יעקב עם הר נוף, דרך בר-אילן.

שמואל, שמתגורר בבר-אילן, הוא ירושלמי בכל רמ”ח איבריו, ודורות ממשפחתו התגוררו בירושלים. “אני זוכר את רחוב יפו שהיה מקום דומה למה שהרחוב שלנו היה בשנים האחרונות, רק שאצלנו היו גם אוטובוסים בינעירוניים. כשהודיעו על הקמת הרכבת הקלה, אני זוכר כמה התנגדויות של הסוחרים היו אז. תראה היום את רחוב יפו איזה כיף ללכת שם, ואיזו קלות יש ברכבת הקלה שמשיאה המונים מבלי לייצר זיהום ורעש”.

“כשאמרו שיעשו גם בבר-אילן קו של הרכבת, לא ידעתי את נפשי מרוב שמחה, אבל אמרתי בטח ייקח עוד 20 שנה. והנה החלום הזה מתגשם לנגד עיננו, ואין לי אלא להצדיע לראש העיר. האמת, אני לא הצבעתי לו בבחירות, ואני די מצטער על כך. כואב לי שאנשים שלא מהשכונה שלנו, באים לפה ועושים בלגאן, רעש ופוגעים בכלים ההנדסיים שפה. מעבר לחילול ה’ שהם עושים, זה פשע עבור כולנו שגרים פה”.

הקו שהולך ונבנה, הביא עימו שיפור נוסף לתושבים, כאשר כלל התשתיות הורדו אל מתחת לאדמה. כך כבלי החשמל שתמיד היו מתוחים מעמוד אחד למשנהו, מצאו את מקומם מתחת לאדמה, כמוהם גם כבלי התקשורת השונים שהוחלפו בחדשים ועומדים בסטנדרים הגבוהים. גם תשתיות המים והביוב הוחלפו כולן על ידי העירייה, ומי שלא היה ברחוב בשנתיים האחרונות, יעמוד מופתע עם השינויים המבורכים שנעשו ונעשים בו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

דילוג לתוכן