האם אפשר להגיע לכפייתיות בלימוד תורה? | הרב שרגא שלכטר משיב

הבהרה חשובה: אין במאמר זה דעה, קריאה ובקשה להפחית בלימוד תורה. ודאי שאנו כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים שהערך העליון ביותר, תשתית החיים, הוא לימוד תורה

בהרצאות שאני מוסר בזמן האחרון, שואלים אותי התלמידים: האם גם בעניינים של ‘עשה טוב’ שמקשרים בין יהודי לקב”ה, בשמירת תורה ומצוות, לימוד, תפילה, טהרה ועוד, יכולה להיות כפייתיות כלשהי?

התשובה היא חד-משמעית – כן! ויותר מכך: אם לא נכיר בה, היא עלולה לגרום נזק של הרחקה חס ושלום מעניינים של ‘עשה טוב’.

כפייתיות נמצאת גם ב’עשה טוב’ וגם ב’סור מרע’, ובשניהם היא נובעת מחוסר מסוים. בדרך כלל אפשר לראות שאותה כפייתיות נעשית בצורה ובתגובה קיצוניות. תגובה קיצונית היא הגנה, והגנה אדם רוצה כי הוא מפחד. ולכן כשמשגיח בישיבה רואה בחור צעיר בן 14 שלומד תורה עד שעות הלילה המאוחרות, מתחיל בתעניות דיבור וכיוצא בזה, חובתו לעצור את התופעה ולבדוק ממה נובע הצורך של הבחור.

אגב, גם תלמיד ששואל שאלות באמונה, ייתכן שיש לו חוסר מסוים, וגם איתו נידרש להבין מנין הצורך הזה נובע.

בקורס שלי אני מנגיש למשתתפים את היכולת להבחין בכך ולא להחמיץ סיטואציות כאלה אצל בני המשפחה. אני נותן להם את הכלים לגלות את הפחד, פחד שיש לכל אחד בצורה אחרת. עידוד התנהגות ב’עשה טוב’ וקידוש האמצעים, בסופו של דבר גורמים פגיעה קשה והרחקה חס ושלום מעניינים אלו, ופגיעה קשה בחיי האדם והסובבים אותו.