ראש עיריית חיפה לשעבר יונה יהב, ומנכ”ל העירייה לשעבר גדי מרגלית, ביקשו מבית המשפט בחיפה, לקבוע כי יש לדחות את התביעה נגדם בגין נזקים שגרמו עובדי עיריית חיפה לישיבה ליטאית, שעה שהשניים היו בתפקידם ונתנו הוראה לפינוי הישיבה.
המקרה שאירע בחודש טבת תשע”ח, התרחש בצאת השבת בשעה שהתלמידים יצאו למלווה מלכה בשכונת נווה שאנן, ובאותה עת הגיעו עובדי עירייה כשעליהם פיקח במקום מנכ”ל העירייה, ואלו ביצעו הרס של תוך המבנה ששימש את הישיבה בשכונת אחוזה.
הדבר הביא להגשת תביאה אישית נגד ראש העיר לשעבר יהב, נגד מנכ”ל העירייה מרגלית שאף היה נוכח במקום בעת האירוע. נגד דוד לוריא ויאיר זילברמן שני עובדי עיריית חיפה, וכן נגד העירייה עצמה.
במהלך הדיונים בעבר ביקשו יהב ומרגלית חסינות בשל תפקידם, אולם בית המשפט לא הכריע בנושא, וההכרעה ניתנה לשיקול משרד הפנים שהפנה זאת להכרעת היועצת המשפטית של עיריית נוף הגליל, וזו קבעה כי הם זכאים לחסינות.
בחוות דעתה כתבה כי שלושה תנאים נדרשים למתן חסינות: היותו של המבקש עובד ציבור, האם המעשה מקים אחריות בנזיקין והאם המעשה נעשה בעת מילוי תפקידו השלטוני כעובד ציבור, כאשר נקבע כי החסינות לא תחול על מעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות גרימתו.
לדברי היועצת המשפטית יישום המבחנים מביא למסקנות הבאות: מדובר בעובדי רשות ציבורית. מהעולה בתצהיריהם, מדובר היה בהליך פינוי שההחלטה לגביו מצויה במסגרת תפקידם, ומשכך אין לתובעים כלל עילת תביעה או יריבות עם יהב או מרגלית. עוד היא קובעת כי אין ספק שמדובר במעשים אשר נעשו מתוקף תפקידם השלטוני, וכלל הנתונים מצביעים על כך שהעוולה לא בוצעה על ידי הנתבעים ולחילופין המעשים נעשו במסגרת תפקידה בתום לב.
עוד היא כתבה כי אין כל טענה מכתב התביעה לכך שהייתה כוונה של יהב או מרגלית לגרום נזק או התעלמות מגרימת הנזק, ולכן לא ניתן להצביע על כוונה שלהם לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו. בשל כך קבעה כי יהב ומרגלית זכאים לחסינות ועל העירייה להודיע לבית המשפט על הסכמתה לבקשת החסינות.
תגובות