האישיות המיוחדת שומרת הברית התוכן הפנימי של הזהות העברית / מאיר משה ואקנין

אנו בפרשיות אלו של סוף ספר במדבר עוסקים בהחלפת המנהיגות הישראלית בכל שדרות ההנהגה , מהמלכות עד הכהונה. היוזמה המנהיגותית  בולטת דרך פעילות יזומה של  אישים וכלל העם כגון בפרשת חקת במשא ומתן הדיפלומטי מול סיחון שנעשה ביוזמת ישראל או בשירת ישראל בלי משה לאחר ניסי נחל ארנון בדרכם לארץ. פנחס משבט לוי, בן אלעזר בן אהרן הכהן, לוקח יוזמה והחלטה מאוד מורכבת והורג נשיא שבט מישראל. פנחס לא התדיין הלכתית ופלפל בהלכה ובפוסקים ועשה מעשה בכדי לעצור את ההידרדרות המוסרית של לקיחת בנות מדין על ידי ישראל. כמובן שאקט קנאות זה לא ניתן לכל אחד להיעשות .לכן הקבה אישר נקיות וטהרת קנאות זו באומרו : ‘לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום‘

רבי חיים בן עטאר הקדוש.: ‘השיב את חמתי’-  ‘כוונת הודעת דבר זה, אולי שבא לומר לו שלא יחשוב שד השיב את חמתו בלא אמצעות  זכות, אשר כפה מידת הדין , ויצא מזה שיחשוב משה שד מתנהג בסדר זה , לכן הודיע ד כי פנחס הוא שהיה הסיבה להשיב חימה. והוא אומרו ‘  השיב את חמתי’  ולא מעצמה שבה’. אנו רואים כאן שינוי עצום בסגנון ההנהגה של ישראל. פנחס זוכה לכהונה גדולה בזכות אקט יזום! לכן אור החיים הקדוש מציין זאת בדבריו.

‘והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קנא לא-לוהיו..

רבי חיים בן עטאר הקדוש.’   וכשם שההטבה אשר הטיב בכפרת בני ישראל היא הטבה נמשכת ; שבכל דוד ודור בא מכוח הראשונים אשר כיפר עליהם .ולזה כמו כן תהיה נמשכת הטבתו גם כן ..ובדרך רמז יתבאר על פי דבריהם ז”ל שאמרו פנחס הוא אליהו, אשר הוא עתיד לבשר את עם  בני ישראל בגלות האחרון .וכאן הודיע הכתוב במה זכה למעלה זו להשיב לב אבות על בנים .ואמרו ז”ל (שיר השירים רבה ד.יב) אין אליהו בא אלא  להרבות שלום בעולם… לכן אמר הנני נותן לו את בריתי שלום שהוא הברית שכרת עם האבות לתת להם עשרה עממין .וזה יקרא ברית שלום .כי אז יהיה ‘שלום בכל העולם’ …לזה  גם כן הוא יבשר ביום ההוא יהיה ד אחד שהוא גם כן סוד ד הוא הא–לוהים’.

הרב כדרכו העליונה בקודש מעלה לנו את הפסוקים והוראת התורה לנצח עד  לגאולה של ישראל שהיא גם צריכה להיות גאולת העולם. לכן הקנאה היזומה של פנחס בזמן קשה של התנהגות ישראל הצילה את העם ואת מטרת יציאת מצרים שהיא רק הכניסה  לארץ ישראל ליסד בה מדינה עברית במלא מובן המילה של מהות עבר המעבירה את האנושות  לגאולתה. והרב מודיע שזו תהיה גם יוזמת אליהו הנביא בתקופה גם של פילוג לשתי ממלכות ישראל ויהודה. למרות רשעות אחאב הוא מלך שהרחיב את גבולות הארץ וכבוד מלכות ישראל שהיא התגלות ד עלי אדמות. יוזמת אליהו הצליחה לאחד את העם מול האל בתקופת אחאב . אלא שהפעם לא הצליח להתחבר למלכות ישראל  למרות התנהגותה אז ; לכן קיבל נזיפה חמורה וצווה למנות את אלישע במקומו ,  הוראה נצחית לכל  דורות הגאולה : לא לזלזל במלכות ישראל גם של אחאב. אז יוזמתו צלחה רק חלקית. ו לימי הגאולה שאנו זכינו מיוזמתנו גם ובברכת ד אחר כך,  הגואל פנחס הוא אליהו יצליח לאחד  את העם כמו פנחס  במדבר ובמלכות אחאב; אבל  לא פחות יתמוך בעם ישראל בארצו במלכות ישראל יחזק אותה וכוחות הנקראים  פנחס ואליהו יהיו דווקא הם חייבים להשכין שלום בן כל חלקי העם וגם לפעול עם מלכות ישראל המתחדשת ולכוון אותה לקידוש ד בארץ ישראל , קידוש כל המערכות .כך שהשלום עם  ואו  מלא ישכון עלי אדמות .ויש מקום לכל כוח פוליטי  ישראלי הקשור להיסטורית עמו ארצו והתנך, הרוצה  לבנות את ארצנו , להיות חלק במלכות ובממשלה שתבטא את יישום הזהות העברית במציאות מדינית ולא רק בתיאוריה של  נאומים .. היוזמה והקנאה היא חשובה אבל אם היא מובילה  לאחדות העם , לכן לא בכל דור הקנאות משולבת בהנהגה , ובדור זה דווקא יהושוע התמנה למנהיג כי הוא פועל במתינות תמידית  בהתאמה לרוח  ומשל כל אחד. הלימוד הינו שהגאולה באה רק עם יוזמה של אישים דגולים  שיזמו קניית קרקעות מתלמידי הבעל שם טוב והגאון מוילנא ורבי חיים בן עטאר הקדוש ועד לקונגרס הציוני הראשון. זהו הלימוד העקרוני של פרשת פנחס: דור באי הארץ הינו מבחינת תורה שבעל פה פעילות מלמטה  שיוזמתו היא היא המביאה את הגאולה וכך ד רצה בדור של פנחס ויהושוע וכל  אירועי שיבת ציון של דורינו הראו. ורק אז ד יברך יוזמה זו  להצלחתה הכבירה.  למרות הצללים ( אני מזכיר שחכמים רצו לנדות את פנחס)  בואו נראה את האור הענק במה  שיש לנו בדורנו שלא היה באף דור! מדינה צבא כלכלה ישבות מכל הסוגים תורה ופיתוח הארץ .האם נהיה כפויי טובה?. והשמחה בהכרה זו היא התיקון של בין המצרים שהולך וניתקן יותר ויותר.  

רבי צדוק הכהן מלובלין– ספרו פרי צדיק על פנחס מאמר ב.:  ‘…בגמרא (סנהדרין בעמוד ב) התחילו השבטים התחילו  השבטים   מבזין אותו.. ואמרנו שעל ידי שלקחו מעשו כוחו שהם הידיים ידי עשו ולקחו לקדושה זכו על ידי זה לכתר נעשה. ומישמעאל לקחו כוחו שהוא השמיעה שכן נקרא ישמעאל על שם שומע אל ..וכשלקחו כוחו לקדושה על ידי זה זכו לכתר נשמע .כך מיתרו דהיה מתחילה כהן מדין אחר כך ששב ונתגייר על ידי שלקח אלעזר מבנותיו זכה שנולד פנחס שזכה לכהונה…והיינו שעובדיה ודוד מפני שבאו מהם הרגישו יותר הסירחון .וכן פנחס על ידי שבא מבנות פוטיאל הרגיש יותר להתקנא ….ואחר כך נכתב בפרשה זו מספר באי הארץ דאיתא  בראשית רבה, ויבדל אלוהים בן האור ובין החושך כנגד ספר במדבר שהוא  מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. שמספר ראשון בספר הזה הוא של יוצאי מצרים שהם קבלו  את התורה שבכתב .וכאן מספר באי הארץ שהוא כנכד תורה שבעל פה שעל זה  מורה ארץ שהוא מדרגת יהושוע . .. ואיך יכולים ישראל להכניס קדושה לחודש ומועדים הוא על ידי שהם קדושים .וישראל נקראים קדושים על ידי שמירת הברית ..‘

זהו  הקשר בן אקט יזום של פנחס המפקד  השני לדור באי הארץ. כי עכשיו מתחיל דור הצברי  המביא את האור של בראשית ליישום בקרקע  ארץ ישראל. וזה  ההבדל בן האור של ארץ ישראל אור של על טבעי בטבעי לחושך של דוד המדבר. למרות ענקיותו דוד דעה אבל הוא  אור בלתי מושג עליון מדי , אור כזה נקרא על ידי המדרש חושך .אז דווקא היוזמים  הם מאירים את האור ומוציאים את החושך מהאור העליון ומכוונים אותן יישומית למטה זה פנחס הוא אליהו לעתיד המתאחד עם משה ומשיח.

יונתן בן עוזיאל : ‘ועבדיניה מלאך קיים שלם ויחי לעלמא למבשרא גאולתא בסוף יומיא’. תרגום: אעשה מפנחס מלאך קיים ויחיה לעד בכדי לבשר את הגאולה  בסוף הימים . יונתן בין עוזיאל וחכמי ישראל מלמדים אותנו שפנחס הוא אליהו הנביא. ומזה אומר? אליהו הנביא חי בתקופת המלך אחאב שלא הלך בדרך התורה אבל הגדיל את מלכות ישראל ואת גבולות הארץ. גם פנחס היה בין המרגלים שיהושע שלח לרגל את יריחו למטרת כיבוש הארץ. אליהו הנביא כמו פנחס קינא לאלוהיו בעקבות התנהגות אחאב ועצר את הגשם עד שננזף על ידי הקבה שביקש ממנו למרות רשעות אחאב המלך לכבד בכל זאת את מלכות ישראל. הקנאות בעצם מובילה ליוזמה אנושית שיכולה להיות חיובית כמו אצל פנחס אבל יכולה להיות פרובלמטית כמו אצל אליהו הנביא עד כדי כך שהקב”ה ביקש מאלישע הנביא להחליף את אליהו. לכן פנחס הוא אליהו: היוזמה האנושית של אישים דגולים בכל ההיסטוריה הישראלית מקבלת את ברכת הקבה כשהיא מצליחה להגיע ליעד בניית ממלכת כהנים וגוי קדוש בארץ ולאחד את העם,  היוזמה צריכה להיות גם טהורה עניינית ואמיתית, לפעול לקדם את העם לשלב היישום בארץ. הרי כמעט בלק ובלעם עצרו שוב את העם  בדרכו להקים מדינה בארץ ישראל. לכן יוזמת הקנאות של פנחס היא מבחינת כנאמר על ידי רבי חיים בן עטאר הקדוש:’  שלא הייתה הפעולה שעשה נעלמת מעיני אדם אלא קדש ד בתוך קהל ועדה..’  זו קנאות ראויה של יוזמה מלמטה בתוך העם , ולא בנפרד ונבדל ממנו , רק אז היא מובילה להצלת העם הארץ ומקבלת את ברכת השלום האמיתי מפי אל ואז ממש יבורך כל ישראל.  לכן אליהו המשכין שלום בין דורי  הוא יהיה מבשר השלום בין אב לבנו ובין דור האבות דור הגלות שלא יכל תמיד ליזום ודור הבנים היוזם את דור הגאולה.

יוזמה  של מנהיג היא  מבליטה את מהות ישראל   וגדולתו  הינה  משרתת את קידום העם. ויש יחסי גומלין בן הצורך של העם למנהיגות יוזמת וגדולה ויש צורך למנהיג להיות מחובר ולגלות את המהות הפנימית של העם .מהות זו נקראת מידת יסוד היא הברית. אשר נכרתה עבור  ארץ ישראל התורה והעם..

רבי  יעקב אביחצרא – ספרו  מחשוף הלבן  פרשת פנחס דף תמו: ‘…אפשר לרמוז דמלת פנחס יש בה אותיות נח ויוסף חסר ואו .והכוונה דהנה נח נקרא בתורה איש צדיק ,ויוסף גם כן נקרא יוסף הצדיק .והטעם משום דשמרו אות ברית קודש כהלכתו דהשומר אות ברית קודש נקרא צדיק. ואף על גב דיוסף נתנסה ועמד בצדקו ונח לא נתנסה. מכל מקום מאחר דכל בני דורו פגמו בברית והוא לבדו שמר עצמו אין נסיון גדול מזה. והנה פנחס כיון שנתקנא על פגם הברית חשב עליו הקבה כאילו נתנסה בברית ועמד בצדקו. ועל זה נרמזו בשמו נח ויוסף…’אפשר לרמוז על ענין אחר על קטיעת הואו (מילת שלום האות ואו שבה קטועה בכתיב התורה) והוא דאיתא בזוהר הקדוש ובדברי רבינו (הארי ז”ל) דבשעה שהרג פנחס זמרי וכזבי נתעברה בו נפש נדב ואביהוא והיתה לו לעזר ..’

רבינו רבי יעקב אביחצרא בדברי קודשו מתאר לנו כאן את היסודיות של שמירת הזהות העברית הפנימית האנושית במוסריותה ובטהרתה הרצויה וזה נקרא שמירת הברית. ברית זו קשורה קשר הדוק ראשית כול בכוח היזומי האנושי לשמור את זהותו דרך שמירת האקט המיני לתועלתו הרצויה שהיא שמירת הברית בזוגיות והולדת הזהות המשיחית. הולדת זהות שהיא מבורכת מתוכן פנימי אמיתי ישראלי עברי תורני שתשתלב עם הברית של ארץ ישראל  וברית התורה. שלוש  בריתות שהן שלוש יסודות פנימיים של הצלחת ישראל : קדושה מינית אישית קדושה  מדינית ארצית וקדושת הזמן המועדים. בפרשת פנחס, שלושתם קשורים  פנחס  הוא  אליהו מלאך הברית , דין חלוקת הארץ , ותיאור  קרבנות המועדים. אמו עם התוכן הפנימי עם צידת היסוד עם הברית שהוא מבליט תמיד את התוכן ולא רק  הריהוי. ברית זה תוכן. הקב”ה כרת ברית עם ישראל לתת לו את ארץ ישראל הנקראת גם ברית והיא יסוד  הברית התוכן והתשתית של כל שאר הבריתות. אז יוזמה אנושית נכונה של גדולי אומתנו מובילה לשמירת הברית שהיא שמירת התוכן המיני התולדתי בקדושה ושמירת הפנימיות העברית ותוכן הקדוש של הזמן ולשמירה לכיבוש ולנחלת ארץ ישראל. הכל קשור ליוזמה האנושית למטרת שמירת הפנימיות הברית. גם יוזמת נדב ואביהוא הינה ביסודה טהורה ונתקנה במעשה פנחס.. יש אפשרות לתקן… והתיקון של הענקיים נדב ואביהו היה בשילוב עם פנחס שרתם את גדולתו להצלת העם והארץ והתורה, לכן גם נדב ואביהו תיקנו את גדולתם לטובת העם.

האדמור רבינו צדוק הכהן מלובלין בסיפרו הפרי צדיק. על פרשת פנחס מאמר ב: ‘…דאיתא בגמרא (זבחים קא) לא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי.וזה נסתעף שלקח אלעזר מבנות יתרו שפיטם עגלים לעבודה זרה ..כי אתא רב דימי אמר ירך מתוכה מסרחת.. שעובדיה ודוד מפני שבאו מהם הרגישו יותר הסרחון וכן פנחס….וכתיב ואו קטיעה שהוא כמו שלים ויעקב איש תם מתרגמינן גבר שלים .. זה אליהו שהוא היה שלם במדת הברית ונקרא מלאך הברית. ואחר כך נכתב מספר באי הארץ דאיתא (בראשית רבה) ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בן יוצאי מצרים לבאי הארץ..וזה יוד זעירא . דעלמא תתאה תורה שבעל פה….ואז, יכולים להכניס קדושה לחודש ומועדים. .וישראל נקראו קדושים על ידי שמירת הברית ..’

רבינו צדוק הכהן מסביר לנו את הקשר המהותי בן שמירת הברית של פנחס שקינא לשמירת הברית המינית בקדושה ובין אליהו שבא לברית מילה .וזה קשור לדור באי הארץ שרק הם יכולים להאיר ביוזמתם האנושית את הקדושה בארציות. הכול קשור ברית האיש ברית הארץ וברית הזמן בשבת.. ודווקא האישים הבאים מזהויות שגוירו כגון פנחס מיתרו דוד ממואב מצליחים לקדש את הצדדים הכי קשים בהוויה האנושית כגון עבודה זרה של יתרו והחוצפה של מואב. פנחס ודוד קדשו זאת.

נחזור כאן לעניינו המרכזי והוא היוזמה האנושית: אפשר לומר שבפרשה זו הנושא המרכזי, הוא היוזמה הנשית בקשר לירושת ארץ ישראל.   ‘אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבות מואב על ירדן יריחו. ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני.

רש”י : ‘ובאלה לא היה איש‘ ‘אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים לפי שהן היו מחבבות את הארץ האנשים אומרים נתנה ראש ונשובה מצרימה והנשים אומרות תנה לנו אחוזה לכן נסמכה פרשת בנות צלופחד לכאן‘.

‘ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בין גלעד בין מכיר בין מנשה למשפחות מנשה בין יוסף… אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ד’… למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו… תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו ..’.  אנו עדים לפרק מהותי ביותר בפרשה זו והוא יוזמת בנות צלפחד בבקשת נחלה בארץ ישראל הואיל ולא היו בנים לאביהם צלפחד. היוזמה הנשית תמיד מופיעה בפרקים שההיסטוריה הישראלית נמצאת במבוי סתום. כך היה עם יוזמת שרה לגירוש ישמעאל שזו, לפי דברי הרב אשכנזי, בשורה מקראית טובה. כך היה עם רבקה לגבי הברכה ליעקב, עם מרים בהצלת משה, אסתר המלכה יעל רות ועוד… מה מקור הכוח הייחודי הנשי ביוזמות אלו שתמיד מצילות את ההיסטוריה שלנו?

הכלי יקר : ‘ובאלה לא היה איש (במניין של פרשתנו לקראת הכניסה לארץ. לא נשאר איש מדור המדבר שמתו בעוון המרגלים) אבל נשים היו…  שהאנשים היו שונאים את הארץ…  אבל הנשים היו מחבבות את הארץ שכן בנות צלפחד אומרות תנה לנו אחוזה… ומזה הטעם היו האנשים שונאים את הארץ לפי שהיו אבירי לבב הרחוקים מן הצדקה לא היה להם חפץ ורצון לילך ממקום הפטור למקום החיוב’. ובפה מלא אמרו כן ‘זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם ודרשו בספרי חינם מן המצוות וביאור הדבר שהיו אוכלים בלא תרומות ומעשרות …ומדקאמר חינם מן המצוות שמע מינה שהייתה עינם צרה בכהני ד על כן שנאו את הארץ מקום החיוב .אבל הנשים של אותו דור צדקניות היו והיו אוהבים הצדקה הן מצוות חלה המיוחדת לנשים ותלויה בארץ הן שאר תרומות ומעשרות על כן היו אוהבים את הארץ לילך למקום החיוב… בזכות נשים צדקניות שהיו באותו דור נגאלו אבותינו ממצרים רצה לומר בזכותם יצאו ממקום הפטור למקום החיוב אשר אליו נכספה וגם כלתה נפשם…וכבר ידעת ששני מידות טובות אלו ביוסף שהיה גדור בעריות שני שאהבו את הארץ בעבור הצדקה ויוסף אוהב צדקות היה כי היה זן ומכלכל את בית אביו. ובנותיו ירשו שני מידות אלו ובעבורם אמרו תנה לנו אחוזה .וזהו שאמרו שהיו צדקניות..’

הכלי יקר רבה של פראג מוסר לנו את סודם של היוזמה הנשית ומקומה המרכזי בהיסטוריה הישראלית :’ללכת ממקום הפטור למקום החיוב’.

האישה השייכת לכוח ‘הנוקבא’ (זוהר) מורידה את האידאלים העליונים לפרקטיקה מעשית. פעמים רבות בהיסטוריה שלנו האידאל של ממלכת כהנים והאידאל המשיחי נתקלים בקשיים מול המציאות של עולמינו. האישה מצטיינת בלקיחת אחריות אישית והיסטורית. היא מחייבת את עצמה ולא ממתינה למשיח שירד מן השמים ויעשה את העבודה. זוהי המשמעות של חפצה ללכת ‘ממקום הפטור למקום החיוב’ היא לא מחפשת הקלות אפילו אידאולוגיות .לחיות בחול זהו מקום הפטור פטור מן ההתחייבות של המצוות התלויות בארץ ובעצם פטור מכל המצוות. הנשים הצדקניות מסוגלות להוריד את התורה מסיני לארץ ישראל, להוריד את הרעיונות המופשטים לכדי ביצוע. לכן האנשים רצו להישאר במצרים מקום הפטור מקום הבריחה מאחריות של בניית ממלכה קדושה, והנשים רצו להתחייב ולקחת יוזמה ואחריות להיכנס לארץ ולבנות את הקדושה בארציות .

השפת אמת האדמור מגור:  ‘המנוין בתחילת המדבר היה להעמיד כל אחד על חלקו בתורה .ומנין זה (בפרשתנו) להעמיד כל אחד על חלקו בארץ ישראל כמו נשכתוב לאלה תחלק. וכמו שיש לכל אחד חלק ואות בתורה כן יש לכל אחד ד אמות בארץ ישראל… והנה עד עתה בדור המדבר היתה הנהגת משה רבינו לדבק בני ישראל בשורש העליון בשמים והוריד לנו את התורה משמים. ועתה התחיל בחינת ארץ ישראל ותורה שבעל פה והיא התיקונים שלמטה… וזהו ענין שם יה’ (בתיאור שמות המשפחות במנין הנוכחי שכולם התחילו בה’ והסתיימו בי’ ) …דאיתא (סוטה יז עא) כשאיש ואשתו בקדושה שכינה בניהם. ואם לא נשאר אש, ואש בהסתלקות שתי האותיות (י’ וה’ ).. והענין דדרשו חז”ל בשתי אותיות אלו בי’ ה’  צור עולמים בי’ עולם הבא ובה’ עולם הזה… באדם כתיב וייצר שתי יצירות היינו שבכוח האדם להמשיך הארה מעולם הבא והוא הכוח הזכר שמושך הנשמה מעולם העליון. וכוח האישה לגמור התיקון הפעולה בעולם הזה. וכמו שהוא בפרט כן הוא בכלל : דור המדבר והתורה הוא בחינת הי’ הציור שבעולם הבא בחינת זכר (זוהר חב קעח עא). וארץ ישראל הוא גמר התיקון בעולם הזה בחינת נוקבא ..כי כוח הקבלה בהכנת בני ישראל עצמם שהיא בחינת אישה נוקבא. בחינה זו נתקלקלה במצרים… ועל זה היה עדות שמוכנים הם מבחינת הקבלה (במניין הנוכחי בהוספת י וה לשמות).’

דברי קדשו של השפת אמת מסכמים לנו את האופי הנשי שהוא מוריד את האות י’, את האידאל הרעיוני, לעולם הזה הפרקטי דרך האות ה’. אנו יכולים לראות זאת גם בכל תא משפחתי: הצד הנשי הנוקבא מוציא לפועל את האידאליים של האיש של הצד הזיכרי.

האדמור מבטרדיטשב: ‘..ובתוספות מביא בשם תנא דבי אליהו שהיו חולקים ממי בא אליהו מרחל או מלאה ובא אליהו ואמר להם שאני מבני בניו של רחל… כי בשעה שקינא ד צבאות בא אליו נשמה מרחל כתיב ותקנא רחל באחותה וזהו מדתה… שאני אליהו שיש לי נשמה יתירה… זו הנשמה הוא מרחל שנאמר ותקנא רחל וגם רחל הוא מלכות הוא הנוקם‘. אז בנות צלפחד המייצגות את היוזמה האישית הנשית ממשפחת יוסף בנה של רחל שהוא משיח ביו יוסף. יוסף הצדיק ששמר את הברית למרות עשייתו היזומה בתוך טומאת מצרים הוא בנה של רחל ‘המקנה’ שהעבירה את כוח המלכות כוח העשייה הפרקטית לבנות צלפחד, רשי למשפחות בן יוסף : ‘ למה נאמר והלא כבר נאמר בן מנשה אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ שנאמר והעליתם את עצמותי… ובנותיו חבבו את הארץ שנאמר תנה לנו אחוזה. לכן בנות צלפחד ממשפחת יוסף שומר הברית ואוהב הארץ וגם פנחס היה מזרעו של יוסף. אהבת הארץ ואהבת המוסר הא–לוהי תורני והקדושה היא אותו דבר. ניתוק בניהם הינו התבוללות ומאיסה בארת חמדה ודי לחכימא..

האדמור מגור – שפת אמת –  שנת תרסג. ‘   המשך הפרשיות מבנות צלפחד והעברת נחלת אביהם ואח”כ עלה אל הר העברים . קח לך את יהושוע..אחכ פרשת התמידין מוספין… חזל אמרו פני משה כפני חמה פני יהושוע כפני לבנה ..כי בחינת משה ..הוא עלמא דדכורא (זוהר)  והוא פני חמה .ויהושוע בחינת לבנה ..והיא בחינת תורה שבעל פה … והוא בחינת נוקבא המקבלת מן דכורא ..ובאמת העברת הנחלה לבת הוא על פי הנהגת באי הארץ בחינת יהושוע ובחינת נוקבא.. והעברת נחלה לבת  הוא על פי יהושוע  ובחינת נוקבא..ולכן נעלם דין זה ממשה….וזה דכתוב עלה אל הר ההעברים שהוא עצמו בחינת העברת נחלה לבת ולכן לא נכנס לארץ ישראל…שאין נמשכין אחר מדרגת משה רק בעלמא דנוקבא ..לכן לא נכנס משה שהיה במדרגה שלמעלה ..’

בנות צלפחד הן כוח הנוקבא שדווקא בתוך מקבל מצליח להעביר(מלשון הר העברים עברי)  את העם להיות מיישם את תורת משה במציאות הנוקבא בשטח. יהושוע הוא גם כן כוח הנוקבא המיישם. והקבנות  הם מקדשים את החומר. זה כוחן של בנות צלפחד ושל הנשים האוהבות את היישום ואז את ארץ ישראל והקדושה הממלכתית דרך הקדושה המינית. הם יודעות להעביר את הרעיון מלמעלה למטה.

רבי חיים בן עטאר הקדוש: ויהיו בני יהודה;’   ירמוז  לצער הבא להם אחר חורבן הבית , ויי היו בני יהודה בגלות ביד אויביהם…ואומרו לשלה. נתכוון למושיע ורב הבא לגאול מגלות האחרון הנקרא שלה עם מאמר ויהיו בני יהודה. שצרכין ישראל להצטער בשבילו ולקוות לישועתו.. ובזה יהיה משפחת השלני…וירא על שמו דורו של משיח… השלני.. שהאומות כולן יאמרו לכל אחד מישראל שלו אני..

ואומרו לפרץ שהמלך פורץ לו דרך ..יהיו כל ישראל משפחת הפרצי מלכים . או תרמוז הפרשה לשלושה עניינים. שיהיו בעת הפקידה. א ביאת משיח בן אפרים כמאמרם ז”ל (סוכה נב.) ב גילוי משיח בן דוד .ג כשימלוך ה עלינו…משיח בן אפרים אמר שלה ורמז שתפגע בו מידת הדין וימות . וכנגד, משיח בן דוד אמר לפרץ כי זה יעשה פרצה באומות . וכנגד מלכות ד  אמר לזרח רמז לכבוד ד עלינו..’

 ואכן כנאמר על ידי הרב על התהליכים של משיח בן יוסף ודוד ותקווה להצלחת משיח בן יוסף .ושוב דרוש לימוד עמוק של הבדלי ותפקידי המשיחים.(ללמוד את הספד הרב קוק על הרצל והסברו דל הרב יהודה לאון אשכנזי על זה .ספר מספד למשיח).בדורנו דורו של משיח בין יוסף של החזרת מלכות ישראל וקיבוץ גליות  דרך הטבע הרבה מאוד נשים לקחו בו חלק חשוב בתנועה הציונית ,בלוחמים ,בכלכלה ובמדיניות . זהו אז הקשר  בן  כל הנושאים היוזמה של אנשים פרטיים  שהיא בעצם הכוח  של הנוקבא הנשי המונחל ליהושוע .וישנם הרבה  נשים גם  בתחומי התורה .אנו גם כן חייבים להודות  ולדרבן בלקיחת מקום יותר ויותר גדול של נשים צדקניות בדורנו דור המשיח דור נשמות רחל אמנו, בלימוד תורה ובעשייה בכל תחום.

‘כן בנות צלפחד דוברות‘. רש”י : ‘אשרי אדם שהקבה מודה לדבריו’ – ‘ראויה הייתה פרשה זו להיכתב על ידי משה אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן ‘.. נתון תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם.‘ בנות צלפחד חידשו ביוזמתן ובאהבתן את הארץ  את הדין שאישה נוחלת בארץ כשאין בנים. ובעקבות זה הרבה פוסקים בצפון אפריקה, כבר במאה ה- 18, פסקו שאישה יכולה גם להיות יורשת בנכסי האב גם כשיש בנים.

קח לך את יהושוע. הרב דוד חיים שלוש זצ”ל רבה של נתניה. מגדולי חכמי הארץ ומרוקו. ספרו אור חדש על התורה: . ה לא בחר בפנחס שעצר את המגפה בקנאו את קנאתי בתוכם. כי פנחס אינו מתאים להיות מנהיג כי הוא קנאי .. ובמעשיו הביא לידי כך ולא כליתי את בני ישראל.. אבל למנהיגות תמידית אינו ראוי להיות מנהיג מי שקנאת ד לוהטת בקרבו ואנו יכול להתאפק.. ילך המדברה כאשר  ..עשה אליהו. כי אי אפשר לנהוג נגד רוב העם  פינחס הוא אליהו יכול למלא תפקיד בעולם הבא. אבל בעולם הזה  יש למנות מנהיג רוחני מתון שינהיג העם בתבונה  ובמחשבה צלולה במתינות שקולה הנובעת מתוך יראת  אלוהים פנימית.’       וזה לימוד של הצד הנוקבא היודע ליישם במתינות וביעילות ולאחד בן כל חלקי העם. וזו המשימה הגדולה של המנהיגות המותאמת לדורנו באי הארץ המאחד ולא המפלג. לכן כל הכוחות צריכים ליזום ליישם ולפעול עם הברית והתוכן של מסורת האבות ותורה שבעל פה המתחדשת דרך חישום התורה הממלכתית. תורה מחוברת לכל עם מסר של נצח לכל ישראלי. וזה תפקידנו העולם הנקרא דתי להיות היוזמים ומעורבים בכל השדרה הממלכתית הכלכלית המדינית החברתית ולהנחיל את תורת הנוקבא של דור הנוחל את הארץ המאחד את האות י עם האות ה. את הצד הזכרי של דור  האבות עם הצד הנקבי של דור הבנים… וגם אנו חייבים לדחוף את התהליך המשיחי שאנו בו ולהמשיך להפוך את ‘בין המצרים’ לחג .להחזיר את ימים מאלו למקורם שהם ימים טובים. לכן רבי צדוק  הכהן מלובלין אומר שתמיד יז בתמוז וט באב נופלים אותו יום שחל יום ראשון של פסח והוא אומר’ מאמר ט פרשת פנחס פרי צדיק’. אבל באמת כל זה היה הכנה שיזכו על ידי זה לאור גדול אחר כך’ .לא לנצח נצום.