נכתב ע”י מאיר משה ואקנין – vakinemm@gmail.com
לעילוי נשמת מורי אבי שמעון חנניה בן סימי
‘ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה’
פרשתינו עוסקת במהות העולם והאנושיות מבראשית והיא הגלות. התורה מתיאור הבריאה בפרשת בראשית בפסוק: ‘והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים’, מלמדת אותנו שיהיה צורך בתיקון הבריאה. עובדה זו הינה פנימית לבריאה עצמה ולא קשורה לאדם עצמו הואיל ופסוק זה נאמר לפני בריאת האדם. אנו לומדים את תורת הכתוב את המקרא אך ורק לפי דרשת חכמים במדרש בתלמוד בפרשנות ובסוד. אין לנו שום אפשרות והיתיר כלשהו לקרוא את המקרא לפי השכל האנושי המוגבל. התורה היא דברי נבואה היא גילוי הרצון האלוהי מעל הטבע עבור בריאתו. ולכן אך ורק חכמי התורה שבעל פה דרך התורה היוצאת מהפה שלהם ואשר קבלוה ממשה במהלך כל הדורות יכולים ללמד אותנו מה אנו דרושים להבין. לכן הרב יהודה לאון אשכנזי היה אומר: ‘שיעור על שערי אורה שנת 1989. ‘כשרש”י אומר על המילה בראשית :אין הפסוק הזה אומר אלא דרשני כמו שדרשו חז”ל ישראל נקראים ראשית התורה נקראת ראשית. ‘ שאנו צריכים ללמוד ולקרוא מה שרשי אומר את לימוד רש”י כך: הפסוק אומר דרשני ולהמשיך כמו שדרשו חז”ל נקודה. זו קריאת משפטו של רשי לומדים רק דרך הדרש של חכמים’ .
לכן חכמים מלמדים אותנו שהרצון הא-לוהי הינו הקשר בן הא-ל והאדם דווקא בעולם הזה שהוא הפרוזדור לעולם שיבוא אחריו. הרב אשכנזי היה אומר שכבר במילה ‘ברא’ יש משמעות של ‘חוץ’. בארמית ברא הוא משמעות חוץ וגם בערבית. העולם נברא על ידי הא-ל מהותית אונטולוגית הוא כבר מחוץ לבורא. כך הקב”ה בורא הבריאה הזו שהיא מחוץ לבורא כבר מראשיתה היא כך לפני הופעת האדם. ולכן כשהאדם נברא אנו בעצם נוכחים לשלב שני והמשך ליציאה החוצה מהבורא דרך בריאת האדם וירידת נשמתו מעולם השמים העליון הא-להי לעולם התחתון הגשמי הפרקטי מעשי. היציאה של העולם מתחילת בריאתו והירדה של הנשמה במסגרת גוף אנושי גשמי פיזי נקראים בידי חכמים : גלות. אנו כאן מתארים עובדה מציאותית פנימית מהותית של כל ההוויה האנושית בכללותה: העובדה האובייקטיבית של גלות העולם והאדם בכללותו ממקורם האידאלי העליון התורה באה בכדי ללמד אותנו היסטורית מהותית איך העולם הנברא היוצא מחוץ לבורא ואיך האדם הנברא שנשמתו יורדת בתוך גוף יכולים לעלות חזרה למקורם הא-לוהי האידאלי ולתקן את הגלות האובייקטיבית ולהפוך אותה לגאולה. מחויבים אנו ללמוד הדק היטיב מהתנהגות האבות בכלל, שיציאת יעקב מחברון לגלות ארם אצל לבן הינה גלותו וסימן לבנים של גלויות ישראל בהיסטוריה; אלא שזה גם תיאור גלות העולם וגלות האנושות מעצם טבעה. והתורה מגלה את הפתרונות הנחוצים לגלויות אלו. האבות בתור ייצוג הזהות הכללית של הזהות העתידית העברית הם מלמדים את כלל ישראל מי אנחנו ואיך אנו העברים נוציא את את האנושות מכל הגלויות הפיזיות הנפשיות התרבותיות והמוסריות שלה. למוד פרשת ויצא ,ובכלל לימוד ספר בראשית של היסטורית האבות ; הינו מהותי ותשתית כל התורה. הוא סוד התורה המלמד אותנו את יעוד הבריאה האדם והאנושות. זוהי התשתית של כל זהותנו הישראלית עברית. אם לא לומדים את גלות האדם בעצם לידתו ואת גלות יעקב וישראל אחר כך בהיסטוריה לא נוכל להבין מה תפקידינו בעולם מי אנו ומאיזו ארץ פועלים. ואז כל לימוד אחר בתורה שבעל פה יהיה מסולף ולא לשם שמים! אם אנו לא נבין מה זו גלות ומה זו גאולה אז כל הלכה בשולחן ערוך תהייה ‘דת’ כנסייתית ולא תורת ישראל. היסטורית האבות היא היא המקור של כל התלמוד וההלכה ולא הפוך! ההלכה נובעת מההיסטוריה !לכן קידוש כי היינו במצרים. בגלל היותנו בני האבות אז הגילוי הוא תורת משה.
הרב יהודה לאון אשכנזי ספר סוד מדרש התולדות דך 391. :
‘המהר”ל (בקשר להסבר סיבות הגלות) מתנגד לקריאה מהסוג אברהם אמר לגבי אשתו דבר פעוט שהיא אחותו ודורות אחרי דורות ישראל סובלים מהברבריות של המצרים… האם קריאה זו תואמת את מידת הצדק של בורא עולם? . במקום לגלות את הקדושה במעשה האבות ,במקום להתעמק וללמוד את מעשי האבות כמגלים את קווי היסוד שלנו של הזהות שלנו את נטיות הזהות של כלל ישראל מלומדים שלא למדו כל צרכם מתיימרים להסביר את מעשה האבות כמעשה הדיוטות.. המהר”ל וזו גדולתו ממקד את ההסבר(של הגלות) במישור הזהות ולא במישור המעשים. הוא חושף את נטיות הזהות של כלל ישראל כבר בשורש אצל האבות.
כל אחד מאתנו כל יהודי הוא בסך הכול חלק מזערי של הכלל לעומת האבות שהיו הכלל כולו כאשר יהודי מתיימר להיות לבד מה שהתורה אומרת על כלל ישראל כולו הוא עובר מעולם התורה לעולם המיתולוגיה ובמיוחד לעולם המיתוס הנוצרי שהשליך על דמות מיתולוגית את תכונות כלל ישראל… התורה מדברת אל כלל ישראל והיא מצווה אותנו הפרטים השייכים לכלל להשוות את נפשנו דרך המצוות לזהות למידות הכלל..‘
וזה מקור ההרגשה של הקושי של האדם מול מורכבות העולם פנימיותו בגלות! לכן רשי יסוד היסודות של פרשנות התורה , המביא לנו כדברי הרב אשכנזי את המסר האלוהי היסטורי דרך המדרש לדור שלנו, מפרש כך את המילא ויצא יעקב.
ויצא; רש”י: ‘לא היה צריך לכתוב אלא וילך יעקב חרנה ולמה הזכיר יציאתו אל מגיד שיציאת צדיק מו המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה יצא משם פנה הודה פנה זיוה פנה הדרה .וכן ותצא מן המקום האמור ברות ונעמי’. נבין את רש”י לפי פירושו של הכלי יקר רבה של פראג.
רבינו שלמה אפרים הכלי יקר : ‘. לכן הזכיר כאן לשון יציאה ובמקום אחר וירד אברם מצרימה; לפי שארץ ישראל מקום גילוי שכינתו יתברך וההולך משם ירידה הוא לו ויציאה מן קו השיווי ; כי כל יציאה הוא מן המקום שהוא ראוי להיות נמצא שיציאה זו עשתה רושם גם בו בעצמו. ‘
המושג יציאה מבטא ניתוק קשה ממצב אידאלי למצב אחר אשר הוא זר ושונה מהמצב הראשוני האידאלי העליון. יעקב יוצא מארץ ישראל ממקומו בחברון זוהי יציאה ניתוק נפשי פנימי, זה לא העתקת מגורים בארץ אחרת. הכלי יקר מבטא זאת במילה רושם. היציאה עושה רושם משנה את זהותו. להתרשם זה להפנים את הגילוי זה מושג של מידה לא רק הרגשה. לצאת מהמקום הטבעי נפשי למקום מורכב אשר לא טבעי אשר הוא אחר. כך היה עם נעמי ובוודאי רשי מוסיף זאת בתור הוספה פרשנית לא רק דיקדוק החשוב לכשעצמו ; הקשורה לנידון של מושג היציאה ומשמעותה בלשון הקודש.. נעמי דרך יציאתה הקשה מן בית לחם מקומה הטבעי דווקא מיציאה זו נולד משיח מלך ישראל דוד. נביא כאן כבר את תוצאת היציאה האנושית הראשונית של הנשמה לעולם והיציאה של יעקב ולאחר מיכן של ישראל בגלות, שהיא המשיחות הישראלית אשר תגאל את בני האדם. יש פנימיות אידאלית מהותית במה שנראה חוץ. לצאת מהפנים לחוץ זוהי גלות אנושית אשר יש לה תפקיד כשהיא מעשית במתכונתה בזמנה וכאשר היא מובילה לגאולה.
הרב יהודה לאון אשכנזי. ספר סוד מדרש התולדות.’ דף 156. : ‘המקובלים מדגישים שהגימטרייה של לוט והגימטרייה של אדם זהות ושוות לארבעים וחמש ( ראה פירוש השלה הקדוש פרשת לך לך ‘ כן לוט בגימטרייה אדם בסוד אדם דוד משיח) למה כוונתם יש בלוט קדושה נסתרת וקדושה זו באה לידי ביטוי דרך רות שממנה באים דוד המלך והמשיח. לכן יש גם ללוט ממד של אדם‘.
יש בממד החיצוני את פנים כשמגלים אותו. העולם החיצוני והאנושות במבט חיצוני נראים כמנותקים מהמקור האלוהי הם בגלות. גלות הינו מושג של ריחוק ניתוק זרות האדם מרגיש רחוק! יציאת הנשמה ממקורה למצרי הגוף הגשמי הינה בגלות , הגלות היא טבעית. האדם הינו במצבי גלות בהרבה זמנים בחייו. שינויים בכל תחום הם גלות מסויימת וזה טבעי לאדם האנושי הנברא. לכן רשי מדגיש את ממד היציאה אצל יעקב ואצל נעמי תחילת גלות של הזהות העברית ופתרונה על ידי כוח היזום הנשי של רות להוליד את דוד אשר יתקן את חטא אדם הראשון שגרם לגלותו ויחזיר את האנושות דרך מלכותו בארץ ישראל למלכות שמים. סגירת המעגל מיעקב לרות אשר תקנו את היציאה.
רבי חיים בן עטאר הקדוש – על ובזרעיך: ‘ובדרך רמז כל הפרשה תרמוז ענין האדם ; וכמו שהתחילו לומר בה רבותינו (זוהר חא קמז) ויצא יעקב היא הנפש בצאתה מעולם העליון ; ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך בעקביו ואומרו מבאר שבע מקום שממנו יצאו הנשמות יקרא באר מים חיים , ושבע ירמוז אל שבועת ד אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על דבר תורה (נדה ל:) .ואומרו וילך חרנה, על דרך אומרם זל (סנהדרין צא;) כי יצר הרע יכנס באדם בצאתו מרחם אמו. ואומרו ויפגע במקום , כי צריך האדם להתפלל לד שהוא מקומו של עולם שלא יעזבנו בידו. ואומרו וילן שם כי בא השמש , שצריך להתנהג כך עד לכתו מעולם הזה כשיעריב שמשו והוא אמרם זל אל תאמין בעצמך עד יום מותך… ואחר כל התנאים הללו מובטח הוא שינצח היצר הרע ומעתה מבשרו הכתוב דיהיה ראוי לענף מענפי הנבואה שיגלה ד אליו בחלום ידבר בו ..אלא ודאי כי מוצבת ( הנפש) ארצה וראשה מגיע השמים.
מלאכי א-לוהים: ירמוז אל בחינת מעשים טובים אשר ישתדל אדם בעולם הזה ויעלה באמצעותם אורות עליונים בשורש נשמתו והם נקראים (זוהר) מיין נוקבין להם יקרא מלאכי אלוהים …ובעלות אלו ירדו מיין דוכרין כי בהתעוררות התחתונים יתעוררו מים העליונים להשפיע אורות נוראים בסוד נשמתו והוא אומרו ויורדים בו. ואומרו והנה ד’ ניצב פירוש שממדרגה זו יעלה לנבואה עצמה. שאמרו זל על ישראל . שלא הושלל אחד מהם מהנבואה וכולן מוכשרים לדבר זה.’
דברי קדשו של הרב הקדוש אשר מבאר את תורת המשיחות ההיסטורית תיקון האנושות שבתורה ; מבהיר לנו מה זה גלות תפקידה כשהיא במקומה ותיקונה על ידי יצירת הזהות העברית נבואית אשר היא מתקנת הכול מעפרא דארעא ועד רום שמים!
הגלות של יעקב אצל לבן הארמי דודו הנשאר בזהות עברית חלקית בגלות הנקראת ארמי נועדה ללמד את יעקב את היישום של האידאולוגיה בעולם המעשי. קבלת ברכת אברהם אשר היא ואעשך לגוי גדול ואברכך ורשי מסביר בממון. הפיכת יעקב למוליד את השבטים ואת ישראל דורשת התמודדות דל מדינה עם הפועל בקדושה בחיי החולין המורכבים אשר יש בתוכם את הקדושה הטבעית כדברי מרן הרב קוק. קדודה טבעית העליונה מהקדושה הרוחנית!. גלות ישראל הינה דוגמת גלות הנשמה היא תתמודד מול כל האימפריות הרוצות לשעבד אותה ולהיות הם ישראל. הנצרות התיימרה להיות verus israel בלטינית ישראל האמיתי ולקחו גם את התנך והם כו אותו לbible ספר חכמה בארון biblios זה בלטינית ארון מנותק מכל יישום מוסרי ומכל יראת ד שהיא הבסיס של התורה. האסלאם מצידו שלל את ארץ ישראל.
רבי יעקב אביחצרא .ספרו מחשף הלבן דף נז.: ‘ויעקב מלא ואו’ גימטריה במקום. והנה ואו’ שני תוספה ביעקב היא ואו’ של אליהו שהיא ממושכנת אצל יעקב, עד שיבוא ויבשר את ישראל ואז תחזור לו. וזהו נרמז גם כן בראשי תיבות : ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ראשי תיבות פסוק זה : משיח וו .לרמוז דהוואו של אליהו ממושכנת אצל יעקב עד שיבוא משיח צדקנו בבא ותחזור לו‘.
להבין את דברי הרב.
הרב אשכנזי. ספר סוד מדרש התולדות דף 409; ‘דיאלקטיקה זו גלות גאולה נחקקה בחקיקה של הבריאה כבריאה אבל במסגרת הדיאלקטיקה הזו אין שום הכרח ששלב הגלות יתבצע בצורת שעבוד או עינוי הוא יכול להתבצע בכבוד ובתפארת .מה שהפך את הגלות לשעבוד לעינוי לסבל בל ישוער הוא אותן התכונות אותן הנטיות של הנפש של הזהות הישראלית ברמת כלל ישראל שבו לא הצלחו ישראל להתגברץ… הן הופכות את הגלות לשעבוד. אם לבני ישראל היה מספיק זכות הגלות הייתה מתרחשת בצורה אחרת לגמרי… בדור שלנו מי שמבין את הגלות בלי להבין שהיא מביאה לידי גאולה נשאר בגלות .מי שמבין מאת הגאולה בלי לזכור המה הייתה הגלות לא חי את הגאולה ובסופו של דבר הוא יורד מהארץ.. יצחק גם שמו מעיד על כך ; חי-קץ..’
רבי יעקב והרב אשכנזי מבהירים לנו את הפוטנציאל הנחוץ שיש לגלות נשמת האדם בעולם וישראל בעמים לתקן ולהעלות את הבריאה דווקא החומרית ואת כל התרבויות להיות הנברא החי לפי המוסר הא–לוהי. נשמת האדם פועלת בעוצמתה רק בתוך גוף הגוף הוא העיקר הוא המוביל למצוות כאן. ישראל כשהוא בוחר בגלות בכבוד אצל העמים מרים את האנושות ומלמד אותה דרך המוסר בחיי המדינה והפוליטיקה והכלכלה. אלא שיש סכנות והיא איבוד הנשמה והתבוללות ישראל בניכר אשר משכיחים את ארץ ישראל אשר היא מקום הנשמנה האנושית העליונה. הנשמה בגוף זה ישראל בעמים שניהם פועלים להעלות את הגוף ואת העמים למקומם. ישראל אשר לא ממלא את תפקידו בגלות להשפיע על העמים ולחזור חזרה להקמת ביתו במדינת ישראל הולך לאיבוד משחית את נשמתו וגורם גם לגוף להיות במאסר התאווה .יעקב אבינו כמעט ומסתבך באריכות גלותו אצל לבן עד שהוא צריך הוראת מלאך לחזור לחברון. הנשמה דרך הגוף חוזרת להיות עוד יותר עליונה אבל כשהגוף נשאר קשור איתה. כשהחוץ מגלה את הפנים שבו. כך ישראל יכול להיות שגריר זמני אצל האומות ללמדם את מוסר התורה להם ואת האחווה העולמית ולחזור לארצו הקדושה. הגלות אשר מסתיימת יש לה תפקיד של התעלות של משימה אלא כשהיא מתארכת בלי יוזמה לשוב אז היא מובילה לאושוויץ לאומית ולניתוק הנשמה מהגוף.
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק .מאמר ה’ ו : ‘וכן אמרו (מגילה יח ) שקראו הקבה ליעקב אל. וכן נקרא שמש שמאיר לסיהרא קדישא שתאיר אף בחשכת לילה .ולכן לן שם ותיקן תפילת ערבית כמו שדרשו ממה שנאמר ויפגע במקום. והיינו שאף שיהיה לאדם החשכות שלא יראה אור קדושתו מחמת החשך הגדול שמחשיך לו גם כן תועיל לו תשובה ותפילה .שיזכה לראות אור מתוך החושך.. כי פגיעה הוא לשון התדבקות ממש . ומצד שהתדבק עצמו בהקבה הוא ממש כביכול אורו של הקבה.. תפילת ערבית לאנהרא לסיהרא (להאיר את הירח) ..וזהו שנאמר ..מחרן אנחנו שאמרו במדרש רבה מחרונו של עולם אנו בורחים .ויאמר להם הידעתם את לבן ואמרו במדרש הידעתם את מי שעתיד ללבן עוניתיכם כשלג . והיינו שיש ביכולת להסיר החשכות ולזכות לאור גדול‘.
תפקיד יעקב תפילת ערבית להאיר את חושך הלילה. הגלות של האדם בהתמודדות על יצריו והגלות של ישראל בהתמודדות עם אומות העולם הינה להאיר את הגוף ולהאיר את האנושות. רבי צדוק מביא את הצגת האופציה של תיקון האחוה שיעקב מציע בפגישתו בחרן עם רועי הציוויליזציה של אז, שאפשר ללבן את ‘חרון האף’ של הרגשת האדם בעולם בעקבות ראייה על הקושי להגיע לשלום עולמי שהוא יכול להיות רק עם התנהגות מוסרית חברתית בן אדם לחברו.
‘ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו .ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמר להם השלום לו .. ‘
הרב אשכנזי .ספר סוד מדרש התולדות .דף 381..’ : אין כאן דו שיח סתמי ; אמירות נימוסיות. יעקב המתחיל את הגלות שלו מחפש מי יכול מי ראוי להיות אח הרועים של חרן בעצם היותם רועים נראים לו כמועמדים ראויים… לכן המילה הפותחת שלו היא ‘אחי’.. הוא קובע עובדה ; אתם באים מין האין .אנו כולנו בריות שנבראו על ידי הבורא ה’אין’ ויש לנו בעיה משותפת לפתור ; איך ניתן לחיות בשלום להקים חברה שבה כל הנבראים יכולים לחיות בשלום. כל התיאולוגיה של התורה מסוכמת בשתי מילים אלה: אחי ושלום. הבורא נותן הכול לכל בריאה רק דבר אחד יכול לצמוח מהבריאה עצמה : להיות אח הבעיה המוסרית היא מעסיקה את התורה מתחילת חומש בראשית מי מסוגל להיות אח להיות רועה.. הבריאה צריכה לפתור היא הבעיה המוסרית משוואת האחווה..’
אלא שדרושה חזרה לארץ ישראל מבחינת הקמת מדינה בזמן כי אם לא זהו איבוד הנשמה והגוף. ישראל הנשמה התוכן הזהות הא-לוהית לפי המהר”ל המאירה את משוואת האחווה והמוסר הכלכלי בגוף אומות העולם צריכה לחזור לאחר מילוי תפקידה מגלותה לארצה. נאמר שישראל יכול למלא תפקידו גם מתוך ארץ ישראל כמפרש אור החיים הקדוש אלא שהאופציה של שגרירים לזמן מוגבל יכולה להתקיים אם היא לא מובילה להישארות בגלות ולאיבוד הזהות העברית ולהפיכת ארץ ישראל לאמונה תאורטית שכלית ולא מעשית שזהו ניתוק מבקשת התורה להיות עם מאיר מתוך מדינת ישראל.
הרב אשכנזי: ‘נטיית האיחור היא אחת מהנטיות המסוכנות ביותר של הזהות הישראלית .’עם לבן גרתי ואחר עד עתה.. אני מודאג ‘באמת כאשר אני רואה את הנאיביות של אותם יהודים האומרים שיש להם עדיין משימה קדושה למלא אצל הגויים תלמידי הרב שמשון רפאל הירש ז”ל….התיימרו לחנך את הגרמנים..’
כי אנו רואים שכל הגלויות נכשלו והובילו לשמד. לכן בסופו של דבר ישראל תוכל להאיר רק מתוך מדינת ישראל בכל התחומים לעולם. וזה מתחיל לקרוא כך הנשמה של האדם תחזור מגלותה ביציאתה לעולם רק אם היא תאיר לגוף ותהפוך אותו לגוף של נשמה באותה דרגה. נודה לד שיר חדש על גאולתנו שאנו זוכים לחיות במדינת ישראל להיות הנשמה אשר מאירה לגוף.כי חזרה מגלות אדום להקמת המדינה העברית היא חזרת הנשמה עם תיקון הגוף למקורה העליון.
לכן מסביר רבי יעקב אביחצרא שסלם זה יוסף שומר הברית וכמוסיפים שם הויה על סולם הוי בגימטרייה יוסף.
זהו משיח בן יוסף אשר לפי הגמרא והמקובלים מחזיר את ישראל לארצו לפני משיח בן דוד. הוא הגואל הראשון גם בימינו כדברי הרב קוק בהספדו על הרצל ז”ל שהוא משיח בן יוסף .ראה ספר הספד על המשיח עם הסברו של הרב אשכנזי זצ”ל.
מורי ורבי הרב שאול דוד בושקו .ספר קולו של פסוק .‘הבנים של רחל דומים לאימם הם מרשימים יוסף יפה תואר . הוא מודל ברוב הדרה… יהושוע מנהיג את ישראל בדרכם לנחול את הארץ .שאול המלך הראשון . מאחד את שבטי יה לאומה..‘
ספרו בעקבות רש”י. ‘כאשר ילדה רחל את יוסף’ ‘רחל שהיא היסוד של בית ישראל ידעה עד, כמה חשובה שלימות האומה. עתה נולד השבט האמון על אחריו תצעל כלל ישראל..‘ רחל מולידה את יוסף המאחד את ישראל ומכלכל אותם ומסמל את תיקון האחווה בגלות .לכן הוא משיח בן יוסף המחזיר בימינו את ישראל לקוממיות לאומית כלכלית בארצם ומאחד אותם. וזה חשוב בימינו אחדות העם ומנהיג שמסוגל לכך..
לכן בפרשתנו כאשר נולד יוסף יעקב רוצה לחזור לארץ ישראל כי יוסף הוא שטנו של עשיו היכול לישאר צדיק בעל אחווה ומלך המנהל כלכלה. זה הדגם של פוליטיקה מוסרית זה הנשמה המאירה באנושות שהיא הגוף( הרב אשכנזי) וזה אפשרי רק ממדינת ישראל שאז יהודה הנשמה ויוסף הנשמה בגוף יתאחדו ויהפכו את גופי האומות למוסריים לפי תרבותם.
תגובות