בחירה א-לוהית של ערך האמצע באדם ובמקום / מאיר ואקנין

מאיר משה ואקנין  vakninemm@gmail.com

‘נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפתתם’. בפרשת במדבר : ‘נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם’. פרשת במדבר: ‘ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומרר’.

במפקד שבט לוי בפרשת במדבר נמנו ראשונה משפחת הקהתי למרות היותו האמצעי מתוך בני לוי שהם גרשון קהת ומררי. אנו שמים לב גם שהתורה מתארת את תיאור מספר משפחת הקהתי והגרשוני במונח ‘נשוא’. משפחת קהת מקבלת גם את הטיפול בארון הקודש שהוא הכלי המקודש העיקרי שבמשכן ובמקדש. אנו  עדים כאן לנושא אשר חורז, את כל התנ”ך והוא שלילת הבכור ובחירת השני או האמצעי להעברת העניין הא-לוהי שהוא ההתנהגות המוסרית לאנושות. 

פרשת במדבר. נשא את ראש.

רבי חיים בן עטאר הקדוש:. . .‘ונראה כי לצד שנתן ה’ להם עבודה פנימית לשאת ארון ושולחן לזה יחס, להם לשון נשיאת ראש בערך גרשון ומררי שיהיו הם מעולים מהם. והגם שגרשון הוא בכור לו קהת בחר לו יה כי ממנו יצא אור לעולם משה ואהרון ושורת הדין שענף זה ישאו ארון התורה אשר שם משה שיצא מקהת ודקדק לומר מתוך בני לוי מטעם שאמרנו לצד שהוא כאמצעי בן גרשון ובין מררי ויתייחס אליו תוך.‘ הרב הקדוש מציין כאן מהות עמוקה כהרגלו בקודש והיא הבחירה הא-לוהית של הגורם השני ודווקא שאין לו יחוס של בכורה, להיות המביא את המסר הא-לוהי למשפחה ולאנושות. אנו רואים כאן שקהת האמצעי דווקא הוא אשר נבחר לטפל בעיקר המקדש שהוא ארון הקודש. במשפחת הקהתי גם אנו רואים שמשה הוא נבחר להיות המנהיג המדיני ומקבל התורה למרות היותו אהרן בכור. בחירת אישיות אחרת להיות המנהיג הינה כבר תפעה מראשית ההוויה האנושית. אנו רואים זאת בבחירת הקרבן של הבל ולא של קין הבכור. יעקב נבחר להיות הבונה את הזהות הישראלית ולא עשיו הבכר יוסף קבל שני חלקים בארץ ישראל ונהיה מלך, דוד נבחר מכל אחיו להיות משיח. ישנם כאן שני נושאים מרכזיים אשר התורה מתארת אותם : הבחירה הא-לוהית בגורם אשר ייחודיותו והצטיינותו היא ערך מהותי לתיקון העולם ושנית השלילה של הבכור למרות קדושתו הטבעית מלידה. אנו חיים בחברה תרבותית מערבית אשר שמה על דגלה את ההשתוות האנושית, שהאדם הינו שווה במהותו לחברו ושאין עליונות מוסרית ונשמתית ורצונית לעם על משנהו ולארץ על ארץ אחרת. אנו רואים גם המשך לזה והוא שאין סדר בערכים וכל אחד בוחר מה הערך והאידאל הנראים לו חשוב. זה נראה יפה וחיובי של כביכול אחווה אנושית וחוסר העדפת אידאל כזה או אחר. אלא שדווקא התורה מלמדת אחרת. רבי חיים בן עטאר הקדוש אומר לנו ‘לצד שהוא (קהת) אמצעי בן גרשון ובין מררי מתייחס אליו ‘תוך’ הפסוק נשוא את ראש בני קהת מתוך בני לוי. מה המושג אמצעי ותוך שהרב הקדוש מביא מלמדים אותנו ובמיוחד בדורנו דור הקוממיות והגאולה? אנו נברר כאן את הבחירה הא-לוהית בערך האמצעי בהוויה האנושית. 

מהר”ל מפראג ספרו תפארת ישראל: ‘כאשר תעיין בדבר קרח ועדתו שהיו חולקים על התורה תמצא שהיו מספקים על משה אחר שהתורה היא לכלל ישראל ראוי שתהיה התורה לכלל ישראל לא על ידי אדם פרטי כמו משה… כל העדה כולם קדושים . כי אחר שהשם יתברך עם ישראל אם היה רוצה השם יתברך לתת התורה ראוי שתינתן בלא אמצעי כי מתחילה נבחרו ישראל מן האומות ואחר כך נבחרו מתוך הלויים מתוך ישראל ואחר כך נבחרו הכהנים מן הלויים ואחר כל כהן גדול. ומפני שהאמצעי לעולם נבחר שהרי ארץ ישראל   שהיא באמצע הישוב נבחרה לקדושה וירושלים באמצע ארץ ישראל נבחרה יותר ובית המקדש באמצע ירושלים נבחר יותר הקדושה ולפיכך האמצעי מורה על הבחירה. ולכך בשם אהרון הריש כי האות ריש הוא אמצעי במאות כי שין הוא אות ג. ואין זה אמצעי אבל הריש הוא חצי אותיות המאות והאמצעי עומד בחצי דבר. כי האמצעי מורה על הבחירה מתוך הכלל. וזהו נגד הבחירה הראשונה שנבחרו ישראל מן האומות  ואחר כל הנו’ן אות אמצעי באותיות העשיריות והוא נגד הבחירה שניה שהובחרו הלויים מתוך ישראל  והה’א בשם אהרון והוא אות האמצע באותיות היחידים נגד מה שהובחרו הכהנים מן הלויים ….שאדרבא בית מלא ספרים חייב במזוזה יחידית נבדלת מן הבית . כמו ציצית גם כן מחוץ לבגד .כי אין כל הבית מוכן מה שמוכן  לו חלק אחד שהוא נבדל מהבית. לכך צריך אל  משה שהיה מיוחד ונבדל מכלל ישראל בפני עצמו והוא ראוי לקבלת התורה מן השם יתברך. ‘   

הבידול של עם מיוחד ישראל אשר נוצר על ידי יוזמה של אישים נבחרים אשר ידעו לשים את רצונם על רצון הבורא להיטיב עם עולמו דרך עם מיוחד. אנו רואים בתנך את הבחירה של ישראל ושל ארץ ישראל ושל ירושלים  להיות הנפש והמקום המצטיינים בהווייה העולמית והאנושית להעביר את ערכי הקדושה והמסר הא-לוהי  לאנושות… אין שום אפשרות לדבר על טובת האנושות מבלי  שישנה זהות נבחרת אשר  יכולה  להיות החוט החורז את כל ערכי האנושות כמובא על ידי הרב אשכנזי מדברי בן אמוזג. המהר”ל מלמד אותנו עקרון עקרי בתורה. הבחירה הא-לוהית הינה מתוך האמצע האנושי ומתוך האמצע הגאוגרפי ולא מתוך הקצוות. הבחירה הא-לוהית מגיעה לתת אישור למאמץ של אותה זהות אשר בחרה מרצונה להיות הצינור של העניין הא-לוהי בעולם. אנו רואים שאהרון נבחר כי הוא הממצע בין האדם והא-ל ארץ ישראל נבחרה כי היא באמצע העולם וירושלים באמצע ארץ ישראל. האמצע כאן  הינו מושג ערך עליון האמצע  לא מציין פשרה חלילה אלא להיפך הוא מציין ערך עליון של דרך חיים אשר מובילה את כל ההוייה להצלחתה. האמצע הוא ההצטיינות הוא הציון של המעולה מכל הזהויות האנושיות והמעולה מכל הארצות. הצטיינות וציון זה הינו דווקא לטובת העולם והאדם… ישראל האמצע של האדם הוא להעלות את האדם לרמתו המוסרית והערכית בהיותו אדם. האמצע של העולם ארץ ישראל וירושלים הינם לאפשר קדושה במדיניות הכלכלית החברתית והפוליטית של העולם. לכן התפישה המעוותת המערבית שכולם שווים ואין נבחר הינה הכי הרסנית עבור העולם. ואנו רואים זאת לפי ההידרדרות המוסרית ערכית באירופה ארצות הברית ועוד. המוסריות העליונה דורשת דווקא זהות נבחרת מצטיינת נבדלת אשר בגלל בידולה הערכי יכולה להישמר ערכית ולהעביר את מסר הקדושה והמוסר הא-לוהי לעולם. וזו זהות העברית ישראלית וזהות ארץ ישראל. שני הממדים של הבחירה אה-לוהית נעשים דרך ערך האמצע. האמצע הינו המרכז הנותן ערך לקצוות ולכל צדדי ההוויה. אבל האמצע הוא שונה הוא מצטיין הוא נבדל. מצד אחד הוא אמצעי ולא קצה ומצד שני הוא מצטיין ורק בגלל זה הוא מקדש את הכול. לכן ארץ ישראל היא אמצע הישוב כי יש בה את שני המוקדים הבחירה הא-לוהית מעל כל הגיון אנושי וגם אפשרות ההשפעה על כל העולם. הנבחרות וההצטיינות המובילים לבידול הינו הכרח אשר הוא היפך ההפקרות האידאולוגית של השתוות כל הזהויות והשתוות כל הארצות. לכן המהר”ל מלמד את חשיבות בחירת האמצע ורבי חיים בן עטאר הקדוש את חשיבות התוך  בקשר  לקהת.. אנו  מבינים טוב היום בהתקפה  של אויבינו על ירושלים  שהם מכוונים לבטל חלילה את הבחירה של האמצע כי היא מסמל את ההצטיינות  של הזהות העברית  וההצטיינות של  ארץ ישראל להיות כדברי המהר”ל ‘שהאמצעי לעולם נבחר’.

ומצד שני העולם המערבי  דוגל  בהשוואת כל הערכים וביטול ההצטיינות הלאומית. אי לכך התוצאה הינה שדווקא האמצעי בתולדה שהוא לא הבכור הוא אשר הצליח  להנהיג את היסטורית  עמינו. המהר”ל מלמד אותנו שהבחירה היא מתוך האמצע באה הבידול דווקא לטובת האנושות. הבחירה הא-לוהית מגיעה לאחר רצון האדם להצטיין בערכי המוסר התורניים וגם להצטיין ברצון להביא לגאולת ישראל והעולם. ישנה חשיבות עליונה שיהיו במשפחה בעם במדינה ובאנושות זהות אשר תהיה מצוינת בהתנהגותה הערכית ואינטלקטואלית בכדי להביא ברכה לעולם. זו הענווה שעליה מדברת התורה. משה עניו ובכל זאת הצטיין ביוזמתו לגאול את העם ולקבל את התורה. דוד המלך הצטיין  ברצונו להושיע את ישראל .התנועה הציונית הצטיינה ברצונה לקבץ את הגלויות. מבלי הצטיינות בכל תחום לא תהיה בחירה א-לוהית. הבחירה הא-לוהית מאשרת את ההצטיינות של האדם בתחומו לאחר רצונו. לכן הרצון הוא הצינור להצטיינות האנושית אבל רק כשהיא באה לטובת העולם. הפרשה מתארת לנו את דמות הנזיר אשר מיוזמתו מבדל עצמו מהחברה בהתנהגות של פרישה.

מרן  הרב קוק: .‘ על כן אם לא תשיג יד המשכיל בהתחלתו בדרך הטובה להתייצב בדרך החיוב נגד השקר טוב הוא דישתמש  בנשק השלילה כלומר להכיר את הגרעון של אלה הדברים  הפחותים והעוברין שהם יסודי  התאוות והדמיונות ומשבשים את נטיות החיים.. כן צריך גם כן החיים המוסריים בהתחלת החינוך בדרכה של תורה להיות בחיי צער בפרישות ונזירות. אחרי שמן ההתחלה הטובה יבוא לידי החתימה שכלית אז כבר יצא מדרך השלילה ויבוא לדרך החיוב אז כבר יוכל להניח את מושגי ההוד החיצוני של העולם על מקומם וחמדתם… יתנשא האדם לרומם את נפשו אל הקדושה  הא-להית מצד ההכרה החיובית ואותו החלק הטוב דימצא בחוש ובדמיון יעלהו לשמש את האור  הא-להי המתלוה לדרך הטוב והחיים של תורה ומצוות‘. אגרות הראיה א עח

מרן הרב קוק מלמד אותנו את החשיבות בשילוב ההתנהגות  של  שלילת דברים בעולם שהם יכולים להרוס את המוסר אבל זה רק לתקופה מוגדרת אח”כ חייבים לחזור לחיוביות ולהשתמש בכל.   לכן ישנה בהחלט חיוביות ומקום לנזירות אם היא באה בשלב ראשון לפעול לדיכוי הצדדים השליליים של היצר הרע. זו הגדרת ‘השליליות’ בדברי הרב קוק. ואז יש בהחלט מקום לנזיר להיבדל מחומריות העולם הזה היכולה בנקל להביא את האדם לשקוע  בשלושת היצרים האנושיים שהם הקנאה התאווה והכבוד כדברי רבי

צדוק הכהן מלובלין בספרו הפרי צדיק. שלושת היצרים האלה מתארים בעצם את כל ההתנהלות האנושית הטבעית. אלא שהתורה דורשת לעבוד את ד ולפעול עם אל בשני יצרי האדם בכל לבבך  כפירוש רשי בשני יצריך. לכן הנזיר לאחר הורדת הרע מיצר הרע והפיכת חומר העולם לשימוש נכון אז הוא עובר לשלב  הבא שהוא ‘החיובי’ כדברי הרב קוק. והאדם יכול  להיות מבחינת נותן את הדין על שלא נהנה מכל העולם הזה. לכן הנזיר מביא קרבן חטאת לפי דברי רשי מהמדרש על שציער עצמו מן היין כנאמר על ידי רבי אלעזר הקפר. הנזיר לפי הרב קוק הוא בעצם המודל לכל איש ישראלי לדעת לעבוד את ד בכל פעילותו בכל שטח מקצועי עליו הוא אמון. זהו  בעצם הקשר בן  בחירת ‘האמצעי’ כדברי המהר”ל בבחירת ישראל ארץ ישראל ירושלים, והנזיר. האמצע הגאוגרפי של מדינת ישראל הוא מהות קדושת הארץ אשר משפיעה  ומקרינה מקדושתה כל  העולם והארצות. הבחירה של הקב”ה באברהם לייסד את ישראל נובעת מכך שארץ ישראל היא אמצע העולם  וירושלים אמצע הארץ .לכן היא תמיד במהדורת כל החדשות  במיוחד ירושלים… ישראל הוא אמצע האנושות לכן הוא מקדש אותה. הכהן היא אמצע העם. הנזיר כמו ישראל צריך להיות נבדל מכל העולם בכדי  להצטיין  בקדושה להיות האמצעי. ולאחר מיכן היא יכול להשפיע על כל העולם. הבדלות ישראל וארץ ישראל הינה לטובת האנושות. הבדלות זו יכולה לקרוא רק אם העם נמצא במלוא בריאותו הממלכתית מדינית במדינת ישראל. לכן ישראל הינו נזיר עבור העולם בכדי לדעת איך להיות  המודל של יישום כל התלמוד וההלכה במרחב המדיני ציבורי. ואנו זוכים למאמץ זה בזכות קיבוץ הגליות במדינת ישראל.

בפרשה זו ישנם תופעות אנושיות של טומאה סוטה ונזיר. התורה מלמדת אותנו שיש תמיד לנפש הישראלית אפשרות של תיקון בכל המצבים המורכבים האנושיים עגון חוסר האימון המשפחתי או ההליכה לקיצוניות דתית כגון הנזיר.

רבי צדוק הכהן מלובלין – פרי צדיק נשא מאמר ג.: ‘הענין הוא שזהו דייקא ההכנה להיות נגמר בזה שלימות הייחוד לנפשות ישראל שכל פרט ופרט יש לו שייכות לקדושת כנסת ישראל להיות נגמר על ידו שלימות הייחוד. מה שנזכר בשבועת האלה בתת ד את יריכיך . וגם יתן ד אותך לאלה . ומכל שכן שנזכר  עוד השם הויה ..וגם בלשון נתינה  . להורות שכל  התוכחות המה בחינת רחמים גדולים להחזירו לשורש הקדושה .וכמו כאן בסוטה שאין תכלית ריחוק יותר מזה שגם לאחר שנמחק שם הויה על המים .. עם כל זה בא לה מתנה טובה מרחמי  שמים  להחזירה לשורש הקדושה על ידי שיקויים  בה תיכף העונש ואז תרגיש בנפשה השגחת השם יתברך אז תיכנע לבבה ובזה יהיה לה תיקון להחזירה לשורש הקדושה. ואחרי זה ברכת כהנים  שכל המזיר עצמו לשם שמים זוכה לכל הברכות מהאמורות בברכת כהנים. וזהו העיניין ויברך ויקדש..’

 הנפש הישראלי ברום גדולתה יכולה למעוד אלא שהתורה נותנת את התיקון .ישראל יכול תמיד לתקן את כל ההוויה גם בחטאי אנוש הכי מורכבים.

רבי חיים  בן עטאר הקדוש:  בנושא מי הסוטה:   ‘.. רבותינו אמרו טעם שנקראו מים בוכים לצד שה פלג מים חציים למעלה וחציים נשארו למטה ליבשה המים שנשארו למטה הם בוכים ומתאנחים על שלא זכו להתקרב לא-לוהים בחצי העליון. זולת החטאים אשר יסובבו תהיה דירת אלוהים חיים בתחתונים ובזה מחה ד’ דמעת המים הבוכים  ויוסר חרפת הארץ וישמחו המים  ותגל הארץ ..’ 

התיקון השלם של המים הקדושים שהסוטה שותה מעפר המקדש נותן תקוה של האפשרות להפוך כדברי הרב אשכנזי את הי’ של המים האידאל העליון לי’ למטה בארץ. מים נהפך למום הי’ נהפך לו’ הוא יתהפך שוב לי’ ואז המים העליונים יופיעו בטבע זה יהיה מים ולא מום.