מקור הבעל פה של תורת ישראל שנכתבה / מאיר ואקנין

הקדמה : תיאור מקור ומהות שבועות בתורה שבכתב אשר היא כתיב התורה הישראלית של הבעל פה.

אנו מגיעים בעזר ד ובישועתו ובמאמץ כל ישראלי של  הספירה של הארבעים ותשע יום המחברת את חג האביב פסח, אביב של כל השחרור האנושי מעבדות כל ; עם חג השבועות יום הביכורים שהוא דרגת יום החמישים. הקשר וההתקדמות מהגאולה הלאומית של יציאת מצרים (פסח אביב) שבה ישראל מקבל את עצמאותו הראשונה בתור כלל לבין  הכניסה לארצו הידועה שבה ישבו כבר משורשם  העם העברי .הישיבה המסודרת והקדושה שלו בארץ ישראל (יום הביכורים שבועות ) שבה האיש הישראלי מביא את ראשית תוצרתו החקלאית לירושלים . זהו תיאור מהות חג השבועות בתורה. חג של יסוד הכלכלה הישראלית ברמתה הלאומית ובתיאור כלכלה חקלאית עם ממד של קדושה כשהיא דרך הבאת הביכורים בחג זה נקשרת כולה לירושלים. כלכלה שיעודה הוא אפשרות החלת המוסר האלוהי העל טבעי דרך ירושלים בטבעיות העולם. זה מראה הראיה של העלייה לרגל בחג זה שבו כל ישראל בעלי הנשמה הישראלית הקודמת לתורה , מראים דגם של מדינה קדושה שבה המאמץ האנושי חקלאי קשור הדק היטיב לירושלים ולמקדש. ישראל עובר מעבד לפרעה לעם עצמאי בארצו עם עבדות לאל יתברך.

זהו תיאור החג בתורה.

פרשת אמור: ‘דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן… וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות… עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום…והקרבתם מנחה חדשה… ממושבתכם תביאו לחם תנופה  שתים. ביכורים לד… וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש...‘

רבי עובדיה ספורנו: ‘ והתחיל דבור חג שבועות מן העמר כי מאז מתחיל קציר בעומר וספירת השבועות שהם מעניין  החג הנקרא חג הקציר וחג שבועות שבו נתן הודאה לאל יתברך . כי אמנם מכוונת הרגלים הם התפילה וההודאה כמו במועד חודש האביב התפילה לאל על האביב וההודאה על החירות , ובהיות כי הצלחת הקציר תהיה כפי מזג הזמן מתחילת האביב עד הקציר כאמרו שבועות חוקות קציר ישמור לנו; היה ההודאה על האביב כמקריב ביכורי השדה לבעלים והיה הקרבן עמו לתפלה על העתיד והייתה הספירה זיכרון לתפלת יום יום והיה חג הקציר  הודאה על טוב הקציר וחג האסיף על טוב האסיף’. חמץ תאפינה ביכורים. ‘העומר היה בכורי שעורים ואלה בכורי קציר חטים ועל שמם נקרא החג יום הביכורים  כאמרו וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה ואמר לד כי בהם הותר החדש לקרבן. ובהיות זה כענין הודאה על שבועות חקת קציר שבהם היתה סכנת התבואה היו שתי הלחם חמץ קרבות עם כבשי שלמים..‘

במדבר פרשת פנחס. : ‘וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לד בשבעתכם  מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו.

רש”י: ‘ וביום הביכורים חג השבועות קרוי בכורי קציר חטים. על שם שתי הלחם שהם ראשונים למנחת חטים הבאים מן החדש‘.

דברים פרשת ראה:   ‘שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעת. ועשת חג שבעת לד ..מסת נדבת ידך אשר תתן ..ושמחת לפני ד אלוהיך אתה ובנך ובתך ..והגר והיתום… במקום אשר יבחר ד א-להיך לשכן שמו שם..‘

התורה מתארת את המועד לפי מהות של שמחת הודאה של חקלאות טובה של קציר טוב עם שמחת כל רבדי החברה הישראלית וקישור שמחה כלכלית חברתית זו לירושלים ולמקדש מרכז הקדושה. עם בארצו עם כלכלה חקלאית קדושה של החלת העל טבעי האלוהי בטבעי החקלאי.  בעקבות אלפיים שנות גלות ממד הארצי חקלאי של עם בארצו של חג הביכורים שבועות נדחק מאוירת החג, בעקבות איבוד עצמאות מדינית בארצנו. הדבר ברור..

זה החג בתורה שבכתב–

פרשת בהר: ‘וידבר ד בהר סיני לאמר. דבר אל בני ישראל כי תבואו אל הארץ. הרב אשכנזי דבר אל בני ישראל .מה לדבר. המשך הפסוק כי תבואו אל  הארץ. זה התורה, הארץ‘.

זו תורת שהגדרתה סיני. לכן נושא השמיטה קשור לסיני. סיני זו תורת הגאולה. ויש מסורת בעל פה של הבנת הבעל פה של התיאור שהוצרך להיכתב של חג השבועות ושל כל התורה. מכאן הקשר בן חקלאות הקציר בשבועות לתורה העיקרית שהיא בעל פה והיא נובעת מקדושת הארץ.

אלא שיש מסורת בעל פה של חג השבועות המגלה את החיבור של ‘השמים’ ‘בארץ’  ובעצם מחג זה לכל הגישה לתורה בכללולתה.

נושא המאמר הינו : התורה שבעל פה הקודמת לתורה שבכתב .

הבעל פה של הכתב אשר היא  הבנת מהות  חג הביכורים בירושלים בארץ ישראל והיא תיאור החג כאמור בפסוקים שהבאנו. לכן דרושה מסורת הבעל פה להבין את תיאור החג הכתוב וכל התורה בעצם. איך אנו נגשים לכתוב עם איזה מסורת פרשנית הקודמת לכתיב עצמו.

1. רבינו אפרים מפראג  – כלי יקר:  פרשת בהר : ‘מה ענין שמיטה אצל הר סיני. קרוב לשמוע כשעלה משה אל הר סיני אחר שבעה שבועות  שספרו ישראל  מט יום מן פסח עד עצרת  נתקדש אז אותו הר ונאסר בזריעה ביום חמישים שבו נתנה התורה. והוא זמן משיכת היובל לקרא דרור וחפשי לכל ישראל חירות על הלוחות .ועל ידי קול השופר של מתן תורה באותו זמן הגיד הקבה למשה ענין השמיטה והיובל לומר שבמספר שבעה ובמספר מט אני נותן קדושה זו לכל ארץ ישראל שיש  לה דמיון עם הר סיני  מצד היותה אוירה דמחכים .ואין תורה כתורת ארץ ישראל והר סיני .על כן ראוי לתת גם לארץ  ההיא קדושת הר סיני אחר מספר מט שנה וכן במספר שבעה .או כדי לעשות זכרון למעמד הר סיני בקריאת דרור והעברת שופר מצורף לשאר טעמים שיש למצוה זו . על כן נאמר בהר סיני  ודבר זה נכון וקרוב לשמוע.‘

דברי קודשו של  הכלי יקר מבהירים את השייכות  הבלעדית של תורת סיני לארץ ישראל. תורת סיני מקורה הוא השמיטה בארץ ולא הפוך. הספירה של השבע והשבע שבע פעמים עד ארבעים ותשע מפסח עד שבועות מקורם בשבע ובארבעים ותשע של השמיטה עד היובל. לכן מקור סיני הוא הבעל פה של תורת ארץ ישראל אשר היא היישום בחקלאות הישראלית. אוירת מגילת רות עם הקוצרים השדה הגורן.

הגדרת מהות תורה שבעל פה הקודמת לתורה שבכתב.

2.  רבי צדוק הכהן מלובלין  מאמר א.. ספרו פרי צדיק .יתרו.

‘פרשת דינין אף שזה היה אחר יום הכיפורים כמו שכתב רש”י  מספרי. רק זהו גם כן הקדמה למתן תורה  דהנה ענין מינוי שרי אלפים שרי מאות.. הוא רק מעינין תורה שבעל פה  שיש בזה מדרגות. דמשה רבינו קבל התורה היה הכל כלול בתורה שבכתב. וכמו שאמרו ) נדרים כב.) דאלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם  אלא ה חומשי תורה. ורק על ידי כעס הוצרכו לתורה שבעל פה  הרב חכמה לתקן הרב כעס .ובשעת מתן תורה כששמעו ישראל דבור אנכי נתקע תלמוד תורה בלבם. וכמו שיהיה לעתיד ולא ילמד איש את רעהו . כי כולם ידעו אותי.. דכל תריג מצות תריג זיני עטין כמו שאמרו בזוהר הקדוש. דהם רק עצות שיאיר בלב ..ובשעת מתן תורה כשהאיר בלבם כל הדברי תורה לא הוצרכו להתלמד ולא היה מדרגת שרי אלפים…רק אחרי הקלקול . אחר יום הכיפורים הוצרכו לשרי אלפים .. ואיתא מהארי הקדוש דרבי עקיבא  היה שורש תורה שבעל פה ובגמרא נסדר ענין מתן תורה בפרק רבי עקיבא במסכת שבת ושבת יש לו שייכות למתן תורה ..ומטעם זה נכתב גם כן מתן תורה בפרשת יתרו ופרשת הגר שהוא מענין תורה שבעל פה שבא לתקן הרב כעס אחר הקלקול.

.ובספר מפתח לרב נסים גאון (ברכות כז:) הובא הגירסא ומאן אינון ר עקיבא ואיתא בספר ע מ להרב משה עזריה מפאנו שר עקיבא בא מסיסרא שבא על יעל אשת חבר הקני והיא באה מיתרו. ועל כן נתחדש על ידי יתרו גם כן פרשת מינוי הדיינים ונקרא על שם זה יתרו שייתר פרשה ואתה תחזה שמתורה שבעל פה בא חילוק המדרגות. וכן נקרא כל פרשה של מתן תורה יתרו שממנו יצא ר עקיבא שהיה שורש התורה שבעל פה כמו שאמר הארי ז”ל.’

מאמר ד. :‘..והנה קודם מתן תורה אחר  שהוציאו כל הדברי תורה שהיה בגלות בתוך חכמת מצרים וינצלו את מצרים ופרעה מלכם שהיה אריך דקליפה. הוצרכו להוציא הניצוצין קדישין והדברי תורה מיועצי פרעה  יתרו נכנס לישראל  ונתגייר.. מה שאין כן בלעם  ולכן הדברי תורה של בלעם  לא נקבע בישראל  עד אחרי ארבעים שנה.. הדברי תורה שהיו ביתרו הוא פרשת הדיינים  …כיון שהיה הכנה למתן תורה  מה דהוציאו ממנו הדברי תורה. והנה הדברי תורה מן ג יועצי פרעה הם כנגד חכמה בינה דעת. פרשת בלעם שהיה דבר ד בתורה שבכתב הוא נגד חכמה .פרשת הדיינים דברי תורה של יתרו  נגד בינה שהוא  להבין דבר מתוך דבר בחינת תורה שבעל פה שמזה בא הסנהדרין  דעות חלוקות חילוק מדרגות. וספר איוב נקבע בכתובים שנכתבו ברוח הקודש והוא נגד דעת..’

לכן התורה שבעל פה  הנובעת מנשמת ישראל היא המאפשרת הבנת כל התורה . ישראל משלב ומעלה את החכמה של גדולי אומות העולם בתוך קדושת תורה שבעל פה הישראלית. לכן כל הניצוצות החיוביים של חכמת העמים מקבלת את מימד הקדושה מישראל.

.3   פרי צדיק .שבועות. מאמר א. : ‘.  אמנם בחינת תורה שבעל פה לא היה להם עוד  והיה זאת עצתם לקשר עצמם בהשם יתברך  על ידי השינה ; היינו לעזוב את עצמם עם כל כוחותם על השם יתברך .והוא עוד מדריגה יותר עליונה מיגיעת בתורה שבעל פה בפועל….כן בלילה שקודם מתן תורה אחר יציאת מצרים  זכו ישראל שכשיקבלו אחר כך תורה שיהיה נקבע בהם הדברי תורה. היראה והחשק לדברי תורה והוא ראשית חכמה יראת ד .ומזה בא האור תורה שבעל פה טעמי תורה להרגיש אור ומתיקות בלב מהדברי תורה . זה נמסר בשינה  . זה שאמרו במדרש לפי ששינה של עצרת עריבה ומתוקה לקבל האור והחשק  והקביעות בלב מדברי תורה שהוא בחינת אור תורה שבעל פה .ולילה זה זמן תורה שבעל פה… 

.ועכשיו שכבר נתנה תורה מטעם זה צריך להיות נעורים ולעסוק בתורה שבעל פה כמו שכתוב בזוהר דבעי למלעי בהאי לילי אורייתא דבעל פה ..ואצלנו כל חכמת תורה שבעל פה כיון שכבר נכתב הרי היא בכלל חכמה בחינת תורה שבכתב והעיקר הוא הבינה היינו להרגיש האור מדברי תורה  בלב בינה לבא זהו בחינת תורה שבעל פה .וזה בלילה שקודם שבא זמן מתן תורה בכל שנה יכול האדם לזכות לזה…ומשום הכי צריכים להיות נעורים ולעסוק בתורה שבעל פה. ‘

הקישור של ישראל לתורה הוא מעל כל לימוד עצמי .התורה הכתובה היא ההשתקפות של התורה שבעל פה הנמצאת בתוך כל ישראלי בתור יצירה ומתנה אלוהית  מבלי צורך לצוותו על כך. יצירה זו קדמה לה תורת האבות היזומה שהיא נכללת בתוך התורה הישראלית זה עצם התורה ומהותה. מתוך תורה בתוך ישראל בגלל אילוצים הוצרך הבעל פה של ישראל להיכתב. תורה שבעל פה הישראלית נכתבה. גם התורה שבכתב היא בעצמותה ומקורה נובעת מהבעל פה של תורת הנשמה הישראלית המועברת עם ידי חכמי ישראל כמתואר במשנה הראשונה של אבות. ממשה עד אנשי כנסת הגדולה ועד לחכמי הסוד יורשיהם.

4. רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל. יתרו. : ‘גם את ציפורה .את לעמת תורה שבכתב כידוע כב אותיות רישא וסיפא. ציפורה לעמת תורה שבעל פה .שכן  נמי באותיותיה ‘פה צר’ דהיינו פה תורה שבעל פה המכנעת לאותו צר דההוא סטרא ( היצר הרע).’

הפרי צדיק מביא בפרשת במדבר את תיאור שני המפקדים  בספר הפקודים  של הדרך במדבר: מפקד הדגלים הראשון זה חיילים דאורייתא ודמשכנא של תורה שבכתב .המפקד השני שבספר פרשת פנחס מפקד באי הארץ תורה שבעל פה. הוא מסביר את הפסוק ויבדל אלוהים בן האור ובין החושך , הבדלה בן דור המדבר לדור באי הארץ אשר הם  דווקא בהגדרת חושך. תורה שבעל פה היא הרז גימטריה אור המאיר את נחיצות החושך של עולם הנברא של כל הנבראים והאדם שבעקבות בריאתו הוא עם יצר הרע.

הרב אשכנזי .בתלמוד סוגית נוח לו לאדם שנברא או לא. עיקרון הנושא הינו למה האדם הוא בצורה של נברא שהוצרך להיות עם יצר. .תורה שבעל פה היא החושך במובן גילוי האור שבחושך. התורה נקנית במי שממית עצמו עליה. מיתה שהיא חיי אור. לכן דווקא דור באי הארץ עם תורה שבעל פה הוא היישום של דור דעה של המדבר.

מדת מלכות היא תורה שבעל פה היא ארץ ישראל היא קציר הביכורים לאחר ספירת  השבועות.

לכן תורה שבעל פה נמסרת על ידי תופשיה היכולים רק הם לגלות את השקפת התורה  האמתית של נשמת ישראל. מבלי פרשנות הבעל פה שהיא התורה האמתית לא נוכל לגשת לשום דבר מהתורה בכתב או מהתורה שבעל פה שנהייתה בכתב. לכן התורה מתארת את חג השבועות בתור חג הביכורים חג הקציר בירושלים כי זה הבכתב של הבעל פה. הקציר הינו קציר החקלאי אשר מקורו הינו קציר התורה ומקור התורה הזה נובע דווקא מתוך הביכורים .ירושלים מקורה ירושלים של מעלה ואז של מטה מקור הלמעלה. ארץ ישראל מקורה ארץ ישראל של מעלה. כל תורה שבעל פה נובעת אז מהלמטה דווקא. ישראל מורידים את השמים לארץ וזה היתה התנגדות של המלאכים. תנה הודך על השמים.  ירושלים בחג הקציר של שבועות הביכורים בעצם היא התורה שבעל פה המתגלמת מתוך קרקע ארצית אשר מביעה את כל התורה שבעל פה שהיא חיבור שמים בארץ מתוך ירושלים. וכל מהות תורה זו נכתבה בפרטי פרטים בתורה שבכתב אח”כ במדרש בתלמוד ובהלכה. לכן יתרו כדברי רבי יעקב אביחצרא אותיות תורה וגם רות .יתרו מגלה את התורה שבעל פה של הדיינים אשר היא מגלמת את החיבור של מהותו ושל מהות רות  עם ישראל.

ספר שופטים של איש הישר בעיניו יעשה הוא ספר של השופטים של תורה שבעל פה של הדיין שמגיעה לחוסר התקדמות בימי אלימלך. דווקא רות המואבית במידת החסד שהיא יישום תורה שבעל פה גורמת ליישום ההלכתי של שמואל ובית דינו, עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית. הלכה זו היא נאמרת במשנה בדף עו עמוד ב   ועז עמוד א במסכת יבמות .הסוגיה מתארת את השאלה של שאול המלך לגבי זהותו של דוד בחששו שהוא מזרע מלוכה. דואג האדומי מגלה לשאול את מוצא דוד מרות המואביה. אבנר מביא בליבון הלכתי את ההלכה מואבי ולא מואבית אז דוד ‘כשר’. מתנהל ויכוח בין אבנר לדואג האדומי על כשירותו של דוד. שאול הכיר את דוד  אלא  שדואג  מערער על פסיקתו של שמואל הנביא בדורו  מואבי ולא מואבית אשר יכטחה לבוא בקהל ד. עד שיתרא הישראלי הנשוי לאביגיל בת ישי הוא גיס דוד. נעץ חרב בבית המדרש ודרש הסכמת חכמי בית המדרש של פסק שמואל מואבי ולא מואבית. והגמרא אומרת  דהא שמואל ובית דינו קיים!!התורה שבעל פה היא אותה תורה המועברת על ידי החכמים היודעים לקדם את ההיסטוריה למרות פרשנות אחרת היכולה לסתום את גאולת ישראל. זה מה שכמעט קרה בתקופת שאול עם דוד. סיני זה תורת הגאולה.

לפני זאת במגילת רות הפלוני אלמוני מסרב לגאול את השדה של נעמי השבה משדה מואב כי הוא יצטרך גם ליבם את רות. חששו וחוסר רצונו מרחיק אותו ממסורת התורה שבעל  פה שרק היא פסקה מואבי ולא מואבית. בועז אשר בו העוז של התורה שבעל פה של שופט אשר מיישם בדורו את התורה המחודשת אשר היא החידוש שהוא היתרון הישראלי של קישור בן העבר וההוה הפרקטי היסטורי. לכן הוא מיבם את רות הגיורת ממואב אשר ממנה יוצא דוד המלך אשר הוא אדום (עשיו) מצד הצד של המלחמה הלאומית של הצד המואבי שקודש עם היפה עיניים של התורה בבית המדרש( חסד רות). ההתחסדות של פלוני אלמוני  נשארת אלמונית! דוד המלך לפי המקובלים הוא משיח בן יוסף. דוד  המאחד את הצד הלאומי והצד התורני. וזאת עקב יישום התורה שבעל פה של סבתו רות של פסיקת שמואל המושח זרע אנשים .ראה גמרא.

מהות תורה שבעל פה היא להפוך את ההיסטוריה האנושית למוסרית דווקא כאן בקרקע מדינה עם פוליטיקה כלכלה צבא. קציר ביכורים תורה. לכן המשקל החיוני של שמיעת התורה שבעל פה מאותם חכמים היודעים לזהות את החידוש ההיסטורי של דורם ולקדם את הגאולה. אי לכך הפסיקה ההלכתית דורשת גובה רוחני של ממשיכי תורה שבעל פה של משה היודעים לפסוק לצורכי הדור ולקדם את הגאולה דרך הפסיקה ההלכתית. זהו הדיין המביא את  חידוש בית הדין לדור עצמו בכדי להיות חוליה המיישמת את תורה שבעל פה שהיא מידת מלכות מידת הארץ ודוד.

5. דורנו חי את היישום של תורה שבעל פה של זיהויה על ידי החכמים אשר קדשו את התנועה של קיבוץ הגלויות . חכמים כמו הרב עובדיה יוסף בתחום הפסיקתי הרב אלקלאי הרב אליהו(ראה הספר עליו ממונטרה לירושלים)  בושקו הרב קוק הרב הרצוג הרב עוזיאל הרב אשכנזי .הראשל”ץ הרב עמאר שליטא..,  פעלו עם אל לזהות דרך מסורת התורה שבעל פה של התורה התלמוד המדרש הכוזרי המהר”ל הפרי צדיק ועוד שדורנו הוא יישום כל ההיסטוריה של תחילת הגאולה של ישראל האחרונה אשר תגאל את כל האנושות.

וזאת חכמים מלמדים ששבועות הוא גם חג מתן תורה. ביכורים ירושלים מדינה עברית קדושה זה יישום  השישי בסיון של צד מתן תורה שבשבועות.כמה שדורנו חייב להבין את מסורת הבעל פה של כתיב התורה. זכינו להיות בירושלים בחג ספירת הספיר של שבעת השבועות המובילים ליום החמישים שהוא חרות על הלוחות חירות מכל שיעבוד בעזרת התורה שבעל פה הנלמדת דרך פה החכמים בתל שכל הפיות פונים אליו.