עשיית כל המצוות בארץ של הישראלי הנבחר על ידי הקב”ה

א"י היא מקום של מהות העברי שהיא החלת המוסר בחברה דרך העשייה בעולם הטבעי של כל מצוות התורה. השתדלות התחתונים בעקבות בחירת האל והאופי העברי. ומהות הפעילות של בניית מדינה מתקדמת עם ברכת השפע במישור החומרי והרוחני באופן מצטיין בדגם עולם הבא.

לומדים בפרשה:

מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ד א-לוהיך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתיך דגנך ותירשך ויצהרך.. ברוך תהיה מכל העמים..   והסיר ד ממך כל חלי .. ונשל ד    א-להך את הגויים האל מפניך.. כל המצוה אשר אנכי מצוך היום  תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירישתם את הארץ… כי ד א-להך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינות ותהומות. ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה . ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה.. ואכלת ושבעת וברכת את ד א-להיך על הארץ הטובה אשר נתן לך.’

משה גואל ישראל ואדון הנביאים מתאר לנו במסגרת  מהות תורה שבעל פיו של כל ספר דברים; את מהות  הזהות העברית הנכנסת לארץ ישראל  ויעודה  ההיסטורי המשיחי תורני לתיקון האנושות.  תיקון  ייחדי בתור עם  במלוא כוחותיו הלאומיים התורניים ויישום התורה וההלכה בכל צד של המערך החברתי.בפרשת עקב משה מציין את מהות העשייה של המצוות של העם העברי  ומטרתן הלאומית כללית כשעשיית הפרט באה במקביל ומכוח היותו שייך לכלל ישראל.לכן אנו שמים לב בפתיחת הפרשה שישנו מעבר מהפרט לכלל בנוסח הפניה.כל המצוה אשר  אנוכי מצוך ואז תשמרון לעשות.

ותחילתה הינה בלשון רבים תשמעון ושמרתם ועשיתם לכן מהות וייחודיות  העשייה הינה של כל ישראל ביחד מה שבעמים העשייה הדתית הינה  רק פרטית כנסייתית ולא של לאום.ורואים אנו  שאמצעי ותוצאות  העשייה הינה ירושת ארץ ישראל ופיתוחה החומרי שהינו בעצמו קדוש.אמצעי ותוצאה זו הינו שכר לאומי ולא פרטי.מכאן שעשיית המצוות האידאלית הינה של כל ישראל יחד כשהם מכונסים איש על שבטו  ודגלו בנחלתו מתוך אופי נשמתו ויעודו העברי עם יישום תורת משה.

.לכן בפרשה זו מצויינת פרשת קיום המצוות של ‘והיה אם שמוע תשמעו את כל מצוותי’ שהיא קבלת עול מצוות אשר אנו קוראים בכל יום.נציין כאן שגם פסוקי  שמע ישראל . ואהבת את ד אלוהיך…הינם נאמרים על ידי משה רבינו דווקא בספר דברים לדור באי ארץ  ישראל כי קבלת עול מלכות שמים וקבלת עול מצוות מקורם מהותם ויישומם הינו בארץ אשר עני ד אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.

רבי דוד אביחצרא.אחיו הבכור של הבבא סלי ספרו פתח האוהל.

‘והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם ושמר ד אלוהיך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך. אם אפשר על דרך הנזכר  מזוהר הקדוש שיעקב אבינו עליו השלום הוא משוכלל ממדות אברהם ויצחק ולפיכך גם כן הוא כלול  מכל תריג מצות כמו שאמרו שם.גם ברבינו בעל הטורים זל  זה לשונו עקב תיבות יש בעשרת הדברים הראשונים .וזהו בשמרם עקב רב .אם תשמור עקב תזכה למה רב טובך אשר צפנת  עד כאן לשונו. וידוע גם שכל תריג מצות כלולות  בעקב הנזכר בעשרת הדברות ובזה אתי שפ רמז  תיבת עקב עם עשרת הדברות גימטריא יעקב …

 .וכן דברות שניות על פסוק  כבד את אביך  ולמען יטב לך  אתא שם  ברבנו  הנזכר  זל יז תיבות יתרות   דברות אלו על הראשונות  כמנין טוב .וזה שנאמר  למען יטב לך  עד כאן לשונו.שגם כן הוא רמז  ויעקב  עם התיבה (תיבת ויעקב עם מנין עצמה  היא גמטריא  עקב יז כמנין התיבות היתרות בדברות  השניות על הראשונות הסבר בענת האוהל על דברי הרב).וזהו ויעקב  איש תם  שהוא גם כן ראשי תיבות  תריג מצות שבן דברות ראשונים ובן דברות אחרונים כל אחד מהם כלולים ומשוכללים בתריג  והכל ביעקב .וזהו ויעקב איש תם.’

 

 זוהר חג יב: מובא עי פירוש בינת האוהל על דברי הרב.’על דא הוא שלימותא דכלא . אסגי שלמא בעלמא .יעקב איהו עביד שלום . בגין דאחיד להאי ולהאי .ושלמים אחידן במצות עשה  ובמצות לא תעשה ..ועל דא אקרי שלמים  ורזא דמילה דכתיב ויעקב איש תם גבר שלים. שלים לעילא ושלים לתתא.’

הרב מביא לנו את מקור הרוחני של עשיית כל המצוות.העם העברי יורש כבר מהיותו עוד משפחה את תשתית אופיו של עם המקשר את התורה עם כל העולם הטבעי מהאבות. אברהם עם החסד יצחק עם הדין ויעקב אשר יושב בשני האוהלים חסד ודין ומאחדם למידת הרחמים הכוללת את הכל.יעקב אשר יסד את כל שבטי יה אשר הם מקור הפיכת המשפחה העברית לעם.יעקב הוא אשר בהיוסדו את כללות העם העברי יצר את תשתית האופי העברי המאחד את  המידות חסד ודין.רק העם העברי יכול לאחד את שתי המידות הללו אשר הם הרקע של כל העשיה האנושית. הנצרות מקדשת רק את החסד והאיסלם רק את הדין וחכך הם לא מצליחים להחיל את המוסר בחברות שלהם והם אחראיים להתנהגות לא מוסרית.זוהי משמעות שיעקב קיים את כל התורה וכדברי הזוהר היה שלם , כי איחוד החסד והדין הינה היעד של כל עשיית כל התריג מצוות.לכן יעקב דרך כל האבות הנחילו לנו את האופי העברי המאחד את החסד והדין ורק בעקבות כך אנו עם המסוגל לקיים את תריג מצוות.

.אנו עם עם אופי של מהות עברית אשר ירשנו מהאבות אשר היא כבר היתה מגלה את הבורא בעולם.מעבר עד יעקב.ומיתוך אופי עברי זה יש לנו מסוגלות נשמתית אשר היא מאפשרת לנו להיות מסוגלים  להכניס מצוות מעשיות בעולם הטבע של הבריאה.אנו לא עם המתחיל ממשה אנו לאום המתחיל מאין אבות אלא שלושה.עם עם מסורת עברית של האבות  המיושמת על ידי תורת משה על תריג המצוות אשר עם תוספת השבע עשרה מילים בתיאורם על ידי משה ובואתחנן מובילים את עמינו לטוב גימטריא יז כמובא על ידי הרב ועי הפרי צדיק בכתביו.לכן כדברי  הרב אשכנזי אנו עם עם האופי של האבות המייושם על כל כלל ישראל. אי לכך אנו ראשית נוסדנו בתור עם עם אופי העברי של האבות ורק לאחר מיכן קבלנו את ההגדרה  היישומית של זהות עברית זו עם תורת משה ועשיית כל המצוות.זהו הבדל עצום עם הנצרות אשר החילה על איש אחד את כל המידות והאידאל של הצלת העולם לדידם. אנו עם מידות האבות אשר הם מייושמים על ידי ציבור שלם ולא על ידי איש אחד.לכן אנו לא כנסייה אלא לאום אנו  לא דת בהגדרה הצרה של העמים אלא לאום עם  תורה  פרקטית לקידוש ההויה.האידאל הינו מתוך כל העם בכללותו וגווניו ולא אידאל המייושם על ידי איש אחד.זה הבדל מהותי מאוד .לכן הרב כאן מתאר את תשתית העם שהם האבות ומיתוך הייותינו עם עברי אנו מיישמים את התורה ולא בגלל שיש לנו תורה אנו עם! זה ההבדל בן כנסייה דתית לממלכת כהנים וגוי קדוש.מכאן החשיבות של ארץ ישראל המיישמת את הקדושה ציבורית מה שבנצרות יש דת ולא משנה איזו ארץ. לכן היעוד הינו למען ירבו ימיכים וימי בניכים על האדמה אשר נשבע  ד לאבותיכים לתת להם כימי השמים על הארץ.

.והרב אשכנזי מלמד אותנו בשיעורו בשנת 1993 על פרשת עקב בצרפתית שאנו רואים שבסוף פרשת ואתחנן שד בוחר בישראל וחושק בהם מאהבת האבות גם ולא מצד זכותמאו עשייה שלהם.ורואים אנו בתחילת פרשת עקב שישנו גורם עשיית המצוות אשר הוא קריטריון נוסף מהותי לייעוד ישראל.אז יש לנו ביחד את הבחירה האלוהית והמשך זכות האבות מבלי צד של מעשים וביחד גם את נושא עשיית המצוות אשר הם תנאי להצלחת ישראל.איך אפשר לשלב זאת? הרב מסביר את מושג מתן שכרן של מצוות.אם מתן אז זה בלי זכות מתנה אם שכר זה עם זכות המגיעה מפעילות.לכן השכר הינו מצד עשיית המצוות והמתנה הינו מצד העליון של האלהות למעלה מכל זכות שהיא.יש גם מתנה וגם זכות פעילות המצוה. זה סוד הישראלי.

רבי דודאביחצרא.

‘ואם אפשר על דרך  מסכת ברכות  עמוד ח .אמרו לו לרבי יוחנן  איכא סבי בבבל..תמה ואמר למען ירבו ימיכם  על האדמה  כתיב..כיון דאמרי לה מקדמי ומחשכי  לבי כנישתא  אמר היינו דאהני להו..ודקדקו המפרשים  זל (עדיין הקושיא קיימת הרי בתי הכנסת בחוץ לארץ וחא יושבים בארץ.ישראל )והרב בעל כלי יקר  זל תירץ שעתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות של חול לקבע בארץצ ישראל עין שם.  ואם אפשר כן דמהאי לישנא דמקדמי ומחשכי שהיה דרכם בקודשה ללכת בדרך ענוים דלא לצער רבים( שלא יטריחו  רבים בכניסתם או ביציאתם על כן היו מקדימים ומאחרים לבוא ראה מגילה יז : )  כמו שכתב.הטור ביורה דעה  בהל תלמוד תורה .והיינו  דאהני להו על דרך’ וענוים יירשו  ארץ ‘ וזהו נמי על האדמה דיקא .’ והאיש משה  ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה .’

תורת וזהב הארץ ההיא טוב של הרב אביחצרא מלמד אותנו בחידושו על הפסוק שכמו התלמוד יישום ומקור התורה הינו מהארץ עצמה ובתוך ארץ ישראל לכן ירבו ימיכים על האדמה.ושנית קיום כל המצוות נובעת ממידת הענוה של משה אשר מחק את אישיותו הענקית והיזמית בכדי להיות צינור להעברת התורה של האל כמות שהאל מסר מבלי כל נגיעה אישית.חכמי ישראל האמונים לתורה שבעל פיהם הקדוש מאפשרים לנו להבין וללמוד את תורת האל תורת משה.כי הם גם מסירים כל נגיעה אישית ושכלם האנושי עם הגיונו האנושי טבעי מנוצל לגילוי ההלכה האלוהית. קיום כל התורה ולימודה המיושם במדינת ישראל העברית דורש את מידת הענוה של משה.אדמה זוהי מידת הענה כפרשנות בינת האוהל על דברי הרב.לכן לחיות ולרשת את ארץ ישראל דורש ענוה ולא נגיעה אישית של אינטרסים שונים גם אם הם אידאל,  המונעים לעלות לארץ.התורה בעצמה אומרת שכל התורה תאפשר אורך חיים רק על האדמה רק בארץ ישראל האם אנו חלליה נסתור לזאת למען המשכת הגלות שהיא קללה כשהיא מתארכת בלי סוף! משה קבל תורה בעקבות מידת הענוה לכן אלה שמקדמים ומאחרים בבתי כנסת בכדי לא להפריע לציבור שיקום בפניהים לפי ההלכה, הם במידת  בענוה זו כנאמר בתלמוד ובהלכה, והיא נצרכת בכדי לקבל את מתנת ארץ ישראל ותורתה, זוכים להחיות  את בתי הכנסת של חול  בארץ ישראל. ולעבור מבית כנסת ובית המדרש בחול לבית המדרש בארץ ישראל זה דורש ענוה של רצון לקיים את מצות בוראינו להיות בתוך בתי כנסת ובתי מדרש רק בארץ ישראל.תורה זו ענוה וארץ עשראל זו מידת האדמה שזו ענוה. ענוה אשר היא יוזמה אנושית כשרונית גדולה לקידום הארץ והתורה ובד בבד  הכנעה מוחלטת לרצון הבורא .לכן אנו עם המיישם את האידאל התורני בעולם החברתי פוליטי כלכלי ולא מנתק אותו מהעשייה של העולם.  זה דורש ענוה ויוזמה ביחד. בחירה אלוהית מעל השכל בנו טגם קיום המצוות  עם שכר המעשה.המוסר בחברה הוא העיקר הנובע מישום  ההלכה בכל אורח החיים של כל צעד פרטי בעולם הטבעי.ובעיקר יישום המוסר בחיי המדינה בכל המערכות הכלכליות פוליטיות צבאיות וחברתיות. זוהי ענוה אמיתית של רצון להחלת תורת ד באדמה ולא להשאירה בשמים או בבית כנסת בברוקלין או לונדון!! ענוה של שמיעת צו הבורא הנאמר בתורה עי משה העניו.כי ד אלוהיך מביאך אל ארץ טובה….לא תחסר כל בה…ואכלת ושבעת…על הארץ הטובה אשר נתן לך…למען ירבו ימיכים על האדמה.

.לכן החיים בארץ ישראל עם תורת ישראל והההלכה בכל פרט בארצינו זו ענוה  בלי שום עירוב של רצון  אחר זו ושמיעה לאל.

.זה ההבדל בין ישראל לעמים: אנו עם המיישם דרך מצוות התורה את המוסר בכל המדינה העברית ולא מנתקים בן דת ומדינה! ישראל התורה והארץ חד הוא כדברי הזוהר. המוסר הינו בתוך המערך החברתי ולא כלוא ברעיון לא מיושם  זוהי פרשת עקב. העקב של האדם זו המצוות המוליכות אותו.ובעקב אנו דורכים בארץ ישראל אשר היא היא מצוות העקב ( הרב אשכנזי).מצוות שאדם דש בעקביו זה ארץ ישראל.מיתוך העקב ההולך אז אנו מקיימים כל המצוות.אין ניתוק בין העקב לראש.חול מנתק בן הראש לעקב ,עקבתא דמשיחא זהו הראש המגיע לעקב.יישום הראש במציאות הפרקטית של מדינה ולא הישארות בתיאוריה בארצות הניכר.

.לכן ללמוד תורה ולקיים כל המצוות דרוש מידת ההכנעה והענוה לנותן התורה ולפרשנות חכמי ישראל  הנובעת מתורה שבעל פה אשר היא המקור האלוהי של התורה שבכתב.

 

אנו רואים בבירור , וזה חוזר בכל ספר דברים; שמטרת ומיקום קיום המצווה היא בארץ ישראל, הפסוק מפורש כמצוטט לעיל. משה רבינו מציין בתורתו את עיקר שכר המצוות שהוא בעולם הזה , ריבוי ואיכות חומרית חקלאית. משה מתאר התנהלות של מדינה אשר תהיה היא בעצמה עולם הבא. מדינה מתוקנת עם שפע חומרי רב ואיכותי שלא יחסר מאומה. אנו רואים שעבור משה והתורה ייעוד המצווה והתורה בעיקרו הינו בעולם הזה החומרי; שהמטרה הינה להקים מדינה שהיא הגן עדן של מטרת הבריאה  שבו האל והאדם שוכנים ביחד. השפע המתואר בארץ ישראל הוא העשייה עצמה  של ממלכת הכוהנים  וגוי קדוש המעלה את קדושת העולם הטבעי(שהיא לפי מרן הרב קוק גדולה יותר)  של בריאת ד למקורו העליון.   הרבי מלובביץ’ זצוק”ל מביא  שכתוב בספרים (פרדס שער ד ותורת העולה של הרמא פירוש חכמוני לרבי שבתאי דונולו לסםר היצירה  פרק ד .פירוט להסברו של הרבי  בשיחה שנת 5788 על עקב) שקודם הבריאה בששת ימי בראשית היה שבת . זהו היעד  ודוקא מתוך עשייה   אנושית טבעית מלמטה למעלה, בניית חברה שכל מרכיביה הפוליטיים כלכליים מדיניים הינם בתורת יום השבת , אשר הגיעו למטרת יציאת מצרים של ממלכת כהנים וגוי קדוש. התורה איננה מעוניינת בתורה נזירית אשר מנותקת מבריאתו החומרית של הקבה. לכן כל ניתוק  בן תורה ובן הפיתוח החומרי כלכלי במסגרת מדינית הינו עבודה שהיא זרה לישראל כהסברו של הרב יהודה  לאון אשכנזי למושג עבודה זרה. זהו ניתוק של אחדות הבורא שהכול אחד. לכן חכמים קוראים ליהודים בחול ‘ישראל בגלות הינם עובדי עבודה זרה בטהרה’,  הואיל ויש ניתוק בן מעשה המצווה  ותיקון העולם החומרי ומיקום ויעד עשייה זו.

 

רבי משה בן נחמן . פירוש בפרשת בחוקותי לגבי הברכות המתוארות שם הגשמיות : ‘.. וכבר ביארנו  כי כל אלה הברכות כולם ניסים, . ואף על  פי שהם ניסים נסתרים שעולם כמנהגו נוהג עמהם  אבל הם מתפרסמים מצד היותם תמיד לעולם בכל הארץ …אבל שתהיה ארץ אחת כולה ועם אחד תמיד ברדת הגשם בעיתו ושובע ושלוה . בעניין שאין כמוהו בעולם יודע  לכל כי מאת ד היתה זאת … 

.והוא הנכון כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחילתו קודם חטאו של אדם הראשון ..ובהיות ארץ ישראל על השלמות תושבת רעת מנהגם. ועל כן אמר הכתוב על ימי הגואל היוצא מגזע ישי שישוב השלום בעולם …והכוונה היתה בו על חזקיהו שביקש הקבה לעשותו משיח ( סנהדרין צד )  ולא עלתה זכותם לכך, ויהיה המעשה על המשיח לעתיד לבוא.’

הרמב”ן מבהיר לנו את הפעילות האנושית בדרכו של עולם  בפעילות החומרי בארץ ישראל בתור מהות ברכות התורה בעצמה בפרשת בחוקותי. גילוי העולם הבא של ארץ ישראל. זהו תיאור שכר פעילות המצוות גם בפרשת עקב שהבאנו בפסוקים בתחילת המאמר. הואיל וזהו יעוד הישראלי בעולם החומרי האלוהי לכן העשייה הזו של המצוות והעשייה של בניית מדינה קדושה הינה גדולה עמוקה ומורכבת מאוד בעקבות שכל הצלחת  הבריאה והאנושות תלוי בה. איזו אחריות יש לעם ישראל ולמדינתו בארץ ישראל!

 

רבי חיים בן עטאר הקדוש .והיה עקב תשמעון. : ‘…ויתבאר על דרך אמרם ז”ל.( ויקרא רבה יז..א.) אין והיה אלא  לשון שמחה .והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים , כי אין  לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר צווה ד לעשות , אז ישמח לבו ויגל כבודו. אבל כל עוד שיחוש שחסר אחת מכל מצות ד … עליו אמר שלמה ולשמחה מה זה עושה ..והוא אומרו והיה, שמחה  שתהיה לך  עקב תשמעון, פירוש עקב הוא סוף ותכלית , כדרך שמצינו שיתמשו חז”ל בלשון זהה בלשון המשנה (סוטה מט:) בעקבות משיחא כי בגמר ביאתו יקרא עקבות  כמו כן אמר עקב  תשמעון את המשפטים ושמרתם ועשיתם אז הוא זמן שמחה וכל שלא הגיע לזה אין לו מקום לשמוח…עוד נתכוון לומר שאין שמחה לאיש אלא בסוף השמיעה… עוד רמז למה שאמרו בספר הזוהר .’ דלית חדוותא קמי קודשא בריך הוא כשעתא  דישראל משתדלי באורייתא .והוא אומרו והיה סתם שמחה כללית למלא עולם .וכשהוא שמח כל העולם בשמחה וששון .עקב תשמעון. ‘

האור החיים הקדוש מבהיר לנו בניגוד לכל מיני תפישות הקרויות מסורתיות,  שהישראלי בתור הזהות האנושית המצטיינת מחויב לפעול ולקיים את כל המצווה והתורה בכללותה ולא לגזרים ובמקומה,  זהו העקב כמו עקב האדם המטרה הסופית סוף ותכלית פעולת האדם. ישנה דעה מסוימת המקדשת את העשייה התורנית בחלקה ולא כולה וקוראים לזה מסורת. אלא שמשה מתאר כאן עשייה של כל המשפטים בכללותם מבלי גרעון. בוודאי שאנו חונכנו על ידי חכמי צפון אפריקה לכבד כל יהודי. אלא שלא נתבלבל זה לא בא ממקום של פשרה על קיום כל התורה והמצווה. לכן תיאור משה של השכר של הישראלי בדמות מדינה למופת עם שפע חומרי קדוש  במדינת הישראלי; קודם לו מאמץ עילאי של דורות שלמים של קיום כל התורה והמצווה בשלמותה. העשייה של כל הדורות הינה התשתית של עשיית דור הגאולים הבונה את ארצנו. ודור העשייה של העקב של סוף התהליך  חייב  להצטיין בעשיית כל המצוות ובמעלתם הארץ ישראלית וזה כמובן אחריות כבירה. כי מצופה מאיתנו הישראלים להיות דור העקב דור סיון כל העבודה של הגלות הארוכה ; דור הלוקח את כל העשייה מאברהם ועד אלינו ומקיים בה את ייעוד הבריאה של ממלכת כהנים וגוי קדוש . דורנו הוא דור העקב המציין את עקבותיו בכל תחומי העשייה התורנית המצווה ופיתוח מדינה אשר תהוה דגם של עולם הבא בעולם הזה. ובוודאי שזה  יוכל להיעשות אך ורק במסגרת לאומית שכל הכוחות מאוחדים וכל אחד פועל באופן מושלם ומצטיין בתחומו.

כל ישראלי צריך לקיים את כל התורה ; אלא ש’ואהבת לרעיך כמוך’ מסביר לנו רבי חיים בן עטאר הקדוש , שהשילוב של הפעילות והמצוה של כל יהודי משלימה אחד את השני כי כמובן ישנם מצוות של האישה ושל הכהנים ועוד.  ..לכן קיום של כל המצוות בכוונת משה הינה יכולה כמובן להיות רק ‘במחברת  הכללות’ כנאמר על ידי רבי חיים בן עטאר הקדוש. כל אחד יעשה את חיובו בהצטיינות ואז נוכל להיות את מדינת ישראל עם השפע המצטיין של הגן העדן ואנו חסדי הבורא ותודות למאמץ העלאי של הרבה ישראלים רואים ממש עין בעין ( וגם מול העין מול האומות מספר שבעים כפירוש הכלי יקר)  את השפע במדינת ישראל דגניך ותירושיך. באיכות ובטעם כמתואר בפרשה לכ ודאי שאנו כבר בעקב בסוף התהליך של הפיכת הארץ לגן עדן. וברור שזה כאמור דורש מאיתנו אחריות כבירה ופעילות איכותית ונמרצת בדרגת  קדושת הכלל. זוהי הכוונה במה שהמקובלים אומרים לפני עשיית המצוה ‘בשם כל ישראל’. לא עוד עשייה פרטית קהילתית אלא עשייה של קהילה ופרטית בתוך האחדות המדינית לאומית בארץ ישראל זה כבר רמה אחרת .

 

רבי יעקב אביחצרא .ספרו פיתוחי חותם : והיה עקב תשמעון את המשפטים. ועשיתם..‘.. .אפשר לרמוז דהנה כל איש ישראלי צריך לטרוח עד שיזכה לנפש רוח ונשמה מתוקנים  כראוי, דכל אחד מישראל ראוי להם אמנם צריך טורח גדול כדי שיזכה בהם.והטורח הגדול הוא לגבי הנפש  שהיא בעולם העשייה  ששם מדור הקליפות וסוגרים הדלת על הנפש  שלא תצא משם וצריך האדם לטרוח טירחא יתירא עד מאוד  כדי להוציאה משם. והיה עקב תשמעון  את המשפטים. משפט  עם הכולל ( מספר כל אות ומספר כל האותיות ביחד) גימטריה נפש דראוי לקרותה  משפט  משום דמקומה מקום  המשפט שהוא מידת הדין מקום הקליפות שהוא עולם העשייה …שתשמעו ותקבלו ותתקנו לקנות הנפש  בכל עקבותיהנ ומסילותיה כראוי.ותהיו  זהירים עד שתקנו אותה בכל נפש רוח נשמה חיה יחידה שלה..’

דבריו הקדושים של אדמור רבי יעקב אביחצרא מבהירים לנו את המאמץ הדרוש מאיתנו בעולם הנפש עולם העשייה שהוא הוא  העיקר ורק דרכו מגיעם לשכר. לכן כל המניעים הקליפות הן בעולם הנפש עולם העשייה ולא בקתדרה ! והרב מלמד אותנו שאנו מחוייבים להצטיין בעשייה ולגבור על כל המניעים .הנפש צריכה להצליח להיות התשתית שך  כל  חמשת הדרגות האנושיות שהמקובלים מתארים , והיא הנפש היא המאמץ הכי קשה ולכן הכי עוצמתי ומעולם הנפש והעשייה יבוא השכר של העקב בארת ישראל .שכר של שפע חומרי ענק שהוא בעצמו הקדושה הארצית המתעלה אל על על ידי המסגרת המדינית. רואים אנו שלפי משה רבינו ופרשנות ענקי חכמינו שהעשייה צריכה להיות מושלמת ומצטיינת וגם שמטרתה הינה רק בשכר של העקב בארץ ישראל  כמתואר כאן ולא בשפע מדומה מקזבלנקא או בברוקלין..

וברך פרי בטניך. מרן הרב קוק ספרו חבש פאר דף נב.’הנה מעלת ארץ ישראל היא שיעלו בה ישראל לעבודה רמה כל כך עד שכל מה שיתוסף להם ברכה בענייני העולם  כן יוסיפו  כבוד בנפשם ברוממות מעלה וקדושת אמונה ואהבת ד באמת .ולתכלית זה אמרה תורתנו הקדושה תמיד ענייני היעודים  על טובות עולם הזה. אף על פי שהן נבזות ופחותות  אצל כל בר דעת מצד עצמם. אבל באמת הכול מיוסד על זה הסוד  הגדול שאין פחיתות כלל לשלימות החומר אדרבה מעלה היא . כשתהיה קדושת השכלמ ברוממות תכליתה  אז זהו תקפו וגבורתו  ותפארתו כשיהיה לו כל טוב עולמי …ויש לומר שאמרו ‘כי חזק הוא ממנו’ . שאמרו שלפי  תגבורת הגופני שבארץ אי אפשר כלל  שיבחרו בטוב ..שקר הדבר כי ודאי הקב”ה מושל בלב . ובידו להשיב לבות שובבים  שכן גזר בחכמתו העליונה  שיטו רצונם  לחפוץ עבודתו. ועיקר קדושת  הארץ כך היא שכל מה שיתגבר בה הגוף יוסיף השכל אומץ, רק בבחירה הדבר תלוי

מרן הרב קוק מסכם לנו את ההשקפה הישראלית התורנית הנכונה שמשה מתאר, ארץ ישראל החומר שלה הוא שייך לקדושה ודווקא ריבוי החומר והמאמץ לשכלל את הצד הכלכלי טכנולוגי חברתי במדינת ישראל הוא מביא להתעצמות השכל להגברת הרוחניות. וזה ממש ההשקפה ההפוכה של רצון לדלדל את הכוח החומרי ולהיות רק רוחני, אין מושג כזה בתורה לכן תיאור השכר בפרשת עקב  הוא פיתוח הצד החומרי והעושר הכלכלי  חקלאי. וזה כאמור מאמץ של עשייה  גדול של פיתוח הנפש פיתוח עולם העשייה שהוא הכי מורכב ובוודאי כשהוא צריך להתאים לרצון הבורא של עשייה ישראלית בדרגת ממלכת כהנים וגוי קדוש.

 

מרן הרב קוק. ודי זהב  .פרשת דברים. עין איה על מסכת ברכות פרק ה דף מג עד נ. : ‘… יסוד עבודת ד  הטהורה היא מטבעת באדם החפץ הפנימי להיות תמיד הולך ומשתלם ; ולהכיר באמת שתכלית  ההצלחה היא רק בהיות האדם קשור בחפץ של הוספת שלמות… על כן מעלת האדם הוא שבכל עת יוסיף מעלה בקרבתו אל השם יתברך…על כן יוסיף  באמת העובד האמיתי מעלות יקרות דבר יום ביומו…והנה כדי לעזור להטביע באדם ציור זה השלמות האמיתית … הטביע הטוב האמיתי יתברך בטבע האדם ונתנו במצב כזה שאפילו בדברים הגופניים שבאמת ראוי לתן  להם גבול וקצבה , ..אבל כדי שיהיה טבוע באדם חשק בקשת הוספת מעלה , שם השם יתברך  בטבע נפש האדם שאל יסתפק בשום קנין ואפילו בקנינים המדומים עינו לא תשבע עושר מה שיתרבה עושרו יתרבו מחסריו , ומזה יהיה נוח להשכיל שימצא את כל תעודתו רק בתשוקה של הוספת יתרון ומעלה..

מרן הרב קוק יורד עד לעמקי  הנבכים של היצירה הא-לוהית של האדם הנותנת ליציר כפיו תשוקה אין סופית להצלחה חומרית שהיא היא דווקא הבסיס לכל תשוקה של הצלחה רוחנית עיקרית. לכן השפע והברכה בארץ ישראל צריכים וחייבים להיות בדרגה של הצטיינות  ודווקא בציון בכדי שהשפע הקדוש של מדינת ישראל יהוה מודל של בסיס קדוש חומרי לקדושה הרוחנית . אנו לא מבדילים בן תל אביב וירושלים , דרושה אחדות בניהם בין הצד  של מקדש  מלך עיר מלוכה ובן הצד התל אביבי של עוצמה כלכלית .

מסכת סוכה דף כד עמוד ב’. בנושא אופן הגירושין.’ כתוב: וכתב לה ספר כריתות ..‘בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף’. זאת אומרת שדרוש גט כתוב שיימסר לאישה ולא מגרשים עם נתינת סכום כספי… ובמסכת קידושין  דף ה עמוד א. אביי לומד הלכה זו מסברא :אם האישה מתגרשת בכסף שיאמרו כסף מכניס כסף מוציא . ושלא יהא סנגור נעשה קטגור.’  לימוד ענק של חכמינו , הכסף נועד לקידושין ליציקת ערך חוזי ומהותי בקשר הנישואין המחייב ערכית והסכמית. רואים שוב שערך הכסף החומרי והכלכלי בתורה ובתפישת החכמים הינו חשוב מאוד. לכן לא מגרשים עם  דבר שיש לו ערך שהשתמשנו בו ליציקת תוכן . רואים אנו שהכסף עבור התורה הינו נושא רוחני ולא רק גשמי הקשור למידה. המדרש וחכמי הסוד מלמדים אותנו שהמושג שמים וארץ או ששת הימים או שבעת העמים הם ראשית במשמעות של מידה של רעיון רוחני התנהגותי הקשור לאידאל של גילוי אלוהי בעולם הטבעי ובמקביל בחברה האנושית. הכסף הכלכלה הפיננסים הם אשר מאפשרים כל קשר רוחני הם המאפשרים תשתית להתקדמות של הקדושה בחברה. הכסף הינו במקורו מידה עליונה אלוהית של כיסוף לאלהות המתגלה בתור כסף גשמי בעולם הטבעי.לכן רואים אנו כמה התורה משתמשת בהרבה פסוקים בכדי לתאר את  הסכום הכספי של  קניית מערת המכפלה בפרשת חיי שרה על ידי אברהם אבינו. רואים גם את הבטחת ד לאברהם שישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול. הרכוש במהותו הינו רוחני זה מאווי  הפנימי של האדם אלא שהוא צריך להיות מקביל ותוכן לקדושה ולא למטרה של שחיתות מוסרית כלכלית. ישראל צווה לבנות מדינה מתקדמת עשירה שתהיה אור לגויים שהעמים יוכלו להיקשר אלינו דרך ההצלחה הכלכלית ומשם הם יראו את הייחודיות הרוחנית הישראלית ; הרי הם לא יבואו ללמוד איתנו דף תלמוד…ראה פירוש  הרב קוק ומורי ורבי  הרב שאול דוד בושקו  שליטא בפירושו על רכוש גדול   בהבטחת האל לאברהם ביציאת מצרים המגלם את החיוביות של העושר הכלכליבארץ ישראל כשהוא למטרה של בניית מדינה קדושה של עם של. תלמידי חכמים שעוסקים בתעשייה בקדושה. זהו העקב של עשיית  כל הדורות המתעלה על ידי עשיית המצווה של דור קיבוץ הגלויות המקבץ אל על את כל הניצוצות של כל העמים ומקדש אותם דרך המצוה  של בניית מדינת ישראל אשר היא כיסא ד בעולם כדברי מרן הרב קוק זצל.. קיבוץ של כל ערכי האנושות והכנסת הקדושה אליהים דרך קיום המצוות בארץ ישראל ואז כל פיתוח ארצנו יהיה בדרגת גן עדן עולם הבא. ואין שום אפשרות לברך על הארץ הטובה ועל השפע החומרי אלא בארץ ישראל, לכן מצוות עשה של ברכת המזון כתובה דווקא כאן. ואכלת ושבעת וברכת.. על הארץ הטובה אשר נתן לך.

 

רבי צדוק הכהן מלובלין. מאמר ג .עקב. : ‘..הענין הוא דעיקר קדושת ארץ ישראל הוא התשעה קבין חכמה שנטלה ארץ ישראל (קידושין מט:) וכל זמן שהיתה ארץ ישראל ביד האומות היתה זאת החיות שלהם מה שינקו מהט קבין חכמה לההיפיך.ואחר כך כשבאו ישראל וכבשום אז זכו ישראל  לכל הט קבין שזה בחינת הרוב חכמה .. ואז כבשו והוציאו  מהם כל החיות כמו שנאמר  עליהם לא תחיה כל נשמה והט חכמה נשאר ביד ישראל ואף שאחר כך גלו הט קבין חכמה נשאר ביד ישראל.. ..כי אתם המעט מכל העמים. אתם לשון רבים נגד קדושת יוסף הצדיק שהוא מוציא הניצוצין מכל האומות .ויהושוע מזרעו כבש ז אומות והוציא התשעה קבין חכמה שנטלה ארץ ישראל שהיתה כבושה תחת ממשלתם. ואלמלי זכו הוא היה משיח בן יוסף. ושלא זכו יהיה אחר כך משיח בן יוסף מזרעו שיקבץ את ישראל מכל האומות ששם נתפשט הקב העשירי מעשרה קבין חכמה שירדו לעולם. ומשיח בן יוסף יכבוש כל האומות ויוציא מהן כל החיות ..’

.ואחר כך מתחיל הפרשה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה. אין והיה אלא לשון שמחה   שעל ידי שמיעת הב פרשיות התוכחה  שנאמרו בהם המשפטים  על ידם יזכו לתשובה.ועשיתם אותםצנגד קדושת יעקב, עה שיזכו להתשוקה והחשק לדברי תורה  ועי זה יזכו  לעשות להדברי תורה.וזה,שאמר על האדמה  אשר נשבע לאבותיך שהוא ארץ ישראל  והוא גם כן בחינת מדת מלכות.

ועל זה,נאמר ברוך תהיה מכל העמים שיזכו להוציא הט קבין  חכמה מארץ ישראל שהיתה כבושה תחת ז עממין ואף להקב העשירי  שנטלה  כל העולם ועל זה  הוא כל הגלויות להוציא הניצוצין  קדישין מכל העולם  שזה יזכו לעתיד ואם היו זוכין היה יהושןע  משיח בן יוסף  והיה כובש כל האומות  וכשיוציאו  מהם כל הניצוצין  קדישין  עם הקב העשירי גם כן יוציאו מהם כל החיות וזה פירוש ברוך תהיה מכל העמים..      

זכה דורנו  שהוא הוא    דור קיבוץ הגלויות במציאות בלי פילפולי סרק והוא לפי הרב הפרי צדיק   כמובא כאן וגם הגאון מוילנא והרב יעקב אביחצרא ראה ספרו מחשוף הלבן והרב קוק ועוד דור גילוי משיח בן יוסף (ראה הספד  הרב קוק כשהעלו עצמות דר בנימין זאב הרצל  זל לארץ  ופירוש של הרב אשכנזי על ההספד בספר הספד למשיח) שהצליח בעמל רב של עשיה להתחיל לכנס את הגלויות ולהוציא את הערכים של כל האומות  וגם לנצחם  משיח בן יוסף הצליח להכניס דרך קיבוץ הגלויות מכל הארצות למדינת ישראל את הקב העשירי של החכמה של כל האומות לארץ.  וזאת  דרך החכמה  והעשייה הקדושה שרק קדושת ארץ ישראל יכולה להעלות את  כל  החכמות והעשייה   גם החומרית לקדושה. עשיית כל המשפטים בארץ ישראל ושכרם שהוא המשך עשייה  עוד ועוד בפיתוח מדינתנו בקדושה. ואנו דור העקב הנושא בעקביו את כל  הדורות .מודים אנחנו לך על זכות זו.

רבי צדוק הכהן מלובלין ראה כל המאמר שהרב מתאר את חשיבות העשייה שבעקב דרך תורה שבעל פה ומהות העשייה והשכר הינו השמיעה לתורה.השמיעה בעצמה היא השכר והיא תוביל לעשייה. .מאמר א עקב. : ‘,,עקב שמוסב על ימות המשיח תשמעון.. וברך.. מצד ד יתברך וכל שייתן ד יתברך מידו לא יבוא מזה רעה חס ושלום. ויהיה האכילה בקדושה . וימות המשיח הוא סמוך לעולם הבא ..’

 

הרבי מלויבטיש זצוק”ל. שיחה על עקב. : ‘…הסדר הרגיל והקבוע בעבודת האדם הוא העבודה של ‘אני לדודי’ מלמטה למעלה היות שנתאוה הקדוש ברול הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים …הגילוי דגמר ושלמות העבודה עקב בפרושו סוף ואחרית’ ודודי לי נפעל דווקא על ידי התחלת העבודה  בהתחתון ביותר ; מצוות קלות; אני לדודי.’

לכן אנו נאמר לעצמינו ולילדינו  לעמול  להיות שייכים  לבחינת העול ולא המגיע לי… לעשות את המצווה בשלמותה ללמוד תורת ארץ ישראל המחכימה באמת ; להיות עמל בפיתוח הארץ בכל מכל כל .להיות תמיד מהפועלים עם אל ומחפשים העמל והאחריות כיאה לדור המשיח לדור משיח בן יוסף כאמור על ידי  הפרי צדיק  הרב קוק והרבי . העיקר זה העשייה בתחתונים ובארץ ישראל.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן