לעילוי נשמת מר אבי שמעון חנניה בין סימי וחמי מריוס מכלוף בן מסעודה.
נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
“וילך משה וידבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל. ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי וד’… אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה. ד’ א-להיך הוא עבר לפניך… יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר ד’… ויקרא משה ליהושע בין נון ויאמר אליו… חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע ד’ לאבותם“.
..’ויאמר ד אל משה הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר הארץ… והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ..על כי אין אלה בקרבי מצאוני הרעות האלה… ואנכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא… ועתה כתבו לכם את השירה הזו ולמדה את בני ישראל שימה בפהם… למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל.’
פרשת וילך הנקראת השנה לפני יום הכיפורים מתארת את דברי תורה שבעל פה של משה ליהושוע בין נון ולכל ישראל. משה דגם המנהיג האידאלי של ישראל כנאמר על ידי חכמים משה ראשי תיבות מה שהיה הוא שיהיה אשר הוא המשיח בהתאחד תורת משה עם. תורת המשיח של הזהות הישראלית מעל התורה מביא לישראל לפני עליתו למקומו העליון ; את מהות וכיוון עקרונות ההיסטוריה של ישראל מתוך קריאת תורת ההקהל. משה הגואל ומביא את התורה מתאר את מרכז ההויה העברית אשר היא תורת משה ובמקביל את המהלך ההיסטורי הקשה של תהלוכת ישראל אם יהיה ניתוק חלילה מתורת ישראל. משה בהחלט קושר את התורה הכללית הנקראת בסוכות על ידי מלך ישראל למהלך היסטורי אפשרי של ישראל בגלות אשר מתוך מורכבותו נצח ישראל של היצירה האלוהית יהיה תמיד נצחי. אנו רואים כאן תיאור של הסתרת פני האל מישראל בעקבות הניתוק מארץ ישראל ומתורת המלך תורת ספר דברים של באי הארץ. ובכל זאת היסטורית ישראל אשר עם כל מורכבותה מוגדרת על ידי הרועה הנאמן שירה. ובשירת האזינו משה מתאר שישראל יחזרו לארץ ישראל ולתורת ישראל בעקבות שהם יצירת ד הם העינין האלוהי מעבר לכל ענין של התנהגות כל שהיא. ורואים אנו בפרשה שמשה לא מזכיר את ענין התשובה הישומית אלא שהיסטורית ישראל תהיה קשה ובכל זאת ישראל יכתוב דרך ההיסטוריה שלו את שירת התורה .שירה של תורה אשר תהיה מהות ישראל וסופו לחזור לגדולתו בארצו עם תורתו כמתואר בפרשת ניצבים.
לכן משה מלמד את יהושוע בין נון ואת כל ישראל כל שבט ושבט משפחה ומשפחה שהיסטורית ישראל תציג את התשובה הפנימית של נצח ישראל של היצירה האלוהית הנקראת ישראל שתהיה האדם האידאלי בזמן התהליך המשיחי וזו רצון האל למעלה מכל זכות של ישראל .ובמקביל ישראל הכללי וגם הפרטי יעשה תשובה מעשית ויחזור לעבריותו התורנית והלאומית. זה תהליך מקביל בחירת ישראל שמעל כל הגיון והחלטת העם והפרט לעשות תשובה של עזיבת החטא תיקונו ולימוד תורה בארץ אשר זהו עיקר העיקרים של זהות האדם במחשבת הבריאה של הזיכרון.
רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל..’ וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל. ‘דהיינו שראה כל מראות הנזכרים וכזה וכזה כל מה שרואים הצדיקים בעת ההיא שבזה גם כן ידע .אכן בעת הליכתו ממש עין לא ראתה והגם שעלה עלה משה בכל מראות אלוהים חיים אפילו הכי צדיק בתומו הולך ובענוותנותו .וזה וילך משה על דרך דל והלך שגם רמז להם וילך גימטריא עניו עם האותיות. גם לרבות על דרך הרב בעל מבשר צדק על פסוק וימת שם משה עבד ד שמשה זכה אחר פטירתו לעבוד את ד מה שלא זכה כידוע על פסוק במתים חפשי . וזהו הגם שוימת שם משה עודנו באיבו עבד ד גם שם וזהו גם כן וילך משה בהליכות עולם לבית עולמו אפילו הכי גם שם וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל וכההיא נמי שקול משה וכידוע נמי על פסוק מה שהיה הוא שיהיה משה שפיר קאמר גם קרוב הדבר על פי רבותינו. משה לא מת כתיב הכא וימת שם משה וכתיב התם ויהי שם עם ד . מה להלן עומד ומשמש . וזהו הגם שוילך משה עודנו משמש וידבר ולפיכך לא מת שבכל מקום שוילך משה משה ידבר וזהו וידבר את הדברים.’
פרשת וילך המתארת את פטירת משה מהנהגתו ומעמו בוודאי שנמצאת לפני ראש השנה או כמו השנה לפני יום הכיפורים יש לה קשר יסודי עם ימים אלו.
משה רבינו בדברי הרב אשר הגיע לדרגה של האדם המקורי בכוונת האל בבריאת האדם מצליח להוריד את ענקיותו בהעברת את התורה שבעל פה יסוד התורה לכל ישראל לפני מותו. משה מעביר את מהות התורה ופירושה שיהיה היסוד של כל תורה שבעל פה מיהושוע ועד אלינו. משה הינו המנהיג של מידת הנצח שכל פועלו הינו קיום נצחי לדורות. לכן עיקרון זה של העברת הדברים האלה שהם תורה שבעל פה נאמר בין ראש השנה ליום הכיפורים. ראש השנה הינו בריאת האדם עם יעודו המקורי אשר יתברר בתור הזהות העברית שזהו האדם האידאלי ויעוד זה עומד למבחן הדין האם הושג על ידי ישראל. השגת יעוד זה הינו התהלכות ישראל בהיסטוריה מיתוך תורת משה בארץ ישראל וזה יסוד יום הכיפורים אשר הינו קבלת הלוחות השניים על ידי מאמץ משה של פסילת הלוחות השניים .הלוחות השניים הם החיביר של הלמטה עם הלמעלה. חכמים אומרים שלא שלטה בהם עין הרע כמו הראשונות.משה כאן איפשר לאחר התעלות של ארבעים יום בעלותו בהר סיני את השתף בין האדם לאל. כי עין בעין יראו בשוב,ד ציון. העין האנושית היתה מקבילה לעין האלוהית כדברי הרב צבי יהודה לכן הלוחות לא נשברו.
.לכן בקריאת גודל משה רבינו וכוחו להעברת התורה שבעל פה לישראל אז אנו מבינים שיסוד המלכת ד בראש השנה על ידי ישראל ויסוד יום הכפרה בתור שיא של תשובת אלול הינו החזרת התורה כמרכזית בכל חיי הפרט והמדינה. לימודה שימוש החכמים והחדרתה בכל מערכות המדינה בצורה התואמת את הפסיקה ההילכתית הלאומית של עידן דורנו והפנמת עיקרי מחשבת ישראל התואם לדור קיבוץ הגלויות .
רבי צדוק הכהן מלובלין פרי צדיק.וילך שבת שובה. ‘וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל.
במדרש תנחומא פרשה זו זה שאמר הכתוב הלא כתבתי לך שלישים במעצות ודעת מעצת עולה תרו ושבע מצות בני נח תריג. להבין שייכות פסוק זה והרמז לכאן .אך לכאורה תיבות הדברים האלה קאי על מה שנאמר אחר כך מיותר דהוה לו לומר וילך משה וידבר אליהם או ויאמר אליהם ..לכן מפרש וידבר את הדברים האלה על תריג מצות שבתורה שבכתב עם התורה שבעל פה הכלול בו שזה מסרה משה רבינו עה ליהושוע ויהושוע חילק לכל שבט ולכל משפחה התורה שבעל פה ששייכים לכל אחד לשורש נשמתו .ועל זה אמרו אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה חומשי תורה וספר יהושוע בלבד שערכה של ארץ ישראל הוא. והיינו שאף שבחינת תורה שבעל פה הוא לתקן הרוב כעס ..אבל זה היה נצרך אף בלא הרוב כעס שהיה כל ישראל משיג חלקו בתורה שבעל פה מתוך תורה שבכתב .וזה מסר משה רבינו אז לכל ישראל. וזה שנאמר וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל פירוש שיהיה מפורש לעין התורה שבעל פה הכלול בו. . והרמבן ז”ל כתב דתורה שבעל פה בא על ידי רוח הקודש ועל זה אמרו חכם עדיף מנביא . וזה שמרמז נביאים היינו ספר יהושוע שערכה של ארץ ישראל הוא היינו תורה שבעל פה שהוא חכמה ..וזהב הארץ ההיא טוב, שאין תורה כתורת ארץ ישראל..
זוהי ההקדמה של יום הכיפורים בהיות פרשת וילך לפני היום הקדוש שהתשובה ובעקבותיה הכפרה ועבודת הכהן הגדול הכל מרוכז סביב גילוי נשמת ישראל אשר היא מקור התורה שבעל פה .וישראל חוזר לעבריותו ומחזיר את התורה שבעל פה אשר היא תורת ארץ ישראל למקומה. תשובה הינה חזרה ללימוד תורה עליונה תורת משה אשר היא תורת ד עם פרשנות רוח מיתוך רוח הקודש של חכמי ישראל המסוגלת להתאימה לדור הגאולה דרך עיקרי תורת שבעל פה של התלמוד ותורת ההלכה במדינה ותורת חכמי הסוד.
ומטרת לימוד התורה העברית של תיקון כל ההויה בחזרתינו לארצינו הינו איחוד מידן הדין והחסד שזהו סוד נצחיות ישראל בהיסטוריה למרות מאמץ הגוים להכחידו חס ושלום.
הרב יהודה עמיטל ראש ישיבת הר עציון זצ”ל – ‘יסוד שלישי הנוגע לעלייתו האחרונה של משה רבינו להר סיני לשם קבלת הלוחות השניים הוא פסל לך ..הלוחות כתובים באצבע אלוהים כלוחות הראשונים אך משה היה צריך לחוצבם באבן בעבודה קשה.חזל אומרים על יצר הרע אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. סוכה .ר מנחם מנדל מקוצק שאל מהו מנוול זה והשיב מנוול זה הוא המנוול שפגשת מחוץ לבית המדרש אך דע לך שבבית המדרש מחכה לך מנוול אחר יצר הרע בלבוש שונה .אחת מדרכי היצר הרע היא לטעת בלצאת התחושה שבית המדרש,יענה את הכל .אל תעשה מאמץ ובית המדרש יצור את האוירה וישפיע עליך מאליו.חשוב לזכור כי לא תיתכן אויירה של אלול בלי פסל לך בלי עובודה קשה .האוירה שבהית המדרש בוודאי מוסיפה להרגשה .אך מי שבונה את חייו רק על אוירה לא עשה דבר.אוירה בלבד היא עסקי אויר בהית המדרש יש צורך בהתמודדות עצמית …לפתוח את הגמרא בכל מצב..
זוהי פתיחת פרשת וילך של הליכת משה לדבר את תורתו לכל ישראל וגם קריאת התורה בהקהל בירושלים ושירת האזינו שהרמבם לומד שכתיבת ספר תורה נלמדת מפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל. היסטורית ישראל היא התורה אשר, היא שירה גדולה של נצח ישראל. וחזרה ללימוד התורה הינו תיקון החטא המהותית אשר היא החזרה מהגלות שהיא ריחוק כדברי המהר”ל.
מרן הרב קוק זצ”ל. קובץ 1 תקד
השירה הזאת.
‘האמונה היא שירת העולם העליונה ומקורה הוא הטבע האלוהי שבעומק הנשמה העונג,של ההסתכלות הפנימית של אושר אין סוף .התורה הקצובה היא בנויה על פי המסקנא של שירת קודש עליונה זו . מלאי הוד השירה הם מצטערים לפעמים מדקדוק המעשי והגבלותיו .ומכל מקום מתוך שהם יודעים שהעולם בשיעורים הוא עומד וגם המאור השירי הוא צריך להתבסס על פי כלים קצובים הם מקבלים באהבה וממשיכים אור אהבה ושירה במשפטים הקצובים ועל ידי סבלנות זו הם עולים והעולם מתעלה מהם הפזיזים שנשמתם בוסר אינם יכולים לסבול את התקציב והם מלאים מרירות .אבל בתוך המרידה נועם ד חי ואורו של משיח כשיגלה ירפא את המשובות כולן .ושבו לבות בנים אל אבות .ובניך בוניך יהיו כי יהיו לימודי ד שבחכמה יסד ארץ’.
זו מצוות כתיבת ספר תורה הנלמדת מפסוק ועתה כתבו לכם את השירה הזו ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם.. התורה נלמדת בתוך לימוד המקרא אשר הוא יסוד ותשתית הלימוד עצמו. במקביל לימוד התלמוד וההלכה על כל פרטיה ודיקדוקיה המדויקים ומעל הכל ומיתוך הכל תורת הסוד. ומיכלול זה נקרא שירה כלליות התורה ופרטיה הכל שירה אחת גדולה הנובעת מהיסטורית ישראל אשר למרות שאנו לא תמיד מבינים זאת הינה שירת ההויה המקורית והעמוקה. אברהם מתרח יעקב עם עשיו הגלויות עד לגאולתנו הנוכחית הכל שירה עמוקה למרות המורכבות .התורה מגלה עם כל הכלל והפרט שבה את תהלוכת היסטורית ישראל לתיקון של כל ההויה. לכן לימודה ושימושה הינה עיקר העיקרים של כתיבתה ותשתית ויעוד כל חגי ישראל מראש השנה ועד שמחת תורה.
הרב יהודה לאון אשכנזי – מניטו – שיעור (1986) על הפיוט עת שערי רצון שנכתב ע”י המשורר רבי יהודה בן שמאול אבן-עבאס – או ע”י רבי יהודה הלוי ואחיו : ‘ד מבקש מאברהם להעלות את יצחק לעולה לא לשחוט חלילה. להעלות כתוב, לא כתוב לשחוט. יצחק המסמל את מידת הדין אם היא לבדה היא מובילה לסגנון מלוכני משפטי רק על פי חוק של עשיו ; רק החוק קובע. וזה מוביל לעריצות. אברהם לבדו מדת החסד זה מטביל לנצרות שהיא מתיימרת להיות כולה חסד בלי דין. הרבה יהודים קדמו השקפות של חסד מוחלט או של דין מוחלט בהיסטוריה האנושית כשהם ראו לאחר המהפכה הצרפתית את העיקרון של שוויון חופש ואחווה אמרו הנה פעם ראשונה שמלכות מדברת מוסרית חברתית ולא כמו מלכות רומא והמלכויות עד אז שנקטו בלגליזציה של המשפט הדין קובע ואין רחמים בחברה. אז חשבו זה המשיח… התגובה הייתה התבוללות או תנועה ציונית שאמרה עכשיו אפשר להקים את מלכות ישראל הדוגלת במוסר בממלכה. זה העקידה: לעקוד את מידת הדין של יצחק עם מידת החסד של אברהם .זוהי מדת הרחמים של יעקב, הכנסת המוסר בחוק של המדינה. מטה כלפי חסד : הדין מוטה לצד הרחמים. זה לשון הפייטן הספרדי שליש אורים: שלוש מידות דין חסד רחמים. אנא אל יהי עולם בלי ירח. ירח בקבלה זה מידת הדין העקודה הקשורה על ידי החסד. וזה דוד המלך מלכות עם עניים יפות ולא מלכות כמו של הגויים רק עם דין. התשובה הישראלית היא איחוד מידת החסד והדין כשהדין מוטה לחסד. וזה תפקיד ישראל בהיסטוריה.” תרגום חופשי מצרפתית לעברית – אתר AKADEM —
התורה מתארת לנו כאן את הדגם של המנהיג הנחוץ לישראל אנו יכולים רק להשתאות מהתנהגות משה רבינו. למרות שהוא לא יכנס לארץ וגם בחייו הוא צריך להעביר את ההנהגה ליהושע בין נון, הוא עושה את זה בחפץ לב עד כדי כך שהוא מחזק את יהושע בין נון : ‘ ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ’. משה רבינו לא חושב בכלל על עצמו אלא רק על עתיד כלל ישראל.
רבי יעקב אבוחצרא זצוק”ל: ‘וילך משה. מאין הלך ולאין הלך. דבשעה שאמר הקב”ה למשה הגיע זמנך להיפטר. בקש משה שלא ימות עד שיכנס לארץ. ואמר לו הקב”ה לא נשאר לך זמן שהגיע זמנו של יהושע להיות מלך… אמר לו משה אקבל עלי שיהיה יהושע רב ואני משרת. אמר לו הקבה אם תרצה עשה… והלך משה לאה-לו של יהושע. ויהושע היה דורש. כשהכיר יהושע במשה רבינו עמד וקרע את בגדיו. ובאותה שעה נסתתמו ממשה מעיינות החכמה ואז השלים עצמו למיטה..’. –
איזו ענקיות של משה !היה מוכן להיות תלמיד של יהושע רק שיכנס לארץ !וגם תמך ביהושע…
הוא מתאר לישראל את מהלך ההיסטוריה שלו המורכבת הואיל וישראל הם העם המתקן עולם. הוא עוסק בהיסטוריה הישראלית שהתורה הינה התוצאה מיתוכה והיא תורת הכלל הציבוריות. ולא בכדי פרשה זו נאמרת בין ראש השנה ושבת שובה לפני היום של ‘אחת בשנה’ יום הכיפורים. אנו מרבים לדבר על מושג התשובה. לפעמים יש לנו הרגשה שהתשובה היא רק הדאגה לתיקון המעשים הפרטיים של כל יחיד ויחיד. ברור שתיקון המידות והמעשים הפרטיים הם אבן יסוד של התשובה. כמו שהרמב”ם מביא בהלכות תשובה.
‘פרק ב : ‘…מהי התשובה? שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בליבו שלא יעשהו עוד‘…
אלא שיש לרמב”ם בפרקים שביעי שמיני ועוד התייחסות גם למעורבות הפרטית בתשובה הכללית של העם.
פרק ז הלכה ח: ‘כל הנביאים כולן ציוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה… שנא והיה כי יבואו עליך… ושבת עד ד ‘אלה-יך… ושב ד’ את שבותיך ושב וקיבצך מכל העמים.’
יש לנו ברמב”ם בהלכות תשובה את ההתנהגות של היחיד הדרושה לתשובתו הפרטית אבל גם ולא פחות חשוב את ההתנהגות של האיש הפרטי בקידום תשובת הכלל שהיא הגאולה. אפשר לומר שגם התשובה הפרטית חייבת להיות מופנית להצלחת הכלל. השינוי הדרוש לכל אחד ואחד היא לא רק לקידומו האישי אלא גם לקידום ההתעלות של האומה הישראלית וכל האנושות. כמובן שיש סדר ראשית תיקון האישי המשפחתי העדתי המדיני והעולמי.
לכן עשרת ימי התשובה כוללים גם את ראש השנה. הם מתחילים מראש השנה עד יום הכיפורים. ונשאלת שאלה, הרי ראש השנה אנו לא מוצאים התייחסות לתשובה בתפילה אלא להמליך את ד’ על כל העולם. ‘תן כבוד לעמיך שמחה לארצך… תן פחדיך על כל מעשיך..’ תקע בשופר גדול לחירותנו..
הרב חיים הכהן, בספרו טללי חיים: על ימים נוראים. ‘…וסוד העניין הוא שהתגלות הקב”ה בעולם איננו מחוץ לישראל (בראש השנה) אלא ממש בתוך ישראל עצמם והינו שישראל הם צינור ממשי לגילוי מלכותו של הקבה בעולם. והיינו שאימת מלכותו יתברך על העולם כולו היא ממש על ידי אימת ישראל על האומות. שסוד גילוי מלכותו היא בהחזרת הכבוד לעם ישראל ובהתעצמות כוחם מול אומות העולם… כשאנו מתפללים בראש השנה שד ימלוך עלינו ..אנו שבים אל המדרגה העליונה והאמתית שלנו ..והוא מה שנודע בספרים שמידת המלכות היא השכינה… מכאן נשכיל עבודה חשובה מאוד בסוד החזרת השכינה למקומה… ותחזור לציון ותצא מכל הגליות.. וזה כלל גדול מאוד שאי אפשר לעשות תשובה מתוך נמיכות וקטנות רק מתוך גדלות ושמחה … זה הסוד ‘שובה ישראל עד ד’ אלה-יך ‘ בחינת שם אל-הים שהוא היראה קבלת עול מלכותו העומדת ביסוד ראש השנה..
אחר כך עשרת ימי תשובה ‘קחו עמכם דברים’ תשובה זו היא כבר בפרטי החיים לברור טוב מרע. ויום הכיפורים מתגלית הבחינה העליונה של ‘אמרו אליו’ והיינו אליו ולא למידותיו. רצוננו לומר שיום כיפור אנו עומדים כמלאכים. בלי אחיזה בעולם הזה כלל וכל מהות היום היא התפילה… אורו של כיפור הוא מעל המעשים… זה סוד בגדי לבן שאין בהם שום צבע רק לבן שהוא סוד הכתר העליון סוד האחיזה של ישראל באביהם שבשמים..’. הרב מפרט לנו כאן את התהליך האמתי של התשובה. ראשית ההשתתפות האישית בהמלכת ד’ על העולם דרך החזרת המלכות לישראל והגדלת כבודם. זו תחילת התשובה, היא כללית מדינית עולמית; זהו ראש השנה. ראש השנה המלכת ד בעולם. ורק לאחר מיכן העיסוק בפרטי המעשים של היחיד ותיקונם בעשרת ימי התשובה. ושני הממדים האלו יובילו את היחיד בתוך הכלל להתעלות מעל העולם הזה ביום הכיפורים. ראש השנה עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים. הכול שזור זה בזה. אבל יש סדר קודם התשובה הכללית שהיא תשתית לתשובה העולמית בראש השנה ולאחר מיכן הפרטית בעשרת ימי תשובה ובכיפור.
מרן הרב קוק : ‘והסתרתי פני מהם. אמר רבי יוחנן מפני מה לא נאמר נון’ באשרי .מפני שיש בה מפלה לשונאיהן של ישראל . ‘
הנה ענין אשרי המכופל בקדושת אלפא ביתא ובפסוק פותח את ידיך
‘שבעצם כוח הגלות אין בו הגאולה כלל, וזהו מקושיא של הגלות עצמה; עד שהגאולה שלו היא רק מצד כח אחר נשגב ממנו ולא בעצם כח הגלות .וזהו מה שכתוב נפלה ולא תוסיף קום .פירוש הנפילה היא נפילה כזאת שמצדה היא בלי קימה חס וחלילה .רק שתבוא קימה מכח עליון שאינן בכח הנפילה כלל .על כן רמז כי בעולם הזה אין מקום כלל לזה השלמות מצד הנפילה כי אם מצד כח אחר .על כן אשרי שיש בו ההכנה אל השלמות לא נאמר בו נון . שמצד הנפילה אי אפשר שתושג השלמות . ..כי אם מצד כח נשגב עליון שהוא כח הגאולה הבא ממקום אחר…מכל מקום הוא מתנוצץ בו .על ידי התנוצצות כח הגאולה נמשך הקיום שלא יהיה חס וחלילה כליון חרוץ..’עין איה ברכות .א. כב.’
הגאולה היא באה ממאמץ עליון של כוחות הבאים מעולם אחר אשר הוא בדרגה של המלכת ד על ידי ישראל בעולם. זה לא רק מילים זו המציאות המתבקשת מהזהות הישראלית! והיא לא יכולה להגיע אם ישראל עדיין בגלות או אם הוא בארץ ומתנהג על פי אמות מידה של השקפה דתית המושפעת על ידי האסלאם או הנצרות בעקבות גלות ארוכה אצלם. ובראש השנה אנו נהיים לראש ולא לזנב ואנו מכריזים שאנו מיישמים ותוקעים את שופר הגאולה ואז בתור מדינה נוכל להמליך את ערכי התורה בעולם. רק אז באמת!
לכן אנו רואים שמשה רבינו לפני מותו מצוה את ישראל בשתי מצוות שחותמות את כל המצוות: מצות הקהל קודם שהמלך אוסף את העם בסוף שבע שנים של השמיטה בחג הסוכות וקורא בפניהם את ספר דברים (תורת ארץ ישראל). ולאחר מיכן את מצוות כתיבת ספר תורה, ‘ועתה כתבו לכם את השירה הזו’ הנאמרת על חובת כתיבת ספר תורה של היחיד. רמב”ם הל ספר תורה ז.א.
רואים כאן התייחסות לכלל למלך, הקהל, והתייחסות לפרט, כתיבת ספר תורה.
הרב צבי יהודה קוק: ‘מצות הקהל ענינה התגלות תורה שבעל פה והיא שייכת למלכות ישראל כמבואר במשנה שהמלך היא המלמד תורה בכלליות גדולה… לעומת מצות הקהל שהיא כלל ישראלית מצוה זו של כתיבת ספר תורה שייכת לכל אחד ואחד מישראל..’.
וכך משה רבינו מלמד אותנו שהתשובה היא קודם כל החזרת היסטורית ישראל למקומה הגאולי העליון של החזרת מלכות ישראל שהיא השכינה על כנה. ומתוך זה החזרה והתיקון של מעשה הפרט זהו הסדר: מצוות הקהל הלאומית ומצוות כתיבת ספר התורה הפרטית.
ואמר ביום ההוא הלא על כי אין א-להי בקרבי מצאוני הרעות האלה. ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה’
רבי צדוק הכהן מלובלין. פרי צדיק . וילך ושבת שובה..’. ואמר ביום ההוא על כי אין אלוה בקרבי מצאוני הרעות האלה ואנכי אסתיר הסתר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה ועמד על זה הרמב”ן ז”ל מדוע בא העונש של הסתרת פנים אחר זה שאומרנ הלא אין אלוה בקרבי . שהחא זה הוא תשובה וחרטה שהצדיק עליו את הדין….אבל באמת גם אם התשובה הוא רק בהרהור הלב הלא ידוע מאמרם זל קידושין מט המקדש אישה על מנת שאני צדיק אפילו הוא רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה בליבו.הרי שאפילו אנו רואים עתה במעשיו שהוא רשע גמור . עם כל זה אם באותו רגע הרהר תשובה היה היה נחדב,צדיק גמור..שגם הרשעים הרהרו לעשות תשובה ועל ידי זה היה הגאולה…שגם בהרהור תשובה בלבד מהני רק אם יהיה באמת לאמיתו….ועל זה נאמר שובה ישראל עד ד אלוהיך היינו שמיד שישוב ויתחרט בלבו עד ד אלוהיך היינו שיהיה גלוי לפני היודע תעלומות . כי כשלת בעוניך מיד נחשב כשוגג .
וזה הרמז בפרשה זו ואמר ביום ההוא על כי אין אלוה בקרבי מצאוני היינו שיהיה לו הרהור תשובה כנל , אז ואנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה אשר עשה היינו שמיד נסתר ונמחק העוון מלפניו יתברך גם על כל הרעות שבעולם.אמנם כדי שיתוקן העוון לגמרי שיהיה נחשב כזכויות על זה נאמר בפרשת נצבים ושבת עד ד א-לוהיך ושמעת בקולו .. .
גם אם יהיה נידחך משם יקבצך..ומשם דייק יקחך אפילו מריחוק הגדול מקצה השמים . דנעשים כזכויות ומקבל שכר עליהים
הקיבוץ והלקיחה יהיה על ידי העבירות שבתשובתו יהיה כזכויות וזהו כשהתשובה יהיה עד ד אלוהיך שיתקרב על ידי להשם יתברך ביותר על ידי המרירות שלו בגודל תשובתו.
אם זה נראה לנו קשה וכמעט על אנושי להשתנות אז הרב כאן מלמד אותנו שהרהור רק מצדנו מחשבה על התשובה הפרטית כבר תוביל להסתרה מידית של החטא על ידי האל; אימון גדול בכוח האנושי .ואז על ידי ההסתרה הזו מצד ד יינתן לנו כח שנוכל בכוח האנושי של הרצון לשנות את ההתנהגות ולתקן. ותשובה ראשונית זו של הרצון רקבלי המעשה תוביל לכוח הישראלי להוביל לתשובה הלאומית והעולמית. ואכן כך קרה בדורינו.
פרי צדיק מאמר ו וילך : ‘וביחוד בשבת זו שהוא השבת הראשון של השנה שהוא דוגמת השבת הראשון של הבריאה מופיע כח התשובה ביתר שאת ולכן נקרא שבת תשובה שהתנוצץ אז כח התשובה לאדם הראשון בתחילת כניסת השבת שנאמר וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד, היינו שנתקן הכול גם מה שהיה למראה העין היפך מהטוב. ‘ – האופטימיות של גדולי חכמינו . למרות חטא אדם הראשון הוא נכנס לשבת הראשונה שהיא אפשרות התיקון הניתנת לאדם. האדם היה בשבת למרות חטאו. הכל אפשר לפעול לתיקונו.
ושבת זו מהות התשובה של האדם של עולם הבא לאחר כל עמל האדם לקרב בתשובה את העולם לבוראו. וכל שבוע יש לנו את השבת מעין עולם הבא מבלי שעדיין סימנו את כל התיקון .לכן גם בשבת שובה ד נותן אימון בעברי שיכול מהשבת לקחת את כוח התשובה ולהתקדם .
פרי צדיק . על תשובת אדם הראשון ‘
‘מדרש פגע בו אדם הראשון בקין אמר לו מה נעשה בדינך אמר לו עשיתי תשובה ונתפשרתי התחיל אדם הראשון מטפח על פני אמר כך הוא כוחה של תשובה מיד עמד אדם הראשון ואמר מזמור שיר ליום השבת.
‘. שלאחר החטא לא האמין בעצמו שיוכל להתגבר על יצרו. כי הוא ידע שעיקר גדר התשובה הוא עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם .לא האמין בעצמו שיוכל להתגבר על יצרו כל כך אמר כך כוחה של תשובה שמועיל גם בוידוי דברים לבד אף שאינו עוזב עוד העזיבה הראויה ..ואני לא הייתי יודע מיד עמד ואמר מזמור שיר ליום השבת….שזהו כוח השבת שיועיל הדברים לבד אך כיוון שהוא באמת מחויב רק שיצרו תקפו מאחר שהוא רוצה להודות..כיוון ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו..
ובשבת נעשה מבורר שישראל קשורים בשורש בהשם יתברך..מועיל גם הוידוי פה וזה שאומרים טוב להודות..וכן מצינו בקין שבאמת הועילה תשובתו דאיתא נעמה אשתו של נוח היתה ויצא ממנה כל העולם ואברהם אבינו וכל האומה הישראלית וכן בשורש נשמות איתא מהארי הקדוש דמחצה משורש קין ומחצה משורש הבל. ועל זה אמר מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד..שבשבת מועיל אף דברים לבד שיברר אותו השם יתברך אחר כך שהוא באמת מרצון הלב דרצונינו לעשות רצוניך וישראל קשורים בראשית המחשבה כאמור. זהו החסד הגדול שבאפשרות התשובה שרק דברים של רצון כבר יכולים לקדם את האדם לקשר עם הבורא לקראת שלב השני של תיקון הטא האפשרי מתוך העשיה בחומר העולם הנברא.רצון של דיבור בלבד המוביל לתיקון שלם של החטא ולימוד תורה וקיומה בארצינו לתיקון כל העולם …
רבי צדוק .פרי צדיק על כיפור : ‘שעל ידי תקיעת השופר . בחינת שופר גדול ומתקן הכל. ומי שזוכה מתקן כל פגם אדם הראשון וצדיקים גמורים נכתבין ונחתמין לאלתר… רק הבינונים תלוין ועומדין עד יום הכיפורים .וביום הכיפורים נתקן הפגם הזה על ידי התענית ..תיקון לפגם אדם הראשון בשלמות. ובערב יום הכיפורים על ידי האכילה הוא תיקון שיהיה האכילה בקדושה . ואכילת ערב יום הכיפורים הוא לתקן כל תענוגי הגוף בקדושה‘. – תשובת הצדיקים בראש השנה תיקון חטא אדם הראשון והמלכת ד בעולם; בכיפור תיקון הבינוני (רובינו) על ידי הצום ושליטה על החומר כשהוא כבר נתקן דרך האכילה בקדושה בערב כיפור. ואז הפרט יכול להמליך את ד דרך הכלל המגלה את החיוביות בחומר העולמי ומקדש אותו. התשובה תהיה אז החזרה לטבע העצמי הישראלי, לביטחון העצמי האישי שאנו שייכים להיסטוריה גדולה וליעוד גדול. העצמי האישי מופנה להתעלות פרטית המכוונת להצלחת הכלל והעולם. וזו עבודה לא קלה בכלל!.
ובכדי להצליח בה חייבים להיות בארצנו. וחייבים אנו להיזהר לא להשתתף בזרם האדיר של השימוש הלא נכון בטכנולוגיה המנתקת את היחיד מערך עצמו, מאשתו וממשפחתו. אנו עם לבדד ישכון. ורק מתוך היחידיות הישראלית תורנית נוכל להגיע לתיקון אישי ממלכתי ואז עולמי, ולא דרך הריקנות החלקית של האווירה השוררת בהשחתת הזמן בפייסבוק ובעוד מקומות שמשחיתים כשלא משתמשים בהם בתבונה. וזהו המסר לנו התשובה היא לשפר מעשינו האישיים שהם בכדי לדאוג לתיקון הכלל להחזיר את השכינה לציון. זוהי הענווה האמתית שבאה מתוך הכרת הערך האישי הישראלי שייעודו הוא לקיים את התורה לתיקון האנושות. וכמובן זה עובר גם בתיקון המשפחה הישראלית בכל התחומים.
שנה טובה וחתימה טובה לכל ישראל ולכל מדינתנו וחיילינו שנכתב ונחתם לחיים טובים ולשלום ביום הכיפורים.חג שמח ומועד טוב נשל סוכות .
תגובות