אנו בעזר ד ובישועתו שהיא החזרת השכינה לציון ,נמצאים חודש כבר לפני מועד חג האביב העברי שהוא אביב האנושות כולה מצד העובדה שישראל מראה לאנושות שהנה ד פסח על בתי ישראל בגלויות והחזירם עם יוזמת הגואלים ממשה ועד היום לארץ ישראל. וזאת חובה תורנית אלוקית לצאת מכל המצרים האירופיים או אחרים והצלת האנושות ולאכול מצת ההכנעה והחופש בירושלים של התורה והעשייה ! מנס פורים של חזרה למקדש שני לנס יציאת מצרים כינון העם העברי בירושלים ועד חזרתינו אנו למדינת ישראל . איזו אחריות יש לנו הישראלים! יישומה העיקרי של כל חג הפסח אכילת המצה סמל ההכנעה רק להקבה האין בה שאור של גלות חמץ יצר הרע השתעבדות לאחר או לנגיעות עצמיות בגלות! אז היא מצת החופש והאמונה ! מאכל החג וקרבן המנחה של המודה לד באמת במקדש כי הוא התנתק מכל שיעבוד לאחר הפרטי והלאומי וגם הפוליטי.הגאולה האישית והלאומית מהגלות המנטלית האישית והלאומית אפשרית! אי לכך גם הנוצרים לקחו את הפסחה פסח בתור תשתית חגיהים אלא שרוקנו ממנו את מהותו המקורית.מטרת חג הפסח הינו הכניסה לארץ ישראל ובניית המקדש בירושלים שיקרין על כל העולם היא המטרה הבלעדית של היציאה ממצרים ולא בלתה! ומועד חג הפסח נמצא לרוב בתוך ספר ויקרא של אכילת הקרבנות במקדש כי זו מטרת ליל הסדר וכל פסח הגעה לירושלים החזרת התורה והמקדש עם כלכלה מוסרית ולא חג של נופשים מחוץ לארץ ישראל. האם זו לא סתירה מינה וביה שדתיים ורבנים מארגנים נופשים בניכר בפסח עם כשרות מהדרין!! האם זה המסר של והגדת לבינך ביום ההוא כי בעבור זה הוציא אותך ד ממצרים. ההגדה היא לימוד מטרת הגלות והיציאה ממנה ואיך חוזרים אליה בליל הסדר??
.לכן נביא בה במאמר זה את הקשר בן הפרשה הקרבנות הגלות והקושי שלה למרות נחיצותה המוגבלת. ומועד החג בניסן שכל החגים וכל המצוות תלויות בו חג הפסח .
.וכך דברי אור החיים הקדוש מענקי חכמי מרוקו וישראל מלמד את סוד הגאולה דתהיה ‘אחר עבור 500 שנה באלף השישי’ אבל יכולה להיות לאחר האלף החמישי …על קושי הגלות וההקבלה למושג הקרבן העולה . תיאור עי רבי חיים בן עטאר הקדוש גלות האחרון ומועד הזמן האחרון אם לא זוכים של היציאה באופן שהוא וגודל הגאולה שלנו היום והחזרה הקשה והענקית מהגלות . בה שחזרנו כבר לארצינו עם תורת ישראל ואנו כבר בעידן קרבן השלמים והמועדים! ואכן קרתה באמצע האלף החמישי. והרב הקדוש מתאר ממש את חורבן ויסורי הגלות וההריגה והיסורין עד החזרה אל ירושלים.מדהים בדיוק מה שקרה לדורינו! וכך אוריאל כהן חתני היד זל מסר נפשו על קידוש, ד בפקדו על שיירת חיילים מגבעתי מילואים שנכנסה לעזה היה ביוזמת הגאולה בבוקר ראשון כדברי אור החיים הקדוש.
.זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה ואש המזבח תוקד בו.
רבי חיים בן עטאר הקדוש.’ ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשינו ,כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות .נראה למי דומה למצרים ת לבבל עין לשניהים יחד תע .והן היום אלף ותרעב מה אייחל עוד .ולא גלות לבד אלא עינוי מהאומות כי כל גוי וממלכה בבני ישראל יעבודו ..והודיע למשה לזרז,לישראל ובראשם בני תורה שפתי כהן אשר תורה יבקשו מפיהו אהרן ובניו להודיע לדורות את הדבר הזה.
.זאת תורת העולה ..מי היא זאת ואמר היא העולה מי זאת עולה מן המדבר על מוקדה על המזבח הם ב פרטים שאנו בהם 1הא שאנו בני תורה מה שאין כן בכל האומות והב שאנו מיוסרים בגלות ויסורין ודלות. כנגד התורה אמר על מוקדה שנמשלה התורה לאש תענית ז..2 וכנגד הגלות וענפיו אמר על המזבח כי היסורין מתיחס להם שם מזבח להיותם כפרה וכן וכן הוא בלשון חכמים.והודיע הכתוב כי
באמצעות ב דברים תהיה עלייתנו מיועדת בהפלגות המעלות משונות לשבח שבחים אשר,לא היה ולא יהיה .
3וביאר עד מתי יהיו ישראל בגדר ב דברים אלו : כל הלילה שהוא זמן הגלות הנמשל ללילה סנהדרין צד.וכן הפסוק רות ליני הלילה דרשו זוהר על הגלות עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר .4 והזמן הוא אחר עבור תק ‘לאלף השישי ‘לפי מה שקדם לנו מדבריהם זל כי יומו של הקבה הוא אלף שנה.ומהשכל יהיו תק ראשונה מדת לילה ותק שניה מדת יום.והודיע ה כי עד הבוקר כי כשיגמור תק שנה בגלות עד הבוקר שיהיה עליה.
5 ובוקר זה אין אני יודע אם בוקר של אלף החמישי או בוקרו של אלך השישי .כי באלף הרביעי גלה כבוד ישראל בעקבו לזה גילה ה סודו ביד עבדיו הנביאים כי הוא לבוקר ב .והוא אומרו היה זרועים לבקרים לב בקרים לבוקר ב אם לא לבוקר א.ולזה אמר עד הבוקר הידוע שהוא ב ולא בוקר ראשון הבא בגלות …הגם שאתא בוקר ראשון לא הועיל ומה גם הלילה אחריו כי לא נושענו .ואולי כי אם ישראל היו שלמים היו נגאלים בבוקר ראשון.
6 והוא מה שרמז בדבריהם שלא נגזר על ישראל גלות אלא יום אחד יענך ד ביום צרה פירוש יומו של הקבה .ולא נשארים אלא תרעב שהם עקב שנשארו מהאלך הד ותק של האלף הה הרי תרעב ובבוקרו היו נגאלים ולצד מעשיהים הרעים עכב ויעד בוקר ב.’
-הנה כי כן מלמד הרב כשיטת המקובלים יורשי לימוד הנביאים שהגאולה יכלה להיות בבוקר האלף הרביעי תחילת החמיש וקרתה רק באמצע האלף החמישי בוקר האלף השישי.כי זאת לצד חוסר היוזמה שהיא זכות ישראל ההליך התעכב .וכך לימד הרב אשכנזי לפי זה הגאולה היתה בזמן של עקב לפני האלף השישי שזה שנת תשח! כמה חשוב לפעול להיות זכות המעשים פועלת לזירוז הגאולה . וכך היה חתני אוריאל היד פעיל ויוזם.כך הרב הקדוש בגישת היוזמה הלא חייבת לחכות לזמן הקבוע של הגאולה ואז לכל הקטסטרופות הנלוות.
.כך מתאר הרב הקדוש את הליך הגלות והפוגרומים והגאולה מן טומאת ארץ העמים לארץ הטהורה ירושלים.הגאולה תתחיל בתוך המורכבות ההיסטורית ולא בסיומה!
ואש המזבח תוקד בו.רבי חיים בן עטאר הקדוש.’1יודיע הכתוב כי באור הבוקר תעשן אף ד ואש מפיו תאכל על אשר עינונו בני עולה ויסרונו ..ובפרט בני המערב…ירמוז גם אומרו אש המזבח לבחינת עקדת יצחק גם המזבח יגיד אל בחינת דין . סוד אומרו תוקד בו.
2 ולבש הכהן מדו בד .ירצה למדת החסד והרחמים יתכנה בשם כהן …כי כל נפש, שהרגו האומות מישראל על קידוש שמו הקבה רושם מדמו צורת הנהרג ההוא במלבוש ואותו ילבוש יום נקם אומרו מדו ..והרים את הדשן כנגד מה שהריעו בבחינת היסורין..כי יקריב מעשה הצרות לםני מדת הדין.
3 כי לא יעכב קיבוץ גלויות עד כלות עושה רשעה אלא תיכף ומיד יקבץ נפוצותינו ויוציא אותנו ממחנה אנשים הרשעים אל מקום טהור היא ארץ ישראל הטהורה כי ארץ העמים היא טמאה היא ועפרה ואפילו אוירה ואין לך מקום שיקרא טהור זולת ארץ הקדושה …וזל העצים אלו הגלויות עד כאן.’
.פסח עם עיקרו המצה לחם הכניעה ההקרבה להקבה בלי שאור של נגיעות אישיות לכן החופש האמיתי .כך קרבן מנחה ומצות הנאכל עמה בלי חמץ לכן הוא קודש קדשים.
.ומכאן ליעד כל הליך הגלות והגאולה והוא היציאה מן התלות באומות העולם והעצמאות האישית והלאומית הנובעת ממהות ההכנעה אל ד בלבד שהיא תשתית כל קוממיות ישראל . השאור והגאוה נובעים מן הגלות והיצר הרע שזה חד הוא . אי לכך אוכלים מצה בפסח כי היא לא תלויה בכלום אז היא עצמאית וקשורה רק לה ולא לשאור שהוא האינטרס האישי של השהיה בגלות ואי הרצון לוותר על הנוחות האישית לכאורה עבור צו הקבה להיות חופשי בארץ ישראל ואחראי להיסטוריה שלו! זו חוסר הכנעה להקבה! זהו השאור דבעיסה התופח ולא מוכן להיות עצמאי חופשי דהוא חוסר תלות ביצר הרע והגלות.
.הכלי יקר רבה של פראג ‘
1מצות תאכל במקום קדוש .אמנם בחינת הנאכלת היא המצה מצד היותה נקיה מן השאור יש במצה צד קדושה על כן נאמר מצות תאכל במקום קדוש …וכן המצה צריכה מקום קדוש מזה הטעם כי גם היא קודש קדשים מצד הרחקת השאור שבעיסה המחלל קדושת האדם.
2 וטעם הרחקת השאור נראה לפרש בשני דרכים הדרך האחד הוא כדברי רבי אלכסנדרי דאמר רצוננו לעשות רצונך אלא ששאור דבעיסה מעכב ועל זה פרשנו כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו…על זה נאמר כאן קדש קדשים כחטאת וכאשם..כי עי זביחת הקרבן האדם זובח יצרו…אמנם שתי הלחם של עצרת באו דוקא חמץ כי אלמלא היצר הרע לא היו צריכין התחתונים אל התורה..
…כי המצה לאות נכנע בעמל לבו
3 שהמצה סימן להכנעה כעיסת מצה דאינו עולה למעלה ומצה של חג הפסח יוכיח כי היא סימן לחירות וגאולה לפי שלא חשק ה בישראל כי אם בעבור שהם ממעטים את עצמם כמו שלמדו לא מרובכם חשק ד בכם כי אתם המיט . וזהו טעם גלות מצרים להכניעם בכור העוני וחסו בשם ה .ועי ההכנעה יצאו לחירות מן המלכויות ונכנסו בעול מלכות שמים.
4 ולפיכך דין החמץ בשריפה דוקא כי נימוס קלוסין הוא שכל המתגאה נידון באש כדאיתא במדרש זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כי הרוצה לעלות למעלה כטבע החמץ העולה למעלה ראוי להיות נידון באש אשר הטבעו לעלות למעלה ולפיכך דין חמץ במשהו כי בכל המדות צריך האדם לילך בדרך ממוצע חוץ מן הגאוה דאמרו רזל סוטה ה לא מינה ולא מקצתה…על כן לא יהיה קטן בעיני האדם אפילו משהו ממנומ כי מעט מן השאור מבצבץ ועולה …מטעם זה היו מביאים על קרבן תודה שלושים חלות מצות .כי אצל ד דצריכין להודות נאמר ויכנע בעמל לבם .ואחרי ההכנעה ראוי שיקריבו חלות מצות שלשים .אולי כנגד המלכות שנקנית בשלושים מעלות .
5 ומטעם זה המצה סימן גאולה וחירות בכל מקום הן ביציאת מצרים הן בקרבן תודה כמו דנאמר יאמרו גאולי ה . דנגאלו בעבור דנכנע בעמל לבם.. על כן הוא מקריב חלות מצות הן במנחות כי עי הקרבן האדם נגאל מן היצר הרע והוא יוצא לחירות מן היסורין ומן המלכויות ומן מלאך המות עי הקרבן המביאו לידי רוח נשברה על כן דין המנחות לאפות מצה והם דומים לחטאת ולאשם..’
דברי קדשו של הכלי יקר המלמדים את מהות המצה שהיא יישום חג גאולת פסח של ההכנעה רק להקבה ואז עצמאות מדינית בארץ ישראל ארץ אשר עיני ד בה .כי יצר הרע הגלות %LS
תגובות