התרחישים השונים מה יהא על חוק הגיוס – בעקבות התפטרות ליברמן

עם התפטרותו של ליברמן אחת השאלות הגדולות זה מה יהא על חוק הגיוס שצריך לעבור בתוך שבועיים וחצי. אתר לדעת מביא את האפשרויות השונות שעומדות בפני המחוקקים - הפוליטיקאים.

לשכת הגיוס. צילום: לדעת
מגייסים כוחות

18 ימים נותרו בכדי להעביר את חוק הגיוס בקריאה שניה ושלישית. במונחים של כנסת לא מדובר בהרבה ימים, שכן הכנסת עובדת שלושה ימים בשבוע, ובדרך כלל אישור חוק בקריאה שניה ושלישית קורה בימים שני ורביעי בלבד.

כשמביטים בלוח השנה, מגלים כי שישה ימים בלבד נותרו לימי מליאה עד התאריך שקבע בג”צ. אם רוצים, ניתן להעביר חוק בשלוש קריאות גם ביום אחד, הכל תלוי ברצון הקואליציה.

אלא שבדרך לקריאה השניה והשלישית, צריכה הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך חוק הגיוס להתכנס, לאשר את החוק ורק אז להביא זאת לאישור הח”כים במליאה. מאז הפעם האחרונה לפני שבוע, הוועדה לא התכנסה שוב. הדעה הלא אחידה ששבה ועלתה בוועדה, הביאה להבנה שאין עדיין הסכמה.

היו מי שטענו שגרירת הרגליים מתרחשת לנוכח הבחירות בירושלים. גם באגו”י וגם בדגל התורה ביקשו לראות את התוצאות בבחירות המקומיות, ומשם ההשלכה הייתה ישירה. הטענה על דיל בין ליברמן והמפלגות החרדיות הוכחשה פעם אחר פעם, אולם לא כדאי לקבל את ההכחשה כתורה למשה מסיני.

ההודעה של ליברמן הבוקר על כינוס מסיבת עיתונאים בצהרים והודעה דרמטית שתינתן, הביאה מי מהפוליטיקאים החרדים לגשש סביב ליברמן. התשובה הייתה ברורה, ליברמן מתפטר מתפקידו. לפוליטיקאים החרדים זו הייתה מכה. מה יהא על חוק הגיוס, היו מי ששאלו שם.

בדגל התורה ובשס כבר הבהירו מזמן שמבחינתם נוסח החוק הנוכחי הוא בסדר. הבעיה היחידה הייתה באגו”י. ליצמן ופרוש התנגדו ועודם מתנגדים לחוק. ההתנגדות גם קיבלה ביטוי בימים האחרונים בעיתוני אגו”י.

אלא שעכשיו אחרי הניצחון של ליאון, מי שחשב שיהיה איזה ריכוך בעמדת שר הביטחון, קיבל בהפתעה את התפטרותו של ליברמן, מה שאומר שאם חושבים על ריכוך החוק, זה באמצעות היורש של ליברמן במשרד הביטחון, כאשר במקרה הזה לא ברור האם נתניהו עצמו יחזיק בתפקיד, אולי גלנט ואולי בנט. בכל שלושת המקרים, ברור שיהיה קל יותר לקבל התגמשות בסעיפי החוק שנדרשו. אלא שאז עשוייה לצוץ בעיה שתחולק לשתיים. 1. האם כל מרכיבי קואליציית 61 יסכימו לשינויים שדורשים ליצמן ופרוש. 2. במידה ותיהיה הסכמה לאותם שינויים, האם אלו שינויים שיעמדו במבחן בג”צ, שכן כבר בעבר הושמעו עמדות משפטיות על בעייתיות משפטית בדרישות של אגו”י.

כל זה קורה כאמור במקרה ונתניהו מחליט לשמר את הקואליציה ולהוביל עם קואליציה צרה. אלא שקיימת אופציה נוספת, והיא הודעה על הליכה לבחירות בפרק הזמן של 18 הימים הקרובים שנותרו עד לדרישת בג”צ. במידה וישנה החלטה שהולכים לבחירות, בג”צ יידרש לתת ארכה לדחייה בהעברת החוק, וזאת בשל הסיטואציה שנוצרה. במצב שכזה השופטים ייאלצו לתת דחייה עד לאחר הבחירות והקמתה של קואליציה, בתוספת זמן להעברת החוק. החוק שעבר כבר בקריאה ראשונה בעבר, יקבל ‘דין רציפות’ מה שאומר שהוא יגיע לכנסת הבאה היישר לקריאה שניה ושלישית, מבלי שיש צורך לחוקק אותו בשלביו הראשוניים.

במקרה שכזה, יהיה מעניין לראות כיצד הציבור החרדי שחשש מהליכה לבחירות על רקע חוק הגיוס, יצליח לעשות שימוש באותו חשש ובכך לנסות לדברן מצביעים, בה בשעה שדווקא מצד הציבור החילוני הנושא לא צפוי להיות על סדר היום, שכן לא בגללו הולכים לבחירות.

ולצד כל זאת, יש גם אופציה נוספת של הליכה עם ראש בקיר, או מה שנקרא ‘ייקוב הדין את ההר’. שופטי בג”צ שהחליטו על התאריך, הם שיאלצו להתמודד עם הפיכתם של עשרות אלפי בחורים לעבריינים שמשתמטים מהצבא, ובמקרה שכזה השטח ידבר בעד עצמו.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

חדשות חמות

עוד במדור

ההישג של ציר שלו”א-בעלזא: יותר מ-80 אלף מצביעים

ניתוח תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות המתפרסם הבוקר בביטאוני אגודת ישראל 'המבשר' ו'המחנה החרדי' מעלה כי…
דילוג לתוכן