נכתב ע”י חותנו בהצדעה לחתנוי היקר והחסר אוריאל כהן הי”ד שמסר נפשו ממש כמו שבט הכהונה האכפתי מהשני בהתעקשות לשרת בחיל קרבי בגבעתי כשלא היה חייב ובאיזורי לחימה במילואים בעזה העלקית ישמעאלית ימח שמם ובתיאור כל חבריו מכל עבר אשר מספרים מה שידוע לי מכבר על אישיות של נתינה ושירות לאחר ולמשפחתו עבודתו וגם בישיבה כשהלמד בה .הוא היה מעורב פרקטית וגם איתי חותנו גילה אכפתיות וחברות נפש אמיתית.היה יפה תואר ממש כהן ביולוגית ומציאותית תורנית!
פרשת ישנו תיאור יוצאי מן הכלל במסגרת מבנה מחנה ישראל במדבר בלכתו להקים מדינה קדושה בארץ ישראל , מצד התעלות ממד הקדושה בחיוביות שלה כמו הנזיר ומצד היציאה ממעגל הקדושה הישראלית כגון הסוטה.אישיות הכהן שנבחרה בעקבות פעילות שבט הלוי היזומה לאחר חטא העגל וגם בעקבות בחירת ה בכהן דווקא להיות הגורם המביא את הברכה שהיא יישום הקדושה במציאות החברתית פרקטית ולא רק שירות דתי מנותק מצרכי עם ישראל ומסוגר ביצירת פקידות דתית שדואגת לעצמה. רק מתוך שליחות של שירות לעם ישראל פרקטית הכהן מביאמ את ממד השלום בכל מרכיבי החברה הישראלית. אלא שמרכז הכובד של מהות ומקור פעילותו של הכהן הינה התורה הוראתה במציאות החברתית מדינית כללית לעם ומתוך כך העבודה במקדש.עבודת המקדש של הכהן מקורה ויעודה הנחלת תורת ישראל במציאות של המדינה וזאת מהות הקדושה. אי לכך נאמר על הכהן וקדשתו לתת לו לברך תחילה כי הוא בהתנהגותו הצינור של קדושת האלקות והתאמתה לקדושת ישראל וקדושת ארץ ישראל. לכן אותו כוח שהיום מגדיר את עצמו שבט לוי מבחינת אדאולוגית ולא ביולוגית קרי עולם התורה מחוייב לשרת את ישראל מכוח תורתו בשיעורים בכתיבה תורנית אדאולוגית המתיחסת לזמן של הקוממיות לבעיות החברה הישראלית בעקבות מורכבות הגאולה ובעיקר בהבאת רוח התורה במציאות החברתית עסקית תעשייתית פוליטית צבאית ועוד. להיות תורת חיים מעורה בהכנסת הקדושה בכל שאלה שמדינה צריכה לא רק קהילה החשובה לעצמה.דווקא רבני הקהילות הם הבאים במגע עם החברה צריכים ללמד ולכוון לתורה של מעורבות במדינה של דיון בשאלות הזמן של הכוונה לנוער בקהילה של תמיכה דרך התורה במשפחות השכולות של חסד בקיצור אכפתיות! זה הכהן שתמך בכל יהודי.מודל הרב שהיה בגלות המסוגר בארבע אמות של קהילתו מבלי מגע עם החוץ הינו לא רלוונטי לרב במדינת ישראל ! כן בוגרי הישיבות צריכים להשפיע על כל רבדי החברה ולהביא את ברכת התורה במציאות! וכמובן העיקר הינו ללמד את תורת ה רק שתהיה תורה עם מעורבות , ולא יתכן שרב בקהילה לא יהיה בקשר עם חברי קהילתו ובוודאי בתקופה קשה זו ובמיוחד למשפחות שאבדו את יקיריהים במלחמה.
.וכך היה חתני אוריאל כהן היד זל שהיה מסור לאחר למשפחתו לחבריו לעבודתו ליחידתו המילואים יסמ גבעתי בתור מפקד האמר לחותנו כשהיה דרוש .זו הכהונה שרשי מבאר שזה הגדרת שירות וגם נסיך מלוכה. וכך בעצם מבלי תמיד שידע הוא יישם את התורה במובנה הכללי בשירות זה. וכך מלמד הרמבן שהכהן גם מלך כי אלישבע אחות נחשון ראש יהודה היתה אשת אהרון כהן גדול.היה מלך וכהן באיכפתיות! חסר לכולנו!
.בכאן נביא בה את לימודו של הפרי צדיק בתורתו המלמד אותנו שמהות אישיותו הנשמתית של הכהן הינה הגדרת החסיד לפי החכמים והיא כולה מושתתת על חסידות של ההתמסרות לשירות ישראל במדינתו בקידום רוחנויות ישראל להגיע למטרה העיקרית והיא הקדושה בחברתיות הישראלית בהנחלת מידות האבות החסד היראה והענוה.לימוד מרכזי של הרב מלמד שתשתית כל התורה הינה הקדמתה ברכישת מידות האבות שהן תשתית הקדושה ובסיס תורת המצות. והכהן הוא הצינור של זאת בחברה הישראלית דרך תורתו שהיא מחוברת למידות האבות שהן מובילות לקדושה.לכן תורתו היא מעורבת עם הבריות כי היא חיבור של תורת מידות האבות ותורת משה ולא ניתוק ביניהם כך גם לימד הרב אשכנזי מניטו זצל. התורה אצל האבות היא מבחינת מידה ואצל הבנים מבחינת מצוה.ואם אין קשר בינהים אז זו לא תורת ה.וכך הפרי צדיק מלמד רבות בתורתו את תורת מדות האבות שהיא הזהות הנשמתית העברית.לכן הכהן מלמד את תורת ה בהיקיפה המלא.הוא בעצם עיקר העברת תורה זו.
.רבי צדוק הכהן מלובלין.ספרו פרי צדיק פרשת נשא מאמר ח.
‘בזוהר הקדוש פרשה זו כל מי שיש בו יראת שמים זוכה לענוה וכ זוכה לחסידות וכו כל אדם שיש בו חסידות נקרא מלאך ה צבאות הדא הוא דכתיב כי שפתי כהן ישמרו דעתמ ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה צבאות הוא וכו ולהלן משום דכהנא אקרי חסיד בעי לברכא כו וכתיב וחסידך יברכוכה כה תברכו עיין שם.
.כי שלושה מידות הללו נמצאים באהרן הכהן: יראה דכתיב ואתנם לו מראה ויראני וגו חסידות כמו שנאמר תומיך ואוריך לאיש חסידיך .ענוה כמו שנאמר ואהרן מה הוא ונחנו מה.וג מדות הללו המה תכלית הקדושה בחינת קדושת האבות הקדושים חסידות יראה ענוה הוא בחינת אברהם יצחק ויעקב דהמה התיקון של ג פגמים הקנאה והתאוה והככוד כמו שדברנו כמה פעמים.
.והנה ג פסוקים היוצאים פי כהן שיש בו שלמות ג מדות הנל בודאי נרמז גם מהברכות שלימות כל מדות הנל… יברכך ה מרמז על בחינת חסד לאברהם ועיקר החסד אינו בעיני הגוף ואברהם אבינו עה שנטע אשל להאכיל לכל באי עולם עיקר כוונתו היתה מה שאמר ויקרא בשם ה שלמדם דרך ה ולברך לה …היינו דגמילות חסדים להגוף עיקרו כשיעשה על ידי זה חסד עם נפשו כאברהם אבינו עה וזה נקרא חסדך אלהים דזהו חסד ה על יראיו דמייתי בזוהר שם כי מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים ועי זה זוכה לחסידות כאהרן הכהן שמקרבן לתורה שדבריו נכנסים בלב השומע .ועיקר הברכה שהוא ענין רבוי בהשפעה תורה שבעל פה…והוא נקרא תורת חסד.ועל זה שייך דוקא ברכת הריבוי משאין כן בתורה שבכתב שיש גבול..ועיקר השפעת החסד ירמז על לימוד תורה לאחרים כמו שאמרו זל תורה ללמדה זו היא תורה של חסד..
.וישמרך כי השפעת התורה נצרך שמירה שלא יכשל בדקות השגה שלא יטעה..
.יאר ד ירמז על בחינת יראה .. נשיאת חן נמצא על בחינת היראה.. לא ברא הקבה עולמו אלא כדי שיראו לפניו..
.ישא ה פניו אליך הוא נגד בחינת ענוה נושא עון לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים שאינו נחשב עצמו לכלום.וכן אמרו זל ברכות כ שהקבה אמר איך לא אשא להם פנים שהם מדקדקין על עצמם עד כזית וכבצה.היינו שהם נותנים שבח והודיה להשם יתברך מה שהשפיע להם גם בדוחק הכזית והכביצה מפני שאינם כדאים בעיניהם גם לזה מצד בחינת ענוה ונמיכות כוח שלהם.
.וישם לך שלום כי לאחר דנגמרים בשלימות תיקון הג מדות הנל זוכה להיות לו שלום מכל המלחמות והקטרוגים של היצר הרע…’
. הרב מלמד אותנו על מרכזיות כוח העיקרי של תורת ה שהיא תורה שבעל פה הנובעת מתוך חכמי ישראל ונשמת ישראל והיא קודמת לתורה שבכתב והיא סגולת ישראל אשר היא הגדרת הקדושה שהיא התאמת תורת ה במציאות של חברה וכלכלה במציאות .זה מהות הכהן.וכך הקבה בעצמו נקרא כהן המטהר את טומאת העולם כך מלמד רבי חיים בן עטאר הקדוש בפרשת מצורע בפסוקי הטהרה של המצורע.לכן שירות העם היא דרך התאמת נצח תורה שבעל פה להיסטורית ישראל בקשר של הוד תורה שבעל פה עם נצחיות ישראל במסגרת מדינה .קשר של גומלין הדדי.והוא גילוי הגדרת התקופה שאנו נמצאים בה גלות או גאולה זו תורה שבעל פה בחיבורה עם האבות.מידה ותורה.
.פרי צדיק .מאמר ז.’איתא בספר הזכות לחידושי הרימ הטעם שיש מדרש רבה בגודל הכמות וגם זוהר הקדוש בגודל האיכות היינו האדרא רבה דיקא בפרשה זו יותר משאר פרשיות.משום שעל פי רוב קוראים תמיד פרשת נשא אחר שבועות זמן מתן תורתינו לזה בא השפעה גדולה בדברי תורה בשבת זו.
.ויש לומר הטעם …מפני שבפרשה זו נאמר מצוה של ברכת כהנים ‘ועיקר השפעת הברכה
של המברך הוא ממה שיש בו בשרש נפשו
וידוע ששורש נפשות הכהנים הוא להשפיע דברי תורה לנפשות ישראל כמו שנא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ונא תורת אמת היתה בפיהו.לכן נמצא דייקא השפעת תורה שבעל פה בכמות ובאיכות בפרשה זו.
.והנה גם עצם משמעות התיבות של ברכת כהנים סובבים על עסק התורה.כי ג הברכות ..שהם כנגד ג מתנות טובותצ שנבראו בעולם חכמה גבורה ועושר..אם זכה באחת מהן נטל חמדת כל העולם אימתי בזמן שהן מתנות שמים ובאות בכוח התורה וכו…’
.הכלי יקר.’כה תברכו את בני ישראל…ובמלת כה חתם כל הברכות שיהיו דוגמת ברכת אברהם שנתברך בכה שנאמר כה יהיה זרעך.ועל כן רצה בלעם לבטל מישראל ברכת כה שנא התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה .מדרש אתה בקרבנותיך תבטל ברכת כה יהיה זרעך ואני אבטל כה תברכו.. מסיק ברבתי אולי נכה בו …אולי מספר כה הוא כד מתנות כהונה ועם ברכת כהנים הרי כה ..בזכותם חלה הברכה על ישראל…’
דברי הרב אפרים מפראג מלמד אותנו על רצון בלעם אחד מצדדי אידאל האנושות לבטל מישראל את יחודיות הרוחנית הדתית היחודית של ישראל ששורשה מהאבות ואז זו רוחניות וגם לאומיות של ישראל.לכן כה של ברכת כהנים מול כה של ברכת אברהם דווקא יהיה זרעך.יודעים כל תנועות בלעם בהיסטוריה הרוצים לבטל את יחודיות ישראל שזה מקור כחם אלוקי אברהם ואז תורת משה.
.פרי צדיק .מאמר ט.פרשת נשא….’דעיקר קדושת שבת לדעת כי אני ה מקדשכם קדושה דקביעא וקיימא מצד השם יתברך אך המצוה זכור בפה ועי זה יבוא הקדושה מלמעלה וכן לאחר הקלקול השמירה.
וכן כאן בברכת כהנים כתיב גם כן אמור להם לשון מקור שיהיה נאמר מימלא מהשם יתברך על ידי אמירת הכהנים זוהר וכה תדבר הרי כה דזמינא לברכא לון כה תמלל ברכה דבני דכד תפתח פומא הוא דמלל מילין וכו.היינו שהשכינה תדבר .כן בברכת כהנים כתיב כה תברכו בלשון הקודש כה תברכו בשם המפורש.זהו שדרשו תהיו מברכים אותם בכוונת הלב …אז יהיה אמור להם שיהיה
נאמר הברכה מפי השכינה .זוהר וחסידיך
יברכוכה …יברכו כה .זה מה שכתב הרמבן
יברכך מלמעלה …ה בשם הויה היינו קודשא בריך הוא וישמרך שתשמור אותה כמו זכור ושמור..ספרי ישמרך מיצר הרע …’
.מאמר י:’וירא אלהים כל אשר עשה והנה טוב מאוד שנא בכניסת שבת .ונראה שרמבן מפרש שברכת כהנים כמו ברכת שבת מפני כך הביא על יברכך וישמרך כמו זכור ושמור..והוא ויברך אלהים את יום השביעי..
.והענין הוא שהברכה הוא היפך הקללה ובקללת אדם וחוה לא מצינו לשון ארור דכיון שנא להם ברכה ביחוד שנא ויברך אותם אלהים לא נא בהם קללה וכמו שלא נתברכו החיות מפני הנחש שעתיד לקללה …כל שכן באדם שנא להם ברכה ביחוד ..כשנאמר לשון קללה נאמר רק ארורה האדמה …שמקודם היו כל האכילות מסטרא דעץ החיים וכל מה שהיה אוכל היה טועם בהם עץ החיים דנא ועץ החיים בתוך הגן ואחר שטעם מעץ הדעת טוב ורע נעשה ערבוב וקוץ ודרדר תצמיח לך..הברכה בשבת היפך הקללה באכילה רק מסטרא דטוב ..אכילה בקדושה ..יש לו לב אחד לאביו שבשמים ..זהו יברכך ה דברכת כהנים באכילה שיהיה בקדושה..וישמרך מהיצר הרע..שהאכילה לא תביא לשליטת יצר הרע…זוהר :באכילת כהנים מלחם הפנים ובגין ההוא לחם מזונא..וכו אתברכא כל מזונא ..דלא לקטרגא בהו יצר הרע..הועיל לכל האכילות שלהם..וכן אכילת שבת מביא קדושה זהו הברכה היפך הקללה כנל.’
הפרי צדיק בתורתו מלמד אותנו את ההקבלה בן ה הנקרא כהן והכהן הישראלי בעובדת היות הכהן מקור הברכה המביא את מקור הברכה ממקור הברכה האלוקי עצמו ואז ברכת הכהן היא ברכת ה במציאות החברתית לישראל.ברכה מלמעלה ושמירתה מלמטה הקבלה בן שבת בשני ממדיה וברכת הכהן מלמעלה למטה.והכהן הוא אז מקור הבאת והחזרת הברכה הראשונית של האדם שהוא מבורך במהותו עי ה עץ החיים קודם התורה לפני מעץ הדעת טוב ורע. בהירות ראיית הברכה בעולם מבלי תערובת הספקות .זה כוח הכהן הברכה מראשיתה והחזרתה בעץ החיים דרך התורה במדינה הישראלית.כך היה חתני היקר אוריאל כהן היד זל.
שבת שלום
מאיר משה ואקנין ירושלים.
.
תגובות