היועמ”ש: אסור לסרב למכור דירה על אדמות מדינה רק בשל מוצאם של הרוכשים

היועץ המשפטי לממשלה סבור שמבלי להכריע אם חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים חל גם על מקרקעין, את החובה המוטלת על חברת הבניה לנהוג בשוויון בשיווק הדירות לציבור ניתן לקרוא מכוח המכרז והחוזים שכרתה עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון

היועמ"ש מנדלבליט
נגד הגזענות

היועץ המשפטי לממשלה, ד”ר אביחי מנדלבליט, סבור כי קבלן הפונה לציבור הרחב לצורך שיווק דירות שנבנות על אדמות המדינה, מחויב לנהוג בשוויון והוא אינו יכול לסרב למכור דירה לבני זוג, רק בשל מוצאם.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הוגשה לבית המשפט העליון, במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה חברת הבניה “מי-טל הנדסה ושירותים”, על חיובה לשלם פיצוי לבני זוג מהמגזר הערבי בשל אפלייתם, לאחר שסירבה למכור להם דירה בפסגת זאב שבירושלים.

החברה הקבלנית “מי-טל הנדסה ושירותים” בונה ומשווקת דירות ברחבי הארץ, ובכלל זה דירות במסגרת פרויקט “טל פלטיניום” בשכונת פסגת זאב בירושלים. התובעים הינם בני זוג, תושבי הצפון במקור אשר מתגוררים בשנים האחרונות בירושלים ושביקשו לרכוש דירה בעיר המותאמת ונגישה לבנם הנכה, אך לטענתם, חברת הבניה “מי טל” סירבה למכור להם את הדירה, וזאת רק בשל מוצאם.

בית משפט השלום קיבל בפסק דינו את טענתם של בני הזוג, כי חברת “מי-טל” סירבה למכור להם דירת מגורים, אך בשל מוצאם ופסק לטובתם פיצוי בלא הוכחת נזק בשיעור של 20,000 ₪, לאחר שקבע כי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים חל גם על מכירת מקרקעין. בית משפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורה של החברה על פסק הדין, לאחר שתמך בנימוקיו, וזו הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שביקש את עמדתו העקרונית של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיה.

השאלה העיקרית שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון, היא האם במקרה שבו חברת בניה פרטית המציעה למכור דירות לציבור הרחב ומסרבת למכור דירה לבני זוג שפונים אליה, רק בשל השתייכותם למגזר הערבי, חייבת בתשלום פיצויים לבני הזוג שפנו אליה.

בבג”ץ קעדאן נבחנה חובתה של המדינה לנהוג בשוויון גם כאשר היא מקצה קרקע לסוכנות היהודית וזו מצידה נוקטת במדיניות מפלה. באותו עניין לא נבחנה השאלה האם עצם קבלת זכות במקרקעי המדינה מטילה על הצד השלישי, שנדרש לבנות ולשווק את הדירות שיבנה לציבור הרחב, גם את החובה שלא להפלות, ושאלה זו הושארה בצריך עיון.

לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, יש להשיב על שאלה זו בחיוב. חובה זו, בין אם היא מקבלת ביטוי מפורש בנוסח החוזה ובין אם איננה מקבלת ביטוי כזה, היא חלק בלתי נפרד מטיבם של מקרקעי המדינה ומהחובות הנלוות אליהם. כפי שהמדינה איננה רשאית להפלות בהקצאת מקרקעין, כך גם צד שלישי שזכה במקרקעי הציבור על מנת שיוכל לבנות ולשווק את הדירות לציבור הרחב, איננו רשאי להפלות במכירת הדירות שבנה.

היועץ המשפטי לממשלה סבור שמבלי להכריע אם חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים חל גם על מקרקעין, את החובה המוטלת על חברת הבניה לנהוג בשוויון בשיווק הדירות לציבור ניתן לקרוא, בזהירות הראויה והמתבקשת, הן מכוח המכרז והחוזים שכרתה עם רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון, הן לנוכח טיבה של הקרקע ששווקה לחברת הבניה לצורך מכירתה לציבור הרחב, והן מכוח חובת תום הלב במשא ומתן. לגישתו של היועץ המשפטי לממשלה, חברת הבניה חבה בחובת שוויון כמי שעוסקת במכירה ובשיווק של קרקעות מדינה, וניתן לגזור את חובותיה מההקשר החוזי של פעולתה ללא צורך לדון בחובות אלה בהקשר הנזיקי.

לפיכך, עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהוגשה באמצעות עוה”ד לימור פלד מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה, היא שהתנהלותה של חברת הבניה “מי טל” הינה התנהלות מפלה שאין להתירה, וזאת כאמור בין אם חוק איסור הפליה חל על תחום המקרקעין ובין אם לאו.

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן