בשבוע הבא יחל המבחן האמיתי של ממשלת נתניהו

בשבוע הבא, יחל המבחן האמיתי של ממשלת נתניהו. הממשלה ה-34 עשויה למצוא את עצמה בשבוע שיסמן את תחילת הסוף, גם אם הסוף הזה עוד רחוק ולא נראה באופק.

נושא הגיוס העסיק את החברה הישראלית במשך שנים רבות, וככל הנראה גם ימשיך להעסיק שנים נוספות. ממשלות קמו ונפלו על רקע נושא גיוס חרדים או כפי שהם נוהגים לומר ‘השוויון בנטל’, ונראה שכך היה וכך יהיה.

אם לפני מספר חודשים היה נראה שהנה אוטוטו הולכים לבחירות על רקע חוק הגיוס שעבר רק אחרי התקציב ובקריאה טרומית, הנה בא חוק הגיוס החדש של ליברמן ומשרד הביטחון, ולימד שאפשר לדחות דברים כמו שנתניהו אוהב, ובכל זאת להשאיר את כל הקואליציה מאוחדת סביב הרצון להישאר בשלטון.

אלא שרגע האמת הגיע, וזה קורה בעיקר בגלל בג”צ. השופטים שקבעו לפני שנה כי ישנם 12 חודשים שבהם צריך לחוקק חוק חדש, מחכים לראות האם הכנסת תעשה את שהוטל עליה. לממשלה הנוכחית יש הרגל לדחות כל דבר, ובסוף לגשת לבג”צ ולבקש דחייה. ספק אם שופטי בג”צ יאהבו את הדבר גם הפעם, אלא שבמחשבה שניה של השופטים הם לוודאי יחשבו וכי אם לא ידחו, מה אז? כל הבחורים והאברכים יגויסו?

מכיוון שכך, יש סיבה לנתניהו ובעיקר לפוליטיקאים החרדים לחשוב כי החוק יעבור השבוע בקריאה ראשונה, אך את המשך חקיקתו כבר יעשו שלא במושב הקיץ. הערכה היא כי ייקח זמן לישיבה באותה וועדת גיוס כדי להגיע להסכמות שגם בהן ספק רב אם יתמכו הח”כים החרדים בהצבעה בקריאה שניה ושלישית.

מה שעומד לנגד עיניהם של הפוליטיקאים החרדים, זה התקנון שמאפשר את ‘דין הרציפות’, אותו סעיף שקובע כי חוק שעבר בקריאה ראשונה בכנסת, יכול להמשיך את הרצף גם בכנסת שאחריו היישר אל קריאה שניה ושלישית, וזאת בניגוד לחוק שעבר רק בקריאה טרומית שדינו להיבטל.

הפוליטיקאים החרדים מודעים למצב בסקרים, וזאת למרות התחזקותה של שס בתקופה האחרונה בסקרים השונים שנערכים. המצב הוא לא הכי טוב ומכיוון שכך ברור גם להם שהחוק שהינו ה’רע במיעוטו’ מוטב לו שהוא יישב וינוח על שולחן הכנסת, מאשר חוק אחר שתוכל להביא למשל מפלגתו של יאיר לפיד אם וכאשר תיהיה חברה בקואליציה הבאה.

אולי לא במקרה החליטה הכנסת לאשר את זמן פועלה של הוועדה עד תום הכנסת ה-20, על אף שדיוני הוועדה יכולים לכאורה להסתיים תוך מספר ימים ולאחר מכן אין עוד צורך בוועדה. רמזים לבאות? אולי!