חג החירות – מטרת מצוות התורה והחובה לכל ישראלי לספר ביציאת מצרים / מאיר משה ואקנין

כבכל שנה אנו נסב עם בני משפחותינו כולנו מסובים בשמחה גדולה בליל הסדר בחג המצות אשר הוא חג הפסח. ישנו רוב מכריע של אזרחי מדינת ישראל, אשר היא יישום היציאה של גלותנו מישמעאל ואדום, אשר יושבים וקוראים את הגדת פסח. מעניין מאוד להיווכח בתופעה זו: ישנו הזדהות של כל מרכיבי החברה הישראלית מקיימי מצוות או לא, עם הנרטיב של יציאה מהגלויות.

כך גם ביהדות העולם שעדיין מתקשה בחלקה לצאת ממצרים של ימינו, המון עם מסיבים בליל הסדר. מה משמעות מצווה מרכזית זו אשר התקבלה ברוב עם, לימינו אנו. התוכן  הפנימי העברי הינו מיסודו התוצאה של מהות האדם ונשמתו אשר נבראה להיות כאמור בבראשית’ נעשה אדם בצלמינו כדמותנו, להיותה מבחינת חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות. כמאמר זה של חז”ל חירות אמתית הינה חריתה עבודת עומק פנימית. מושג זה של ‘חירות’ הינו מילה שחכמים משתמשים בה להגדרה אחרת של המושג חופש. הרי מונח זה חירות לא נמצא בתורה במשמעותו שחכמים נתנו לו. חכמים הוסיפו ממד למשמעות החופש עם המושג ‘חירות’ כמאמרם על הפסוק הנאמר בלוח עשרת הדיברות ‘חרות על הלוחות’ אל תקרא חרות אלא חירות. איזהו בן חורין זה העוסק בתורה.

מה המשמעות אז והקשר בן המושג חופש חירות התורה והמצווה? בלשון המדוברת מושג זה של חירות נתפס במשמעות של חופשיות לאומית של עם מבלי שום התחייבות כל שהיא. נגדיר ראשית כל את מושג אדם וצלמו האלוהי. הגדרה זו של רבי עובדיה

ספורנו מאיטליה במאה ה- 16 נאמרה לי על ידי הראשון לציון ורבה של ירושלים הרב שלמה עמאר בלשכתו בירושלים.

רבי עובדיה ספורנו :  

‘אדם. מין מימיני נפש חיה שיצרתי ששמו אדם כאמרו ויהי אדם לנפש חיה נעשהו בצלמנו. שהוא עצם שכלי ונצחי ובזה פתח האל יתברך פתח בתורתו לקנות ידיעה בעצמים הנבדלים בידיעת נפשנו .כדמותנו בעניין המעשיות שידמה בם קצת לפמליא של מעלה בצד מה שהם פועלים בידיעה ובהכרה… ובקצת ידמה האדם לאל יתברך הפועל בבחירה ‘  האדם מוגדר ‘כעצם שכלי…לקנות ידיעה בעצמים נבדלים וגם פועל ‘בידיעה ובהכרה’.  מהות האדם לפי הספורנו הינה הידיעה וההכרה. האדם בידיעתו ובהכרתו הינו חופשי בעצם עצמותו. החופשיות המעשית של האדם נובעת מאפשרותו לדעת ולבחור. 

”בצלם א-לוהים‘ הנה מלת א-להים על צד ההדמות תאמר על כל עצם שכלי בפועל שלם נבדל מחומר ובזה הוא נצחי בהכרח. ולכן תאמר על האל יתברך ועל מלאכיו וכמו כן תאמר על השופטים על שם החלק השכלי הראוי בהם… ומכל אלה התבאר שהוא נבדל מחומר בלי ספק כי אמנם הפך כל אלה יקרה לכוחות הגוף החומריות… אבל יקרא צלם א-לוהים בלבד עד שיקנה שלמות בפרט החכמה אשר בה יקנה אהבת הא-ל ויראתו. כי אז יהיה עצם שכלי בפועל שלם נבדל מחומר ומזה מתחייב שיהיה נצחי וקיים גם אחרי מיתת הגוף. ובהיות בבחירת האדם לקנות זה השלמות בהשתדלו להתבונן בחכמה… כאשר ימנע עצמו מזה ישאר כחו השכלי  משולל מכל שלימות בפועל…  

ויעלה בתוהו ויאבד… נמשל כבהמות נדמו… ואת כל אלה הורה האל יתברך בשתי מידות באמרו בצלם א-לוהים.’ 

ההדמות לא-ל של האדם הינה במישור נצחיות ומהות השכל האנושי אשר הוא נבדל מכל חומר כשהוא עוסק בחכמת אהבת האל ויראתו כדברי הספורנו.

לכן החירות כמשמעות שנתנו לה חכמים הינה החריתה המוטבעת ביצירת האדם אשר היא השכל הנברא והוא כך רק כשהוא מתעסק בחכמת הא-ל הבורא אותו ויראתו. אז הוא באמת בין חורין במובן של חירות חרות על הלוחות. לוחות אבן התורה אשר מהם כל ההנחות של קידום חופשיות האדם באו.

השבת אשר חרות על הלוחות הינו תשתית המנוחה האנושית. מנוחה זו הבאה מהתורה נתנה את כל ההגדרות של הזכויות הסוציאליות אשר נחקקו במהפכה הצרפתית החופש השוויון והאחווה. האם זה היה קורה בלי השפעת תורתנו אשר היא החכמה    הא-לוהית הנותנת לשכל האנושי באמת את נצחיותו והידמותו לצלם הא-לוהי. זוהי ההגדרה של העניין הא-לוהי של רבי יהודה הלוי והקדושה הא-לוהית הנבדלת של המהר”ל מפארג. הואיל וזו הגדרת החירות האמתית לכן אנו צריכים להיות מודעים ולחוות זאת בליל הסדר כשנקיים את מצוות עשה של סיפור יציאת מצרים בקריאת ההגדה. אברהם אבינו צאצא של העם העברי אשר יסודו מעבר יזם את שבירת אלילי תקופתו ויזם (ראה סוך פרשת נוח) את יציאתו מגלות ארם לחזרתו לארץ העברים הידועה כזאת מימי עבר כנאמר על ידי יוסף לפרעה כי גנב גונובתי מארץ העברים ופרעה מבין מזה ויודע מה זה ארץ העברים! היוזמה של שבירת האידאולוגיה האלילית של תקופתו על ידי אברהם ששבר את פסילי אביו תרח, הינה אקט של שימוש השכל האנושי למטרת הנחלת החכמה והיראה הא-לוהית לאנושות! וזה נעשה רק בהיווסדה של אומה עברית וזה מה שהתחיל לעשות אברהם בלכתו מיוזמתו לארץ העברים ארץ אבותיו ורק שם ואחר יוזמה זו הוא מצווה על ידי הא-ל. לכן חכמים אומרים לנו שאברהם אכל מצות בליל פסח שיצחק גם שלוט גם נתן מצות למלאכים שבאו להצילו בסדום. קדושת החירות של לילה זה היה ידוע מסורתית לעם העברי מתמיד, וכשהאירוע ההיסטורי המתאים בממד של עם הגיע אז, נקבע שזה התאריך הידוע לעברי יהיה נחוג עכשיו היסטורית תורנית. ישראל הנחיל את האפשרות האמתית של חירות וחופש למין האנושי חירות אמתית שהיא שיעבוד לאל ולא  שיעבוד לאדם  או לאידאולוגיה חלקית כל שהיא ! לכן המצה הייתה נאכלת כבר בימי האבות וגם כל השנה במקדש על ידי הכהנים  בקרבן מנחה המסמל את השחרור גם מהריגת בהמה!. לכן ההגדה שהיא המצע שחכמים חיברו להבנת מהות החופש העברי האמתי, מתחילה מהא לחמא עניה .איזה עם מיוחד אנו דווקא בחג העצמאות הראשון של העם העברי שחוזר לעבריותו (הרב יהודה לאון  אשכנזי) אנו מציינים זאת באכילת לחם פשוט שעוד מתארים אותו בלימוד של שעות באותו ערב במקביל לקריאת ההגדה. אנו לא פוצחים בזיקוקים בשמפניה ובהשתוללות כעמי העולם ביום עצמאותם. אנו כדברי הזוהר יושבים בצוותא עםצכל מלאכי מעלה היורדים דווקא לשולחן של הישראלי השולחן עם הלחם הפשוט ,לשמוע איך העם שחזר לעבריותו חוגג באמת את יציאתו מהגלות ושמח בהקב”ה ובתורתו החרותה על לוחות הלב הישראלי. ומשולחן מיוחד זה של ליל הסדר עם מזון האמונה המצה וההתמודדות עם מרורות הגלות בת אלפיים, נשלח מסר החופש האמתי לכל האנושות. מסר מירושלים דווקא שבה נאכל קרבן הפסח המסמל את הפסיחה האלוהית מעל כל השכבות של מרור הגלות ודחיפת ישראל להגעה לארצו. ומארץ ישראל בבניית מדינה שכל המערכות הם קודש הכלכלה החברה והפוליטיקה. לכן בעצם כל האנושות חוגגת את חג הפסח העברי. 

רבי יוסף משאש דיין ממקנס רבה של טלמסן באלזיר ורבה של חיפה. מענקי חכמי ישראל  של צפון אפריקה. פירוש על ההגדה שלו:

‘ בהקדים משאמרו רז”ל מפרנסים עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום. (שולחן ערוך יורה דעה סימן רנא פא) .ובזה יבואו על נכון דברי המגיד שאמר בתחילה כל דכפין ייתי ויכול, הוא קאי על קריאת בעל הבית לעניי גויים כדי להאכילם מפני דרכי שלום. ולכן נקט המגיד בקריאה זו של הגוי כל דכפין. כל מי שהוא רעב… ולא יאמר לשון רעבון כי אם על הגוי דוקא לפי שמחיית הגוי היא הלחם… אך איש הישראלי אין מחייתו על הלחם לבדו רק בצירוף עבודת ד’ יתברך..‘  זוהי תורתם של חכמי הספרדים מצפון אפריקה הרצון לפתוח את השורות להנחיל את תורת החירות של המצה לכל האנושות לפי סגנון כל אומה וכל איש. עד כדי להזמין גוי לשולחן הסדר. וזה מהות ליל הסדר ופסח כולו דרך אכילת המצה הלחם של החירות הלאומית העברית, להנחיל זאת לכל האנושות.

הרב יהודה לאון אשכנזי – מניטו,  ספרו סוד מדרש התולדות. מגדולי חכמי אלג’יר.עמוד 407:

‘..עם ישראל הביא את הבשורה הזו לכל אומות העולם: האדם יכול לצאת מהגלות זאת אמונה השורשית, העיקרית שלנו. ברוך אתה ד’ גאל ישראל. האמונה של ישראל איננה אמונה פילוסופית תאולוגית  אנו מאמינים בגאולה. אנו עומדים להתפלל לפני מי שגאל אותנו. אנו מאמינים שמי שגאל את אבותינו ממצרים הוא זה שברא את העולם. כך אנו מכירים את ריבונו של עולם… לברוא בריאה הכוונה לשים הבריאה רחוק לגאול אותה זה לקרב אותה… אפשר להבין מאת גודל ההפתעה של אברהם כאשר הוא שומע שהוא יורש את הארץ. זהו עידו חדש, הגלות האונטולוגית של האדם באשר הוא אדם הסתיימה .מה שהיה עד כה מאדם הראשון מסתיים ומתחיל עידן חדש, המביא לימות המשיח ..‘ 

רבי יעקב אביחצרא  ספרו מחשוף הלבן – פרשת בשלח:

‘..מה שכתב רבינו הארי זלהה . דהנשמות האלה שהיו במצרים הם שהיו בדור המבול ובדור הפלגה ובדור סדום... וכל הנשמות דנתגלגלו בג דורות יצאו בשלמות איש לא נעדר. כמד וינצלו את מצרים..‘   כך כתב גם הפרי צדיק רבי צדוק הכהן מלובלין שנשמתו של משה הייתה בדור המבול. יש דורות עם פוטנציאל ענק אנושי חברתי מדעי אשר יכול להביא את גאולת העולם אלא שיש, פספוס לכן גדולת דורנו הינה היישום המעשי המוצלח של התנועה הציונית אשר החזירה אותנו רק בהשגחת הקב”ה לארצנו. וזה חרות ואביב כל האנושות.

הרב יהודה לאון אשכנזי , בשיעורו על פסח בצרפתית שנת 1979 בירושלים:

‘ בהגדה כתוב ואקח את אביכם מעבר הנהר.שורש אברהם הוא המושג של עברי. עברי זה שני פירושים :מעביר le passeur  בצרפתית מי שמעביר את הזולת.. העברי מעביר את האנושות לגאולתה. פירוש, שני מלשון עובר העם העברי בתוכו גדל המסר של הגאולה .העובר שיוולד זה רק העברי המסוגל להוליד אותו להוליד את עובר החופש והחירות האמתית להביא את כל האנושות להשתחרר מכל העבדויות לאופנה לעישון לאוכל המופרז ולצריכה המוגזמת.‘ 

המהר”ל מפראג .גבורות ד על פסח:  

‘. הא לחמא עניה. יש לשאול למה נקרא המצה לחם עוני… והמצה כאשר אין בה רק עצם העיסה שעצמות העיסה היא המים והקמח והזה הוי לחם עוני.. ואם יש בה שאור או חמץ טעם השאור ההוא נוסף יל עצם העיסה… כי העניות בעצמו הוראה על הגאולה שאין ענין הגאולה רק שיוצא ואין לו שום צירוף אל זולתו. לא כמו העבד שאינו עומד בעצמו ויש לו צירוף לזולתו הוא האדון. לכן הדבר שיש בו עשירות אינו עומד בעצמו רק יש לו צירוף אל קנינו ואין בזה גאולה. אבל דבר שיש בו עניות ואין לו קנין רק עומד בעצמו שייך בו גאולה.‘ 

כמו שכתוב בגמרא בברכות ומובא חלקה בהגדה לגבי מקור קריאת שמע בלילה. שלפי חכמים בתקופת המשיח אזכור יציאת מצרים יהיה טפל ואזכור היציאה משעבוד מלכויות יהיה עיקר. וכמה אנחנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם על שאנו דורנו זכה לגאולה השלישית וחזר לארץ ישראל ובנה בו את מדינתו. וזו מטרת קריאת ההגדה וכל האכילה בליל הסדר לצאת מהגלות. ההגדה זה לא קריאה של מה שהיה אלא היא קריאה של יישום מעשי של שתיית הכוס החמישי של הלשון החמישי והבאתי אתכם אל הארץ. 

מודים לד על שאנו היישום החי האמתי של קריאת ההגדה אנו בעלי האזרחות והדרכון הישראלי אנו אשר לומדים את תורתו דל היכל המשיח בפועל. ברוך ד’ שאנו קוראים את ההגדה ואוכלים מאת מצה ארץ ישראל ולא מצת הגלות בחסדי הגויים. ראה פסק המהר”ל לפי הריף הרמב”ם על חובת שתיית הכוס החמישי ממש נבואה של המהר”ל. וכך פסק הרב הראשי לישראל מרן הרב גורן. זו קריאה אמתית של ההגדה בציון.