אנו קוראים פרשה זו ולומדים אותה מדי שנה בשנה ועומדים משתאים ותמהים ולא תמיד מבינים איך יתכן שחלק חשוב מהנהגת ישראל במדבר ,אשר היו עדים לכל ניסי יציאת מצרים ,לקבלת התורה, והיו מונהגים על ידי משה רבינו, דווקא הם מאסו בארץ ישראל וכפרו במטרת יציאת מצרים ובעצם בהקב”ה ובתורתו? ברור שאנו מחוייבים ללמוד את התורה הנצחית עם מסריה ויישומה להיום לדורנו. כי אם לא אנו עושים מהתורה חלילה סיפורים לא רלוונטיים. התורה היא תורת חיים המדריכה אותנו בכל דוד ודור. אז מה הייתה מניעת ראשי אלפי ישראל שגרמה למיתת דור שלם במדבר? והאם הלקח נלמד באמת? או שפרשה זו הינה עבור חלק מההנהגה רק ‘דרוש וקבל שכר‘ בלי הפנמה והודאה על תפיסה הרסנית של דווקא חלק מעולם ההנהגה התורנית אשר הוביל דורות שלמים ובמיוחד במאה שנים האחרונות להבנה מסולפת של התורה ושל יציאת מצרים ובעצם של בריאת העולם ורצון הבורא בבריאה זו. נעיין בפרשנות חכמינו מגדולי המפרשים אשר מכוונים אותנו לעומקה של חטא מאיסת הארץ והקמת מדינה יהודית אז והיום.
רבי שלום משאש– רבה של מרוקו ורבה וראש אבות בתי הדין בירושלים: ‘אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע. רש”י: ויקרא משה להושע … התפלל עליו יה יושיעך מעצת המרגלים.’ ‘ואמרו ז”ל על פסוק ויקרא משה להושע בין נון יהושע, יה יושיעך מעצת המרגלים. ויש להתבונן וכי חשד משה ממשרתו הנאמן ,שגם הוא יהיה מושפע מעצת רשעים. וכן תמהו על זה בתנחומא’ .ומה ראה משה להוסיף על שמו של יהושע .אלא כלב נטל שכרו מן הארץ שנאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה ,ויהושע לפי שהוסיף מצות ומעשים טובים הוסיפו לו אות על שמו’. ואינו מובן.
אמנם הביאור (ניבי זהב) כי מפליא הדבר שלבסוף נתגלה שבחו של כלב גדול מיהושע ,שלא הוצרך משה להתפלל עבורו. כי כלב היה לאומי ,מאותם אשר אהבת הלאום והארץ בוערת בקרבם ,ואהבתם לארץ היא טבעית ופשוטה .הם באים ורואים כאן קברות אבותיהם זאת הארץ אשר על כל צעד ושעל מלאה זכרונות עלומים מעבר עמו. מחשבות אלו מעוררות בהם מיד רוח חבה וגבורה ,ונכונים המה להלחם בחירוף נפש עבור אדמה זו. חז”ל מספרים שבבואו לחברון השתטח על קברי אבות וזה גרם לו שלא הושפע מעצת מרגלים. כוח ההתעוררות הלאומית אצלו טבעי והוא נטל שכרו מן הארץ ,מאהבתו הטבעית לארץ. אבל יהושע משרת משה היה שקוע כל ימיו בתורה ומצות לא ימוש מתוך האוהל, הוא לא ידע ולא הרגיש מעולם מה זו לאומיות טבעית. משה שידע את מצב נפשו זה של יהושע חשש מאוד שיכשל .ידע משה שהוא זקוק לרחמי שמים והוסיף לו י על שמו שהיא אות משמו של ד’. רצה משה שהתורה… יעמדו לו ולא ילך בעצת מרגלים…
מפרשה זו של כלב ויהושע יש ללמוד הרבה. אף לצדיקי הדור יש ללמוד לקח מפרשה זו .ואל יתרעמו על כך שהרי בגמרא אמרו על זה החורבן וכי הוו צדיקי כולי האי אמאי נענשו? שלא התאבלו על ירושלים .הרי שגם בקודש הקדשים יכול להיות פגם עמוק. דבר זה נאמר על כל הדורות ,כי חוסר הכרה בגדולת הארץ ובקדושתה ,היא פגם הנמשך והולך בדברי ימינו‘ . ספרו על פרשת השבוע ‘וחם השמש’ דרוש על שלח לך .שנת תשט”ו.
דברי קודשו של רבה של ירושלים מביאים אותנו ישר למהות חטא המרגלים חטא של גדולי ישראל אז: חוסר רצון ללקיחת אחריות של בנית מדינה עם התורה שקיבלו בסיני. ניתוק בין התורה ויישומה במערכת ארצית מדינית כלכלית פוליטית וחברתית. דוקא ‘תופסי התורה לא ידעוני‘!
כן גם יהושוע בין נון תלמיד משה ראש הישיבה של משה לא היה חסין מאפשרות עיוות מטרת התורה ויציאת מצרים שהיא כניסה לארץ. לימוד התורה אם הוא מנותק מרצון הבורא הברור הנאמר למשה בסנה ‘וארד להצילו ולהביאו אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ הכנעני.. . ולא לסיני. אז כל הסילופים אפשריים. המרידה של נשיאי השבטים של גדולי התורה של דור המדבר היא לא חטא שאפשר לסלוח לו כי הוא מערער את כל בריאת הקב”ה. כי אם לא נכנסים לארץ אז מה יהיה על תיקון העולם? מי יתקן? המלאכים? הרי תיקון החברה העולמית הוא באחריות עם ישראל במדינתו אשר ילמד את איחוד המידות דווקא בחיים אנושיים קרקעיים ולא בספרות של תיאוריה פלפולית אשר רק נעולה בבתי מדרש ולא מיושמת בחיי עם תורתו בארצו!.
רבי חיים בן עטאר הקדוש:
‘..שלח לך אנשים. שפירוש תיבת לך לדעתיך .שאין ד מצוה על הדבר .חפץ ד’ שיאמר לישראל הדברים כמות שהם מפי עליון אולי ירגישו כי לא טוב עשות ויבטחו בד ויאמינו בו… כי רוצים לראות ולשער אם יש כוח בהם לכבוש והוא הריגול שהסכימו ישראל לשלוח לרגל הוא לכללות ארץ כנען ..וזה יגיד מיעוט האמונה בד וביקוש תואנה…’
חטא זה היא חוסר אמונה בהקב”ה. לא לרצות להיכנס לארץ ולכבוש אותה ולנהל בה מדינה ולא רק לשבת בישיבה בחול או בארץ, הוא הוא חטא המרגלים. עד כדי כך זה חמור שמשה לא התפלל על ישראל שד יציל את הדור! רק שיאריך אפו ולא יהרגם בבת אחת.
רמב”ן: ‘והנה במשנה תורה הזכיר משה במעשה העגל תפילתו אשר התפלל עליהם ..ולא הזכיר להם במרגלים שהתפלל עליהם כלל . כי הוא לא התפלל למחול להם אלא שישא להם ויאריך אפו ..ולא היתה תפילתו שלמה עליהם..’
הזוהר : פירוש הסולם “: ‘וישלח אותם משה: כולם אנשים כולם צדיקים היו וראשי ישראל היו. אבל הם לקחו להם לטובתם עצה רעה ..אלא אמרו אם יכנסו ישראל לארץ יעבירו אותנו מלהיות ראשים וימנה משה ראשים אחרים שהרי אנחנו זכינו במדבר להיות ראשים אבל בארץ לא נזכה ובשביל שלקחו עצה רעה לעצמם מתו הם וכל אלה שקיבלו דבריהם.’
ייאוש העם היה מאינטרס אישי הם לא יהיו המנהיגים בארץ. המנהיגים החדשים יהיו הלוחמים הכובשים והמכוננים מדינה. אז מחוייבים אנו להסיר מכל הדרשות של מתנגדי העליה לישראל את הקליפה ולגלות את האמת. מה המניע של רבנים היום בחול לא לשכנע את קהילתם לעלות? וגם בארץ מה המניע של חלק מעולם התורה להתנגדות למדינה ולצה”ל? האכן זהו ביטול תורה הסיבה האמיתית. או אינטרס אישי של חוסר רצון ליישם את מטרת התורה במסגרת מדינית. או לרצות להישאר ‘רשין’ מנהיגים בגולה או בקהילות סגורות בארץ?.
הרב יהודה לאון אשכנזי – מניטו: שיעור 1985 : ‘מחלוקת העולם לאחר המבטל על ידי נוח הארץ נפלה בחלקו של שם. אברהם הוא מזרעו של שם והוא היה עם משפחתו שריד של העם העברי צאצא של שם עבר. היה ידוע לכל האנושות אז שהארץ הזו הינה ארצו של עבר שממנו יצא אברהם. העם העברי היה אז בגלות אור כשדים. הוא הוגלה על ידי נמרוד מארצם הידועה ארץ העברים. אברהם ומשפחתו בסוף פרשת נוח לפני הצו האלוהי היו בדרכם לחזור לארצם. גם יוסף כשאמר לפרעה ‘גנוב גונבתי מארץ העברים. פרעה לא שאל אותו מה זה. לכן בוודאי שישראל ידעו שזו ארצם. אז להבין את חטא המרגלים צריך להבין את הבעיה הפנימית שישנה לעם ולמנהיגיו עם הכניסה לארץ. רש”י בפירושו הראשון לתורה אומר. למה התורה פתחה בבראשית ולא במצוה הראשונה של החודש הזה לכם? כי כשהאומות יאמרו שארץ ישראל גזולה היא אתם תאמרו להם ‘כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים’ הוא ברא את העולם ונותן את הארץ למי שהוא מחליט. בעצם נשים לב למילים ‘נחלת גויים’. מה הייתה טענת הגויים. למה ‘כבשתם’ את הארץ. הם מודים שזו ארצנו אלא הבעיה היא עם ‘כיבוש הארץ’ תחכו שזה יפול לכם מן השמים. אבל התורה מראה לנו איך יורשים את הארץ. ‘פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה’ . ד’ נותן את הארץ רק דרך כיבוש דרך מעשה האדם. וטענה זו של הגויים היא גם אומצה על ידי חלק מישראל וחלק מהנהגתו התורנית: מחכים למשיח שיוריד לנו את הארץ בנויה עם מדינה מן השמים. אז הם מסכימים עם טענת הגויים.‘
ההתנגדות לחזרה לארץ ישראל היא בעצם החטאת המטרה של בריאת העולם שישראל תהיה הראשית של האנושות. יישום הבריאה הינו לשבת בראה .שיצא עם שיתברר שהוא ישראל ויהיה אור לגויים ממדינתו ויביא להשלמת הבריאה. הזה יתכן בלי להיכנס, לארץ? בלי תנועה ציונית?
רבי יעקב אביחצרא: ‘והוא שרמזנו ביהושע וכלב הוא כנגד שני משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. ומשיח בין יוסף הוא משבט יוסף ומשיח בן דוד משבט יהודה. וסימנא טבא לשני המשיחין שיצליחו לעתיד מעתה הוא מתחיל … דיהושוע בן נון שהוא מיוסף וכלב שהוא מן יהודה הצליחו. לפיכך שני המשיחין העתידים לצאת מהם יתקיימו. ולזה אמר תשלחו לשון עתיד. וכפי זה יבוא על נכון מה שהתפלל משה על יהושוע ולא על כלב…אלא משה היה יודע ברוח הקודש שהיה עתיד משיח בן יוסף להרג על ידי ארמילוס הרשע (כל הכוחות המונעים את ישראל לחזור לארצו) אם לא שתעמוד לו זכות גדולה… וסבר משה מעכשיו התחלת העינין הזה שהמרגלים כנגד ארמילוס ויהושוע כנגד משיח בן יוסף. אם נמלט יהושוע מן המרגלים זה סימנא טבא שגם משיח בן יוסף שהוא מזרעו ימלט מן ארמילוס הרשע… להודיע לך דהמרגלים הם דוגמא דארמילוס. וכלב בן יפונה לא היה צריך תפילה בעניין זה דמשבטו הוא משיח בן דוד ואדרבא הוא שיהרוג את ארמילוס הרשע…והנה כשנתבונן בדבר נמצא שמעשה המרגלים ומעשה ארמילוס בעניינם קרובים ודומים זה לזה. שהמרגלים בקשו שימנעו ישראל להיכנס לארץ ויהושע וכלב שרצו להיכנס לארץ רצו להורגם… וזה מעשה ארמילוס הרשע שרוצה להרוג משיח בן יוסף שהוא תחילת קיבוץ נדחי ישראל… והנה ארמילוס הרשע גימטרייה זו העשרה המרגלים עם הכולל לרמוז,ששניהים בעצה אחת נתכוונו. ולא הועילו ולאהיה נזק ליהושוע כך יהיה לעתיד בערת ד שלא יהרג משיח בן יוסף ..אדרבא ארמילוס, הוא שיהרג. וישראל ישכון לבטח’ פיתוחי חותם על הפרשה.
השפת אמת – האדמור מגור:
‘וזה הארת התורה שהיא תוך מעשה בראשית היא מעלה רמה . ולכן קשה מאוד לתקן מלה דקיימא בעובדא (דבר הצריך יישום בשטח) כדאיתא בזוהר והראיה שהיו מוכנים לקבלת התורה ברצון שלם ..ולבחינת ארץ ישראל היה להם קשה לבוא..’
אז זו אחריות גדולה וזכות ענקית להצליח את פרוייקט הבריאה: הקמת מדינה יהודית עם תורת ארץ ישראל המדינית להשפיע על העולם.
כלי יקר : ‘..מה שהקבה אמר ויתורו כי באמת הארץ ההיא ראש לכל הארצות . וכן מביא בילקוט . על ארץ ישראל פסוק ‘וראש עפרות תבל‘ והמה עשו בהיפך זה לומר שהיא פחותה מכל הארצות . והורידוה ממדרגת ראש אל מדרגת הרגל לכך נאמר וירגלו אותה..’
נסיים בדברי כלב בן יפונה ויהושע בין נון: ‘ טובה הארץ מאוד מאוד. עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה.’
תגובות