‘ויקח קרח בין יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בין פלט בני ראובן. ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד’ ומדוע תתנשאו על קהל ד.’
התורה מתארת שוב נושא הנראה מפליא, איך יתכן שקורח שהיה בעל רוח הקודש מנושאי הארון, חכם גדול ועשיר גדול, למרות כל האירועים שעברו, חלק על משה רבינו. כל אחד ממרכיבי החולקים על משה ואהרון מסיבותיהם הם. קרח חלק על הכהונה, און בין פלט מראובן חלק על הבכורה שנלקחה ממנו ובעצם על עובדת היות משה מלך, ודתן ואבירם הם המצטרפים הכרוניים לכל תסיסה ומחלוקת.
אנו מחויבים להבין שמחלוקת זו איננה מחלוקת בין אנשים פשוטים על דא והא. מדובר כאן במחלוקת בין ענקי רוח.
כל פרשה הנקראת בשם אישיות כגון קרח יתרו פנחס בלק, הם פרשיות המגלות את הנושאים המהותיים ביותר וגם השלכותיהם לעתיד לבוא. אפשר לומר שפרשיות אלו עוסקות באידאל של עולם הבא אלא שבשלב העכשווי הם הקדימו את זמנם ולכן הם הופכות לחטא או לזריעה של תוצאה משיחית עבור ישראל. לדוגמא מבלק יוצאת רות ומפינחס יצא אליהו הנביא מבשר הגאולה. אז מה הייתה טענת קורח?
הרב יהודה לאיון אשכנזי -מניטו:
‘שתי עובדות אמתיות מחויבים אנו לציין במחלוקות כאלו: אמיתות הטענות הנאמרות אבל גם השימוש הדמגוגי הנעשה ושמגלה מחשבות לא טהורות. במקרה זה טענת קרח נראית באופן תיאורתי מוצדקת לגמרי הוא מוכיח את משה שיסד שיטת שילטון לאינטרסים אישיים לשלטון של המלוכה עבורו ולשלטון הכהונה עבור אהרון. והטענה שכל העדה כולם קדושים היא בעצם התגלות אלוהית שמשה בעצמו מסר: ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם’. נכון שראיה זו של חברה חופשית מבלי שלטון אנושי כל שהוא של עם קדוש שכולם יהיו מלכים וכהנים היה בעצם האידאל הראשוני בצאתם ממצרים. אלא שלאחר חטא העגל האידאל הזה נדחה לאחרית הימים. בינתיים ‘ממלכת כהנים’ זו של רצון האלוהי עבור ישראל, היה צריך בעצמו למלכים ולכהנים. קרח ועדתו ידעו זאת אלא שהם השתמשו בטענה של אידאל נכון של חברה שכולם מלכים וכהנים, לאינטרס אישי שלהם לקבלת השלטון… בעצם כל חלק של מפלגת קרח יש לה בעצמה אינטרס עצמאי לשלטון ולכן המחלוקת היא גם בתוכם :מחלוקת קרח ועדתו’. אנו רואים זאת גם בימינו בחו“ל ובארץ בעובדת המחלוקות בין הקהילות הנפרדות בניהם. המחלוקות בין הקהילות הדתיות בעצמן .’ כי מציון שנת 1993.
‘מניעי הגאוה ותאוות השילטון ,התנהגויות של דמגוגיה המכסות קורטוב של קנאה… גם כשהן קשורות לגדולי עולם הזה. והתורה מציינת שנגעים אלו יכולים לקרוא גם אצל גדולי ישראל .קורח היה אחד מגדולי ישראל… והוא מייצג את הסיחרור גם של גדולי ישראל לחיפוש אחרי השילטון. אצל החכמים עובדה זו מתבטאת במורה הלכה בפני רבו(ברכות לא ב)…’כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים’. המשנה משתמשת במושג ‘להתקיים’ זה אומר להימשך… לפי המהר”ל כל מחלוקת היא שנואה אפילו לשם שמים במידה שהיא ‘מתקיימת’ נמשכת.
אנו שמים לב שביום השני של הבריאה ,היום של ההפרדה של המים העליונים והתחתונים לא כתוב ביום זה ‘וירא אלוהים כי טוב’. הסיבה הינה שביום השני מתגלה הדואליות ההפרדה. אפילו אם הפרדה הזו היתה נחוצה לקיום העצמי של העולם, היא בכל זאת שלילית. זה ההפרדה של היום השני שהיא השורש של כל דואליזם של כל פילוג ומחלוקת. מרתק לראות שהמזמור שאנו קוראים ביום השני בתפילה הוא מזמור ששרו אותו בני קורח. להם הופקד התיקון של ‘ההפרדה’ של כל דבר המתייחס למספר שתיים’ . כי מציון שנת 1995.
‘קרח הקדים את זמנו. הגמרא אומרת ששמואל הנביא היוצא מקרח חלק על עלי הכהן. אלא שבתקופת שמואל הנביא זה התאפשר ולא בתקופת קרח עם משה.’קרח איש במעלה ענקית הקדים את זמנו. הדור לא היה עדיין בשל רוחנית להיות כולם ממלכת כהנים.הקדמת המאוחר הרבה פעמים יכול להוביל לאסונות גדולים, ובוודאי שמחלוקות בין אישים ענקיים בהיסטוריה היהודית הייתה צריכה בירור ואימות האם זה היה לשם שמים. ורק התורה והחכמים ידעו לוודא זאת.
אנו מחויבים לחזור למקור המחלוקת בתורה והיא המחלוקת בין קין והבל. מחלוקת זו לפי המקובלים היא בעצם התשתית של מחלוקת קרח עם משה’.
רבי יעקב אביחצירא:
‘דקרח נתגלגל בו קין ומתחילה היה בו הרע שבהבל ואחר כך ניתוסף בו גלגול קין ונתגאה. אמר עד עכשיו הייתי משועבד למשה, כיוון שמשה נטל הטוב שבהבל ואנוכי הרע שבו, הייתי משועבד לו, עכשיו שקין הבכור נתגלגל בי אין אני צריך למשה ואדרבא אני הוא שראוי ליטול הכהונה והוא בעונות הרבים איבד את עצמו בידו, כי היה לו להתבונן ולדעת כי מתחילה פגם קין פגם גדול במה שהרג להבל. ועכשיו שבא משה בגלגול הבל וקרח בגלגול קין , וידע קרח זה העניין, היה לו לתקן מה שפגם בתחילה ויהיה עכשיו משועבד למשה שהוא הבל אחיו. יתבונן וידע שצריך לתקן מה שפגם באחיו ותחזור האחווה למקומה. והוא לא עשה כן… נמצא קרח יש בו גלגול הבל וקין ואף על גב לצד הרע שבזה ובזה הם שהיו בו, היה לו להבחין ולידע שעיקר הגלגול הוא לתיקון… שעכשיו באו בי שני אחים אלה ראוי לתקן מה שפגם קין בתחילה בהריגת הבל. והתיקון הוא, מאחר שמשה הוא המובחר שבהבל וקרח הוא הפסולת שבהבל וניתוסף עוד הפסולת שבקין אם כן… היה לו לעשות תיקון לזה במה שיעשה כבוד למשה רבינו. ‘ מחשוף הלבן עמוד תט תי.
הרב אשכנזי גם התייחס לנושא זה לפי המקובלים ואמר שהתיקון של מחלוקת קין והבל נעשה על ידי משה רבינו שבו היו דרגות שונות של מהות הבל. ומשה התמודד מול המצרי מול יתרו ומול קורח מבחינת האחווה.
משה רבינו היה בעצם התיקון של האחווה של הכישלון הראשון בנושא זה בין קין והבל .אלא שקרח לא תיקן את חלקו באחווה זו ולכן זהו הנושא הכי מרכזי בהוויית גדולי ישראל ובעצם בתוך כל עם ישראל : תיקון האחווה.
השפת אמת: ‘כי הקב“ה עושה שלום בעול שנה נפש. שיש בכל מקום נטיעות מיוחדים לאותו מקום וארץ ישראל בכוח בית המקדש הייתה עושה כל המינים כמו שכתוב לא תחסר כל בה. ובזמן כל יום והשבת עושה שלום. ובנפשות בני ישראל מקבלין השלימות. ובשבת קדש מתאספין כל השלשה כמו שאומרים הפורס בסוכת שלום עלינו ועל ירושלים.’
קרח במחלוקתו העצים את המהות הפרטית ולא הצליח לאחד אותה עם הכלל. לכן מבחינתו כמו שאומרים חכמים חלק על הקבה ועל התורה כי הוא ביטל כל אפשרות של אחדות ההפכים ושלום בין כל נברא בין כל זמן ובין כל ארץ. דווקא הרצון שלו להשוות את הכול ולא לתת שום מיוחדות ודרגה לשום מעלה זה בעצם כפירה בקבה שיצר מדרגות באדם בזמן ובמרחב. באדם זה מדרגת התלמיד חכם, בזמן זה הימים טובים ובמרחב זה יחודיות ארץ ישראל… הגישה הזו נמצאת גם היום ברצון גורמים הן בעולם והן בעמינו להוריד כל יחודיות וכל מעלה הן של התלמיד חכם, הן של השבת והן של ארץ ישראל.
מרן הרב קוק:
‘הקריאה אל כל העמים השקועים בכל רפש הטומאה בכל מעמקי הרשע והבערות בתהומות החושך היותר מחרידות ‘הנכם כולכם קדשים כולכם בנים לד אין הפרש בין עם לעם אין עם קדוש ונבחר בעולם וכל אדם הוא קדש בשווה. זאת היא הקרחות האנושית שהיא הקינות החדשה שממנה סובל האדם.’ רות -לב .
הרב מתכוון לנצרות שרצתה להשוות בין כל בני האדם, לא משנה מה מדרגתם, ולבטל כל תוכן של יחודיות קדושתית ושל אדם של עם ושל ארץ. אנו נכבד את מעלת התלמיד חכם, את מעלת ימים הטובים ואת מעלת ארץ ישראל, וזה מה שיביא לאחדות כל האנושות וכל הארצות. גם בתוך עמנו גורמים הרוצים להשוות את חו”ל וארץ ישראל, זה בדיוק חטא קרח.
האדמור מבארדיטשב: קדושת הלוי:
‘…היה דור המדבר ודור שנכנסו לארץ ישראל. והנה דור המדבר, הלשון מדבר הוא דיבור שפעלו הכול בדיבור… ודור שנכנסו לארץ ישראל, מרומז על העשייה ולכן יהושוע… היה צריך לעשות איזה מעשה עם הכידון אבל משה שהיה בדור המדבר לא היה צריך לעשות שום פעולה רק פעל הכול בדיבור… והנה תורת משה הוא כנגד הדיבור… אבל יש לה התלבשות בעולם העשייה…והנה קורח כשראה שאותו דור לא יכנסו לארץ ישראל לא היה מאמין בזה שתורת משה יש לה התלבשות גם בעולם העשייה .וזה שפרע לו הקבה מדה כנגד מדה ותפתח הארץ את פיה. הארץ הוא עולם העשייה להראות שגם בעולם העשייה יש לה התלבשות לתורת משה..’.
זוהי גם אחד מהעקרונות של מחלוקת קורח. כמו שדתן ואבירם אמרו ‘ וישלח משה לקרוא לדתן ולאבירם . ויאמרו לא נעלה. המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר לנו גם השתרר.’
לקרוא למצרים, לצרפת, למרוקו, לפולין, לניו יורק זבת חלב ודבש. להאמין בחוסר אפשרות של תורה בארץ ישראל .להאמין בהקטנה תורנית בגלות בתור גטו או בית כנסת. להאמין בחוסר אפשרות של תורה כללית מדינית לאומית. ובהמשך לחלוק על ענקי התורה הכלליים בעלי תורת הרזים של ארץ ישראל על חכמי ארץ ישראל ולהיצמד למנהיגים שלא הפנימו את השינוי התורני הדרוש. האם זה לא חטא קורח דתן ואבירם ?
תגובות