1
1

קושי המעבר בין דור האבות לדור הבנים / מאיר משה ואקנין

קושי המעבר בין דור האבות מיסדי הזהות העברית של הבטחת הארץ לדור הבנים שצריך ליישם את היציאה מהגלות בפועל לכניסה לארץ

צילום: לדעת
לומדים בפרשה:

סיום פרשת שמות נאמר 'ויאמר ד אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו'. ופסוקים ראשונים של פרשת וארא 'וידבר א-להים אל משה ויאמר אליו אני ד'. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ד לא נודעתי להם. וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה…לכן אמר לבני ישראל אני ד והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם… וגאלתי .. ולקחתי..  וידעתם כי אני ד א-להיכם המוציא אתכם .. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה ..ונתתי אותה לכם מורשה..'

בפרשת שמות אנו עדים להימצאות ישראל בגלות מצרים בשלב השעבוד שבגלות אשר הוא ממש הפוך ממצב תקופת יוסף הצדיק שבה גלות השבטים הייתה בכבוד ובתפארת. ישראל נמצא בגלות בתרבות השלטת אז אימפריית מצרים, כמו שהוא ימצא בתרבות הבבלית ובתרבות אדום. ישנו תפקיד מרכזי של ישראל כבר מהאבות שהוא השפעה של המוסר העברי על התרבויות השולטות בעולם. מירידת אברהם למצרים בעקבות הרעב האידאולוגי אשר ישנו במצרים וכלה ביעקב בריאותו את השבר הפוטנציאלי אשר ישנו בארץ מצרים.

רבי דוד אביחצרא  זצוק"ל מענקי חכמי המערב ומרוקו. אחיו הגדול של רבי ישראל אביחצרא הבבא סאלי זצוק"ל ששבוע הבא זוהי ההילולא שלו בנתיבות. ספרו  פתח האוהל. פרשת שמות : 'ואם אפשר על דרך ידוע מרבנו זכרונו לברכה (הארי שער הגלגולים הקדמה לב:.. כי כל אותם הנשמות הנכללות באברי נשמתו של אדם הראשון נשרו בו כשחטא ונפלו לתוך עמקי הקליפות . )  שכללות הנשמות של כל ישראל היו באדם הראשון ועל ידי החטא נפלו (פירוש בינת האוהל על מאמרי הרב: כל הנשמות נכללו באדם הראשון בשעת בריאתו  אך כשחטא . נפלו ממנו והתפזרו במקומות רבים ובעיקר בארץ מצרים שהיא מקור הטומאה והכשפים) ועקרם בארץ מצרים ערות הארץ מאדם ועד נוח עד האבות עד יעקב ובניו ירדו מצרימה ללקוט שושנים מהם ובהם עד ותרא אותו כי טוב הוא שנגלה עליו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ומשה היה רועה. משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו .לולי עון העגל נתקן הכל. אך הוא הגרמא בנזיקין לחטאים ולעונות ולפשעים .עד שיכלו כל הנשמות שבגוף כידוע (נשמות שבאותו אוצר ששמו גוף(רשי) והוא למעלה ושם כל הנפשות שעתידין ליולד עד שיבוא המשיח (רן על הריף מסכת שבת דף לט) שיחנן ד יתברך ויאמר די לצרה  בביאת הגואל בעגלא ובזמן קריב.'

הנשמה האנושית בצאתה לאוויר העולם הימצאותה בעולם החומרי  אשר היא גלות עבורה מהאידאל האור הא-לוהי המושלם מבלי חיכוך עם החושך הלגיטימי העולמי של מהלך ההיסטוריה אשר היא מחויבת לזכות באור מתוך החושך. זהו כל החיים שלנו הפרטיים ובוודאי ובעיקר הלאומיים שעבורם הנשמות של כולנו יצאו אז ממצרי הפרעוני וממצרי אדום וגרמניה.  האנושות צריכה לגלות את המצאות הא-ל בתוכה בכדי לזכות בחיי החיים שניתנו לה בחסד מהבורא. אלא שההימצאות בחברה כלכלית מסבכת את האידאל האנושי הטבעי של יושר האדם לכן התרבויות הגדולות בעולם נהפכות לאימפריה אשר משחיתה את ערכן בעצמן ואת ערך ההויה האנושית דרך התנהגות לא מוסרית בחברה ובכלכלה. לכן משה נשלח להציל את הערכים התרבותיים הגדולים של תרבות מצרים ולהעלותם לרמה אידאולוגית עליונה לאחר הסרת כל סיגי השעבוד מהם. ולכן כדברי הפרי צדיק בחלק ניכר מדבריו מביא ש דווקא מתרבות המצרית התורה יוצאת ומתרבות בבל התורה שבעל פה ומתרבות אדום הקבלה.

משה אשר לפי רבי חיים בן עטאר הקדוש בראשי אותיות שמו נרמז שהוא יהיה הגואל הראשון והאחרון; משה מה שהיה היא שיהיה. משה הדגם הראשון של גואל הראשון הוא צריך להיות הדגם של כל הגואלים הבאים מכל הגלויות לכן המקום המרכזי הניתן על ידי המקובלים באמרם לנו  את סוד ההליך הגאולי ומורכבותו דרך התיקון בתקופה זו של השובבים בראשי תיבותיו של פרשיות שמות וארא בוא בשלח יתרו משפטים  העוסקות בתיאור התמודדות משה הגואל וסירוב  רוב ישראל לצאת מהגלות הנפשית והפיזית. משה הוציא את ישראל  ונשמת האנושות מגלותה(כדברי מרן הרב קוק יציאת מצרים אביב כל האנושות),  בשעבוד המצרי כך עזרא משעבוד בבל וכך בדורנו הרצל והתנועה הציונית משעבוד אדום שהוא המשעבד העיקרי של כל ערכי האדם והפיכתם לתרבות של כפירה ושחיתות מוסרית וחזרתינו לארץ הינה ההתחלה של תיקון האנושות והמלכת הקבה בכל רבדי החיים החברתיים מה שאדום לא רוצה. וכך אנו מתקדמים להעלאת כל נשמת האדם למקומה הראוי של עולם אשר יש בו נוכחות הא-ל והאדם בצוותא  במקדש בירושלים ולא בבית הכנסת המרכזי בפריס..; כלכלה קדושה ומוסרית ואז גאולת כל הנשמות מגלותם מהערוה והשפלות של חיים צרכניים בלי כל מטרה של אידאל עליון. וראשונה במלכות משה הוא המתחיל זאת בהוצאת ישראל מערות מצרים והפיכתם  למדינה עברית קדושה מוסרית בארץ ישראל. ולמדים אנו מהפרשיות האלו את הקושי הגדול  שביישום בפועל של זהות האבות העברית על ידי הבנים להיות עם במדינה!  הרב מציין את פיספוס  האפשרות לתיקון סופי ולסיום ימות המשיח כבר ביציאת מצרים בגלל  חטא העגל. חטא של  סתירת כל מטרת יציאת מצרים : להיות  עם אומה במדינתה  ולא דת של קהילה במצרים .הערב רב אימצו את  הדתיות שבתורת משה  ולא את המסורת של הזהות העברית אשר היא ראשית כל זהות של עם בארץ ישראל עם התורה בתור עברים ולא בתור יהודים בגלות. זהו הסברו של הרב אשכנזי אשר לדעתי מבהיר לנו כאן את דברי  הרב דוד אביחצרא בנושא חטא העגל אשר דחה את ימות המשיח אז. מנוסף לשימת הזהב והכסף לחשיבות יותר מארץ ישראל עך ידי חלק מהעם גם עד היום. הפיכת ארץ ישראל למלון בתל אביב ..או לקבר אבל. לחיות בה זה מורכב .לכן תיאור הפרשיות.. ימות המשיח של זמננו הם ההמשך והשיא והתיקון  של פעילות משה וגור המדבר אשר בחר ב'שם תהא קבורתכם' כדברי  הרב אשכנזי. וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב. רשי האבות. זה ברור! מה רשי מלמד אותנו? האבות הם אישים ענקיים שגלמו על אחד לבדו את כל ישראל לפי מידתו. הם האמינו אמונה מוחלטת ביישום ההבטחה של ארץ. ישראל מבלי לראות בימיהם כל מימוש! דור הבנים צריך ליישם את האמונה בפועל ואז כל הקשיים. ראו יולדת.. הרב אשכנזי. ניתוק בן זהות האבות ותורת נבנים מובילה לתורה של דתיות כנסייתית ולא לתורת משה עם מסורת של דרך ארץ האבות. זה מסוכן! זו תורת הגלות שלא מתקנת את כל נשמת ההויה. וזה מה שהרב אביחצרא יאמר לנו כאן בהסברו על מרכזיות זהות האבות במימוש הגאולי עי הבנים.

 האבות הם אשר בפועלם הענקי הךי ניסים ובזכות אמונתם  בהבטחת ארץ ישראל הם אשר אפשרו את פועלו של משה ליישם את אמונה זו בפועל ולהוציא את העם מכל שעבודיו  הרוחניים והפיזיים לקראת הקמת ממלכה ולא בית כנסת בקהילות הקודש.. בחו"ל..

רבי דוד אביחצרא. ספרו פתח האוהל.. 'והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי…והוצאתי מאור כשדים שעוד בה גם כן לצאת ידי חובת כל בני ישראל מדין שריפה כידוע מרבותינו ז"ל (שמות רבה) והצלתי על דרך הצילה מחרב נפשי ויצילני מחרב פרעה  שגם כן מדין הרג, (יצחק)וגאלתי גאל ישראל ומדין גלות משפט לא-לוהי יעקב , ולקחתי לעמת דוד שנלקח מבן הצאן  וגם לרבות מדין יסורין כמו שכתב מורנו ורבינו ז"ל בפיתוחי חותם(רבי יעקב אביצרא אביו)  וזהו נמי והייתי להם לא-לוהים שהוא הדין .וידעתם כי אני ד א-לוהיכם הרוכב על זכות המרכבה העומדת לנו ולבנינו ממצרים ועד הנה ועד בכלל לעד.'

בכדי לצאת מהשעבוד האנושי ליצרים להאללת עצמו ולהפיכתו לעבודת אלילים המוריקה את העולם מכל טובו המקורי, אנו חייבים לזכור את מורשת האבות. אנו בני אברהם יצחק ויעקב ולא בני משה. אברהם יצחק ויעקב הורישו לנו את הזהות העברית ; בפעילותם הם חרתו בנו את העבריות  ולכן כל שלבי ההצלה מגלות מצרים הם  בזכות מסירותם, אלא שדור הבנים חייב ליישם את זהות אבות האומה בפועל ביציאה מהגלות. הבנים לא יכולים להשאיר את כל פועל האבות שהוא ירושת הארץ בתיאוריה ולא במעשים. לכן הרב כאן שם דגש על מורשת האבות וקישורה ליציאה בפועל במציאות .לכן כל שלב של היציאה קשור לפעילות של האבות אנו לא מרצים על מורשת האבות  אלא מיישמים את המורשת .כך על ידי  משה במצרים וכך בדורנו בקיבוץ הגלויות של כל שלבי יציאתנו מההתבוללות גם הרוחנית  לתרבות אדום. לכן לפי חכמים מלאכו של עשיו נראה כתלמיד חכם ליעקב. גם התורה נדרשת לגאולה ביציאתנו מגלות רומי והמערב היא צריכה לחזור להיות תורת משה של גילוי זהות העברית של האבות של יישום הבטחת ד לאבות לתת להם את ארץ ישראל בכדי לעבור מיחידים לעם עם תורה גדולה. תורה של הכלל , תורה עם הקדמת ספר בראשית , הקדמת החיוניות של דרך ארץ של האבות לתורת המצוות. הרב יהודה לאון אשכנזי מסכם זאת בשיעורו בשנת 1995: אבות זה המידות הבנים זו המצוה… מידה קודמת למצווה ומצוה היא ישום המידה.. לכן אומר רבי דוד אביחצרא .נלכה נא דרך שלושת ימים במדבר שאמר משה לפרעה זו אמת , זה זכות שלושת האבות שיוציאו את הניצוצות הנחוצים מפרעה ..

הרב דוד אביחצרא :'ובכוח וזכות מעשה האבות שעשו גם הבנים סוף סוף ונתתי אותה לכם מורשה אני ד .גם רמז מורשה  גימטריא פקח המשיח (הסבר בינת האוהל על הרב: נראה לפרש כיון דשורש הגלות היא בשבירת הכלים ששורשה בעיניים והגאולה תלויה בפקיחת עיניים  לכן נרמז כאן בעניין המשיח התיקון בסוד הכתוב פקח עיניך וראה) שגם תיבת לכם למפרע היא מלך, המשיח פקח ,.או שני כוללים של שתי תיבות לכם מורשה הוא קץ המשיח .וכן נמי תבת ידי גמטריא דויד מלאה דהיינו בן דוד '   

דבריו הקדושים של הרב דורשים לימוד רחב  מעבר למסגרת זו .נאמר בקצירת האומר שהאבות ודוד המלך אפשרו את יישום קבלת ארץ ישראל אשר היא תיקון השבירה שבבריאת העולם והחזרת כל העולם לסדר ולהתנהלות כרצון הבורא בבריאתו.  כמה אחריות יש לנו  בחזרתנו לארצנו לא פחות מתיקון כל העולם. וכמה אחריות עלינו אם לא עושים זאת ולא מגיעים..

בעין האוהל פירוש לדברי הרב: 'ונתבארו הדברים בספר אדיר במרום לרמח"ל. כי סוד הגלות הוא ממש, ענין סתימת העיניים בסוד פקח עניך עוד שם לכך בזמן הגלות נקרא הקב"ה ישן בסוד עורה למה תישן. והוא בעבור סתום העניים .אבל בזמן הגאולה  נאמר. ראה ראיתי את עני עמי. כי כבר נפקחו העניים והיה זמן ראיה .וזה סוד,. וירא ד כי סר לראות. שזה סוד הראיה שנזדמנה אז, לגאול את ישראל. ולכן אנו מתפללים  פקח עיניך וראה את שוממותנו .כי כשנפקחו העיניים מיד הדברים נתקנים.'

זה מה שהיה הרב אשכנזי אומר. ותחזינה עינינו בשובך לציון. גם כשד חוזר לציון בכל זאת יהיה כאלה שלא יראו .לכן ותחזינה.. ארץ ישראל צריכה להיות ירושה רק אם נפקח את העיניים שהתעוורו בגלות . ונהיו עיני  בשר ..האבות הורישו לנו את המורשה של הארץ והיא פקח משיח  להפסיק את העיוורון הרצוני ולהגיע לארצנו ולנו הישראלים כדברי הרמח"ל להעיר בהיותנו כאן בפעילות של הקמת ממלכת כהנים את השכינה. מדינת ישראל עם קדושה ערכית מודל לאנושות כולה כלכלה וחברה מוסרית .לכן התהליך של יציאת מצרים ודל גאולתנו גם הוא מורכב .רק חמישית יצאו אז וגם בדורנו.. משה היה אחראי לפקוח להם ולנו את העניים…

מרן הרב קוק.: מדבר שור רצג רצד'למה דייק שכנען הייתה ארץ מגוריהם . אשר גרו בה.. וגרות הוא ענין עראי. שנראה שהורה בזה שעדיין לא נשלם מצד האבות עה כל הקשר והיחש לארץ ישראל ..היו בה אבל דרך עראי .על כן מסיים שעכשיו יגמר הדבר להיות ארץ ישראל מיוחדת להם בדרך קבע … לתת אותה מורשה הוא ענין קבע כירושה שאין  לה הפסק..'

רש"י : 'וביד חזקה יגרשם מארצו' : על כורחם של ישראל .ולא יספיקו לעשות להם צידה. וכן הוא אומר ותחזק מצרים על העם'. 

 

הרב משה בושקו זצ"ל ספרו נתיבות משה'..כבר אמרנו לעיל שהכתוב וביד חזקה יגרשם מארצו איננו תעודת כבוד לעמינו ,ושהקבה מוליך את הגאולה גם בדרך השעבוד והאכזריות של אויבינו. כך הם הדברים בדורות שבהם רצון הגאולה החיובי של עם ישראל איננו שלם .בתקופות בהם השאיפה לשוב אל הארץ הינה עמומה ומסותרת מאחורי מסכים רבים…זהו המעבר מפרשת שמות המסתיימת בהבטחת שהשעבוד יסתיים בגירוש , לבין פרשתנו הפותחת בדבר ד האומר למשה כי התגלה לאבות והנה עתה בא מועד להגשים את הברית ולתת את הארץ לזרעם לבניהם אשר יעלו ממצרים .כך מתוך הכאב והסבל , הופכת היציאה מן השעבוד והעבדות המהווה גאולה מוגבלת לגאולה השלמה של ירושת הארץ המובטחת. אכן ברור שהמהלך …עד אשר ישב העם לבטח בארצו הינו ארוך ומפותל..'.

היציאה מן השעבוד הפיזי הנפשי והתרבותי  של  צאצאי השבטים שהפכו לעם כהגדרת פרעה 'הנה העם' , הוצרך לעבור תהליך הדרגתי. כאמור על ידי רשי והסברו של הרב בושקו העם יצטרך לעבור גירוש בסוף התהליך בכדי להתנתק באמת מהגלות הפיזית ובעיקר גם מהמנטאליות הגלותית התלויה בחסדי העמים. העם גם יצטרך לעבור 'סדרת חינוך ' לא רק של שלושה ימים אלא גם של 40 שנה עד שיפנים מה זה להיות בן חורין ושהמטרה של יציאת מצרים הייתה להקים מדינה עברית ולא להמשיך את גטו גושן בגטו מדברי או בגטו במדבר העמים. גם ערים יפות כגון פריס לונדון קזבלנקה… נקראות בפי חז"ל מדבר בהביט התרבותי הרוחני… לכן בקשת ד' לפרעה 'שלח את עמי ויחוגו במדבר'  זו אמת תורנית , כי דור זה נקבר במדבר על סירובו להקים את מדינת ישראל הראשונה.

לכן ישנו קושי עצום לצאת מכל גלויות העמים עד ימינו אנו(יש עוד כ- 50 אחוז מאחינו באוויר הטמא של ארץ העמים כגזרת חכמים) ובמקביל גם כשיוצאים האם אנו יוצאים מהשפעת העמים על השקפתנו הלאומית וגם הדתית. 'כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות'. הרי הליכי יציאת מצרים המתוארים בפרשיות שמות וארא בוא בשלח יתרו ומשפטים הינם תורה נצחית ואנו צריכים ללמדם ולשננם. במיוחד לדור שלנו אשר יצא מגלות אדום וישמעאל למדינה עצמאית אשר היא מדינת ישראל. גם כאן היה קושי עצום היטמעות באירופה סירוב לצאת שואה תנועה ציונית מדינה. גם אז במצרים סירוב לצאת גירוש קושי בגאולה ולבסוף רק הציוניים של אז כ- 20 אחוז וחמושים, כדברי רש"י, יצאו.

אחד מהקשיים הינו לעבור מדור ההבטחה לדור היישום. זהו הנאמר למשה 'וארא אל אברהם… בא-ל שדי… ושמי ד' לא נודעתי..'

 

רש"י : 'א-ל שדי ' : הבטחתים הבטחות ובכולן אמרתי א-ל שדי. 'ושמי ד' לא נודעתי': לא נודעתי לא ניכרתי להם במידת אמתית שלי שעליה נקרא שמי ד נאמן לאמת דברי שהרי הבטחתים ולא קיימתי.'   רש"י מלמד אותנו כאן לפי המדרש לקח לדורות. הרי רש"י כדברי הרב אשכנזי בא לגלות לפי המדרש את נבואת העברים  שהופסקה שהיא סוד התורה  לכל דור  גם כשאין נבואה;  דרך פירוש המדרש שרשי בוחר. זהו הקושי לעבור מדור האבות לדור הבנים .זהו המעבר שהקבה מסביר למשה בין שם שדי לשם

 י-ה-ו-ה. מעבר מדור האבות שלהם נאמר בעיקר אך ורק הבטחת הארץ לדור הבנים שיצטרך לממש, בפועל הבטחה זו ולהקים מדינה. אז יש לנו כאמור את המניע של קושי העם ליישם את מורשתו התורנית שהיא בעיקר כדברי הרב אשכנזי ללמד לעולם שאפשר לצאת מהגלות. כמובן יציאה ממשית פיזית ולא פילוסופית; ולאחר מיכן יציאה ממנטאליות הגויים המשפיעה גם לאומית וגם תורנית .הרי קליפת אדום וישמעאל נמצאת לפעמים גם בתופשי התורה. לדוגמא הפיכת התורה רק לממד של בית כנסת והלכה פרסונלית ולא לתורה של ממלכה המכניסה קדושה בכל מערכות המדינה , הינה  מנטאליות דתית של העמים. הם אומרים ניתוק בן הכנסייה והפוליטיקה .אנו מחברים את שניהם התורה יכולה להיות באמת תורה רק אם היא מתגלה דרך ניהול תורני בפוליטיקה כלכלה צבא מסחר. זהו חלק הלכות מלכים  של הרמב"ם  וחושן משפט של השולחן ערוך היכולים להיות מיושמים רק בחברה ישראלית עצמאית. האם בגלות חוץ ממדינות כמו מרוקו  הייתה מערכת משפט תורנית עצמאית; האם בחול יכולנו ליישם את ההלכה בתחומי החקלאות הכלכלה הבנקאות… זהו בדיוק המעבר בן דור  האבות שחיו בארץ ישראל בתור יחידים לדור יוצאי הגלויות ממצרים עד ימינו שצריכים לחיות במדינה שהתורה תהיה ממלכתית כללית. ואז עמינו יראה לעולם שאפשר לצאת מהגלות הנפשית אשר מנתקת את המוסר מהפוליטיקה ומהכלכלה. אפשר להתקדם מהאמונה של האבות  ליישום  של האמונה. לכן לומר שאנו מאמינים בביאת המשיח זה סקנדל גדול!. אנו חיים בפועל את האמונה של אבותינו שהייתה ענקית בלי שום סימן של התגלות;;  לחיים של יישום אמונה זו בהקמת מדינה ,מה שהובטח לאבות אנו הבנים מיישמים ולא נשארים באמונת האבות בלי אפשרות של יישום. קל להמשיך לחיות באמונה תיאורטית באיזה ברוקלין ולא לרצות להתמודד עם קושי היישום בכל הפרמטרים. זהו המעבר בן שם שדי לשם ד.

 

הרב יהודה לאון אשכנזי- מניטו'ההגדרה של מאמינים בני מאמינים הינה לא כמו שאנו מבינים. אנו לא צריכים להישאר מבחינת מאמינים כמו אמונת אבותינו. להישאר בהגדרת מאמינים אבל בני מאמינים  זאת אומרת להיות מאמינים באותה אמונה של האבות. אלא להיות מאמינים בפועל ליישם פרקטית את האמונה מעבר מדור האבות לדור האבות. כי להישאר מאמינים בגדר בני מאמינים כמו אמונת האבות שהייתה תיאורטית כי לא יכלה להתממש, זו לא גאולה. אנו רואים את הגאולה לא מאמינים בה מיישמים  אותה' .   זהו אז הקושי העצום שהעם חוה וגם מנהיגו משה. קושי מעבר זה נאמר גם על ידי משה הגואל כנאמר על ידו .  

 

'ואני ערל שפתים' – רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק  מאמר ו על וארא:  דאיתא (בראשית רבה) ד ערלות הן וחשב שם ערלה באוזן ערלה בפה ערלה בלב ערלה בגוף עיין שם וכל הד ערלות הם אחד. דמשה קראו ליצר הרע ערל ערלת לבבכם ..והיינו שהיצר הרע כוח זר מחמת מציאות הקליפות בעולם ונכנס בלב ישראל מעט. והוא כמו הערלה החופה לאות ברית והוא דבר זר וכן ערלת הפה שאמר משה רבינו ואני ערל שפתים ;היינו דאיתא (ברכות ו:) כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין ולמה לא שמעו ישראל .ועל כן הטעם ואני ערל שפתים כמו שיש ערל שוכן על השפתיים ואינו מניח לדיבור שלו שיעשה פעולתו . .והוא מה שאמרו בזוהר הקדוש (כה ב) שהדיבור היה בגלות. והיינו בגלות מצרים שהיה קליפתן מקיף לישראל מכל צד כמו שנאמר גוי מקרב גוי כעובר במעי אמו.. ונמצא הארבע ערלות כולם ממקום אחד על ידי מציאות הרע שנכנס מזה ללב וזה כוח זר. ומבקשים וטהר לבינו לעבדך באמת. '  

 

דברי קודשו ההיסטוריים מהותיים על פי תורת הסוד מלמדים אותנו את הקושי של היציאה מהגלות שמושפע גם על משה. למרות שמשה כמו שראינו בפרשת שמות; יזם לגמרי את הליך הגאולה  בהריגת המצרי בלי שום התגלות של הא-ל (כדברי הרב אשכנזי).התגלות שהייתה בסנה רק 60 שנה אחר כך. בכל זאת הרב מלמד אותנו שדיבורו של משה היה בגלות גם זהו הערלה הגוף הזר המונע את גילוי הנבואי גאולי תורני של משה לעם , והוא שאפשר לצאת מכל הגלויות. ערלת שפתים זהו בעצם אחד מהערלות מהאטימות הנפשית שהגלות הפיזית והנפשית גורמת. ישנה השפעה גם על המנהיג. הוא לא מצליח בשלב זה להוציא את הדיבור האלוהי את התקווה התורנית נבואית מתוך תרבות מצרים, שיש אפשרות לחיות את הגאולה בכל רבדיה לכן אם הדיבור של משה יתאפשר זה יוביל גם לניתוק מכל הערלות הקליפות המניעים של תרבות מצרים ואז יהיה אפשרי לצאת מהגלות. ולאחר מיכן לקבל את התורה בירושלים לפי התוכנית המקורית

הפרי צדיק מאמר ז. '… והנה גלות מצרים היה הכנה לתורה דבכתב שהגיע זמנה להגלות וכנגד זה היה חכמת מצרים שהיה בכישוף והתגלות מצד הקליפות… ונצרכו להיות בגלות מצרים להוציא הניצוצין קדישין. ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הרכוש הגדול דקדושה…' 

ומתרבות  וגלות  של מצרים העתיקה העם הוציא  דווקא מקליפה תרבותית זו את התורה. ותורה שבכתב מתרבות מצרים תורה שבעל פה מבבל .ותורת הסוד מאדום. פרי צדיק. לכן האדם הישראלי צריך להתאמץ לצאת מכל המניעים ולהיגאל. מניע ערלת הדיבור ערלת האוזן השמיעה ערלת הברית תיקון הקשר המיני. דרך כל תיקוני ערלות מניעים אלו הפרט והעם יוצא מהגלות האישית והלאומית. אז צריכים להוציא את עצמינו ואת הערכים החיוביים של האומות שהיינו אצלם בגלות ולהוציא מזה את כל התורות.

 

רבי יעקב אביחצרא – ספרו מחשף הלבן:  'דבכל גלות שישראל גולים השכינה גולה עמהם .כמו שנאמר עמו אנכי בצרה  דהיינו השכינה הנקראת אנוכי עמו בצרה… והנה ישראל ידעו שהשכינה עמהם בצער גדול. והיו דואגים לצערה יותר מצערם… ויאנחו בני ישראל מן העבודה , העבודה היא השכינה הנקראת עבודת ד' ..'

אי לכך האחריות להחזיר את השכינה בתוכנו דרך הורדת כל הערלות  הנפשיות והפיזיות  האישיות ובעיקר החזרת השכינה  למקומה  הציבורי. במדינת ישראל.

המשך חכמה הרב שמחה כהן מדווינסק מענקי חכמי ישראל באירופה בסוף המאה ה-19 כותב: 'ולקחתי אתכם לי לעם… והבאתי אתכם אל הארץ.' רבי סימאי אומר נאמר ולקחתי אתכם לי לעם מקיש יציאתו ממצרים לביאתו לארץ שנים מששים ריבוא. (מסכת סנהדרין קיא).כוונת המאמר הזה המופלג הוא כי כל האותות והמופתים והשפטים גדולים אשר עשה למצרים בעשר המכות ובקריעת ים סוף שווה בשביל שיבואו שנים משישים ריבוא (רק כלב ויהושע נכנסו מתוך ה- 600000 שיצאו) אל המטרה הא-לוהית (כניסה לארץ). וכמו שכל זה שעשה במדבר הכול היה לתועלת אשר שני אנשים יישארו משישים ריבוא . כן לא ימנע מד לשדד הטבע ולהראות זרועו והשגחתו על בניו לכל באי עולם אף כי אינם ראויים אל הדבקות האלוהית והמטרה התכליתית רק שנים מששים ריבוא ומאות אלפים שונאי ד יאבדון עבור תועלתיות פרטים מצוינים מאמנים בהשגחתו. ולזה אומר רבא 'וכן לימות המשיח…' 

דברים מדהימים ומחרידים כמו שהיה ביציאת מצרים שרק שניים מהדור נכנסו לארץ כך לימות המשיח לתקופתנו רק מיעוט הקים את המדינה ומה קרה עם חלק גדול מיהדות אירופה… כולנו יודעים... והקב"ה ניחם אותנו בתחילת הליך הגאולה בדורנו. 

 

נכתב ע"י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן