ספר חדש: הקרב של תושבי מזכרת בתיה מול פקידי הברון בשמיטה

המאבק האידיאליסטי של תושבי עקרון – מזכרת בתיה מול פקידי הברון בשמיטה, קם וחי מול העיניים, בספר המיוחד של שמואל (סם) פינקל מבולטימור-ישראל שמציג את כל סיפורי העלייה הראשונה המרגשת והמרתקת, התלאות, הכאב, המחירים הפיזיים והרגשיים, ופותח צוהר לגיבורי כוח נשכחים. מזכרת בתיה – שדה קרב קדום על נשמת ארץ ישראל 

מתי לאחרונה קראתם ספר היסטורי בנשימה עצורה, כאילו הוא סיפור מתח מטלטל?

שמואל פרנקל הצליח לעשות לי את זה, כאשר פרס יריעה של למעלה מ-560 עמודים, שהיה חבל לי שנגמרו. בספר שתורגם מאנגלית לאחרונה ויצא לאור בעברית בישראל, הוא פורס סיפור מרתק ומיוחד ולא ידוע על יוסדה של מזכרת בתיה – עקרון.

העליה הראשונה

במנהרת הזמן אנחנו מגיעים לנקודת ההתחלה, קיץ 1881, הפוגרומים השוטפים את רוסיה, השריפה והביזה בהמוני קהילות יהודיות ואנשים הנמלטים על נפשם. חלק מהם זכו להיות הציונים האמיתיים של העלייה הראשונה לארץ ישראל – פלשתינה. במסע חובק עולם מרתק מרוסיה-גרמניה-פולין ופריז, שבו מככבים הרב מוהליבר והברון רוטשילד, אנו מגיעים לעלייה לארץ ולאנשים חדורי החזון והאהבה שייסדו את יסוד המעלה, מזכרת בתיה, זכרון יעקב, ראש פינה, פתח תקווה, רחובות ועוד.

האיכרים משנות העלייה הופכים לדמויות חיות ומלאות בעשייה, הם עוברים תלאות נוראיות וקמים. הנופים של הארץ האהובה בטרם עשתה בה הבנייה האורבנית שמות, הופכים לחיים ותוססים, בעלי ניחוח אדמה תחוחה ופריחה משכרת. והקורות ההיסטוריות, התהפוכות עוברים כמו תמונות בסרט חיים.

מאבק יהודי

חבורת היהודים-פליטים, איכרים-ישראלים ראשונים, מתחילים לייסד מושבה יהודית חקלאית, חלוצים ראשונים שאמורים להציג את המודל לפליטים שיגיעו בעתיד. אבל פתאום כשמגיעה שנת השמיטה 1889-1890 הם מגלים שהאידיאלים שלהם נרמסים מול צביעות פקידי הברון ומתנהלת בגידה צינית בערכיהם.

אנחנו נכנסים לתוך העולם האפל של ‘פולמוס השמיטה’, ‘סכסוך הנטיעות’ ועוד. משני צידי המתרס: היישוב החילוני מול היישוב שומר המצוות, שזה האחרון היה אחראי למעשה על כל הקמת היישובים החקלאיים והאחיזה בארץ ישראל. המאבק של האיכרים מול הברון, ההבנה שהם, יהודי השטעטל של הגולה שהפכו בגאווה להיות האיכרים של ארץ ישראל, למעשה שותפים בניסוי הגדול של הברון, לראות איך יצליח המהלך.

מה באמת קרה שם, חילון מול יהדות?

“אמנם הברון רוטשילד לא היה אדם דתי”, מסביר שמואל פרנקל, “אך הוא האמין בקדושת ארץ ישראל ורצה שמתיישבי הארץ היהודים יקיימו את מצוותיה.

“חזונו קרא לשיקום יהודי התפוצות הנרדפים על ידי תחייה רוחנית מחודשת בארץ ישראל. הוא השקיע סכומים נכבדים כדי להבטיח שכל מושבה שתחת שליטתו תכלול בית כנסת, מקווה, רב קהילה ושוחט, אלם היחס של פקידיו ליהדות שומרת המצוות נעה בין אמביוולנטיות לעוינות גלויה. הם היו תוצרים של תרבות צרפתית חילונית וערערו על רצונו של הברון, מתחת אפו ממש”.

איך מצליחים להביא קורה בספר, כאילו הוא צופה בסרט דוקומנטרי?

פרנקל מתחייך. “ערכתי עבודות מחקר רבות. למעשה הסתמכתי על סרטים, ספרים ועשרות תיעודים ומחקרים של היסטוריונים. למרות זאת, הספר לא היה קל לכתיבה”, הוא מתוודה. “אני לא טיפוס שיכול לשבת ולכתוב במשך שעות, תוך ריכוז ממוקד בשימה. אני לא רגיל גם לפרויקטים ארוכים ומתמשכים. זה היה מסע מתיש ובודד. לא יכולתי להשלים את הספר בלי עזרתם של אנשים רבים”.

ואכן, התוצאה של ספר חי ותוסס, המציע שפע של תמונות היסטוריות, מפות ומסמכים מתעדים.

על המחבר

שמואל (סם) פינקל, יליד בולטימור והיום ישראלי גאה, היה מנהל מועצת הקהילה היהודית בג’קסון הייטס (קווינס, ניו יורק) הוא סייע לפליטים יהודים מרוסיה להתיישב באמריקה. בשנת 1980 התנדב במושב ‘בית חלקיה’ שם נחשף ישירות לחיי חקלאים שומרי מצוות בישראל ואחר כך בשנת 2002 עלה לישראל.

בשנת 2004, למד קורס למורי דרך, בגלל אהבת הארץ החדורה בו והאהבה לטייל בין נופיה הקסומים. הוא למד שם על הקהילה החלקאית האדוקה ‘מזכרת בתיה’ ושאב המון השראה ורצון להעלות על הכתב את ספרו באנגלית. לאחרונה תורגם הספר לעברית והוא זוכה להצלחה מרובה בהיותו ספר היסטורי – תיעודי מרתק הכתוב ביד אומן.