הקרבן פתרון המוסר בצריכה הכלכלית.מטרת פורים אכילה בקדושה בירושלים

קרבן מהות פתרון ההתמודדות המוסרית בתחום הכלכלי צרכני של האדם בעולם. תיקון החיים החברתיים על ידי האכילה במדינה העברית. תיקון האכילה דווקא של הנהגת העם התורני שאכלה עם אחשורוש בכשרות אבל לא בקדושה בירושלים.

פרשת צו ופורים ירושלים:

מאיר משה ואקנין – ירושלים  vakninemm@gmail.com

בספר ויקרא הנקרא בפי חכמים ‘תורת כהנים’, התורה עוסקת בתיאור הקרבת הקרבנות השונים בבית המקדש על ידי הכהנים. הספר  הנקרא תורת כהנים עוסק בחלקו המשמעותי בקרבנות שונים ואופן הקרבתם ואכילתם. אנו מחויבים  להבין שהעבודה מבחינת התורה העברית הינה עבודת הקרבנות. בעקבות גלותנו הארוכה התרחקנו מעבודת ד העיקרית כשהעם התנהל בנורמליות וישב בארצו עם המקדש במרכז. לכן התורה מקדישה ספר שלם לנושא . ספר זה הינו המשך ישיר  לספר שמות העוסק ביציאה מן הגלות למטרה אחת ויחידה  והיא להיכנס למדינת ישראל לבנות מקדש  עם עבודת הקורבנות. מטרת היציאה לא הייתה הר סיני ראה התגלות 

 ראשונה של ד למשה בסנה שבה לא מוזכר ולו ברמז הר סיני. גם בפרשת בשלח נאמר שד סיבב את העם דרך המדבר בעקבות פחד להילחם ולא ללכת לסיני. אלא שבעקבות אי יכולת   של העם קבלו סדרת חינוך בסיני עם קבלת התורה למרות שמקום קבלתה הוא ירושלים. ועוד הדברים ארוכים.. כמובא במדרשי חז”ל בפרשנים ועל ידי הרב יהודה לאון אשכנזי זצ”ל ועוד חכמים.(אוכל לתת מקורות למי שליבו חפץ לדעתם). לכן  ספר ויקרא תורת הקורבן היא העבודה האמיתית של ישראל בעולם דרך המקדש בירושלים. כל זה נאבד לנו בגלותנו  הארוכה שהסתיימה בהכרזת מדינת ישראל על ידי ראש ממשלת ישראל הראשון מר דוד בן גוריון בה באייר תש”ח. נציין את ההבדל באריכות הנושאים בתורה כשלמשל מצוות כגון תפילין או שבת או טבילה מסוכמים בכמה פסוקים בודדים. וכאן בספר זה בכל אחת מהפרשיות ישנו פירוט מדוקדק של עשית הקרבן ואופן אכילתו עד כדי פרשיות שלמות

מה מהות תורת הקרבנות ומה משמעותם הכללית והשלכתם לחיי החברה הישראלית? נקדים ונאמר כמלמד הרב אשכנזי בשיעורו בצרפתית על פורים שנת 1979 ( נמצא באתר אקדם) : שהעולם הנוצרי והאסלם רצו עד היום בחלקם להיות הם עצמם זהות ישראל. תמנע בת נשיא החורי כבר רצתה להיות אשת האבות לפי הגמרא ובעקבות רצונה להיות היא הרחם של זהות העברית ולא האימהות נדחתה עי האבות שחששו שזהות עמלק תצמח בישראל. בסוף תמנע התחתנה עם אליפז בן עשיו ונולד עמלק  שרוצה כאמור  לבטל ולהחליף את ישראל. (ראו טענת הגמרא  על האבות) .הנצרות טענה להיות verus israel  ישראל האמיתי  כנ”ל האיסלם ובעיקר למה שקרוי פלסטינאים  היום

אקדים כבר ואומר שאומות העולם מבינים שרק זהות  העברית ישראלית יכולה להתמודד במוסריות עם עולם החומרי מבלי להרוס את העולם  לכן רצונם להיות הם ישראל אבל דרך השקפתם וזה לא הולך כי יש עם עברי אחד , ומי שרוצה להצטרף בתנאים מסוימים יכול . זו סוגית הגיור עד היום.  לכן מחויבים אנו להבין  טוב את זהות העברית וזה דרך הקרבנות בירושלים  וחשיבותם בכדי להתקדם עם מדינת ישראל לבנית המקדש. אחשורוש והמן הבינו זאת ורצו לבטל את בנית המקדש את העליה ולהשמיד חלילה את היהודים  אשר התמהמהו בפרס. הכול קשור קרבנות ירושלים פורים וגם פסח קרבן פסח.. 

נקדים ונאמר שהנושא העיקרי של רוב המכריע של הקרבנות הוא נושא האכילה. כבר בראשית בריאת האדם הוא צווה: ‘מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל..’

אנו פוגשים גם כמה פעמים בתורה את נושא האכילה גם במצוות עיקריות אחרות כגון אכילת מצה. אברהם אבינו אירח אורחים במסגרת סעודה, התורה מתארת גם את רצונו של יצחק לאכול מן הציד של יצחק המסמל את עולם הזה דווק., לוט עשה ארוחה למלאכים, משה עשה סעודה ליתרו… בוודאי שהתיאורים הללו של נושא האכילה מראשית ההיסטוריה האנושית המתוארים על ידי התורה הם בעצמם תורה כמו כל נושא אחר בתורה.

מרן הרב קוק זצוקל: מאורות הראיה ג  קלה. .’..שלא די שיכבוש את תאוותו מדבר הרשות ואין צריך לומר חס וחלילה דבר איסור, רק שעוד יחזיק במעוז ,שאותן תאוות יכניס בקדושה על ידי מה שיכוונן לתורה ולמצוות ויראת ד .ובאופן כזה יתהפכו עונותיו לזכויות.. והנה בפשט עניין קרבן בעל חיים הוא כמו שיש בהליכה אחר התאווה בעייני הגוף ראש לכולם הוא ענין אכילה ושתיה  וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו שיתפלל שלא יכנסו אכילה יתירה לתוך מעיו ..וענין הקרבנות הוא שבשר הוא ראש לתאוות האכילה  כדין זולל וסובא שאינו נעשה כי אם עי סביאת יין וזולל בשר כדברי חז”ל…על כן הוא מקריב זה לפני השם יתברך להראות שהוא משבר תאוותו‘.  

 

להבין זאת נביא את דבריו של הרב יהודה לאון אשכנזי זצל: ‘…פרשתנו השנייה בספר ויקרא ממשיכה את תיאור תורת הקרבנות שהוא עיקר העבודה הדתית של תורת משה. תורת הכפרה (כיסוי החטא) מהותה האכילה בצורת ארוחה של כל המרכיבים הבסיסיים של מחית האדם. כל חטא בכל סוג שהוא מגיע מהטבע האנושי הבסיסי של רצון ותיאבון להינות, רצון זה מאפשר את התפעול הביולוגי המאפשר את הנוכחות של היש העצמי. האדם הניתן לבעיה הכלכלית, שהינה בעצמה הצינור של הבעיה המוסרית, דרכה האדם חשוף לאפשרות החטא דרך העובדה שהוא צריך לחיות בעולם. לכן, התורה מתארת את החטא הראשון של האדם בנושא האכילה. לכןהתורה שמטרתה הקדושה דרך חוק המוסר, מציינת שאם האדם חטא בשוגג בעקבות שליטת הרגשות של החיים האנושיים מעל הרצון, חטא זה יכול לבוא לידי כפרתו על ידי ההשתתפות בעבודת המקדש, שהיא: אכילת ארוחה שבכל מרכיביה שום חטא לא בוצע. הקדשים שהוקצו לקרבנות היו מראשיתם נלקחים מחוץ ולפני כניסת הבהמה למעגל הצרכני כלכלי אנושי. נוכל להגדיר כך את עבודת הכהן הגדול במקדש: ‘האיש המושלם לבוש על ידי הבגדים המושלמים האוכל ארוחה מושלמת בבית המושלם. המסר של ההשתתפות הישראלי בעבודת המקדש הינה: ‘אם יכולנו לחיות את החיים הקדושים של הכהן שהוא חי מחוץ למעגל הכלכלי של החברה אז גם הארוחה שלנו הייתה בלי חטא…‘ תרגום מצרפתית לעברית ספר כי מציון על פרשיות השבוע

 

ולכן מראשית ההוויה האנושית הקרבן היה קיים; אדם הראשון הקריב קרבן, נוח , האבות ועוד. נושא המהותי של האכילה ובעיית הצריכה בעולם הינה מהות שהאדם חש את מורכבותה עוד מבריאתו אשר הוא חייב לאכול. וכל דבר בעולם הגשמי קשור לאכילה  חלום האדם הוא לחמו הצריך מלח. חלום לחם מלח הם אותן מילים ולא בכדי. לכן חכמים אומרים מלח ממון חסר. והכלי יקר קורא זאת בשאלה. אם האדם מולח את ממונו וצריכתו הכלכלית והרווחית תהייה רק להנאתו ולא לאידאל של קדושה אז בוודאי שממונו חלילה יחסר..

כלי יקר. פרשת ויקרא .וכל קרבנל במלח תמלח. : ‘ כדי להמליך את הקבה על כל ההפכים הנראין בעולם וגרמו לרבים לצאת למינות  לומר מהתחלה אחת לא יצאו נשני הפכים .והנה המלח יש בטבעו  דבר והפכו  כי יש בו כח האש והחמימות ותולדות המים .עד שאמרו חכמי הקבלה שהוא כנגד מדת הדין ומדת הרחמים  על כן נקרא ברית אלוהיך ; כי בהקרבה זו כורתים ברית עם ד להשליטו  על כל ההפכים. וכל המנחות חוץ משל כהן היו נאכלים לכהנים .וזה הוא כמו צדקה שנמשלה למלח המעמיד ומקיים את הבשר כל מלח ממון חסר (כתובות סו:) והצדקה גדולה מן הקרבן עצמו שנאמר.  עשה צדקה ומשפט נבחר לד מזבח. על זה אמר על כל קרבנך תקריב מלח שהמלח הוא העולה על כל הקרבנות ונבחר לד מזבח ..’ 

והנה מטרת הקרבן שהצריכה הכלכלית למרות התחרות האנושית הנחוצה לקידום העולם ; שהכלכלה תהיה עם כיוון של אחדות כל צדדי פעילות האדם גם המעשיים ;וזאת רק דרך הצדקה לכהן שהוא במידת חסדו מתקן עי אכילתו הקדושה את כל מסלול האדם למחיתו הדורש גם מפגש הכרחי עם החטא. וכל חטא קשור לצריכה! אלא שזהו רצון האל שנעלה את הכול למדרגתו העליונה של השראת השכינה דווקא דרך המעשה הכלכלי מדיני פוליטי. וזה דורש מערכת מדינית כלכלית פוליטית ישראלית. כי אם לא אז הכול תיאורטי מוחלט! וזו הגלות ניתוק בן  לימוד התורה ליישומה החברתי כלכלי מדיני קדוש במדינה עברית.

מרן הרב קוק. מדבר שור .קנה. : והנה הפעולה שפעל נח בקרבנו הוא קיום ישובו של עולם וכמו שכתוב בתורה -וירח את ריח הניחוח.. והנה הייתה  בזה הבטחה לישוב העולם על פי הנהגת הטבע .שיסוד ותכלית שלמות האדם שהיא התכלית הוא השלמת השכל האנושי. אמנם קרבנותיהם של ישראל  בימי משה ושלמה פעלו השראת השכינה בישראל והתעלות  ההנהגה על דרך ההשגחה הא-לוהית הפרטית שתכלית שלמותה הוא שישתלם האדם ברוח הקודש נבואה. והנה מצינו בתורה קורא הקרבנות בשם קרבי לחמי  ריח נוחח. נקרא גם לחם גם ריח..ענין המזון יהיה האוכל פועל שהנאכל יהופך בטבעו אל טבע אחר מעולה ממה שהיה לפני כן .מה שאין כן הריח . לא תחול בו התעצמות ושינויי בטבעו ותכונתו….הנה זה ההבדל בדמותו וצלמו שבין לחם לריח .שיהיה הבדל השלמות האדם עי  עבודתו אם ישתלם בדרך השכל האנושי  או שיזכה להשתלם  על פי הדרך  ההשלמה הנבואית.. כי ההשלמה האנושית ..לא יתהפך טבעו  רק יהיה האדם המעלה. אבל ההשלמה  הבאה מטעם הנבואה היא מהפכת טבע האדם לענין א-לוהי ..שלמות ישראל תלויה בענין אלוהי כנבואה ורוח הקודש.. ואפילו העמים בהקריבם קרבנותיהם .. מכל מקום תבוא להם השלמות  עי ישראל ; שהם יזכו לענין אלוהי  איך להשלים את העמים לפי ערכם..’ 

זה תפקיד הקורבן שהוא יעוד הישראלי העליון של עם סגולה והוא ענין הא-לוהי כנאמר על יד הרב כאן. העלאת כל האנושות דרך נצחיות ישראל אשר נובעת מא-להותם  הנשמתית אשר רק הם יכולים להחיל את הא-להות בעולם האנושי ולהפוך אותו לטבע מוסרי דרך הצריכה  של הקורבן במקדש עם דגם צריכה קדושה של הכהן והישראלי דרכו.

רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל .’  גם זאת העולה גימטרייא טוב המלכות .או גם כן זאת עולה  גימטריא  טוב מלכות .והיינו לומר כאן  זאת תורת העולה  דהיינו עליתה    מן הגלות  שגם כן  ד עליות הרמוזות  כאן לעמת ארבע גלויות ; שעל ידי כח התורה לשמה עולה לה גם מן הגלות המר הזה וכההיא נמי  על מה אבדה הארץ הגשמית והרוחנית  ויאמר ד על עזבם את תורתי . שעוד  בו גם כן  מי זאת עולה  שהיא מלכות שמים מן הגלות ( פירוש בינת האוהל על דברי הרב: נרמז גם  עליית המלכות  שהיא השכינה הקדושה  מן הגלות)  ודהיינו כמו שעלתה  לה מכח  התורה שנתנה במדברה.. ככה גם בגלות המר והנמהר הזה  תעלה לה בכח התורה  לשמה .וכמו שפרש ברעיה מהמנא) זוהר יג רעה) על פסוק  יששכר חמר גרם .עני ורוכב על חמור וכו. (פירוש בינת האוהל:  שחמור רומז לחומר גשמי  המעורב טוב ורע  שאם לא יזכו ישראל  ויעסוק רק בפשטי  התורה יבוא  המשיח מבחינה זו , ונקרא עני  שהוא ראשי תיבות עירובין נדה יבמות  דהיינו פשטי התורה  ויששכר בכוח תורתומ זכה והכניע  כוח החומר .לשון רעיה מהימנא.) 

 

כדרכי חכמי הסוד וגדולי חכמי מרוקו ; הרב אביחצרא מעלה לנו את מטרת לימוד התורה  של תורה לשמה: להעלות את העולה שהיא המלכות השכינה למקומה בארץ ישראל. זו תורה לשמה ואין בלתה כל תורה אחרת הינה מוקטנת ביעדה. והעלאת השכינה למקומה מהגלות לארץ ישראל תיעשה על ידי לימוד הסוד ולא רק דרך לימוד העני של התלמוד כהגדרת הרעיה מהמנא בזוהר! עניות דעת זו הינה התמקדות בתורה קהילתית ולא כללית. זו מהות לימוד תורת הכלל של הרב קוק. ורואים אנו שרבי דוד אביחצרא אחיו הגדול של הבבא סלי במסגרת כל אורך פרשנותו הקדושה עוסק בהחזרת ישראל והשכינה לירושלים. לכן חשיבות הקרבן .והעולה היא כדבריו ה עולה .ה המלכות שעולה. עבודת ישראל הינה דרך אכילת הקרבן ותורת הכלל של הפסיקה ההלכתית לכל המערכת המדינית להחזיר את השכינה  לבית מלונה ירושלים . איזו אחריות כבירה יש לנו ולכל העוסקים בעליה ובהתרמה למטרה זו ; כי זה ספר ויקרא: העלאת המלכות השכינה דרך התורה והקרבן לארץ ישראל. חזק וברוך לארגוני קרן היסוד ועוד העוסקים בכך. לכן רוב מצוות התורה עוסקות בקורבנות ובמקדש 

 

 

אנו למדים כאן שבעצם אין אפשרות אמתית לאדם החי כבריה הצריכה לזון את עצמה להיות חסינה לגמרי מהמעידה המוסרית הקשורה אך ורק לנושא המוסר בחיי הצריכה והכלכלה. האדם נברא כבריאה המחויבת לזון את עצמה וגם לפתח את החברה האנושית. פיתוח זה עובר דרך ההתפתחות הכלכלית צרכנית בעולם. כשהאדם עוסק אז בנושא האכילה בתוך המעגל המסחרי תעשייתי אנושי הוא חשוף לנושא החטא

המפגש היום יומי עם האחר דרך הרצון להתפרנס ולסחור מוביל לכל המתחים של החברה האנושית. ולכן כאן המבחן האנושי בנושא המוסר. מבחינת התורה זהו תיקון האדם: האכילה. לכן האדם נברא עם צורך זה. אין בתורתנו תיקון מוסרי תורני אחר. הדת הנוצרית ביודעה את המורכבות הזו ניתקה את דתה מכל מגע עם העולם הצרכי כלכלי חברתי ,לכן אצלם הכומר לא נשוי…

התורה מבקשת איפה מהאדם הישראלי להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. בעצם להוות דוגמא לאנושות כולה שאנו יכולים לבנות מדינה שבה כל המערכות הכלכליות חברתיות ופוליטיות, הקשורות כולן לאכילה במובן הרצון של כל אחד לרצות להתקדם לצרוך ולהשפיע, יתנהלו בקדושה במוסריות. המקדש שבתוך המדינה ייתן את השראת הקדושה לכל המערכות האנושיות חברתיות.

זהו המסר העיקרי של התורה: אכילת הקורבן מאפשרת לצפות במעבדה מרכזית המראה שהנה אפשר לאכול מבלי ליפול בכל הבעיות המוסריות של חיי הכלכלה שהן הגזל הקנאה התחרות והכבוד. בוודאי שכל המרכיבים של תחרות, כבוד, צריכה ופיתוח דרושים לקידום המדינה והעולם. אלא שיש, לנו את דוגמת הכהן המראה במקדש שאפשר לאכול ולשתות בקדושה במוסריות מבלי להרוס את העולם ואת החברה.

לכן האם עיקרה של תורה כמתואר יכול להתקיים בגלות? בוודאי שלא כי שם אנו בכלל ניזונים מהגויים שאצלם המוסר והכלכלה הם שני דברים שונים ומנותקים.

רבי יעקב אבוחצרא זצוקלפיתוחי חותם:

..’.אפשר לרמוז משאמר רבינו הארי, דתוקף הקליפות ורבויים הוא בעולם העשייה ומשום הכי כל הקרבנות הם בעולם העשייה כדי להכניע את הקליפות אשר שם…אין צו אלא לשון זירוז(צו את אהרן) מיד ולדורות משום דבעולם העשייה דשם רבים הקליפות ותקפים…לפיכך צריך זירוז וזהירות כדי להכניע הקליפות אשר שם..’.

הרב מסביר לנו שעיקר מטרת האדם הינה התיקון של עולם העשייה של כל הבעיות הכלכליות חברתיות אנושיות ופוליטיות. אנו לא מתקנים את הרוח כמו בדתות מסוימות. אנו מתקנים את הגשמיות את החומריות ,ותיקון זה הוא אשר מעלה את העולם הרוחני. אנו לא דת של בודהיסטים או של מסתגרים רק בלימוד ולא נתקלים בשום בעיה כלכלית. איך בדיוק יתקנו את העולם? כל הדרשות היפות על מסחר מוסרי הם נשארות מנותקות מהמציאות העולמית האמתית. קל לדרוש! אני מזמין את כל הדרשנים לחוות את חיי המסחר ששם, ורק שם, הבעיה המוסרית נמצאת. לכן רוב התנאים והאמוראים פעלו מסחרית ואז באמת לימודם אמתי. זוהי תורת הקרבנות.

 

רבי צדוק הכהן מלובלין  ספרו פרי צדיק שושן

-פורים דרוש א..‘ עמלק להתגבר על ישראל חס וחלילה  כאשר מרפים ידיהם מן התורה .והמצות .כי סתם מצוה  נקרא בירושלמי ומדרשים מצות  צדקה . . ועל זה טענת המן  ישנו שהם ישנים  מן המצות. …והיינו כח התורה שגם בזה יש. רפיון.. לכן תקנו אנשי כנסת הגדולה שני עניינים  האלו במצות פורים  לתקן שני קלקולים  שגרמו התגברות קליפת עמלק  עליהם, משלוח מנות ומתנות לאביונים …לתקן הקלקול צרות  עין  ממצות צדקה.. על עם דל אלו ישראל שהן דלים מן המצוות היינו סתם מצוה  שהיא גמילות חסדים ..על ידי זה חורבן וביטול בנין בית המקדש  שעיקר בנין בית המקדש עי  מעשה המצוה . מאת כל איש אשר ידבנו לבו.  ע”י נדיבות  לב בונה המקדש.. ומצות משתה ושמחה  של פורים  הוא לתקן הקלקול של עצלות בעסק התורה …אין עני אלא בדעה.  

והפגם הב שנהנו מסעודתו  היה בשושן  והיינו ברבנן ותלמידי חכמים שהיו כולם בסעודה זו  מפני שהכינו להם  מאכלים כשרים  על פרקי מרדכי.. רק מצד שנהנו מסעודתו  דייקא ולא אמרו שאכלו .רק מפני שהרגישו  בה הנאת עצמם וזה בא עי עצלות בדברי תורה  .כי מי שדברי תורה נקשרים בלבו  אינונו מרגיש  בהנאת הגוף בסעודת הרשות. ‘

 חג הפורים ומצוות החג של מתנות לאביונים משלוח מנות וסעודת אסתר קשורים לכל נושא הקרבנות והחזרת השכינה לירושלים. האם השכינה תוכל לחזור מבלי שישראל יחזרו לארצם? לא ולא! זה ברור בכל דברי החכמים המובאים כאן. לכן חכמי ישראל במקום לאכול בקדושה מתוצרת ארץ ישראל בארץ אוכלים עם אחדורוש פוטין מלך מרוקו ועוד.. זה כדברי הרב  עצלות בתורה! זו תורה כשרותית ולא תורת העלאת השכינה מירושלים .לכן גם הקשר עם מצות התרומה לבנית המקדש שהיא מטרת כל תרומה לעליה ולמדינת ישראל .זו תשתית ראשונית הכרחית למצות התרומה לבנית המקדש. תרומה למטרת בנית המדינה דרך המס בארץ והמשך תרומה של נדבי לב למטרת העלייה. לכן התיקון במתנות לאביונים ומשלוח מנות להגיע לאחדות החברה הישראלית שהופרדה בגלות. ומצוה זו של מדקה הינה למטרת עשות הצדקה העליונה של בנית מקדש. רואים בדברי הרב שכל מצוות פורים הם למטרת חזרה לאחדות ישראל ולאכילה קדושה וזה רק בארץ ישראל שממנה התרחקו והיו בפרס או באוקראינה בסכנת השמדה.

מורי ורבי הרב שאול דוד בושקו. ספרו מבט למועדי ישראל. על פורים. על סוגית הגמרא במסכת מגילה על אי קריאת ההלל בפורים ועוד. רבא אומר בשלמא התם( יציאת מצרים)  הללו עבדי ד ולא עבדי פרעה אלא הכא  הללו   עבדי ד מוחא עבדי אחשורוש, אכתי עבדי אחשורוש אנן אנו עדיין למרות ההצלה של פורים עוד תחת שלטון פרס. זו גמרא לא דברי בן גוריון שחשובים לכשעצמם

. ‘רבא בא והופך לנו את ההסתכלות ומדגיש  כי הגאולה השלמה היא התכלית ונס שהציל אותנו ממוות אבל לא גאל אותנו  הרי הוא נס חסר ועל נס זה לא אומרים הלל

‘ המטרה הסופית של הקבה ביציאת מצרים הייתה להביא אותנו אל ארץ הקודש והמקדש וכפי ששרו  ישראל תביאמו ותטעמו  בהר נחלתך . ביציאת מצרים חל מפנה  ועם ישראל  התחיל באותו רגע את הכניסה לארץ ישראל .גם בחג הפורים  חל מפנה  ושמחת פורים התחילה את שיבתם  של היהודים לארץ ישראל. מרדכי עתיד להיות  חבר בסנהדרין  ויעלה עם עזרא ונחמיה לארץ והם יבנו את בית המקדש השני. זוהי חשיבותו המיוחדת  של חג הפורים. זהו לא רק נס  שהוציא אותנו ממוות לחיים אלא זהו נס שמבטא סוף גלות .סעודתו  של אותו רשע  הייתה לחגוג  את חורבן בית המקדש וישראל שנהנו מאותה סעודה  כביכול השלימו עם החרבן והגלות וכבר אבדו תקוה לחזור אל הארץ וחטאו בזה ; ואלו הנס  גרם לתפנית ולשינוי. הנס הכין את שיבתם  של ישראל אל הארץ ופתח פתח לסיומה  של הגלות. זוהי ההשואה בן יציאת מצרים לנס פורים.’ 

הדברים נהירים כשבילי נהרדעא.

במגילה ‘והשתייה כדת אין אונס’ .תיאור של משתה אחשוורוש.

מסכת מגילה יב א.: ‘מהו כדת? מה דת של תורה אכילה מרובה משתיה אף סעודתו של אותו רשע אכילה מרובה משתיה‘. 

תורה תמימה.‘.. שנהג בסעודתו על פי מנהג קדומים בבית המקדש [שהאכילה הייתה מרובה מהשתייה]  ומבואר שהתפאר בעניינים השייכים לבית המקדש..’

אנו רואים את המקום המרכזי במגילה של המשתה של האכילה. אחשוורוש עורך סעודה רק לתענוג הנאה כבוד וגאווה כלכלית של עושר. לכן הגמרא עושה את ההקבלה עם האכילה במקדש. אחשוורוש אשר עצר את עבודת המקדש והעלייה, רוצה למנוע היווצרות אומה ישראלית במדינת ישראל אשר תפקידה דווקא ההיפך ממנו: לבנות חיים כלכליים קדושים טהורים נקיים למטרת קידום האנושות בצורה מוסרית של ‘ואהבת לרעך כמוך’. מצווה עיקרית שלמרות כל המתחים החברתיים גשמיים אנו מצווים בה והיא נמצאת דווקא בספר ויקרא.

שבת שלום ופורים דמוקפים של ירושלים שמח .מאיר משה ואקנין ירושלים

תגובות

כתיבת תגובה

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן