נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
שבת זו הינה בעלת תואר ‘גדול’ היא שייכת לשבתות מיוחדים שחכמינו נתנו להם שם כגון שבת זכור ,פרה, החודש. אלא שאנו צריכים לשאול למה דווקא שבת שלפני פסח נקראת גדול? למה שבת לפני שבועות או לפני סוכות לא תקרא גדול. הרי בוודאי ששבועות וסוכות הינם מועדים מרכזיים. אלא שאנו מחויבים להבין ובמיוחד דורנו שהוא דור קיבוץ הגלויות שעליו התנבאו כל הנביאים, מה מהות גדולה זו. ראשית בוודאי שחכמים רצו להעביר את התוכן המרכזי של חג הפסח בשבת זו.
כמובן שהרבה פירושים נתנו. אנו נתמקד בפירוש יסודי של המהר”ל מפראג בספרו גבורות ד‘. :
‘ושבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול והרבה דברים באו על זה… ופירוש כי יציאת מצרים נקרא גדול על שם גדלות מעשיו הנוראים שעשה ופעל כאשר יצאו ממצרים, ולעתיד לעולם הבא יקנו ישראל עוד מדרגה יותר עליונה, ויעשה הקדוש ברוך הוא עוד גדולות על כל גדולות נוראות על כל נוראות… ולפיכך שבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול, כי כל שבת הוא מעין וזכר לעולם הבא שנקרא שבת גם כן, ולפיכך השבת שהוא קודם הפסח הוא זכר לשבת הגדול שהוא יום הגדול והנורא, לפי שאותו שבת הגדול שהוא עולם הבא שיהיה לעתיד קודם וראשון במעלה ליציאה… ושבת הסמוך לו הוא השבת שעוד יתגדל הוא יתברך שהוא יום הגדול והנורא ביותר‘..
ובפירושו על ההגדה ‘דברי נגידים‘ :
‘…ולפיכך שבת שלפני פסח נקרא שבת הגדול שאנו מצפים בו לכח ההכנה של התעוררות ופתיחת השער מן הישועה העתידה לבוא לישראל… ובפסח מצרים … נצטוינו על מקח הקרבן פסח מבעשור לחודש שאז היה ביום השבת שלפני פסח… ופעלו בזה התעוררות הגאולה שהייתה עתידה להם… והכנת ענין זה צריכה להיעשות בשבת הקודם בהתעוררות הכח מצדנו לפעול בזה התעוררות מלמעלה… וכן השבת שלפני פסח… בעבור שבו נעשה הכנה לישועה שאנו מצפים אליה.’
לימוד יסודי ובסיסי זה של המהר”ל מפראג הינו תואם את שיטתו בספריו היסודיים ביותר המלמדים אותנו את זהות עמינו ותפקידו ההיסטורי.
הרב מלמד אותנו ששבת זו הינה גדולה כי היא מתארת את גדולתו של הקבה דרך האירוע ההיסטורי של יציאת מצרים. הגדולה הינה באה בעקבות ההתגלות ההיסטורית של הבורא דרך גאולת מצרים. הקב“ה נקרא גדול אך ורק במסגרת גדולת ההשגחה על ההיסטוריה של עם שיוצא משעבוד לחירות דרך ניסי מצרים. ניסים אלו מראים על השגחת הבורא דרך ההיסטוריה של עם עברי עלי אדמות שצועד בעקבות השגחה זו לתיקון עולמי. היסטוריה אשר היא בעקבות פעילותו העצמית של מנהיגם הרם משה בן עם-רם הנקרא כל בפעילותו הגאולית לכלל העם למטרת כניסתו לארצו ששם הוא יהיה כלל ויוכל לקיים תורה של כלל. ועיקר שם הגדול שעדיין זה לא הסתיים ביציאת מצרים למרות שישראל הוא נהיה חופשי לנצח. עדיין לא הגיעו אז לארץ ישראל ישר וגם לעולם הבא ולתחיית המתים. לכן הגדול על שם העתיד על אותו יום ההוא שיהיה גדול הגאולה האחרונה של דורנו. לכן פרשת החודש מציגה את מהות חג הפסח שהוא נעשה בכדי שנגיע לשלב האחרון של גאולתנו ולא בכדי לזכור שפעם היינו במצרים!
רבי חיים בן עטאר הקדוש. פרשת יתרו.. אנכי ד א-לוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים.
.’..כנגד אומרו אנכי ד ; זה לך האות אשר הוצאתיך מארץ מצרים .דע כי באמצעות יציאת מצרים הוכחשו כל הדוברים שקר שיש חלילה וחס אמונה זולתו. כי הוכחשו המאורות כי לא א-לוהים המה בהחשיך ד מאורם. והוכחשו הימים כי ד עשה בהם אותות והפכם לדם ..הרי כי ד הוא אדון כל הווה ושולט על הווה.. וכנגד מה שאמר א-לוהיך שצריכין לקבלו עליהם לא-לוה לקיים כל דבריו אמר טעם הדבר מבית עבדים פירוש כי לצד שהיית עבד לזולת , ואני הוצאתיך מעבדותם, שורת הדין נותנת כי תקבל א-להותי עליך לקיים כל דבר…כי לא נתרצה הקבה בתהילת מאלליו כשאמרו אל עולם ולא א-לוהי המלאכים אלא כשאמרו ברוך ד א-לוהי ישראל והוא אומרו אנכי ד א-לוהיך. .ובזה פרסם מעלות ישראל בתחתונים אשר הוצאתיך.. מבית עבדים פירוש לא הוצאתיך בדרך שיישאר שם עבדות המשל אם היה ד מוציאם בדרך בריחה ..הגם שהייתה הצלה נכונה אף על פי כן שם עבדות לא יעקר מהם כי אלה עבדי פרעה…וממה שהוציאם בכמה נוראות עד שאמר פרעה הרי אתם לעצמכם הרי אתם בני חורין ( ילקוט שמעוני רמז רח) ; ועוד לו כשרדף שעשה ד הפלא הגדול בים פקע שם עבדות מהם.’
הרב הקדוש מלמד אותנו דרך תורתו הכוללת תורת החן , שרק יציאת מצרים והיציאה מהגלות של ישראל מלמדת פרקטית את העולם על מציאות ד דרך ההשגחה בהיסטוריה הישראלית ולא בשום דיון אקדמי בכל קתדרה שהיא, גם לא בבית המדרש. ועוד שהשם הוא א-לוהי ישראל בתנאי של יציאה מהגלות. פרעה אישר סופית שהם כבר לא עבדיו לכן התורה מספרת ארוכות על כל מה שקרה עם פרעה יותר מהרבה יסודות הלכתיים , כי דרוש הסכמת אומות העולם והכרזתם שישראל הוא עם האל לכן הוא חופשי כך היה עם הצהרת כורש וכך עם הצהרת בלפור בגאולת דורנו גם לאלה הנדרשים לפקיחת עיניים עוורות מבחינת ותחזינה עינינו בשובך לציון. אם ד חזר מה דרוש לחזות? אלא גם כשיחזור לציון יתחילו להתפלפל האם זו גאולה.. כמו שהיה עם משה ובית שני. אלא הואיל ויישום שבת הגדול כדברי קודשו של המהר”ל זה להתכונן מציאותית ליום הגדול של עולם הבא של גאולתנו האחרונה ; לכן הנה אחרי אלפי סדרים של פסח הפנימו חלוצי דורנו של התנועה הציונית בהשראת ענקי תורתנו (גם אם בלי להיות מודע) כמו הגאון מווילנא מרן הרב קוק השלה הקדוש רבו צדוק הכהן מלובלין ..רבי דוד אביחצרא ועוד… שהנה אנו מיישמים את שבת הגדול.
אנו תורת חיים והתורה היא מונותאיזם מוחלט לכן אנו מצילים את העולם כולו על כל עמיו לכן העמים צריכים להסכים ולאשר את מרכזיות ישראל עם תורתו בהיסטוריה דרך מדינת העברים.
הרב יהודה לאון אשכנזי. שיעורו בצרפתית שנת 1982 פסח.’.יש בפרשת בוא פסח מצרים שבו יש בערב הראשון חיוב אכילת מצה לפני ענין שלא הספיק בצקם להחמיץ.. ופסח דורות של אכילת מצה בשבוע פסח לפי ענין שלא הספיק בצקם להחמיץ הינו רשות לאכול מצה ולא חובה זו מצה אחרת .כי שבוע פסח מסמל את העובדה שהגאולה עוד לא התבצעה במלואה לכן לא אוכלים חמץ בשבוע זה אבל לא חייבים מצה. כי יוסף ירד למצרים לתקן את אלומות המצרים למצוא שבר ..לתקן את כלכלת העולם.. ועוד לא הצלחנו לכן לא אוכלים לחם הלחם האמיתי האידאלי אי אפשר עוד.. רק בשבועות …אי לכך נוכל להגיע ללחם האנושי המוסרי המושלם רק לעתיד לבוא.. לכן אנו לא זוכרים שהיו היה במצרים. .זכרון זה יישום מעשי של תובנות יציאת מצרים לקראת השלמתה בהיסטוריה ולא זכרון תיאורתי…‘
רבי צדוק הכהן מלובלין .פרי צדיק שבת הגדול מאמר ג ‘שבת הגדול נקרא כן דכל המועדים נקראים בתורה שבתון ..שבתון שבת קטן נ הקיטון כמו אישון בת עין שנקרא על שם האיש הקטן שנראה בעין.. וכן שבת נקרא גם כן שבת שבתון שבת הוא קדושה קבועא וקיימא ממד השם יתברך ושבתון שבת קטן מצד האדם . ויום טוב נקרא רק שבתון שבת קטן מצד ישראל ..הטעם דפסח נקרא שבת וספרתם לכם ממחרת השבת והיינו דקדושת הפסח היה בלא הכנה מצד ישראל רק מצד השם יתברך בחסדו….שבת הגדול בינה עלמא דחירו עלמא דאתי ושבתון מצד ישראל. ובפסח לא נזכר שבת בפרשת המועדים רק בספירת העומר שהספירה מצד הקדושה דקביעא . מצד ד . ועל זה נצטוינו לספור ז פעמים ז לזכות להקדושה אחר שיהיה מזוקק שבעתיים להתברר בכל המידות . לכן שבת שקודם הפסח שהוא ראש השנה לרגלים כולל קדושת חג שאחריו בימי המעשה שהוא שבתון שבת קטן והוא שבת הקודם לו נקרא שבת הגדול.’
זהו שאנו צריכים לעבור משבתון קטן שלנו לבת הגדול של החזרת השכינה סופית לירושלים במדינת ישראל. רבי צדוק כמו חכמי ישראל בעלי הסוד והכלליות עסקו בתורה המלמדת את נבכי האנושות בכדי להביאה לגאולתה ולא עסקו בתורה תיאורתית. לכן דורנו עובר משבתון עם נ לשבת הגדול .
זוהי הנקודה הראשונית הבסיסית הנלמדת לפני חג הפסח. אנו מבינים שהאל שלו אנו עובדים ומאמינים הינו ‘האל הגדול’ דרך שבת הגדול, האל הפועל על ההיסטוריה של עם ולא אל הדת!
נקודה שניה דווקא השבת הזו נקראת הגדול כי אנו מצפים לתקופה הגדולה של העולם הבא ,העולם של אחרי העולם הזה , שבו תראה הישועה הגדולה העתידית של תקופת התהליך המשיחי. והמהר“ל מסביר לנו שתקופה זו תהיה הרבה יותר גדולה מיציאת מצרים. ולכן כמו שדור יוצאי מצרים פעל בהקרבת קרבן הפסח מבחינה עצמית אנושית של זירוז הגאולה, כך גם דור הגאולה העתידה יצטרך לפעול גם אנושית לזירוז הגאולה. בעצם שבת זו הגדול היא אך ורק מיועד לעתיד ,לסיום כל הגלויות ולכניסה לעולם הבא של הגאולה האחרונה.
אנו לא חוגגים חג של זיכרונות העבר, אנו חוגגים את חג הפסח בהבנה שהוא התשתית של לימוד אירועי הגאולה של אז ,ביציאת העם מהגלות, וביישום הבנה זו בקידום מעשי של הגאולה האחרונה. אנו לא עם של העבר אלא אנו עם שפועל היסטורית עם לימוד העבר בכדי לקדם את ההוה ההיסטורי גאולי העתידי.
ובאמת הדור שלנו אשר חוה את היציאה משעבוד מכל העולם מבין בהחלט ומיישם בבירור את מהות חג נפסח ויציאת מצרים.
הרי אנו לא עושים מעשה חוכא ואילולא מחג קדוש זה. האם אנו מתכנסים בליל הסדר וקוראים את ההגדה ועושים את כל המצוות כהלכתם רק בכדי לומר שפעם היינו במצרים? חייבים להיות רציניים וכדברי המהר“ל להבין שאנו עם נצחי. אנו העם עם העניין הא-לוהי הדבקים בהקב“ה שהוא נצחי, ולכן גם חגיגת פסח וליל הסדר יהפוך לתיאטרון אחד גדול בימינו אם הוא לא יוביל למסקנה אופרטיבית של קידום שלבי הגאולה שאנו נמצאים בשיאה ובוודאי שעל יהודי הגלות עוד יותר מאיתנו לאחר ליל הסדר הם מחוייבים לארוז ולבוא למדינת ישראל. זוהי המשמעות של שבת הגדול, גדולה הנובעת מזירוז מעשי של הגאולה שהיא ראשית וקודם כל היציאה מכל השעבודים ומהשעבוד הגדול לאומות העולם. ונבין שגם חיים ‘טובים’ תחת שלטון זר הם שעבוד נורא ואיום של התפוררות זהותנו הישראלית עברית תורנית.
רבי דוד אביחצרא .ספרו פתח האוהל פרשת בוא הסוגרים הם מפירוש בינת האוהל על דברי הרב הקדוש.
ויאמרו אליו כה אמר ד א-לוהי העברים..’
‘חבור זעיר ונוקבא זה כידוע(תיבת כה רומזת על השכינה ותיבת הויה על זעיר אנפין חיבורם) א-להי העברים שנקרא ככה גם כן להורות שיעברו ויסורו מנה ובה מכל וכל(כיון שעד עתה היו דבוקים בקליפת מצרים רמז להם שיסירו מהם כל דבר המביא חיות לקליפת פרעה ומצרים ויעברו לצד הקדושה א-לוהי העברים לשון העברה והסרה) שלא תמשול בם עוד לא מבית ולא מחוץ שעוד בה גם כן העברים גימטריא טל רפח שהיו כטל בתוכם להחיותם ..( עד עשרת המכות ויציאת מצרים שלטה הקליפה בישראל ונסתרה מלכותו יתברך . לאחר שיעברו כולם חסטרא דקדושה) וזהו כה אמר ד א-לוהי העברים שיחזרו כולם לא-לוהות לסטרא דקדושה שכולה טוב והיתה לד המלוכה ..גם תיבת מפני ( מאנת מפני) ראשי תיבות מבול פלגה ני גימטריא ראשי תיבות סדום. שלי עמי . שכבר הובררו להם מנך ומכל חברך ופסקה חיוכם מכל וכל..‘
דברי קדשו של הרב אביחצרא על שאנו העם הנקרא עברי כי מעביר את כל המניעים של הגלות והופכים אותם לצד הקדושה .כמו שלימד הרב אשכנזי עברי מלשון עובר של האנושות המוליד מתוכה ובעבורה את גאולת עולם האישית מכל הכבלים האנושיים. והלאומים. הבשורה היא : אפשר לצאת מהגלות ומהשיבודים האישיים והלאומיים.. לכן הנוצרים העתיקו את חגם הפסחא מהנקודה הזו!
רבי דוד אביחצרא .תזריע. הסוגריים הם פירוש בינת האוהל על דברי הרב. : ‘ . שהוא אישה שדעתה קלה ( כפירוש רשי בקידושין קלה להתפתות ולכן אפשר להשפיע עליהין לקיים את ההלכות הנצרכות.בינת האוהל ) לפחות יהיה מהרהרת בעת ובעונה ההיא שיהיה עבורה זכר של קימא בעל מצות ותורה . תזריע ויחדה הוא עז תורה ילדי .. וכן ימי טהרה לקרבן ולקודש .אם הבנים לעמת ארבעים יום של תורה שגם כן א ראשי תיבות אלף בינה..’
לכן מהות עמינו מזריעה את תורתנו אשר מעלה אותנו אל על מעבדות לפרעה ולכל ממשלות העולם בגלות
להללויה הללו עבדי ד של הלל הסדר המיוחד עם אכילת מצת החובה המסמלת על העם העברי העובר את ההיסטוריה ( כדברי רבי חיים בין עטאר הקדוש אברם העברי שעובר) ומסמלת היותה בלי שאור בלתי תלויה בשום גורם .לחם עוני העני הבלתי תלוי מושג של עם חופשי בארצנו.
מרן הרב קוק . מאורות הראיה ד שכ. ראש חדשים ראשון הוא לחודשי השנה… ‘עד שהיו ישראל במצרים והיו עדייו קודם מתן תורה הייתה כל עבודתם גם על פי דרך השכל ככל הגויים .ובחודש ניסן שאז נגאלו גאולת נפש יחד עם גאולת הגוף העלו לעלות במעלת התורה ויצא אז מעבודת השכל לבדו..על כן צוה הקב”ה שנמנה לחמה במנין השנים .. אבל נמנה גם ללבנה… ‘
הרב אשכנזי שיעורו פרשת החודש. : ‘ החודש הזה לכם . יש מושג חידוש ויש מושג שינוי. החידוש זה השינוי וההתקדמות מבלי להשתנות לגמרי ולהיות אחר. השינוי זה להשתנות לגמרי ולהיות אחר. יש מאבק בן הזמן לאדם. החידוש זה לנצח את הזמן מתחדשים מבלי לעקור הכול. השינוי הזמן מנצח את האדם והופך אותו לאחר לגמרי מבלי שום שייכות לעבר. לכן ספריגל פיחטסוך גרמני דיבר על העלמות הציוויליזציות כי הם היו תחת השינוי וישראל המחדש הוא החידוש עובר את ההיסטוריה!’
הרב צבי יהודה קוק..’ כי התורה בשלמותה היא בהתגלותה בממשיות סדר החיים של ישראל וקיומה על ידי ישראל וזה מתחיל במצווה הראשונה החודש הזה לכם. יחד עם תחילת הופעת מציאות האומה מופיעה פגישתנו עם עניינה של תורה.’
העם העברי מהות החידוש האנושית עובר עם תורתו המתקבלת רק לאחר יציאה מהגלות; את ההיסטוריה במידת הנצח של משה בן עמרם הגואל עם רם בתור כלל. לכן הסדר הוא יציאת מצרים ורק אז תורה ומצוות כמו שאנו עדים בפרדת בוא פרשת החודש שממש ביציאה קבלו את מצות הפסח החודש התפילין ועוד…בעצם כל התורה תלויה בהיותנו אנשים חופשיים מכל כבלי עבדות תרבות המערב ורק עבדים לא-לוה המוציאנו מעבדות לחירות. ונודה לו שיר חדש על גאולת מדינת ישראל!
מרן הרב קוק..- עולת ראיה ב רפח. המצה היא זכר לחירות .. החירות האמיתי היא להתפתח על פי הטבע הפנימי בלא עירוב יסודות זרים המעיקים… צריכים לקבל גם כן את העבדות הנעימה עבודת עבד לד א-להי ישראל שזה הכישרון קנינו גם כן בעבדות של מצרים שאמנם אחרי שיסורו מאתנו כל הצדדים הרעים של העבדות יישאר לנו הצד היפה שבו שעל ידו יוכל האדם באהבה לסבול גם כן מה שהוא נגד רצונו ונטייתו שהוא יסוד המרור לקבל באהבה את מרירות החיים כיודע שיש לפניו מטרה עליונה ונעלה מוסרית.’
על כן יבוא המרור אחר המצה -מצה עם מרור זו החירות האמיתית הנרכשת תמידית עם מאמץ כביר של האדם הישראלי להשתחרר מכל הבלי תרבויות הנבובות המקדשות עבדות מלאה תחת חזות דל חופש ומקדשות חוסר מאמץ ורצון להשיג כאן ועכשיו מבלי מאמץ האדם החופשי באמת. לכן מרור זה מאמץ של התמודדות עם קושי ולא טיוח …לכן כל תחומי הסם העישון המשחק והאללת הכסף זה עבדות והעברי כל פסח מוציא את עצמו וכל העולם מכך דרך מדינת העברים העוברת הכל ישראל.’
הרב אשכנזי: ‘ושאינו יודע לשאל את פתח לו. שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמור. בעבור זה עשה ד’ לי בצאתי ממצרים. יכול מראש חודש תלמוד לומר ביום ההוא . אי מבעוד יום תלמוד לומר בעבור זהה אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך’ ההגדה שהיא מצווה דאורייתא בערב זה לספר ביציאת מצרים מספרת על שאלת הבין שאנו יודע לשאול ובתשובה אליו.
הרב אשכנזי ‘.. יגיע דור שאינו יודע לשאול שלא מזהה את התהליכים ההיסטוריים של תחיל הגאולה. הוא לו יזהה זאת לא מראש חודש ולא מבעוד יום(ערב פסח).לצערנו כשהוא יזהה שנגיע זמן לצאת מהגלות אז כבר זה יהיה מאוחר. הוא יזהה זאת אלא בשעה שמצה ומרור שהם מסמלים את הגלות כבר יהיו מונחים לפניו. שכבר כל הדלתות יהיו נעולות והאנטישמיות תגבר רק אז הוא יראה שצריך לצאת. אבל זה יהיה מאוחר. זה בדיוק מה שקרה לדור האחרון באירופה. ‘ שיעור 1979 על פסח.
זה ממש המשך פירוש המהר”ל, לזהות את התהליך של הגאולה ולהפוך את לימוד יציאת מצרים ליישום עכשיו באותו דור!
‘ובני ישראל פרו וישרצו וירבו..’ מרן הרב קוק: מאורות הראיה א,רטו. וירבו: ‘אנו מוכנים לגדולות ומעלות רמות, ואותן הגדולות לא היה אפשר לנו להגיע להן כי אם כשכבר נהיה אומה שלמה ,ראויה להנהגה שלמה ולאושר גדול. על כן השאיפה לגדולות נשארה בנפשותינו ,וטבע כל דבר שמתנשא למעלות גדולות, אם ימצא האמצעיים שעל ידם יבא לאותן מעלות יהיה גדול ונשגב, ואם לא ימצא המכשירים ירד מערכו בערך גרוע ממי שלא הוכן לגדולות .על כן ישראל כשהן עולין עולין עד לכוכבים, וכשהם יורדים יורדין עד עפר. על כן כיוון שאנו ראויים לגדולות שהן באות רק בהיותנו אומה שלמה על כן קודם שבאנו לידי זו השלמות ..ירדנו מאד עד שבאנו לידי השפלות שהיתה לנו במצרים… אז, כשנתמלא המספר הראוי ..לעשות אותנו לעם ,היה צריך לזה יד חזקה להוציאנו משפלותנו..‘
הרב מלמד אותנו שאנו עם עליון נבחר שיש לו אחריות היסטורית לשלמות כל ההוויה. וכל עוד אנו בשעבוד אנו לא בתפקידינו ההיסטורי אז אנו יורדים עד עפר, ואז, דרושה ההשגחה הא-לוהית בהיסטוריה להוציא אותנו ביד חזקה..לכן אוכלים מצה כי יצאנו ביד חזקה לפני שנחמיץ את מועד הגאולה ונחמיץ את גודל מהותנו בתור עם א-לוהי המשפיע על העולם דרך מדינתו. ברוך ד’ אנו כבר ביישום חג הפסח כי אנו כבר מיישמים את התהליך של היציאה מהגלות האחרונה וחיים את הגאולה השלישית במדינת ישראל אשר היא ממש לתפארת העולם.
שבת החודש והחידוש והגאולה ניסן שלום , מאיר משה ואקנין ירושלים
תגובות