פסח פוטנציאל השלמת יציאת מצרים וימות המשיח

גאולת האנושות והעולם דרך העברי העובר את הים שנדחה לעתיד לבוא, על ידי שירת בעלי התואר 'ישראל' בעזרת הנחשונים של גאולת מצרים מלכי יהודה ובנימין הצעיר הקופצים לים להגיע לארץ ישראל.

לומדים בפרשה/חג:

מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com

אנו עדים בפרשה זו  לאירועים מרכזיים בתהליך הגאולה של העם שמטרתם להוציא את הפנימיות 'העברית' מגאולי מצרים. נזכיר כאן את מטרת יציאת מצרים להגיע ישר לירושלים לבנות מקדש ; מקדש ד כוננו ידיך בירושלים  שרו משוררי אמוני החומש של הגאולה  דווקא .בהתגלות הראשונה של ד בסנה נאמר למשה הגואל  הראשון וארד להצילו  מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא  אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש זהו פסוק ברור מבלי צורך בסיבובי מדבריים גם במדבר העמים שנות אלפיים  ושם תתגלה במלוא הדרה תורת ישראל של וזהב הארץ ההיא טוב זו תורת ארץ.ישראל. .גאוגרפית אפשר לעבור ישר ממצרים דרך הנגב דימונה לארץ ישראל מה הצורך בהסבת העם דרך ים סוף להארכת הדרך?  האם אירוע 'קריעת ים סוף' היה 'בתכנון הא-לוהי לכתחילה הרי כבר נאמר למשה בסנה וגם משה אומר לפרעה שלח את עמי ויעבדוני אין אזכור לאיזור ים סוף'. לכן מחובתינו להבין  מה משמעות אירוע ענק זה האם הוא לשעתו או שהוא אירוע הנותן ליעף הגלות כוח ושורש לקראת גאולה עתידית של הנחשונים ; אשר כבר נאמר למשה אהיה אשר אהיה בגלויות אחרות… אנו יודעים שמצב,ישראל באיחור גלות מצרים גרם שרק חמישית יצאו ממצרים ו80 אחוז סרבו ללכת בעקבות משה שהתגדל דווקא בארמון פרעה.מזכיר לנו  ממש את  אירועי גאולתינו. שביעי של פסח  אז מה צורך בעוד חג הרי חגגנו את הסדר את התגלות  פסח וחג המצות של הםנמת ישראל.האם בחגים אחרים ישנם שני חגים באותו חג? לכן המדרש והזוהר ממקמים את ז של פסח בתור חג של פוטנציאל סוף הגלות וכניסה לימות המשיח שלא צלח אז וישמר כוחו  לעתיד מנחשון ושבט בנימין שקפצו  עבור  הנחשונים וצעירי ישראל  לעתיד כמו הצעיר בנימין שיוכיחו היותם ההזדמנות האחרונה של ישראל לממש,בהיסטוריה את שביעי של פסח ולהיכנס לימות המשיח.וזה דורינו  שזה מהות חג שביעי של פסח.  כל מועד הינו נחגג רק לעתיד כי הוא עוד לא הושלם.

המהרל מפראג גבורות ד פרק מ

'לפי טבע הבריאה שהמים יכסה הארץ כולה  בשוה ועשה הקבה שלא כטבע  לצורך האדם וישיבתו ועשה הים יבשה  .לכל ישראל עד כמה וכמה לעשות הים יבשה  שכמו שנעשה הים יבשה לאדם   כך ישראל שיצאו ממצרים  נעשו להם  על ידי העברת הים  שמפני כך נקראו עברים כמו שנתבאר אצל אלוהי העברים. שהאדם יש לו מעלה אלוהית נדחו המים שהם חמרים  כי החומר נדחה  מפני דבר אלוהי  כך ישראל מפני הענין האלוהי  שקנו ישראל שקנו ישראל ביציאת מצרים  נדחה הים ..ישראל שהם קדושים נבדלים אין ספק שהנבדל פועל בחומר…ונדחה החומר מפני המעלה הקדושה.'

הטבע האלוהי הנבדל הישראלי שולט על טבע העולם ומוביל דרך גאולת את האנושות להפנמה שעולם הטבע יכול להתעלות מחומרו וליגאל.זה שביעי של פסח וגאולת האנושות וזה מתחיל עם מדינת ישראל. לכן ברכת השנים בעמידה לפני ברכת קיבוץ גלויות ראה מסכת מגילה.

.בנימין לפי החכמים גם קפצו לים  מלבד נחשון משבט מלכות יהודה.

מהרל:' כי בנימין היה ראוי שירד לים  מפני שבנימין הצעיר  והוא האחרון  כי הים הוא במערב  לכך נקרא המערב ים  בשביל זה ומערב נקרא אחור בשביל ראוי  בנימין  שיהיה יורד תחילה  שהוא אחרון לים. ויהודה מפני שהיה הולך בראש רוצה לרדת..'

הרב אשכנזי לימד שבנימין הנקרא צעיר הבנים של יעקב הוא ההזדמנות האחרונה של ישראל המצילה אותו בגאולתו .הצעיר המוריד את כל שכבות אבק הגלות.וזה לדברי הרב תנועות הנוער שקדמו את החלוציות בהתיישבות הארץ במאה הקודמת ובדחיפת וכינון גאולתינו.

וזה מאמר חכמים בזאת יבוא אהרון אל הקודש בזכות ירושלים.בנושא עבודת הכהן ביום כיפור.

וזה מאמר חכמינו הרב אבורביע מחכמי מרוקו בארץ אבד פתח תקוה  נתיבי עם מגדולי הפוסקים והרב מקיקץ מגירבה שבתוניס אחכ בארץ .שכל ימי הפסח יש,להם מקביל לכל יום חג או מאורע אחר  כגוןמא של פסח מול אות ת תשעה באב…עד ז של פסח שלא מצאו את האות המקבילה עד לדורינו שאות ז מקבילה לע עצמאות.( כל אות לפי האת בש מקבילה לאות אחרת. א/ת  ב/ ש..)

.לכן מה השפעתו של שביעי של פסח  על ההיסטוריה של עמינו  ושל האנושות? האם זהו אירוע הקשור רק לגאולת מצרים או שיש לו השפעה היסטורית כללית גם לימות המשיח שאנו חיים אותם בדורנו. ראשית אנו מחויבים להבין שהפירוש של המילה 'קריעה' הוא לא 'מעבר'passage  בצרפתית . אנו צריכים לחזור להבנת  הנבואה העברית -התורה- לפי מהותה המקורית ולא לפי הבנה ופירוש של מושגי אומות העולם .קריעה היא ניתוק חריף ממצב מסוים בכדי להגיע 'לבריאה חדשה'.

הרב אשכנזי מגדולי חכמי אלזיר צרפת ישראל-מניטו בשיעורו על בשלח שנת 1995: 'ישנם שני אירועים בגאולת מצרים : היציאה עצמה וקריעת ים סוף . היציאה ממצרים היא הניתוק משעבוד לבני אדם ,  זהו מהותו של הערב הראשון של חג הפסח יום טוב ראשון. המאורע השני קריעת ים סוף הוא הניתוק מהשעבוד לכוחות הטבע זהו היום טוב השני שביעי של פסח. ישנה כאן השקפה שונה מהותית מציון אירועים בדתות האחרות. ישנו מושג של 'פסח מצרים' ו'פסח דורות 'אצל חכמי ישראל. יציאת מצרים הקשורה לקביעת פסח לדורות לא הסתיימה. המדרש מציין את לימוד זה בפירושו לפסוק 'אהיה אשר אהיה' בהתגלות הראשונה בסנה בפרשת שמות: 'אהיה עמם בצרה זאת אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות '. חשובה הבהרה זו : התורה לא מציינת אירועים וקובעת חגים לאירועים שהסתיימו. אנו לא חוגגים לידת משה רבינו או היציאה של אברהם מאור כשדים. אירועים אלו קראו לאישים אמנם ענקיים אבל 'בודדים' ואז כשהם הסתיימו היו נחלת העבר מבחינת אישים דגולים אלו. התורה מציינת ומורה לציין לכל הדורות אירועים שיש להם השלכה על כל ההיסטוריה הישראלית גם לעתיד. מבחינת התורה היציאה ממצרים מהשעבוד האנושי וקריעת ים סוף היציאה מהשעבוד לכוחות הטבע לדטרמיניזם של העולם לא הסתיימו הם רק התחילו. היציאה מהגלות בשני המובנים שצוינו חייבת להצליח במלואה...'

שיעור על הגדת פסח שנת 1979 בצרפתית. אתר אקדם.

'…מעבר הנהר ישבו אבותיכם… (נוסח ההגדה) מהות אברהם הינה שהוא עברי. עברי שורש ע.ב.ר. יש שני פירושים עברי כי הוא 'מעביר' את האנושות לגאולתה. ומלשון 'עובר'. העם העברי הינו העובר של האנושות הוא מוליד ויוליד את הבשורה של הגאולה לעולם… הוא יבשר לעולם שאפשר לצאת מהגלות האונטולוגית האנושית שהתחילה מירידת הנשמה לעולם הזה המורכב ושאפשר לחזור לגן עדן של דו קיום האדם והאל בעולם. וזה יכול להיות רק עם בית המקדש בירושלים. וישראל יעביר את דוגמת חיים של 'קדושה' מדינית ממלכתית וכלכלית. 'לכן שביעי של פסח יכל לסיים את גאולת ישראל והעולם כולו. אלא שהעניין לא  צלח ונדחה לעתיד לבוא לגאולה האחרונה. גאולה השלישית שלה זכה דורנו בקיבוץ הגליות לארץ ישראל.'

האם האנושות הפנימה שתחזיות כלכליות וחברתיות הם יכולות להשתנות והן לא דוקטרינות טבעיות נצחיות. ישנה השגחה של אל המשגיח על ההיסטוריה. בוודאי שהתחזית האנושית חשובה אבל האם האנושות משועבדת אליה מבלי אפשרות של חידוש? אירועי הזמן במגפה שעברנו וגם בשינויים באירופא  בכיבוש רוסיה על אוקרינה  מוכיחים את השגחת האל על הטבע על תוכנויות האדם והעמים… האם השכל האנושי חשוב ככל שיהיה שולט על האדם?
ולכן אפשר להבין לפי דברי הרב אשכנזי את שאלתינו בתחילת דברינו האם אירוע קריעת ים סוף היה משמח ונחוץ.? להבין זאת נבהיר נקודה מרכזית ביותר בהבנת הפסוק הראשון של פרשתנו:  'ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלוהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אל-הים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה'.

רבי חיים בין עטאר הקדוש : 'צריך לדעת למה אמר לשון צער במקום גילה ורנן ,עוד למה כינה העניין בפרעה ולא באדון המעשים כי הוא המוציא אותנו מארץ מצרים .אכן הכתוב יגיד הסיבה שגרמה כל הצער שהצטערו ישראל ברדיפת פרעה ואמר תדע סיבת הדבר לצד שלא הוציא ה' את ישראל אלא לרצונו של פרעה כפה אותו עד שנתרצה לשלח ואמר להם קומו צאו מזה חשב מחשבות לרדוף אחריהם ובזה גרם צער לישראל וגם לעצמו גרם איבוד לו ולאומתו כי הקבה יקפיד על כיליון הנבראים כמובא בדבריהם ז"ל (מגילה יב') מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה . יכוון תוספת על הגדת צער הקודם הרמוז בתיבת ויהי כנזכר'.
דברי קדשו של הרב מלמדים אותנו על האווירה הקשה שהייתה ביציאה מגלות מצרים למרות השמחה שבה .'ויהי' בתנ"ך היא מבטאת מושג של צער של חוסר שלמות ושל קושי גדול באירוע היציאה. הבעיה הייתה שהעם לא רצה ברובו לצאת מהגלות ולכן פרעה היה חייב לגרש אותם (לרצונו של פרעו) ; הם יצאו רק ברצונו וברשותו .לא הייתה יוזמה מרוב העם לצאת חוץ מקומץ 'נחשונים' בראשות יוזמת משה. לכן חייבים לציין שהאירועים גם של קריעת ים סוף קוראים באווירה של צער של 'ויהי' לשון צער. אנו רואים תופעה זו גם בגאולה של דורנו, היציאה מהגלות הייתה בכוח בגירוש. רוב העם בחר להישאר תחת השעבוד של מצרים והשעבוד של הטבע. כמובן שהיו אותם חלוצים אז והיום נחשונים 'שקפצו לים':  קפצו בלי 'סל קליטה 'לביצות פלשתינה 'והפכו אותה למדינת ישראל אחת מהמעצמות העולם בהרבה תחומים ,טכנולוגיים מדעיים רפואיים וכלכליים.

רבי דוד אביחצרא אחיו הגדול של הבבא סלי..ספרו פתח האוהל פרשת בשלח.

'ולא נחם אלוהים  נהגם דרך ארץ פלשתים הוא גם כן לעמת קליפתה הקשה כמו קשה ערף של פרעה  זה קשה וזה קשה .. וזה כי קרוב הוא .  והיינו נמי כי אמר אלוהים חיים אם לא יסובו בלכתם רק ואך בדרך פלשתים  פן ואולי ינחם העם  שהם הבינונים כנזכר שהגם שרבה קדושת ישראל  מעל כל  אפילו הכא העם הבינונים . יגרום החטא  . וינחם בראותם מלחמה כגון מלחמת הכנעני …ויסב אלהים את העם   דרך שאינו חזק  כמו קליפת פלשתים… אכן לעמת בני ישראל  יחידי סגולה . אם היו לבדהם לא יחתו בלכתם  בדרך סלולה  וזהו ותמושים בני ישראל ומזורזין בכל מיני זיין  עלו להם מארץ מצרים ואזי מימלא וגבר ישראל  במצרים בכוח זיניהים..'  זהו פוטנציאל שביעי של פסח שנדחה.

והרב אשכנזי לימד שמשה השיל את בגד המצרי ושם את בגד העברי הפוך מיוסף הצדיק והמלך משיח בן יוסף שהשיל את בגד העברי ושם את בגד המצרי.תנועה הפוכה.משה הוא  הגואל האחרון ראשי תיבות משה רבי חיים בן עטאר הקדוש: מה שהיה הוא שיהיה.

רבי דוד אביחצרא. פרשת בשלח. הסוגריים של פירוש בינת האוהל על דברי הרב.

'ויקח משה את עצמות יוסף  שגם לרבות בכל זה הוא העצמות הפנימיות  של ניצוצות הקדושה  שליקט יוסף….ויקח משה את עצמות יוסף עמו דבר גדול שלא יוכלון שאת  העם ..והיינו רמז  פקד יפקד  שגימטריא שלהם  ' משה גל ' ..גם רמז יוסף משה גימטריא המלכות להורות בא שהיו מרכבה לה שעוד בה כל מגמתם  ופניותם לעשות  צדקה  בכל עת דווקא( דהשכינה בגלות  ובדיניה ללא מיתוק  היא נקראת צדק וכשהיא נמתקת נקראת צדקה .והצדיקים שעוסקים להוציא את השכינה מגלותה עושים צדקה בכל עת).

.זוהי המטרה שמשה יחזיר ישירות את מלכות ישראל למקומה את השכינה מיד ביציאת מצרים.

רבי דוד,אביחצרא.

'גם אומרו לפני העם.לעמת הבינונים  דהיינו זכות זה  העתידה לבוא בהר סיני  היא דווקא לבינונים  הצריכם לה  .אכן לעמת בני ישראל שהם יחידי סגולה  כבר מוחזקים  ועומדים מאבותיהים  גם בתורה ..'

הדברים ברורים הר סיני זה חינוך לבינונים תואר עם , ישראל יכלו לגלות את תורתם בירושלים.

הרב אשכנזי מניטו: מציין את העובדה שהר סיני לא מופיע במפת הגאולה בהתגלות הראשונה למשה רבינו בסנה .איך יתכן? כי המטרה הייתה ציון וירושלים .'וארד להצילו ולהעלותו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש …'.

נבין זאת כשנשים לב שבפסוק הראשון של הפרשה מופיע שלוש פעמים את המושג 'עם'. בהמשך מופיע 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה'. אז יש לנו 'בשלח פרעה את העם' ויש לנו 'ובני ישראל יוצאים ביד רמה'.

'העם' הם הערב רב הם אותם עמים שגם עברו את התהליך של 'גלות וגאולה' כמו ישראל, אלה שלא היה להם 'את דרך ארץ העבריים' והזדהו 'עם דרך ארץ הפלישתים' . הם היו מוכנים לקבל את תורת משה כהלכתה אבל לא את מורשת האבות שהיא ארץ ישראל. העם – ערב רב – שנטמע בעם ישראל מפעיל כוחות אדירים בכדי למנוע את ישראל לצאת מן הגלות הלאומית. הם רצו להיות רק דת רק בית כנסת. ולכן לא רצו לצאת מיוזמתם הם רק הצטרפו לגאולים.  ואז היו מוכנים רק להגיע להר סיני ולא להיכנס לארץ. 'ישראל' הם אותו חלק מהעם שיצא ביד רמה בכדי להיכנס, ישר לארץ.. כדברי רשי : 'בגבורה גבוהה ומפורסמת'. לאותו חלק הנקרא העם . מעמד הר סיני היה , אם אפשר לומר, חינוכי למי שלא מאמין בגאולה . ישראל יכל לקבל התורה ישר בירושלים. זה פשט הפסוקים. לכן בפרשת שמות כתוב 'וזה האות שאנכי שלחתיך בהוציאך את 'העם ' ממצרים תעבדון את האלוהים על ההר הזה'. שיעור שנת 87 ו 95.
הקב"ה שינה את המסלול המקורי, היציאה ממצרים, ישירות לירושלים בכדי להכין את האופציה, אולי נחוצה, של חינוך חלק מהעם לאמונה בקבה ולאמונה בגאולה .אז אם יהיה צורך 'תעבדון את האל-הים על ההר הזה ' ולכן מעמד הר סיני לא צוין בפירוש כי זו הייתה אם אפשר לומר 'תכנית מגירה'. קריאה זו של הרב אשכנזי נותנת הבנה בפשט הפסוקים לפי הפרשנות של חז"ל.

 הכלי יקר :'שהעם הנזכר כאן הם הפחותים שבישראל והערב רב . ושאמר ויהי בשלח פרעה את העם בערב רב ידבר. ובעבורם היה צריך להסב אותם שלא יחזרו למצרים בראותם מלחמה , אבל בעבור בני ישראל לא היה צריך לכל הסיבוב הזה כי בני ישראל עלו חמושים מזויינים , כי המה בנים אמון בם בני מאמינים ובוטחים בתשועת ה וזו היא כלי זיינם כי היו בטוחים במלחמה  ,אבל כל מיעוט הביטחון בא להם מן הערב רב , כי קרוב הוא רצה לומר חדשים מקרוב באו ולא נשתרשו עדיין באמונה'.
דבריו ההיסטוריים של הכלי יקר מלמדים אותנו על תופעה מקבילה בדורנו . חלק גדול מהעם גם לא 'השתרש באמונה' ולא רצה לצאת .וגם אותם 'דתיים שיצאו ובאו הם רק הצטרפו לאחר היוזמה האנושית של המעפילים הראשונים שרק הם בנו את התשתית של הגאולה האחרונה . אז נתבונן לפי פרשנות זו של הרב אשכנזי לפי הכלי יקר מי ראוי להיקרא מאז תחילת התהליך של הקמת המדינה :'ובני ישראל יוצאים ביד רמה'.
לכן אנו רואים לפי הבנה הזו שבוודאי התורה נצחית אלא שסדר האירועים שנכתבו בתורה הם לפי ההתקדמות של היסטורית עם ישראל . אירועים מסוימים יכלו להיות אחרת .זה מה שהכלי יקר פירש שבעבור אותו חלק של העם שלא האמין היה צריך הקבה לסובב את העם דרך המדבר בכדי שהם יעברו 'סמינר ישיבתי' בראשות ראש הישיבה הכי דגול משה רבינו. וסדנת חינוך זו מקריעת ים סוף עם ירידת המן ועד מתן תורה הייתה לחנך את אותו חלק מהעם לאמונה באל-והי ההיסטוריה של ישראל .ולכן בפרשת יתרו כתוב: 'ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי', מפרש יונתן בין עוזיאל  'וטענית יתכון על עננין הי כעל גדפי נשרין מן פילוסין ואובילת יתכון לאתר בית מוקדשה למעבד תמן פסחא ובההוא לילה אתיבת יתכון לפילוסין ומיתמן קרבית יתכון לאולפן אורייתי'. .

הפירוש הוא שהקבה לקח אותם ממצרים -פילוסין זה רעמסס-והביא אותם לירושלים להקריב קרבן פסח ורק אז החזיר אותם למצרים בכדי להגיע לקבלת התורה .דברים נפלאים אלו ברורים : המטרה הייתה לצאת מהגלות ולהגיע ישיר לירושלים .ונשאל את עצמינו אם זה היה כך ולא היה צריך לסובב אותם במדבר ארבעים שנה איך האירועים היו ,לפי זה היו מקבלים את התורה בירושלים  ואז לא היה צורך בשום 'צער'  והפרשה הייתה אולי מתחילה ב'והיה' לשון שמחה ולא ב'ויהי' לשון צער כדברי רבותינו רבי חיים ביו עטאר הקדוש והכלי יקר.  והכלי יקר מביא לנו גם פירוש מרכזי ביותר לגבי הבנת התהליכים שעמינו עובר בגאולה. תהליכים אלו תלויים הרבה בהתנהגות וביוזמת העם .

הפרי צדיק: האדמור מלובלין:  מאמר מ חג הפסח."'ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת'. מה שביעי רשות אף ששת הימים רשות. וצריך להבין למה נכתב זה הלימוד שאכילת מצה רשות בשביעי ושילמדו מזה לכל הו ימים..פסחים קכ…  והנה בשמיני עצרת כתיב עצרת  תהיה לכם וכתיב עצרת לד אלוקיך .והנה בתנחומא איתא על שמיני עצרת והיתה ראויה להיות אחר החג חמישים יום כשם שעצרת אחר החג חמישים יום  כשם שעצרת אחר החג חמישים יום . נראה מזה שחג שבועות הוא כמו שמיני עצרת אחר הסוכות כך שבועות אחר פסח .ובאמת בתורה לא  נקרא כלל שבועות בשם עצרת רק שביעי של פסח נקרא  בתורה עצרת .רק בלשון חכמינו זל נקרא שבועות עצרת  והארי  הקדוש  זל כתב דעצרת הוא לשון קליטה שהקדושה נקלטה אז..ויתכן דקדושת  הפסח מצד ישראל עיקר הקליטה בחג שבועות ומשום הכי נקרא בשם חכמים שבועות עצרת  וכמו כן בשמיני עצרת הוא עצרת לכם קדושת חג הסוכות .מה שאין כן מצד השם יתברך  נקרא שביעי של פסח  עצרת לד,אלוהיך.שהיה צופה תיכף בשביעי של פסח שכבר נקלטה הקדושה דחג הפסח.והנה  בפסח אף שהיה גם כן בעתיקא  אך לא היה רק לפי שעה שאחרי זה היה הקטרוג עוד מה נשתנו אלו מאלו  אלו עובדי עבודה זרה ואתה קורע  להם את הים .מה שאין כן בקריעת ים סוף שאז היתה הראיה  כמו שכתוב ראתה שפחה על הים מה שלר ראה יחזקאל. ואף שאחר כך נעלם. על כל פנים נשאר להם התשוקה והחשק כמו שכתב בזוהר הקדוש. דהיינו שמתחילה מראה השם יתברך להאדם בשאלה מה שיוכל אחר כך להשיג ביגיעו ואמר רבי הקדוש זצוקל על זה שכשיעור שיוכל להשיג אחר כך ביגיעו ככה מראה  לו השם בהתחלה..ומשום הכי מצד ישראל  הוא עיקר עצרת בחג השבועות שהיה מתן תורה ולולא הקלקול..והיה אז התיקון בשלמות .ואז הוא עצרת מצד ישראל  ולכן נקרא הלשון  חכמינו זל  שבועות עצרת  ואז מקריבין שאור וחמץ אף שבכל שנה אסור להקריב שאור..אבל השם יתברך העיד על ישראל בשביעי של פסח שכבר נקלט אצלם הקדושה וזה שנאמר עצרת לד אלוהיך מה שאין כן שמיני עצרת נאמר עצרת תהיה לכם שאז נקלט הקדושה מחג הסוכות אף מצד ישראל.וכאן עצרת לד  אלוהיך ..וזה שזכר כאן שאכילת מצה רשות שבאמת אם היה הקנין והקליטה היה מותר כאן אף אכילת חמץ כמו בחג השבועות רק מטעם כיון שמצד ישראל לא נגמר הקליטה עדיין אז שאחרי זה נסתר מהם האור עדיין  נוהג איסור חמץ. אך על כל פנים כיון שהוא עצרת לד אלוהיך למדה תורה כאן שאכילת מצה רשות וממנו נלמד לשאר הימים  שהוא רשות בדבר שהיה בכלל…'

 פרי צדיק מאמר נד.חג הפסח.

'ראיתי לרב קדוש אחד שכתב הטעם שנקרא אחרון של פסח  שמרמז לפסח דלעתיד וגם שאף השפל שבישראל יכול  לזכות בו..והוא על פי מה שכתב בתיקוני זוהר דיתמחין ביד דאינון יד יומי דפסחא . ודא שבע יומי דפסחא דגלותא  קדמאה ושבע יומי דפסחא דגלותא בתראה…וכבר אמרנו דגאולה עתידה תהיה מבינה כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות  אראנו לשון נסתר..כמו עלמא דאתכסיא.. דאקרי הוא. ויום אחרון של פסח יהיה יום ראשון  משבעה יומי דפסחא דגלותא בתראה..וזש שמרמז לפסח דעתיד..וזה גם כן המכוון שאף אחרון שבישראל יהיה לו חלק בזה .שאז יתברר ועמך כולם צדיקים . שעל זה כל אריכות הגלות כדי שלא ידח ממנו נדח ובאו האובדים והנדחים..שאף האובדים שנטמעו בין האומות ואף הנדחים בתאוות   קליפת מצרים גם בהם יעורר השופר גדול . וכן בפסח אחר שעברו ז ימים בשמירה ממשהו חמץ . קליפת הסמ אף השפל שבישראל יכול לזכות בפסח..להיות בפסח זה נגאלין ויזכו לפסח העתיד במהרה בימינו אמן..' 

'

דברי רוח קודשו של רבי צדוק המאירים ומזהירים את גדולת תקופתינו בעצם הסברו..'  אם היינו זוכים ולא הסב בעקבות העם אשר   הם לא במדרגת ישראל ישר אל דרך ים סוף,  אז שביעי של פסח היה במקום שבועות ומתחילים ימות המשיח כבר באכילת לחם עליון בשביעי של פסח ולא עדיין מצת שיחררור מהגלות. המסר של הזכות של הנחשונים להשלמת הגאולה האנושית היה כבר קורה ואז נכנסים להקמת המדינה העברית. ומהות שביעי של פסח התגלתה סוף סוף בחג העצמאות בדורינו דווקא על ידי הנראים אובדים ..האחרונים שבישראל כדברי הרב, שהוא תחילת הגאולה השלישית.

רבי שאול מקיקץ השלי זצל.מגדולי חכמי גרבה בתוניסיה.

'. שקבעו מן השמים חג העצמאות ביום ה באייר. ..גם רזל רמזו לנו באלפא ביתא..של א.ת  ב.ש ג.ר ד.ק ה.ץ ו.פ

שהם יורו על ימי הפסח שכנגד יום א של פסח נקבע ט באב וזהו א.ת ..וזהו ב.ש  ב שבועות. עד כאן רמזו ראשונים ..ועכשיו נוכל לרמוז  יום ז של פסח מה שלא רמזו ראשונים והוא סימן ז.ע שביום שיבוא בו ז של פסח יבוא בו חג העצמאות  ונשלמו כל שבעת ימי הפסח כולם..'

.פוטנציאל גמר תיקון היציאה מגלות מצרים מצד הידיעה של ד של גודל נשמת ישראל כבר בשביעי של פסח דווקא על ידי אותו דרגא נמוכה של ' העם' ולא ישראל ; בעקבות חוסר של תואר ' ישראל' אמיתי כמו נחשון או בנימין הקופצים לים בגלות אלפיים;  התגלתה בדורינו על ידי נחשוני העברים הלאומיים אשר קרעו את ים הגלות ובראשם דוד בן גוריון אשר מיתוך חזות של ' העם'  החזיר שוב דוקא את ישראל בפי כל אומות העולם.הלא היא מדינת ישראל אשר היא היתה מטרת יציאת מצרים מבלי צורך לסיבוב בים סוף שארך 2000 שנה ועדיין יש כאלה המפקפקים  ויושבים בערי הניכר או גם בארצינו הלא מבינים את דברי הפרי צדיק .ובוודאי גם את מהות שביעי של פסח שהוא חג העתיד הפוטנציאלי.

פרי צדיק: מאמר לח-פסח.

'..  שורש הגליות הוא לתקן פגם הברית שהוא חטא דור המבול ..וגלות ראשון היה במצרים . כדי שיתבררו ישראל במידת צדיק. ואיתא בכתבי הארי ז"ל דאותן נשמות בעצמן שהיו במבול היו במצרים ונגזר עליהם היאורה תשליכוהו רק דמשה הצילם… אף שהיו גדורים מן הערוה. היה עליהם טענות בשמירת הברית .איתא בזוהר הקדוש(בשלח מט א) חמא ארונא דיוסף וערק מקמיה בגין דכתיב וינס ויצא החוצה ועל דא הים ראה וינוס .ו(ראה  הים ארונו של יוסף  והים זז ממקומו..). והענין הוא דכל ישראל נקראים על שם יוסף. שיוסף מברר את כל ישראל ועמיך כולם צדיקים. כיון דאיתגזיר אקרי צדיק… היה בקריעת ים סוף טענות על ישראל בענין זה… שכל הלילה היה בדינא קשיא. והועיל הרוח קדים עזה בלב ישראל לטהר לבבם…'   

מכאן ששביעי של פסח הוא ציון הגאולה השלמה של העולם שהיא על ידי יוסף שידע לשמור את בריתו ולא לשטוף את כל הכלכלה האנושית בתאווה צרכנית  הרסנית… גאולה שהייתה אז פוטנציאלית ותמומש לעתיד לבוא, התחילה ברוך ד' וחסדי הבורא להתממש מכינון מדינת ישראל. לכן חוגגים בצפון אפריקה את חג המימונה שמציין את היום השמיני שהוא בעצם היה צריך להיות כדברי הפרי צדיק ביום השביעי עם לחם  הציפייה לגאולת העולם לעתיד לבוא. מכאן המנהג שהיה במרוקו שהגויים הביאו מתנה ליהודים במימונה לביתם כגון סוכר או סולת. אחדות האנושות. אלא שהנושא לקח זמן והיו עיכובים מצד דור מצרים הענק להשלמת גאולת העולם דרך ארץ ישראל לכן  כדברי הרב אשכנזי 'שם תהא קבורתכם' וכל היה לדור זה שנקברו במדבר כי לא קבלו באמת את התורה שאמורה הייתה לינתן בירושלים .תורת הגאולה לכל האנושות. לכן הרב אשכנזי הסביר קשה זיווגו של אדן כקריעת ים סוף: כמו שיש שני זיווגים והזיווג השני הינו מורכב דיש צורך להקריב אחד מהזוג בכדי שהזיווג השני יצליח… כך היה צרך להקריב את מצרים בכדי להציל את ישראל. וזה הקושי ; כי תורת ישראל היא להצלת האנושות. וכאן זה לא צלח… זהו תיאור מהות. המאורעות אז, על ידי חז"ל. ומכאן הציפייה של דורנו… אז חייבים אחדות… וממשלה של כל נציגי ישראל  כל הכיתות שעמדו על הים והתווכחו יתאחדו הפעם… ואז תושע יהודה והעולם...

ישנם שני פסוקים הנראים דומים. אלא שאין שום חזרה בתורה בלי עומק לימודי.
'פרק יד פסוק יב': 'ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם '.פסוק שני פרק יד פסוק כט': 'ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם .'
הכלי יקר: 'כאן הקדים תוך הים ליבשה ובסמוך אמר בהיפך ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, וכאן נאמר והמים להם חומה מלא בויו ובסמוך נאמר חמה בלי ויו, ובילקוט מסיק שהוא לשון אף וחמה לפי שהיו ישראל נתונים בדין אם להינצל או להטבע עם מצרים. ועל פי דרך זה נוכל לומר שהיו בישראל כיתות על הים מקצתם צדיקים מקצתם קטני אמונה כנח שנאמר בו מפני מי המבול ,שלא נכנס לתיבה עד שדחקוהו מי המבול . והנה הטובים מישראל באו תיכף לים באמצעיתו אף על פי שלא ראו את היבשה עדיין מכל מקום האמינו בד ובאו אל תוך הים ואחר כך ראו את היבשה ולהם היו המים חומה להגן בעדם ,אבל הפחותים בנים לא אמון בם הלכו תחילה ביבשה כי לא האמינו באלוהים על כן לא נכנסו אל תוך הים עד שראו תחילה היבשה ולהם היו המים חימה עזה כי היו נתונים בדין אם להינצל או להיטבע. ומטעם זה נאמר למעלה ויבואו ,להורות שמיד בבואם נכנסו אל הים קודם שראו היבשה ,ולמטה נאמר הלכו ,כי אף על פי שראו היבשה מכל מקום לא האמינו עד שהלכו תחילה ביבשה ואחר כך נכנסו גם אל תוך הים'.

דברים נפלאים אלו מראים לנו שרק אותו חלק מ'העם' שמפקפק תמיד בגאולה שמחכה 'לראות יבשה' ולא נכנס ישר לתוך הים ,רק הם היו 'נתונים בדין' האם הם זכאים לגאולה או להיאבד עם מצרים .לכן בוודאי ,למרות שהכוונה האלוהית לפי התורה הייתה להיכנס ישר לירושלים ממצרים, בכל זאת בדיעבד המאורע של קריעת ים סוף הבליט את המאמינים שבעם שלא נרתעים משום קושי ומאמינים בד ובמשה עבדו. הם מאמינים שחייבים לקפוץ למים העמוקים והלא תמיד קלים של הגאולה ולפעול עם אל.

דברי רבי חיים בין עטאר הקדוש : 'על כן אמר למשה תשובה ניצחת מה תצעק אלי כי אין הדבר תלוי בידי הגם שאני חפץ לעשות נס כיון שאינם ראויים מדת הדין מונעת… זאת העצה היעוצה דבר אל בני ישראל וייסעו להגביר צד החסד והרחמים ויתעצמו באמונה בכל ליבם וייסעו אל הים קודם שיחלק על סמך הביטחון כי אני אעשה נס… וצדיק ראשון נחשון בן עמינדב נכנס עד גרונו… טעם תגבורת הדינים לצד שהם המעיטו בלבם האמונה וגמרו הלא טוב לנו עבוד מצרים, כנגד עוון זה הצדקת האמונה בכל תוקף .' . קריעת ים סוף למרות האווירה הקשה של הדין המתוח הבליט את הזכות של  הנחשונים הצדיקים של עמינו המזכים את כל הדור והאנושות בגאולה משליטת הטבע עלינו. זהו לימוד לדורות. זהו שביעי של פסח.
הרב אליהו בושקו זצ"ל בספרו אור היהדות מסביר לנו על נושא זה דרך הגמרא בפסחים ובסוטה : 'קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף וקשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף .מה יש קושי  לקרוע הים? אלא שהקושי כביכול לקבה שאלה הם דברים; ההצלחה בנישואין והפרנסה ; התלויים ביוזמת וביחס האדם. הקב"ה רוצה שזה יצליח אלא שהיחס לזוגיות תלוי באיש ובאישה והצלחה העסקית גם תלויה ביחס של האדם לפרנסתו . אז כביכול הקבה 'תלוי' ביוזמת האדם וזהו 'הקושי 'בדברים האלו .גם בקריעת ים סוף כדברי אור החיים הקדוש זה היה תלוי ביוזמת ישראל ובאמונתם בהקב"ה' .
ולכן השירה הגדולה שלאחר הנס היא תוצאה של האמונה הגדולה של הנחשונים משבט יהודה ובנימין (לפי חכמים) שקפצו לים.
ולכן השירה הזו נצחית והיא התשתית של 'השירה חדשה שיבחו גאולים' של נחשוני דורנו השרים את שירת התקווה ואת ההלל.

שבת שלום וחג גאולה שמח. וחג עצמאות שמח.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

עוד בנושא

עוד מהכותב

דילוג לתוכן