מאיר משה ואקנין – vakinemm@gmail.com לעילוי נשמת מר אבי שמעון חנניה בן סימי
‘ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק. ויעתר יצחק לד לנכח אשתו כי עקרה היא .. ויתרוצצו הבנים בקרבה .. ויאמר ד לה שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבוד צעיר’.ויאהב יצחק את עשיו..
ספר בראשית אשר נקרא ספר הישר בידי חכמים בעקבות שאבות הזהות העברית הישראלית אברהם יצחק יעקב נקראים ישרים. כל ספר בראשית הינו תיאור גיבוש עם מאמץ של אישים ענקיים את הזהות העברית שקדמה לעולם והולדת משפחת העברים אשר היא תהיה ישראל. בפרשה זו התורה עוסקת בתיאור התקדמות התולדות אשר התחילו מבריאת העולם לכיוון הולדת האישיות אשר היא תהיה התולדה שתוליד את הזהות הייחודית שמצפים לה מבריאת האדם. האבות דרך מאמץ קניית מידת החסד של אברהם וקניית מידת הדין של יצחק עד למאמץ הצלחת אחדות בין החסד וקניתו לפי זכות שזה דין על ידי רצון יצחק במאמץ ההולדה של אותו בן שיאחד את החסד עם הדין שזה הצלחת כל האנושות . מטרת האבות הינה גיבוש מידת היושר .יישום הנתינה בלי חשבון עם צורך לזכות אנושית לפי מעשה האדם לקבל אותו חסד. ישרות כאן מובנו לפי חכמים פעילות בעולם החומרי דווקא עם התנהגות ישרה. האבות נקראו ישרים כי המטרה היתה להקים עם לאום גוי גדול עם רכוש כמובטח מד לאברהם, שמיישם את המידות האלו בחיי מדינה ולא בנאומים תיאורתיים ולימודיים אשר נשארים כלואים בתוך קטדרה! ישרות האבות הינה איחוד המידות של חסד דין בפעילות החברתית אנושית , להכניס את איחוד מידות אלו בכל פרמטר סוציולוגי חברתי כלכלי מחשבתי ופוליטי בחיי התרבות העולמית העכשווית.
הרב דוד אביחצרא בספרו פתח האוהל מביא את לימוד הארי זל בשער הפסוקים : יעקב יש שבע פעמים שם הויה ופעמיים שם אלוקים. זה הבן שיצחק ורבקה ממתינים להוליד המאחד הויה זה העל טבעי עם אלוקים הטבע.איחוד חסד ודין .נתינה עם זכות.
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין. הנציב מוואלאזין פירושו על התורה העמק דבר. הקדמה על ספר בראשית: ‘ זה הספר הנקרא ספר בראשית נקרא בפי הנביאים ספר הישר. כדאיתא במסכת עבודה כוכבים (כה עא) על שני מקראות בספר יהושוע (י יג) הלא היא כתובה על ספר הישר …ומפרש רבי יוחנן זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים. ויש להבין הטעם למה קרא בלעם את אבותינו בשם ישרים ביחוד ולא צדיקים או חסידים. וגם למה מכונה זה הספר ביחוד בכינוי ישרים… דשבח ישר הוא נאמן להצדיק דין הקבה בחורבן בית שני שהיה דור עקש ופתלתל. שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה אך לא היו ישרים בהליכות עולמם .מפני שנאת חינם שבליבם חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ד שהוא צדוקי… שהקב”ה ישר ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמומיות אף על גב שהוא לשם שמים דזה גורם חורבן הבריאה והריסות ישוב הארץ. וזה שבח האבות שמלבד שהיו צדיקים וחסידים עוד היו ישרים. היינו שהתנהגו עם אומות העולם אפילו עובדי אלילים מכוערים מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר הוא קיום הבריאה..’
הסברו של הנציב הובא במאמר זה בכדי לתאר את מהות ספר בראשית ומהות מידת האבות והמאמת שלהם להגיע לזהות ‘,הבן אדם’ אשר תפקידו העיקרי הינו להכניס ולגלות את מידת היושר דווקא בחיי החברה האנושית החומרית. הפרשה נקראת תולדות כי דווקא מאמץ הולדת האישיות אשר היא תהיה הצלחת תולדת האדם , מאמץ זה צריך להתבטא בפועל במציאות ההיסטורית מדינית מעשית. אנו רואים שדווקא הפרשה היחידה הנושאת בשמה .תולדת. את מהות בריאת העולם שהיא הולדת הבן אדם , עוסקת בחפירת בארות ברצון ביישוב ארץ גרר עזה על יד יצחק ורצון האכילה של יצחק אבינו המאפשר החלת ברכת העולם הזה לבן המתאים לפי אידאל עולם הבא של יצחק ובן זה הוא עשיו הבכור מלידה. הברכה הרצונית של יצחק היא דווקא לעשיו שבחר בעשייה החומרית עם היותו אמון בתור בכישרון הרוחני בהיותו בכור ולא ליעקב שהוא השני האמון לקידום חומר העולם. שניהם צורך העולם כמובן. האבות רצו להכניס את מידת היושר שהיא כאמור קידוש המטריה הסוציולוגית חברתית פוליטית דרך איחוד המידות דווקא דרך האכילה אשר היא קידוש בצריכה החומרית מעשית של עולם הבורא. אכילה זה קבלת האוכל מהבורא אבל צריך להכינו .חסד ודין.
אברהם הזמין את המלאכים לאכול , יצחק בקש שעשיו יצוד ציד לאכול בכדי שהברכה תהיה מעשית וגם יעקב לאחר התקדמותו בנושא יבקש מבניו לרדת למצרים כי יש שבר ששורשו אותיות ב’ ור’ קרי בר תבואה חומר.י
נאמר כאן לפי לימוד הרב אשכנזי זצל שלשלושת האבות היו מתחרים פנימיים לזהות העברית ומתנגדים חיצוניים.מתחרים שלא הצלחו להיות העברי וגם מתחרים שרצו לבטל את הזהות העברית.בלשון המקובלים קליפה פנימית וקליפה חיצונית.אברהם התחרה לוט קליפה פנימית לזהות העברית והתנגד נמרוד של מגדל בבל ..יצחק קליפה פנימית עם ישמעאל וחיצונית עם אבימלך יעקב קליפה פנימית עם עשיו וחיצינית עם לבן. חשוב,מאוד,ללמוד אותם ואת מהותם בכדי לזהותם כמובן על ידי הוראת גדולי חכמינו ; בחברה האנושית .כך שישראל של היום יוכל להתמודד.עמלק מאחד את הכל את הקליפה הפנימית לישראל והחיצונית זה לימוד ספר בראשית לפני המצוה הראשונה של החוגש,הזה לכם ראש חודשים. .. בכדי להגיע לזהות העברית השלמה לאחר מידת החסד של אברהם והתקדמות למידת הדין של יצחק מיתוך החסד, יצחק מתקדם להשלמת הזהות העברית עם איחוד שתי המידות דרך ברכת עשיו ויעקב אשר רק היא יכולה ליקרא ישראל. איחוד מידת הדין והחסד ואיחוד הצד החומרי והצד הרוחני.ישראל בתור גוי גדול אומה כמובטח לאברהם בלכתו למקומו ארץ העברים אשר אך ורק מיתוכה ישראל יהיה גוי גדול לכל האנושות .שהיה צריך להוליד את הזהות הנכונה אשר תהיה המעבר בין אלה תולדות השמים והארץ עם אות ו מלא עד ואלה תולדות פרץ של מגילת רות הפותח כדברי הרב אשכנזי את תולדות דוד המלך.
ויעתר יצחק לד לנכח אשתו ויעתר לו ד . אונקלוס מפרש את המילה ‘עתר’ וצלי שמובנה בארמית שהתפלל מה מובן המושג עתר לגבי התפילה. כידוע יד כמה מילים המגדירים את התפילה .
יונתו בן עוזיאל: ‘ואזל יצחק לטוור פולחנא אתר דכפתיה אבוי והפך יצחק בצלותיה דעתיה דקבה ממה דגזר על אנתתיה ארום עקרא הות גבה עשרין ותרתין שנין ואתהפיך בגיניה דעתיה דקבה ממה דגזר עליה דאף הוא הוה עקר ואתרוח ואתעברת רבקה אנתתה‘
דברי קדשו של יונתן בן עוזיאל מבהירים לנו שגם יצחק וגם רבקה היו עקרים. הרב יהודה לאון אשכנזי מסביר שעקרות האמהות וכאן גם יצחק איננה רק ביולוגית, היא מהותית היסטורית משיחית :החוסר אפשרות וההצלחה המהותית נפשית בשלב הזה של האבות והאמהות להוליד את הזהות האיכותית אשר היא תהיה השרשרת הנחוצה להולדת ישראל של התורה שמתקן את העולם האנושי. הזהות אשר תוכל להיות ישראל שתפקידו להכניס את הממד העל טבעי בטבעי להתקדם לעולם הבא מיתוך עולם הזה .לגלות את העולם הבא שבעולם הזה בנסתר. ; איחוד החסד והדין בממד הטבעי העולמי בחברה המדינית. וזה יהיה דרך הר הבית המקדש וירושלים. נוסיף כאן את דברי האור החיים הקדוש.: ‘ויקח ד אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה.
רבי חיים בן עטאר הקדוש . על פסוק זה.: ‘.. כי כל הווה אינו אלא דוגמא לרוחניות וכמו שהאדמה צריכה עבודה והזרעה והגשמה להוציא מזון האדם גם שמירה מדברים מפסידים והמריעים לצומח כמו כן גן עדן אשר היא היום אדמת הנפשות לבד כי הגופות נגשמו גם היא צריכה עבודה ושמירה כפי רוחניותה .הגשמה מיוחדת לה היא עסק התורה ..והעבודה היא התעסקות גדול נמרץ בתורה שהיא עיקר מצוותה .והשמירה גם כן לבל יפרוץ גדריה ..והיא שמירת מצות לא תעשה.. תיקוני זוהר תיקון נה: וזה לשונם .לעבדה אלו מצות עשה ולשמרה אלו מצות לא תעשה.’ האדם צריך לתקן את עולמו הנברא החומרי של הקב”ה הוא צריך לאחד את כל ההוויה על כל מורכבותה מעשית ולעשותה מדור למציאות האל בכל תחום ותחום אנושי.
לכן פרשה זו היא נקראת תולדות כי עכשיו לאחר איחוד החסד והדין אפשר להתקדם להולדת הזהות אשר תיישם את איחוד זה במציאות העולמית דרך ארץ ישראל. וזו עבודת יצחק. יש לנו כאן פעם ראשונה בהתקדמות התולדות מצב שמאותה אם רבקה שבאה מלבן הארמי שהתנתק מהזהות העברית ונשאר בגלות ומצד יצחק שהינו הצדיק המושלם, בחברון יצא תולדה אחת. זה לפי הרב אשכנזי מצב מסוכן שבבד בבד התולדה תהיה צדיק מצד יצחק ורשע מצד משפחת רבקה. לכן יצחק בוחר לפצל את תפקיד ישראל לשני ילדים שיהיו ביחד ישראל. אחד יהיה ישראל המטפל בקידוש החומריות ואחד יהיה ישראל המטפל ברוחניות. שניהם יהיו ישראל.לפי הרב אשכנזי הפרי צדיק והרב דוד אביחרא כל חכם בלשונו הוא.
רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל. : ‘ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב. – ‘דהיינו יצחק שהוא לעמת הרוחניות כל כך גדול כוחו ואינו מתפחד משום דבר שאין לו שום הזק חלילה כי הוא רוחני.ולכך ויאהב את עשיו כי יכול יוכל גם לגדולה מזאת.ודהיינו שבזה האהבה לעשיו שהוא לעמת יצר הרע מעלה ומברר כל ניצוצות הקדשה הטמונים בתוכו אשר שבה לו מכל אדם כידוע שגם המה אליו חיי חיותו ולא מבעיה דלא יוזק מאהבתו אותו שמלאך המות הוא היצר הרע אלא אדרבא גם רוחה יש לו והוא על דרך שומר מצוה לא ידע.. וגם על דרך. מצוה גוררת מצוה הבא ליטהר .וזאת היא הרוחה כי ציד בפיו וכתרגומו בפיו של יצחק דהיינו בכח היחודים והרוחניות כי יכול תוכל. גם רמז כי ציד בפיו גימטריא רלב כידוע לזולתינו הקדושים .(פירוש בינת האוהל על דברי הרב שהוא ענין בירור הנוצוצות על ידי שם הויה ובאמרי נועם לרבי מאיר מדזיקוב וזהו נרמז,בתפילת יח בברכת תקע מקבץ נדחי עמו ישראל כי מקבץ גימטריא רלב מקבץ נדחי עמו גימטריא תך כמספר. יעקב רחל ומנחה חדשה. תוציא יקר מזולל).על דרך מחצדי חקלא בזוהר הקדוש. אכן רבקה שהיא לעמת הגוף עם הארתו אשר שאף מן הרוחניות אינה יכולה לזה כי רב החומרה מעכב ורק היא אוהבת את יעקב שהוא לעמת יצר הטוב אולי ואולי יתוקן חמרה בזה‘
…זהו נמי רמז תבת עקרה שהיא גמטריא שעה שכל ימיו כשעה עוברים והיכן המה כל תועבותיו. גם שעה אותיות עשה לרמוז על הגוף הנעשה מעולם זה נקרא עשיה כידוע. ודהיינו שמבלתו אין שייכות לרוחניות לבדו .כי עקרה היא קרי וכתיב הוא .ודהיינו כי העקר שהוא אותיות עקרה היא האשה הגוף הנזכר בעולם זה וכתיב הוא לרמוז על הרוחניות שבו שהוא עיקר הכל .וזהו כי עקרה היא וגם העיקר הוא שהיא הרוחניות. וסוף סוף מבלתי חבורם יחד אין שייך קיום התורה ומצוותיה .ולכן ויעתר כי עקרה הוא דהיינו העקר הוא והיא ,כנזכר על התורה ועל העבודה , בחבורם יחד יבוא הכל על נכון .גם רמז כי עקרה הוא ככתוב גימטריא במעשה על דרך זית זך שהוא גם כן גימטריא במעשה כמו שאמר מר זקני זלהה פיתוחי חותם פרשת תצוה.רבי יעקב אביחצרא זצוקל..ודהיינו שכל מעשה הטוב הוא על ידי חברום יחד‘ ולאום מלאום יאמץ על דרך זכה מחלקו של יעקב ורב יעבד צעיר על דרך מלך זקן וכסיל שהוא היצר הרע יעבד צעיר על דרך ומצאת את לבבו נאמן לפניך שגם יצר הרע יחזור לטוב, .וזהו יעבד צעיר שהוא היצר הטוב הנקרא ילד מסכן גם הרב הנזכר יעבד הצעיר שגם הרע יחזור לטוב,בכח התורה לשמה .גם ולאם מלאום יאמץ על דרך לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע .ובכוח זה ורב יעבד צעיר כנזכר.על דרך ומחה ד כל דמעה ובלע המות לנצח.
דברי הרב מלמדים אותנו את הזהות של עולם הבא של יצחק שתביא ליצירת זרע העברי ישראל המאחד צדדי ההויה של החומר והרוחני.מורי ורבי הרב משה בושקו זצל קרא לכך הרמוניה . זה עקרה הוא ונקרא היא שילוב הנשמה היא והגוף הוא.הסבר בהמשך המאמר.’,
יצחק הולך להתפלל בהר הבית מקום עקידת מידתו של הדין מיתוך הזכייה על ידי מידת על ידי מדת החסד של אברהם שהיא הזכייה הראשונית בלי זכות . איחוד החסד המוחלט והדיו המוחלט הינו בגדר על טבעי ויתאפשר רק מירושלים בהר הבית בירושלים. יצחק בתפילתו המוגדרת על ידי יונתן בן עוזיאל ‘ויהפך’ מבקש לפרוץ את מחסום העקרות האידאולוגית בעולם ולהפך את המציאות הדואלית של הפרדה בן הרוחני והגשמי. המהפך של יצחק הינו לקדם את הזהות העברית על ידי עשיו ויעקב ותכונותיהם השונות היכולות להיות משלימות ביחד. יעקב תם יושב אוהלים ועשיו איש שדה. הבאת האוהל הרוחני בשדה הגשמי בעצם איחוד החסד והדין; הזכייה של החיים שנתנו בחסד על ידי האל נעשית במשך החיים המעשיים הנקנים אז בדין ובזכות אישית.
‘..רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי ..ותהר רבקה אשתו.’
רבי חיים בן עטאר הקדוש. על המילים אחות לבן.: ‘עוד רמז בהודעת אחות לבן על דרך אומרם “זל (בראשית רבה ס יג) שטעם רבקה שהיתה עקרה הוא לצד ברכת לבן כדי שלא יראה כי ברכתו תעשה מעשה טוב, לזה קודם שאמר הכתוב כי עקרה היא קדם לומר טעם הדבר ואמר אחות לבן, פירוש וזו הייתה הסיבה שנעקרה רבקה עד שהוצרכו לתפילה.’
הרב הקדוש מבהיר לנו שיצחק ורבקה התגברו על התולדה של רבקה מצד לבן אשר הפרידה בן הרוח והמעש השאירה את הרוחניות מנותקת מכל אחיזה במציאות החברתית. הם הצליחו להוליד את עשיו ויעקב בשתי תכונות נפרדות של רוחני וגשמי הדורשות איחוד כי הם בעצם אותה מידה. הרב יהודה לאון אשכנזי היה אומר שהקב”ה ברא עולם ובתוכו בית כנסת ולא בית כנסת ובתוכו עולם.!
‘ויהי כי זקן יצחק ותכהנן עיניו מראות ויקרא את עשיו בנו הגדול .. ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי ציד .ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות.’
הפסוק ברור ביותר : יצחק אבינו רצה לברך אך ורק את עשיו ולא יעקב! אנו מחויבים ללמוד את התורה דרך המדרש התלמוד הסוד והמפרשים המרכזיים ולא להשליך את ההשקפות האנושיות ואפילו הדתיות על הפסוקים. כל פסוק הינו תיאור התורה של ההתקדמות של הולדת המשיח ויש תהליך. אנו צריכים ללמוד מבלי לדעת שאנו יודעם מה לבסוף..
הרב יהודה לאון אשכנזי זצל. מגדולי חכמי אלזיר בצרפת ובארץ. שיעור בעל פה יעקב ועשיו בצרפתית שנת 1980 .מתורגם רק באחריותי ובהבנתי בלבד. ‘ הפסוק מתאר את מוצא רבקה שהיא בת בתואל הארמי אחות לבן. בכדי לתאר את המצב הבלתי אפשרי של מאמץ התולדות של יצחק ורבקה .מצד אחד צדיק בן צדיק ומצד שני צדקת בת רשע .סיטואציה זו יכולה להוליד יצור מסוכן שמצד אחד הוא צדיק ומצד שני עם אפשרות השפעה של מוצא הרשע של רבקה מארם עם היות רבקה צדקת.וכך נולדו תאומים עם רקע כאמור.לכן לפתור את דילמת הזהות הזו מצד אחד זרע כולו צדיק כמו יצחק וזרע כולו רשע ממוצא הרשעות האפשרי של הזהות העברית שנהפכה לארמית בהישארה בגלות ארם עד התבוללותה.לידת תאומים אשר מתוארים בפרשה עשיו ויעקב משתי מהויות של מוצא.של זהות..עשיו הוא הבכור ובתוך שכזה הוא בתפקיד של הכהן הצד הרוחני.בכור המשפחה היה הכהן הרוחני של המשפחה עד חטא העגל.יעקב אשר נולד שני הינו אמון כמו כל שני הנקרא בצרפתית cadet בתפקיד טיפול בחומר.בחברות גם של האומות היו מלמדים מקצוע לילד השני הcadet. עשיו בהיותו הבכור בחר לו במקביל לכשרונו הפוטנציאלי הרוחני הכהן של האנושות את שילוב הכישרון החומרי מעשי לטיפול בחומר העולם.בחירה זו היא לכתחילה הכרחית וחיובית בכדי לאחד את הכישרון הרוחני והכישרון החומרי כי זו כוונת הבריאה.יעקב מאידך בתור נולד,שני עם כישרון הפעילות של קידום החומר בחר במקביל בכישרון הרוחני של הכהונה בכדי גם להוות אחדות נחוצה כאמור. לכן יצחק רצה לברך את יצחק בברכת עולם הזה שהיא התוספת לכשרונו הרוחני בתוך בכור ולברך את ברכת הרוחניות של עולם הבא ליעקב שהיא התוספת לכשרונו החומרי. יצחק מכיר את ילדיו אלא שהוא חי את אידאל עולם הבא. הוא רצה שותפות בן עשיו ליעקב כל אחד עם כשרונו איחוד החומר והרוחניות ושניהים ביחג יהיו ישראל .אלא שלפי רשי ויתרוצצו הבנים בקרבה זה לתומו וזה לרשעו.ההסבר הוא זה לרשעו שלו וזה לתומו שלו.עשיו בחר להיות רשע בצד החומרי שהוא אימץ ויעקב בחר להיות צדיק בצד הרוחני שהוא אימץ.יצחק בכל זאת רצה עד הסוף לברך את עשיו.אין פאטליות אין מכתוב בתורה!כל אחד יכל להצליח בתפקידו. יעקב הרוחני לבד,זה מסוכן זה יוצר דת רק מנותקת מחיי המובר בחברה.ועשיו חומרי לבד זה מסוכן זה האימפריות ושליטת המדיניות הפוליטית בחברה בלי מוסר.אלא שיעקב עם התורה הרוחניות הוא יהיה מסוגל אחר כך לטפל בחומר. ועשיו רק עם החומר אין שום אפשרות להיות צדיק של העולם הזה נדירים ביותר באנושות אנשים שעסקו בחומר ונשארו עם מוסר. הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו.אם הקול הוא של יעקב הרוחני של התורה אז הידיים של עשיו הפעילות של תיקון העולם החומרי יכולה להתבצע ביושר המוסרי של קול יעקב.אלא שהפוך אם הידיים הם ידי עשיו אז הם מכניסים את ידי הגישה החומרית בקול של יעקב.זו הנוצרות שהכניסה חשיבה של טיפול בעולם החומרי בחשיבה הרוחנית .זו הכנסיה האסון הכי גדול שיכל לקרוא!. .איחוד הצד הרוחנ התורה עם הצד החומרי של מדעי גילוי תפקוד העולם ופיתוחו זה ישראל המכוון על ידי יצחק רק ישראל יכול להקים חברה פוליטית כלכלית עם מוסר אלהי תורני ולהצליח.כל האומות לא מסוגלים לכך.’,,
לכן יעקב השני הוא ההופך לבכור .השני הוא הלוקח את תפקיד הבכורה הכהונה של תפקיד המשפיע עם הצד הרוחני והחומרי ביחד. שיטנו של עשיו הוא יוסף .יוסף הוא הצליח לפעול עם החומר דל העולם ולישאר יוסף הצדיק רק הוא.זה הדגם של העברי היכול להקים מדינה עם תורה! ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה…ויוסף היה במצרים .רשי מציין הרי הוא בתוך הבאים למה חזרה זו.אלא הוא בצדקן למרות היותו במצרים .האחים באים מצרימה הם בדרך למצב זה אלא שיוסף היה במצרים עם האות ב בתוך מצרים ונשאר יוסף.כך פעילות מיסדי מדינת ישראל אשר היו שונים מכל מקימי מדינה בעולם מהצד הזה … במסכת ברכות ד מסבירה הגמרא את הפסוק שדוד המלך אמר.שמרה נפשי כי חסיד אני.שני אמוראים אמרו זה מדובר על התשבחות של דוד ששיבח את הקבה בתהילים .כי זה מסוכן לשבח את הקבה אם זה לא כמו דצריך.גם אפשר להרשיע בצד הרוחניות.ואמורא אחר אמר זה כשדוד לכלך את ידיו בשיליות שהנשים הביאו לו לבדיקה .זה אומר שגם אפשר להרשיע בצד החומרי צד השיליה של העולם של ההולדה…אלא שרק דוד המלך הצליח לאחד את שני המימדים תשבחות לקבה וטיפול בחומר.זה ישראל האידאלי .המלכות הנצרכת . הרב,אשכנזי.
מרן הרב קוק זצל. מדבר שור רסז,רסט רעא רעב. : ‘אצל יצחק נכללו ב,כוחות יחד כח ההתאחדות עם העולם להועילם וכח ההתפרדות כדי לשמור הקדושה הקבועה בו כדי שיהיה למשמרת לדורות. והנה בכל אחד מבניו נתנה נטיה אחת משתי אלה הנטיות שהן יחד דרושות.והנה יעקב יושב, אוהלים הנה אין בסגולתו לחגור חרב ולהשתמש במדת האכזריות. על כן היתה אהבתו דבקה בעשיו. מצד,שצפה דממנו תצאנ הסגולה של תקנת העולם כולו…מכל מקום היה רצון השם יתברך שיהיו אחים תאומים כדי שעל כל פניםמ ההתחברות תועיל….ואחר כך בא ליצחק וכששאלו מי אתה אמר אנכי עשו בכוריך שעצמותו ומהותו של עשיו מה שמטעם זה אתה בוחרבו כבר קניתי אנכי גם כן ובדרך יותר מעולה והרי אלה דברי אמת. וראה שיש ביעקב, גם כן הכנה זו של התוקף וכח הבכורה נקנה לו אמר גם ברוך יהיה.’
הרבי – רבי מנחם מנדל שניארסון זצוקל. שיחת חיי שרה שנת תשיא. : ‘כי תראה חמור כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלך שהוא הגוף תראה שונאך שהוא שונא את הנשמה המתגעגת לאלקות ורוחניות שכן בהתחלת חיי האדם ובהתחלת העבודה שונאים הגוף והנשמה זה את זה. רובץ תחת משאו.משא קאי על העול דתורה ומצוות ומשא זה הוא משאו שלו של הגוף שלכן ניתנו המצוות לנשמות בגופים דווקא כיוון שהכוונה היא בשביל לזכך את הגוף.ואעפכ הרי זה נחשב אצלו למשא ואינו חפץ בכך ובמילא רובץ תחת משאו.וחדלת מעזב,לו .יכול הנך לחשוב שכיוון שהגוף רובץ תחת משאו אזי תתעסק בעבודה השייכת לנשמה ואילו הגוף. תשבור עי תעניות וסיגופים. .על זה נאמר עזוב תעזוב,עימו .כיון שצריכים לברר ולזכך את הגוף דוקא . איתא בזוהר ששרה רומז על הגוף ואברהם על הנשמה.. כל אשר תאמר אליך שרה שרומז על הגוף שמע בקולה..על פי זה מבואר בביאורי הזוהר מה שמצינו גדולי הצדיקים שלא היו בעלי רוח הקודש וקטנים מהם שהיו בעלי רוח הקודש .כי רוח הקודש תלויה בשייכותו של צדיק לבחינת עלמא דאיתגליא . ‘
שיחת שנת תשכה: ולכן יכול להיות שנשמות גבוהות ביותר ונשמות השייכות רק לבחינת עלמא דאתכסיא לא יהיו בעלי רוח הקודש לפי שאינם בבחינת הגילוי. דווקא עי שרה נפעל כיבוש בפועל של חלק מארץ ישראל . בגלל שרה קנה אברהם אבינו את מערת המכפלה..
‘ ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ד.’ רבי יעקב אביחצרא ספרו מחשף הלבן.: ‘אפשר לרמוז דהנה ידוע דכוונת כל הצדיקים יראי ד וחושבי שמו הוא לעשות תיקון לשכינת עוזינו. וכמו שאמר הכתוב .תנו עוז לאלוהים. והשכינה נקראת אלהים כידוע….וזהו שאמר ויזרע יצחק בארץ ההיא .היא השכינה הנקראת ארץ .. דארץ במילוי: אלף’ ריש’ צדי’ סופי תיבות המילוי שפירושו גימטריא השכינה . היא השכינה שצריכה זריעה ..וימצא בשנה ההיא מאה שערים .שנה גימטריה ספירה ,ספירה אחת בשורשה .ועל ידי השתדלותו עשה והצליח עד שהחזירה לעשר ספירות .וכל אחת כלולה מעשר הם מאה ספירות. עי שטרח וזרע ומצא בה השלימות..’
יצחק דווקא בהיותו עולה תמימה הזוכה בחיים מצד מעשיו הוא אשר יכול ופועל להוציא לאור את הצלחת הפרויקט האנושי של החזרת כל הספירות כל המידות למקומם בעולם. תיקון התוהו ובוהו הינו על ידי הולדת הזהות אשר תאחד את הצד הרוחני והגשמי מעשית בהיסטורית העולם עד להגעת התולדות עם אות ו מלא שזה במגילת רות בהולדת דוד המלך אשר הוא אדמוני כמו עשיו כי מנכל מדינה אבל עם יפה עיניים ועדינות של אוהל יעקב.
רבי צדוק הכהן מלובלין . פרי צדיק .על. תולדות מאמר ג..: ‘למה שאמרו בזוהר הקדוש (חב פח א) לסדרא פתורה בלילה דשבתא ‘..אפילו ביומא דשבתא נמי דעיקר חיוב אכילה בלילה. וכן הארי ז”ל חשב סעודת ליל שבת נגד קדושת יצחק אבינו עליו השלום .ויצחק מצינו שצוה לעשות לו מטעמים לאכילה ..אך ענין מטעמים על דרך מה שאמרו ויברך אלהים את יום השביעי ברכו במטעמים.. וזה שמצינו בגמרא לשון עבדינא יומא טבא לרבנן ופירוש רשי סעודה לתלמידים ..המכוון שמופיע קדושה לסעודה..והנה מצינו שעשיו שהיה מקיים כיבוד אב … רק כוונת עשיו לא היה לשם שמים רק מפני דרך ארץ חייבו שכלו לכבד אב ואם …והיה יצחק אבינו עה באכילתו מרגיש קדושת סעודת מצוה שהוא מסייע לו לקיים מצות כיבוד ..ועל כן כשרצה לברכו שהיה סבור שהוא טוב וכמו שדרשו על מה שנאמר יודע ציד שהיה צד את אביו.. ויצחק היה סבור שתמיד עושה לשם מצוה ..ועל כן אמר לו ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי דייקא והיינו שיהיה בקדושה. .שרצתה רבקה אמנו שירגיש יצחק בה מטעמים שצוה לעשיו לעשות והיינו מצות כיבוד.. ועל כן אמרה ליעקב שיעשה בכונה רצויה לקיים מצות כיבוד אם…’.
מאמר א. : ‘ואף שבפרשה זו נזכר גם לידת עשיו. אך כבר כתב במה שאמרה יעקב אבינו אנכי עשיו בכורך ואיך הוציא מפיו דבר שאינו.. אך במה שלבש בגדי עשיו הוציא כל הניצוצין קדישין שבו וזה כבר בידי אנכי עשיו בכוריך. ואיתא מהארי ז “ל. על מה שנאמר כי ציד בפיו דקאי על נשמת רבי מאיר דנפק מנירון כמו שאמרו (גיטין נו.) והוא שורש תורה שבעל פה סתם מתניתין רבי מאיר.. וזה שאמר אנכי עשיו שהקדושה שנשא חן בעיניך מעשיו זהו בידי ואנכי הוא .ועיקר הפרשה לידת יעקב שיצא ממנו אומה ישראלית..’
מאמר ב : ‘ ובמדרש רבה על פסוק ועשה לי מטעמים ג דברים נאמרו בעץ שאכל אדם הראשון טוב למאכל ויפה לעינים .והוא דכתיב טעמו וראו .ובאכילת מצוה יש קדושה בטעם וכן קדושה בראיה .אך באכילת אדם הראשון היה ערבוב טוב ורע..’
תורת חכמת הנסתר של רבי צדוק מגלה לנו את הממד האידאולוגי העליון שיצחק אבינו רצה ליישם כאמור עלי אדמות .הוא רצה לאפשר דווקא לעשיו איש השדה המסוגל לפעול בשדה ; את הסגולה לעשות זאת. הוא רצה שדווקא עשיו יקבל את הברכה שהיא הכנסת הקדושה במעשה בשדה .והברכה חלה רק אם יש בסיס מעשי ועשיו בהיותו בכישרון המעשה החומרי תחול עליו הברכה ויתקן במעשיו את הצד העיקרי של העולם והוא החומר כי זה מה שהאל ברא .הקבה ברא עולם חומרי בכדי לבנות היסטוריה קדושה. הסעודה העיקרית של שבת הינה סעודת ליל שבת שהיא כנגד יצחק אבינו; מהות יצחק החלת דרגתו העל טבעית של הזכייה מצד מעשיו מדת הדין בתוך המעשה הגשמי העולמי. יצחק הוא ההצלחה של רצון ד לברוא את העולם במידת הדין שהאדם יוכל לזכות מצד מעשיו ולא רק בחסד. וזה מצליח כשהאדם יכול לקדש את העולם החומרי ולזכות בבניית חברה עם מוסר דווקא בצד הפוליטי חברתי כלכלי.
רבי צדוק הכהן מלובלין . פרי צדיק .מאמר ד. : ‘. בזוהר הקדוש . אם כן מהו לויתן ומהו השור .ארי והא כתיב ביום ההוא יפקוד.. על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון .והרג את התנין אשר בים הא הכא תלתא רמז הוא דקא רמז..הענין שבכל מקום מצינו שנדרש עלמד גלויות ..והארץ היתה תוהו שנדרש על ד גלויות.. וכן בפרשה זו נדרש במדרש רבה שא נא כליך. זו בבל.. והטעם ששלש אלו (בבל מדי פרס) כולם מקליפת התאוה ולכן נקראו נחש בריח נחש עקלתון שתחילת קלקול הנחש היה באכילה.. ולעתיד לבוא מביא הקבה ליצר הרע ושוחטו. והיינו שמיצר הרע של תאוה יושאר.. חשק לדברי תורה.. שמחשק התאוה יושאר בקדושה ..וזה הענין שנרמזו בבל מדי יון בגמל שפן ארנבת ששלשתן יש להם סימן טומאה בחוץ שאינו מפריס פרסה והסימן טהרה בפנים.. מורה על קליפת התאוה שבשורש הוא לטובה . רק הוא לרע על ידי פעולת האדם.. מה שאין כן אדום שנמשל לחזיר שהסימן טומאה בפנים והסימן טהרה בחוץ ..שהוא קליפת הקנאה והרציחה ומזה לא יושאר לעתיד.
מאמר ו. : ‘בזוהר הקדוש איתא תלמיד חכם דא סטרא דרוכב על נחש . היינו דיעקב ועשיו זה לעומת זה..היינו כנסת ישראל מדת מלכות דקדושה וכנגדה בקליפה מלכות הרשעה..’
אנו רואים בהיסטורית התרבויות והאימפריות בציוויליזציה האנושית, ששעבדו כל אחת בסגנונה את ישראל בגלויות, את הפוטנציאל הקיים בהם. רבי צדוק מביא לפי הזוהר והמדרש בפרשת התולדות את המהות המשיחית היסטורית של סיפורי הפרשה עם אכילת יצחק וברכת עשיו ויעקב והמאבק שלהם לפני אולי איחודם כרצטן יצחק בימות המשיח. רואים את מרכזיות פרשנות הסוד של הפרי צדיק , שהרב פירש את מהות תוכן ההיסטורי זהותי של סיפורי האבות להיסטורית ישראל עד השלמתה ותיאור כל עקרונות ההתמודדות של הזהות העברית ישראלית בהיסטוריה בגלות ובתקומתה בגאולה. יש תרבויות כגון בבל מדי ייון שישראל יוכל אם יצליח לקדש את מהותם כי בתוכם האידאולוגי יש פוטנציאל מוסתר שאפשר לקדש לגלות. זה נקרא קידוש התאווה האנושית דרך המגינה העברית. אדום הוא עשיו שזה מאבק פנימי זו טומאה מחשבתית פנימית היום בדוגמת הנצרות המתיימרת להיות קדושת ישראל אז זה מאוד בעייתי זהו מאבק אחר .הצלחה במאבק הוא חזרת ישראל לארצו וגילוי אז שרק הוא ישראל ולא הנצרות. זהו הפיכת החזיר הכאילו עם סימן טהרה לקדוש. זה הצלחת התולדות עם דוד המלך ועם הקמת מדינת ישראל אשר היא ימות המשיח .משיח שניצח את אותיות נחש. המדינה המקדשת את הטבע הכלכלי מדיני ומראה לעולם שאפשר להקים ישות מדינית ארצית קדושה. מכאן החומרה לישאר בגלות כי זה מסלף את כל המטרה הזו שהיא רצון הבורא מתחילת הבריאה . תוהו ובוהו.. מלכויות .. זהב הארץ ההיא טוב ארץ ישראל.
נתבונן בדברי הרב.אשכנזי שלדעתי נובעים מהסברו של הפרי צדיק שהובא לעיל על מאבק המלכויות בישראל. הרב אשכנזי בתיאור האקטואליה השקפתית היסטורית של הנצרות צאצא השקפת עשיו שלא הצליח בשלב זה להיות הישראל של הצדיק של העולם הזה וגם הנצרות הפרידה בן הקדושה וחיי המעשה .עשיו הוא אדום.
הרב יהודה לאון אשכנזי. ספר סוד מדרש התולדות .בשיעור גילוי שם ד .דף 130. :‘ התיאולוגיה הנוצרית מבחינה בן מלכות שמים ובן מלכות ארצית קרי השלטון הפוליטי החילוני. תפיסה דואלית זו באה לידי ביטוי בפתגם הידוע תנו לקיסר את אשר לקיסר ותנו לאלוקים את אשר לאלוקים .קשה לנוצרי לתפוס שחיי חברה על כל מרכיביה כולל שלטון המדיני פוליטי צריכים להתבסס על דרישה מוסרית אלוקית אבסולוטית .זהו אחד ההבדלים המהותיים בן היהדות לנצרות .תפיסת התורה היא מונותאיסטית אחדותית ללא פשרה .מלכות ד בשמים ובארץ .תפיסת הגויים ובראש ובראשונה האומות הנוצריות היא דואליסטית : הפרדה בין הדת והמדינה בן הלגאליות של החוק למוסר. גישה זו יוצרת עיוותים קשים מבחינה מוסרית בחיי היום יום ומכשירה מלכתחילה את כל העוולות האפשריות ברמת השילטון .הנוצרים אינם מבינים מה הייתה מחשבת הבורא כאשר הקבה ברא את העולם.. בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. על פי כלל של סוף מעשה במחשבה תחילה .מכיוון שהארץ מוזכרת בסוף סימן הוא שהקבה רצה דווקא לברוא את הארץ .לכן ההכרה המלכות ד על הארץ היא העיקר.. התורה באה ללמד אותנו איך לתקן את העולם החומרי הגשמי ואילו הנוצרים טוענים שמלאכת תיקון העולם היא מחוץ לתחום שיפוטו של הקב”ה..’
הרב אשכנזי הסביר שלפי הארי שתורת רבי מאיר הייתה בתוך עשיו. הכוח הפלפולי מחשבתי שכלי אינטלקטואלי של עשיו ויורשיו העולם המערבי יודע להוציא חשיבה אדירה אנושית בכל התחומים אבל מנותקת מהתורה שבעל פה העברית של התנא רבי מאיר שכל תורה שבעל פה זה רבי מאיר.
ובתורתו של רבי מאיר כתוב כותנות אור ולא עור .תורתו מאירה את העור החומר מכניסה בו קדושה .יצחק ראה כישרון אינטלקטואלי פילוספי גדול בעשיו איך מעשרין את המלח.. ויעקב הצליח להכניס את תורתו של רבי מאיר שקידש את האינטלקט של רומי הרי הוא מגיע מנירון קסר ולקדש את החשיבה האנושית בכל מרחבי ההוויה דרך המשנה.זה חשיבה של צדקות עם יישום הלכתי תוקני בחברה ולא תיאוריה. לכן כי ציד בפיו ראה לפי הארי ז”ל את כוח רבי מאיר בפה עשיו. לכן רשי אומר שיעקב חשש שיהרוג הוא את אחרים בפגישתו עם עשיו רבי מאיר נקרא בתלמוד אחרים. פירוש הרב אשכנזי.
זהו סיכום המהותי של רצון יצחק לשלב בן כשרון המעשה של עשיו וכשרון הרוחני של יעקב . בהיסטוריה הנצרות הפרידה ביניהם זו עבודה זרה הפירוד באחדות הבריאה וכליאת הרוחניות בכנסיה. ישראל זה אחדות הכל. ולבסוף יעקב בעצת רבקה אמנו המציאותית ייקח את שני התפקידים וישלב את כשרונו הרוחני בכישרון העשווי של ניהול מדינה כלכלה ולכן יקבל את שם ישראל שזו משימתו.
הרב אשכנזי ספר סוד מדרש התולדות דף 177. : ‘ישנו הסבר חסידי עמוק על המשנה בפרקי אבות הוה עז מצד אחד ועז פנים לגהינם ובושת פנים לגן עדן מן הצד האחר.. מי שהוא בעל המידה של בושת פנים יכול להיות צדיק אך ורק בגן עדן. אבל מי שהוא עז כנמר יכול להיות צדיק גם בגהינם .עז כנמר יכול להיות קדוש ולפעול כעבד הבורא בגיהנם עצמו. יעקב אבינו הוא איש תם לפני שהוא מגיע למדרגה הנדרשת לזהות ישראל… הוא אנו יכול למלא את משימתו.. . להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלא במקום קדושה .אין לו כוח לעמוד במקום הטומאה…יכול להיות צדיק רק בבית הכנסת.. אבל עשיו היה ייכול להיות צדיק גם במקום אחר. קרה מה שקרה והתגלה שעשיו נהיה רשע וזו הבחירה שלו. בשורש זהותו היה מסוגל להיות צדיק בגהינם להציל את אלה שנפלו שם.. מעיקרא יעקב ועשיו יחד היו צריכים להיות ישראל כל אחד לפי הבחינה שלו…משימתו של עשיו העולם הזה להיות מלך. המשימה של יעקב להיות כהן. יש מלך צדיק ורשע .יש כהן מצדיק ורשע. פירוש זה מאפשר להבין את רשי .ממעיך יפרדו . מן המעיים הם נפרדים זה לרשעו וזה לתומו.. רש”י לא אמר סתם זה רשע וזה תם אלא זה הלך לרשעות שלו וזה הלך לתמימות שלו. כל אחד מלכתחילה גם עשיו גם יעקב היה יכול להיות צדיק או רשע. מה שבחר עשיו בכיוון שלו להיות רשע מה שיעקב בחר הוא להיות צדיק בכיוון שלו. ההבדל בניהם מלכתחילה יעקב מיועד מטבעו לרוחניות ועשיו לגשמיות . יעקב קיבל גם את התפקיד המקורי של עשיו… אין כאן הכרח מכתוב … הפיתרון של יצחק לחלק את העבודה בן שני בניו עשיו ויעקב בהתאם לנטייה הטבעית של כל אחד מהם.‘ הדברים נפלאים ומבליטים את דעת חכמי הסוד.
מורי ורבי הרב שאול דוד בושקו ספרו בעקבות רש”י. דף צו.: ‘ לעשיו הייתה הכנה גשמית הוא היה מסוגל להיות איש שדה מוצלח ולהיות צייד ואין בבחירת דרך זו שום בעיה. לא נדרש ממנו לשבת באוהלה של תורה. הדרישה היחידה ממנו היא שיסכים ויקבל על עצמו ללמוד את הערכים הרוחניים והמוסריים מן האנשים הרוחניים יותר. אסור לו להתערב על קביעת הערכים . מרחפת עליו הסכנה שעוצמתו הפיזית תהיה לו לרועץ. יעקב מיועד מטבע ברייתו לרוחניות הוא אינו יכול לקיים אומה כי אומה לא יכולה להיות מושתתת רק על ידי רוחניות.. הרצון האלוקי ששתי אומות אלה תדענה לעבוד יחד כל אחת בתפקידה וכך יגיעו אל השלמות..’
זוהי ההצלחה של ימות המשיח שישראל אשר לקח על עצמו את משימתו ומשימת עשיו יצליח ללמד את העולם שצריך ואפשר לאחד את העולם הרוחני והגשמי שהם מידה אחת בשתי פנים. דורנו זכה במדינה ישראל העברית אשר מאפשרת אחרי ניתוק של אלפיים שנה בן בית הכנסת התורה והיישום המדיני. תורת המדינה המתהווה מאחדת את המלכות הישראלית והתורה ומאפשרת את רצון יצחק של הקמת מדינה קדושה ולא תורה מנותקת מכל יישום מדיני ארצי ממלכתי .זו תורת ארץ ישראל .וזהב הארץ ההיא טוב. זו תורת ארץ ישראל שחזרה למדינתה .זכינו מאוד מאוד.
תגובות