נכון שהדור שלנו הפך לצרכן מסכים מושבע, המילה הכתובה זנוחה בקרן זווית והתמונות המרצדות שובות בקסמן את לב ילדינו ואם להודות על האמת כולה גם את הלב שלנו. כ”כ קל להניח לקטנטנים שלנו 10 אינץ’ ביד שישעשעו אותם, יהוו להם מן מוצץ מדגם עשרים עשרים, בייבי סיטר בחינם ככה בלי מאמץ.
אז נכון, בלי מאמץ עכשיו אבל בעתיד הלא רחוק כ”כ כל השקט התעשייתי הזה ידרוש מההורים עבודה כפולה ומכופלת. מול רשימת בעיות ארוכה שתתחיל לצוץ לעיני ההורים אט אט.
ט”ו בשבט זה הזמן לעשות חשיבה מחדש בכל הקשור בגידול ילדינו. אנחנו הרי רוצים פירות מתוקים והם לא מגיעים מזריקת זרעים באדמה בלבד. נדרשת לכך תפילה תמידית לצד עבודה יסודית ומאומצת. גמילת הילד מהמסך זהו הצעד הראשון לפריחה חינוכית. התחליף המכני למסכים שאכן דורש מההורים להשקיע בזמן איכות עם הילד, הם כמובן ספרים.
ספרים הם אבן יסוד בחיי הילד. משם הם שואבים מידע, מפתחים הבנה, מעשירים את לשונם ומפתחים סקרנות.
הידעתם שקריאת ספר מפתחת משמעותית את הדמיון? ההסבר פשוט, בספר התיאורים הם מילוליים לצד תמונה אחת ולא מביאים לעיני הילד את כל התיאור הוויזואלי בכפית של זהב (כמו במסך), מה שדורש ממנו להתאמץ ולדמיין את הסיטואציה החיה.
אז לכבוד ראש השנה לאילנות הבאנו לכם כמה המלצות שאיתן תתחילו בבית פריחה חינוכית מחודשת:
ערן הגנן, שרה זלוף- בבוקר ערן התעורר, יצא אל החצר, לקח מעדר, ואת האדמה החל עודר.
זהו סיפור על ערן הגנן שמלווה אותנו לאורך כל הדרך מהכנת האדמה לזריעה ועד הכנת הסלט בארוחת הערב.
אליעזר והגזר, לוין קיפניס- סיפורו המופלא של לוין קיפניס אודות גזר ענק שגדל בפינת הירק.
רב המכר וקלאסיקה מוכרת משכבר.
ששה בשקיק אחד, לוין קיפניס- מעשה בשקיק שקוף ודקיק שעף עם הרוח, בעד החלון הפתוח ובדרך הכרם שכב לנוח. סיפור בנושא ט”ו בשבט: הכרת הפירות ופיתוח סובלנות.
תגובות