ברכת א”י והשלום בעם ובעולם מתוך עמל תורה שבע”פ של חג הביכורים

.אנו בחסד אל עליון נחגוג בהלל כתקנת הרבנות הראשית לאחר כיבוש מצוה של עיר העתיקה   איחודה של ירושלים בירת מדינת ישראל.אנו מחוייבים לציין שכל מטרת יציאת מצרים הינה לבנות מקדש בירושלים.ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש.כך בספר שמות הפרשיות מחולקות של סיפור היציאה ותרומת הנדבה לבניית המשכן שהיה דגם דגם ארעי למקדש הקבוע בירושלים. ובוודאי שירושלים מעצמה קדושה לכן בה המקדש. כל קוממיות דורינו בקיבוץ הגלויות מטרתו הינה ירושלים.!

 .כך חכמים מלמדים שלך לך אל הארץ הנאמר לאברם הינו  להתקדם לארץ המוריה כי הרי כבר אברם ומשפחתו ביוזמתם כמצויין בסוף פרשת נוח יצאו לכיוון ארץ כנען ביודעם שהיא ארצם ארץ העברים מבלי צורך בצו אלוהי.

.וחייבים אנו לומר בקול רם שמרכז ההויה העברי אינו תל אביב החשובה לעצמה אלא ירושלים.היא מרכז התרבות הישראלית ומקום המלכות כל שאר הארץ קדוש מתוקף קדושת ירושלים.היא העיר המרכזית וכל פיתוח המדינה הינו מתוקף קדושת ירושלים.כל כלכלת הארץ מטרתה להוות תשתית לכי מציון תצא תורה ודבר ד מירושלים.

 רבי יוסף כנפו מגדולי חכמי מרוקו  במאה ה19 .נולד שנת 1823 נפטר ה ב1909 במוגדור. אב בית הדין שם.כתב ספרים חשובים .ספרו תהילות ישראל על תהילים.

‘יבחר לנו את נחלתינו את גאון יעקב .ונקדים מה שכתב המתרגם וזו לשונו את בית מקדשא דיעקב די רחם לעלמין .וכן פירש הרב מצודת דוד וזו לשונו .את גאון יעקב זה בית המקדש אשר אהובה לו לעולם .עכדק.וצריך להבין דברי קדשם  שאמר אדונינו דוד  אשר אהב סלה.ופירושו אשר אהובה לו לעולם .ונראה לעניות דעתי אני הדל  על פי מה שאמרו  בזוהר הקדוש  פרשת פנחס,דף רכא.וזו לשונו.תרגום ללשון הקודש עי מדפיס ועורך ספר הרב הרב משה כהן:’שכאשר יצאו ישראל ממצרים רצה הקבה לעשותם בארץ כמלאכים  קדושים  ורצה לבנות  להם בית קדוש ולהורידו מתוך שמי רקיעים  זה שכתוב תביאמו ותיטעמו בהר נחלתיך באיזה מקום במכון לשבטיך  פעלת ד  באותו שפעלת אתה ד,.מכון לשבתך  פעלת ד זה בית ראשון  מקדש ד,כוננו ידיך זה בית שני  ושניהם מלאכתו של הקבה הם ומשחטאו לפניו במדבר  מתו וכו  ועד עתה בנינו של הקבה לא היה בעולם.ולעתיד לבוא כתוב בונה ירושלים ד הוא ולא אחר ולבנין זה אנו מחכים..’

.יפה נוף משוש כל הארץ ראשי תבות כהנים .ראה ספרו

 דברי הרב מלמדים אותנו שירושלים היא מטרת הכל לכן יום ירשלים הוא העיקר וחג העצמאות זו הקדמה לעיקר.

מרן הרב קוק.’ קריאת הקודש אלול תרפב.

‘ירושלים עיר הקודש בירת העבר והעתיד שלנו צריכה להיות חזות הכל של כל לב טהור וכל בעל נשמה מרגשת החדורה ברוח החיים של קודש ישראל.’

 אגרות הראיה חא עמ לד לה.:’חס ושלום מלהקטין מעלת קדושת ירושלים תבנה ותכונן נגד שאר ערי ארצינו הקדושה איזו שתהיה שזהו ממש פגם איסור הבמות.והצעקה אשר היתה על בני גד ובני ראובן בבנותם מזבח  הכל הוא שלא להשוות אפילו קדושת מקום אחר בארץ ישראל לקדושת המקום אשר בחר ד.והעיר אשר נקרא שמו עליה וקל וחומר להפחית חס ושלום ממעלתה נגדה כי דווקא ירושלים כוללת את כל ארץ ישראל  ולא עיר אחרת .וכה הם דברי הזוהר  הקדוש פ חיי שרה דף כח ב.ירושלים כל ארעא דישראלמ אתכפל תחותה .וקדושת ירושלים מאירה בכל ארץ ישראל ..והננו רואים גם עתה כל תלמידי החכמים והצדיקים משתוקקים להקדים ישיבת ירושלים.. ‘

.ומחויבים אנו כדברי החכמים הרב כנפו והרב קוק  להחזיר את ירושלים להיות המרכז התרבותי חברתי  כלכלי מדיני פוליטי תורני של עמינו  זה העיקר ולא עיר אחרת גם אם חשובה.

‘אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם.

מסכת ברכות סג’ ב’

תניא: ‘אם בחקתי תלכו’ יכול אלו המצות? תלמוד לומר ‘ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם’, הרי מצות אמורות, הא מה אני מקיים ‘אם בחקתי תלכו’ שתהיו עמלים בתורה. אמר דבי רבי ינאי: מאי דכתיב ‘כי מיץ חלב יוציא חמאה (משלי ללג’), במי אתה מוצא חמאה של תורה במי שמקיא חלב שינק משדי אמו עליה’-

רבי חיים בן עטאר הקדוש:’עוד ירצה אם בחקתי על דרך אומרם אבות פג מיז.אם אין קמח אין תורה  שירצה לומר אם אן קמח אם אתה רואה שעצר ד  השמים ואין קמח הטעם  הוא משום אין תורה כאומרו  יערוך כמטר לקחי  פירוש  כשיעור  המוכן הבא מן הגשמים  יהיה לקחי וכשאין לקח  יעצור ד השמים ואומרם אם אין תורה  אין קמח  פירוש כשאין  תורה בודאי שלא יהיה קמח כי יעצור ד שמיו.והוא אומרו אם בחקתי פירוש בשיעור חקתי  שהם חק  המזונות תלכו פירוש אם אתם רוצים  לתת לכם חקכם שהם המזונות צריכין אתם  כמו כן לקיים המצות  והוא אומרו ואת מצותי תשמרו על דרך אומרו  יערוף כמטר לקחי  כשיעור המטר שהוא המזון  צריך שתהיה העבודה ואומרו ועשיתם אותם פירוש יעשו  שיתמיד ד המעשה לתת חוקם.’

.אור  החיים הקדוש מענקי חכמי מרוקו שעלה לארץ ישראל לירושלים במאה ה18 מלמד אותנו שיש התאמה  מלאה בן המערך הכלכלי חברתי ללימוד התורה. העולם הנברא הינו בריאת ד החפץ לקיים אדם המעלה אשר מתאים את טבע העולם לחוק המוסרי האלהי לתורה.זו גישת ישראל עם תורתו. טבע העולם הוא התורה. שפע הכלכלי וסידורו נובע מן התורה. אומות העולם מנתקים את הפוליטיקה והכלכלה מן המוסר. אצלם זהו סידור חברתי  תקין , החשוב לכשעצמו,  בכדי שהחברה תתפקד לתאות המורגשות . המוסר אצלם הוא תיקון אנושי.עם הסגולה הוא ממלכת כהנים וגוי קדוש. לכן התאמה מוחלטת בן לימוד התורה והסידור העולמי. וכאן העמל של המלאכה ועמל התורה מתאחדים במלואם. זו המדינה העברית שהתורה מתארת מדינת ישראל אשר היא מלמדת את העולם קדושה  בכל המערכות.תפקיד ישראל הינו לימוד התורה וקיום מצוותיה ובנית מערכת כלכלית חברתית פוליטית עם קדושת התורה.איחוד הקמח והתורה . האדם פועל עם העושר עם מסגרת של קדושה ולא השתעבדות לחומר. העשייה החומרית  תהיה מותאמת ואז היא  תהפוך גם לתורה.לזאת קרה מורי ורבי הרב משה בושקו זצל ראש ישיבת מונטרה בשוויץ וראש ישיבת ההסדר היכל אליהו בירושלים, הרמוניה.מיתוך עמל בלימוד התורה המדינה תתקדם להיות מעצמה .אין ניתוק בן שניהים.וכך תהיה אחדות בן כל העושים במלאכה. לומדי  התורה  ישפיעו מלימודים בעשייתם החומרית. ועושה המלאכה החומרית יקבעו לימודם בתורה גם בעמל.

.רבי דוד אביחצרא אחיו הבכור של הבבא סאלי. ספרו פתח האוהל .’אם בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה.דהיינו לימוד התורה על ידי עמל וטורח כההיא אין התורה מתקיימת  אלא במי  שממית עצמו עליה יגעת ומצאת תאמין .ולמה נקראת תושיה  שמתשת כוחו של אדם סנהדרין כו: .וכן לשון עמל  הוא יוצא  ממשמעות בחקתי על דרך חקה  חקקתי אין לך רשות  להרהר אחריה אם לא בריתי  חקת שמים וארץ.הרי לך גם כן משמעות בחקתי מנה ובה לימוד התורה על  ידי עמל .וכן רמז אם בחקתי  תלכו גמטריא תורתי על דרך כי לקח טוב . תורתי.

.זהו תורף דברי הרב אביחצרא בהתאמת עמל לימוד התורה לכשעצמו  הנקרא חוקה הינו המקיים את הסידור העולמי הטבעי.זה המסר הישראלי.

.רבי יעקב אביחצרא.ספרו מחשף הלבן.ואולך אתכם קממיות.קממיות גימטריא פנימיות .’אפשר לרמוז עפ מש רבינו זלהה דנשמות ישראל הם מפנימיות העולמות ונשמות המלאכים הם מחיצוניות העולמות  נמצאו ישראל מעולים גם מהמלאכים וזהו ואולך אתכם קממיות שהיא חשבון פנימיות דהיינו שנשמותיכם מפנימיות בזה אתם מעולים על כל בעלי קומה אפילו המלאכים.’

 דברי קודשו של הרב מתארים את מהות נשמות ישראל העליונה אי לכך רק ישראל  עם חכמיו חכמי התורה  יכול לחבר שמים וארץ ולעשות מהעולם רצון הבורא בבריאתו.זו החוקה של הבריאה הנועת מיתוך נשמות ישראל.

מרן הרב קוק. מאמרי הראיה .:’עצמותה של האומה הישראלית קיומה והויתה תוכנה הפסיכולוגי  תקותה ומעמדה המדיני  הכל תלוי בנוי ומשוכלל על יסוד  אהבת החק האלוהי  של קדושת המצות והמשפטים ..הכל תלוי וקשור בקדושת  אהבת החוקיות האלוהית .כל מוסר של קדושה  כל תועפות  של התלהבות …אפילו אם יגדלו לעשות גדולות  אפס ותהו הם מול אותה הידיעה הגדולה והברורה …תלוי בשמירת הקדושה של החקים באהבת החקיות האלוהית ..באמת כאן נעוץ יסוד  ההבדל התכוני  שבין ישראל לעמים ..כדי להסיר משרשה את המחלה של מאיסת החקיות עלינו להשתדל להגביר את פתיחת המעין ממקורה של תורה ולרומם את לחלוחית הלמוד של האגדה ומהלך הרעיון של סתרי תורה וגנזי יראת ד טהורה…אז כל מצוה וכל הלכה כל דיוק ודקדוק  מוצאים הם את המשך מקורם הרוחני..

 .רבי צדוק הכהן מלובלין.ספרו פרי צדיק.

‘עזרא תיקן להם לישראל שיהיו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת .שיקראו  שבתורת כהנים לפני עצרת…הענין שקודם הקילקול  מאדם הראשון  ניתן רק פרי העץ  למאכל אדם וכמו שנאמר ויטע גן בעדן  ונטיעה היא באילנות.אך אחר הקלקול  ואכלת את עשב השדה .רק כיון ששמע אדם הראשון הזיעו פניו ואמר מה אני נקשר לאבוס  כבהמה אמר לו הקבה  בזעת אפיך תאכל לחם  שיהיה לו טורח לעשות לחם.אבל קודם הקלקול אף חטה היה מן אילן כמו דיהיה לעתיד..והאילנות שנטע הקדוש,ברוך הוא בעצמו בגן עדן היה מתקים לעולם ולא היה צריך שום נטיעה ועבודה.ואדם הראשון ניתן בגן עדן לעבדה ושמרה לעבדה בפקודין דעשה  ולשמרה בפקודין דלא תעשה זוהר.ורק אחרי הקלקול נאמר לו בזיעת אפיך תאכל לחם  שיהיה נצרך לעבודה וטורח.ובעצרת שהיא זמן מתן תורה דכתיב אני אמרתי אלקים  אתם  שיהיה התיקון  כמו קודם  החטא  שלא יהיה מיתה .וכתיב ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שאז לא היו ישראל רק פנוים  לתורה  ועבודה  כמו קודם הקלקול והיה מתבטל אז כל היצר הרע  וקלקול הנחש  ומימילא מאכל אדם היה רק פירות האילן כמו שהיה קודם קלקול אדם  הראשון …כשבא עצרת הוא הזמן בכל שנה לתקן הקלקול  וכמו שהיה במתן תורה  וזהו בעצרת על פירות האילן..גמרא הביאו לפני שתי הלחם בעצרת כדי שיתברכו  לכם פירות  האילן ..שבעצרת הזמן שיתברכו  פירות האילן .  ויהיה מאכל אדם  פירות האילן  כמו שהיה לפני הקלקול.

.הנה פרשת בחקתי מתחיל אם בחקתי תלכו ונתתי גשמכם בעתם הכל בענייני אכילה….כל אכילה יכול להביא לידי חטא. ועל זה אמר אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם  שתכירו שהשם יתברך  הוא זן  ומפרנס ואז לא יביא האכילה  לידי יצר הרע  ואדרבה  האכילה תגרוםמ להביא דברי תורה בלב…זהו נתתי שלום בארץ  מקטרוג יצר הרע….בתורת כהנים קודם עצרת שבעצרת זמן התיקון  על ידי דברי תורה  שיהיה התיקון שכל האילנות  יהיו בבחינת לכו לחמו בלחמי.ובזה נאמר בלשון רבים . כדי שתכלה שנה ויתוקן כל קלקול האכילה. פגם הנחש… שבא הערבוב מטוב ורע עי שטעם מעץ הדעת טוב ורע …לתקן הקלקול דאדם הראשון  שהיה אכילתו קודם החטא רק מםירות האילן..על זה אנו מתפללין ברך עלינו את השנה הזאת לטובה  אכילתינו רק מהטוב..כל מזונותיו  של אדם קצובים מראש השנה  סתם אדם  היינו ישראל  שקרויים אדם  וחק לישנה דמזוני  הוא . וכמו ירושלים ומקדש כתיב באכילת מעשר למען תלמד ליראה כן אכילת שבת  בזמן מביאה גם לידי יראה …לכן קודם עצרת  שהוא זמן מתן תורה שנקרא עץ חיים ..’

שבועות אשר היא עצרת תיקון עי התורה את מהות האדם בחזרה להתאמה  מלאה בן התורה והצריכה.האדם שזה ישראל עוסק בתורה כשהעולם החומרי מתוקן  מתוכו.זוהי עצרת פירות האילן מתן תורה תיקון כל ההויה.חזרה לאכילת פירות האילן רק מתוך תורה. חברה ומדינה אידאלית שהתורה היא רוחה נשמתה והיא המקור להתפתחותה בכל המישורים.

השבתי חיה  רעה מן הארץ.

. רמבן’ והוא הנכון כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצות כאשר היה העולם מתחילתו  קודם חטאו  של אדם הראשון  אין חיה ורמש ממית אדם ..ובהיות ארץ ישראל על השלמות  תשבת רעת מנהגם ויעמדו על הטבע הראשון . ‘

.אלו הברכות  שבפרשה  הזאת הן כלליות בעם  בהיות כל עמינו כולם צדיקים..כולם ניסים אין בטבע  שיבואו גשמים .  בעשותינו החקים והמצות . אף על פי שהם נסים נסתרים  שעולם כמנהגו נוהג  אבל הם מתפרסמים  מצד היותם  תמיד לעולם בכל הארץ ..והכלל כי בהיות ישראל שלמים והם רבים  לא יתנהג ענינם בטבע כלל לא בגופם ולא בארצם  ..’

.זהו מצב המדינה העברית בהיותה הולכת עם החוק האלוהי העל אנושי מיושם בחברה אנושית שמים בארץ.ישראל תורה וארץ ישראל חד הוא.

הגמרא מסבירה לנו אחד מהעקרונות המרכזיים בחינוך האדם בלימוד תורה והוא ההשקעה האמיתית של הלומד בלימוד ובהבנתו. זהו עמל תורה. נציין כאן שהגמרא מסבירה את ההליכה בחקות התורה בתחום לימוד התורה. אלא שיש הבדל בין לימוד תורה ולהיות עמל בתורה .

רבי חיים בן עטאר הקדוש: ‘וטעם שקרא הכתוב עמל התורה חוקה לצד שיש בה מצוה אפילו ללמוד דברים. שלמדם

עוד ירצה על פי מאמרם ז”ל

(זוהר הקדוש חג רב) ‘כי התורה יש בה ארבע דרכים והם פשט רמז דרש וסוד ומאלו נפרדו שבעים פנים,  וכל אופן לכמה אורחין ושבילין ונתיבות והוא מה שאמר ‘חקתי’ לשון רבים, תלכו, פירוש בכל אורחין ושבילין ילך בהם בפירוש הכתובים, ולא יאמר שאין בתורה אלא הפשט המובן לכל .’

עמל תורה זהו ההשקעה של הלומד בכדי להבין את התורה בכל צדדיה מהפשט ועד הסוד ולא להסתפק בלימוד שטחי המוביל לפילפולי סרק שלא מגלים תמיד את אמיתתה של תורה .

מרן הרב קוק:

‘רבים מהם הפדגוגים המתנשאים להביא דרכים להקל את עול הלימוד וחושבים שיביאו ברכה לעולם בהקנותם את הידיעות והלימודים התוריים באופן קל שלא יצטרך האדם להיות עמל בהם … יהיה מועיל רק הלימוד שאינו בא בדרכים קלים ונוחים לקלוט כי על ידי היגיעה ועבודה שכלית מתעלה האדם למידות נעלות ולהיות נוטה אל השכל ואל כל דברי קודש באהבה ובחפץ לב. והלימוד פועל עליו להיות כולו מסור ללימודיו על כן תצא מהלימוד שעל ידי היגיעה דווקא עומק ההבנה והידיעה הברורה עם הפעולה הרצויה לעבודת ד ויראתו וכל טהרת המידות. אבל הלימודים הנכנסים באופן קל בלא יגיעה כבירה יישארו לעולם שטחיים עומדים מחוץ לנפשו של אדם הפנימית ופועלים מעט על מעשיו ועל יצרי לבבו.’ (עין איה ברכות ט’ שמד’ ).

הרב נותן לנו כאן הנחיה מעמיקה בנושא חינוך ללימוד התורה שהוא חייב לבוא בהשקעה גדולה ויסודית מבלי לרצות להקל על אופי הלימוד ועל תוכנו. ואין אפשרות לתיקון המידות רק דרך העמל החיובי בלימוד התורה ובהבנתה .

הרב אשכנזי-  מניטו:    שיעור 1986

‘עמל תורה זה לפי המשנה ‘הפוך בה והפוך בה דכולה בה’ .אנו מחויבים לדובב את התורה בכדי שתיתן לנו את התשובות האמתיות לפי כוונתה האמתית של התורה. המדרש אומר אם בחקתי תלכו ‘כל הכתוב בה לחיים בירושלים. ‘תורת חיים אנו צריכים להגיע שזה לגלות את התשובות האמתית שהתורה התכוונה אליהם ולא דוקטורט של תורה. ‘דרך ארץ קדמה לתורה’. כתוב בבראשית ‘את דרך ארץ החיים’. דרך ארץ זה המידות החיים זה התורה. אבל אנו מדברים על דרך ארץ של האבות שהוא הקדמה נחוצה לתורה. ‘ולא נחם אליהם דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא.’

ישנו דרך ארץ של פלישתים של אומות העולם. לא לדרך ארץ הזה התכוונה התורה. כי עם ישראל קרוב הוא לד’. דרך ארץ של האבות שהוא במידות האמתיות הוא התנאי ההכרחי להשגת התורה. ומהו התשתית של הדרך ארץ הזה? כפשוטו ‘דרך הארץ’ דרך ארץ  ישראל. זהו הלך לך אל הארץ. המידות של האבות נבנו בארץ ישראל והיו התשתית לתורת חיים .’

לכן אנו קוראים את פרשת הקללות לפני שבועות בכדי שנפנים שהתורה נתנה לכלל. ואנו רואים שכל הברכות והקללות נאמרים לכלל ישראל ולא לפרט.

מרן הרב קוק: ‘ונתתי גשמכם בעתם’

‘כל התורה כולה ערוכה ברוח לאומי. רוב השכר והעונש הנקוב בה בפירוש אינו כי אם שכר ועונש לאומי . הרושם שהתורה צריכה לפעול בראש כל הוא: להיות שומר תורה ומצוותיה בתור ברית ד’ אשר לכל עמנו אשר בשמירתם תרום קרן כלל עמינו ובעזבנו אותה נכונו תוצאות רעות לכלל העם ‘.

זהו העמל תורה שהתורה מבקשת מכל אחד ואחד בישראל ללמוד את מהותה של תורה שהיא התורה הכללית הממלכתית הפונה לפתרון בעיות הכלל בכל תחום. במשך אלפי שנים למדנו תורה הפונה לצרכי היחיד. ולכן אנו בזמן של גאולה שאנו מחויבים לעמל התורה הכללית וזהו עמל הרבה יותר גדול ומשמעותי לאמיתה של מטרת התורה . לעמל זה אנו מחויבים לחנך את ילדינו כשהם ניגשים ללימוד התורה ולהבנתה .

לכן התוצאה של עמל זה הינו ‘ונתתי שלום בארץ’ .

הרב קוק : ‘כי היפך השלום בא תמיד מסיבה שהפרטים אינם מתאימים כאחד בחפצם הפרטי אל התעודה הכללית. והדרך להביא את הכלל כולו אל אותה תעודה אינה באה כי אם על ידי אור התורה האלוהית. אמנם הבלתי מכירים את השלום לדבר היותר קדוש מגמתם איננה כי אם אהבת עצמם הפרטית וגם חפצם בשלום איננו מפני שהשיגו שראוי לנפש ישרה לאהוב יותר מכל את הטוב הכללי כי אם מפני שמצאו את השלום לאמצעי יותר מוכשר למצוא על ידו את הנאותיהם הפרטיות. מושג כזה שנעוץ באהבה פרטית עצמית אינו יכול להיכנס במחיצת הקדושה .’

אם עמל התורה נעשה למטרה של עילוי עצמי כל נכבד שהוא, עמל זה לא יוכל להביא את השלום בתור אחד משמותיו של הקב”ה, שהגדרתו אהבת הכלל הנקרא קדושה .

‘אני ד’ אל-היכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבור מטות עלכם ואולך אתכם

קוממיות ‘.

רש”י: קוממיות: ‘בקומה זקופה’.

רבי חיים בן עטאר הקדוש:

‘..והוא אומרו אני ד’ אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים זה כנגד יציאת מצרים, וכנגד אשר העלה אתכם מכל הארצות אמר ואשבור מוטות עולכם .

פרשת בחקתי אז עוסקת בתורה של עם במדינתו .ואנו חיים בדורינו את שבירת עול האומות והקוממיות בארצנו  .וחייבים אנו להודות לד שלא רק שבר מוטות עולינו ונתן לנו מדינה אלא שהביא אותנו לעיקר התהליך והוא שחרור ירושלים שהיא טבורו של עולם. ודרך ירושלים נוכל לעסוק בתורה הכללית ולחנך את עצמינו ואת ילדינו להשקעה בעמל תורה האמתי שהוא לימוד תורה אשר עוסקת בתיקון ובבעיות הכלל. וזה נקרא ‘תורה חדשה מאיתי תצא’ .

נציין כאן כדברי הרב קוק שכל הפירודים בעמינו נובעים מההשקעה רק במישור הפרטי בכל התחומים מבלי להתאים את המאווים האישיים להטבת החברה. ההשקעה של האדם עצמו בחייו האישיים הינה כמובן חשובה מאוד אבל אם זה נעצר שם, אז לא נוכל לתקן את מידותינו ולקבל באמת את התורה בשבועות .

וזו מטרת קריאת מגילת רות בשבועות: הקמת עם מלכות שהיא התדתית של כל התורה. מלכות דוד וההתנתקות מתקופת השופטים של ‘איש הישר בעניו יעשה .’

‘וימת אלימלך איש נעמי’:

מדרש רבה: ‘תניא למה נענש אלימלך (שהיה השופט ומגדולי הדור) לפי שבאו שני רעבון אמר ,עכשיו כל ישראל מסבבין לפתחי, זה בקופתו וזה בקופתו עמד וברח לו מפניהם הדא הוא דכתיב ‘וילך איש מבית לחם יהודה .’

התורה תמימה: ‘וכתב הרד”ל דאפשר דדרש וילך מבית לחם יהודה כדי שלא ייתן מביתו לחם ליהודה. ‘

אנו רואים מצב קטסטרופלי שמנהיג הדור עוזב את ארץ ישראל בכדי לא להתמודד עם בעיית הכלל של בצורת באותה תקופה. נעמי חוזרת לארץ ישראל אחרי מות מחלון וכיליון ילדיה שמתו לפי חכמים כי ירדו מהארץ

, הפסוק אומר ‘ותישק ערפה לחמותה ורות דבקה בה’.מסכת סוטה אומרת דמערפה גלית יוצא ומרות דוד.יבואו בני הנשוקה ויפלו בידי בני הדבוקהץ

ההתנהגות של שתי הכלות שונות: ערפה נשארת במואב ורות דבקה בנעמי. המגילה משתמשת במושג ‘הדבקות’ אצל רות. רות דבקה בגורל הלא קל של נעמי ושל עם ישראל באותה תקופה. הכול תקוע ונראה שאין עתיד בארץ. אלא שרות  מלאת החסד דבקה בנעמי בעמה ובארצה. והדבקות הזו, למרות כל הקשיים, הדבקות בהיסטורית עם ישראל להטבתה הכללית, זהו החסד שהוביל ללידת דוד המלך שיכונן את המחכות האמתית של ישראל: מלכות של חסד.  לכן  אנו הקוממיות ישראל דבקים כמו רות וקופצים לים הגאולה ולא נרתעים מקשיי חבלי משיח בעזרת קבה.מלכות זו מרכזה בירושלים כדברי הרב קוק ירושלים המאחדת את הגבורה והקדושה . מלכות כאן ולא בפריס ברוקלין או לונדון.

שנזכה לעמל של תורת הכלל, תורת הגאולה, של הגברת החסד לכל שזהו משיח בין דוד .