נכתב ע”י מאיר משה ואקנין vakninemm@gmail.com
‘והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד א-להיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארציך אשר ד א-להיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ד א-לוהיך ..ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לד א-להיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד לאבותינו לתת לנו.. וירעו אותנו המצרים.. ויוציאנו ד ממצרים.. ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש.. ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה . ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ד א-לוהיך..’
.פרשה מרכזית המתארת את החובה האלוהית של
העליה לארץ של ישראל מהמדבר מתוך ובתנאי הבאת ראשית ביכורי עמל העברי בארצו וקישור העמל האנושי לקדושה המרכזית במקדש ד בירושלים בירת ארץ ישראל.
הקבה מצוה את עמו להיות בארצם ארץ עבר עוד מתקופת שם .אנו עולים לארץ וגרים בה כפי תיאור וידוי הביכורים שבו כתוב בתורה הגדתי היום כי באתי אל הארץ אשר נשבע ד לתת לנו ולא לשום סיבה לא רוחנית ולא גשמית אלא רצון הבורא ומתנתו.כל שאר הנושאים הם יהיו אז תוצאה אמיתית של רצון ד של המצווה לשבת בארץ היא תהיה הסיבה ולא סיבות משניות!
הכלי יקר
והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד אלוהיך …וירישתה וישבת בה.
‘לא מצינו לשון וירשת וישבת בה כם אם כאן ובפרשת המלך לפי שאחר ישיבה וירושה ישמן ישראל ויבעט וישאלו להם עניני שררות ככל הגוים .כך בפרשת ביכורים היתה הכוונה להכניע רום לבבם אשר אחר ירושה וישיבה ישיאם לבם לומר כי להם הארץ ובחרבם ירשוה וישכחו את ד, זהו שנאמר והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד אלוהיך נותן לך נחלה.כי באמת לא בתורת ירושה אתה בא אל הארץ כי בית והון נחלת אבות .אבל מה הארץ נתונה לך במתנה על מנת להחזיר אליו גמולו ולשמור כל מצותיו ולבבך לא כן ידמה אלא וירשת שתחזיק בה כיורש כאילו היא ירושה לך מאבותיך.. וישבת בה כתושב לא כמו שנאמר והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם וגו.וכל זה יביאך לידי רום שתשכח את ד, על כן אנכי מצוך מצות ביכורים .וכך פירש הרמבם שעיקר טעם מצוה זו ההכנעה וההשתעבדות אל השם יתברך.
והעד על זה מה שנאמר הגדתי היום לד אלוהיך הגדתי לשון עבר; והלא עדיין לא הגיד כלום אלא שרצה לומר שבהליכה והבאה זו כבר דומה כאילו הגדתי דרך וידוי כי באתי אל הארץ רצה לומר לא בתורת ירושה כי אם באופן זה שנשבע ד לאבותינו לתת לנו ומעיד אני על עצמי בהבאת הביכורים כי מאת ד היתה הארץ לי למנה ומתנה.וזהו שנאמר ולקחת לומר לך שמראשית זה אשר תביא בית ד ליתן הודיה וכבוד לשמו יתברך ממנו תקח את כל פרי האדמה ותזכה בכל פרי האדמה אחר שכבר הודית כי תביא הראשית מארצך אשר ד אלוהיך נותן לך כי ארץ זו לא תקרא ארציך כי אם אחר הבאת הראשית . ועל ידי הבאה זו היא ההגדה האמורה בפסוק הגדתי היום. ‘
הנה הנם דברי הכלי יקר אשר מבהירים את מקור ההגעה לארץ שהיא מכוח מתנת ד וירושת אבות .זכות המעשה הוא תוצאה ולא סיבה ראשונה.וכך כל חזרתינו היום לארץ ישראל תהיה על מכונה ותתבצע בהליך עם שמחה והתקדמות ולא זיעזועים כמו היום עם כל המציאות של ההפגנות שגם נובעות מחוסר הסברה דווקא של עולם התורה מה זה ארץ ישראל מה מקום הארץ בתיקון האנושות ומה מקום משפט התורה בארץ לטובת כל יושביה. עולים לארץ לסיבה,זו ולא לכל נגיעה אישית גם רוחנית.זו נפרשה וזו התשובה הלאומית מקור כל תשובת המצוה. .
ביכורים אשר הם תיקון הקדושה החומרית דרך תיקון האחוה האנושית בין האחים.קשר בין הביכורים לביכורי קרבן הבל המביא מבכורי צאנו מול תרבות קין האנוכית המייצגת את האינטרס האמושי מבלי קשר לאחר ומבלי קשר לבורא לכן קין מביא מהפיסולת את קרבנו.וזהו חג הביכורים אשר,הוא לפי המסורת חג מתן תורה .ובתורה בפרשה הוא מצויין בתור חג,הביכורים ובתוכו הוא מתאים למתן תורה.התורה היא תורת התיקון של האחוה בין האחים לכן חג השבועות מתואר בתור חג הביכורים וקישורי המספרי בין חג גאולת פסח עד חמישים יום והוא חג השבועות.לכן ההגעה לארץ נותנת אפשרות שד הוא אלוהיך רק בארץ מקום הביכורים ותיקון חטא קין והבל על ידי תורת סיני בירושלים עם כל החכותיה וסודותיה.ומכאן אפשר לגשת לראש השנה יום הזיכרון של הראשית ויום הדין לפי החכמים וזאת הברכה של הביכורים או הקללה של חוסר האחוה ,בלי ביכורים ובלי ירושלים.או והיית מעלה מעלה בירושלים או והיית מטה מטה בגלות בקללה כנאמר בפרשה.זו ההקדמה לראש השנה יום הדין .וכאן במאמר זה בסד נפרט את הנושאים בשמחת הכתיבה בירושלים. ..
התורה מתארת כאן בפרטי פרטים את אופן עשיית מצוות הביכורים באריכות שלא מאופיינת בתיאור מצוות בתורה. הרבה מצוות בתורה נאמרים בקצרה רבה וגם ברמז כגון ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות שלפי דעות בגמרא זו מצווה מן התורה. אין בתורה פרטים על מצווה זו. וכשאנו מגיעים למצוות התלויות בארץ ,כדברי הרב צבי יהודה קוק זצ”ל שהמצוות תלויות בארץ כנאמר ולא הארץ תלויה במצוות, אנו עדים לפירוט הרבה יותר רחב של המצווה אופן עשייתה ומהותה. אנו רואים שהתורה מפרטת את מצוות הבאת הביכורים שיש בה נדבך מאוד יסודי והוא טקסט ארוך שאומר מביא הביכורים לכהן. טקסט זה הינו נדיר במצוות ויש בו בעיקר סקירה היסטורית של היסודות של עם ישראל מיעקב אבינו עד לגלות מצרים והיציאה ממנו עד למימוש ההבטחה הא-לוהית של נתינת ארץ ישראל ותיאור מעלתה וייחודה עד להקמת מדינת ישראל של אז והתודה בהבאת התוצר החקלאי הראשון. התורה מבקשת בתוך מצות הביכורים אמירה פומבית מהישראלי יוצאת דופן בתורה של הודאה לד והכרה בהשגחה ההיסטורית של הא-ל ביצירת הזהות העליונה והייחודית ותמצית האנושות הישראלית ופועלה הנחוץ במסגרת מדינית ארצית כלכלית וחברתית.
ישראל בתוך עם הנבחר, וזה מושג עמוק המתאר חובת העם בעל העניין הא-לוהי (כדברי רבי יהודה הלוי בספרו הכוזרי או בעל קדושה נבדלת כדברי המהר”ל מפראג ) להיות הכהן של האנושות להחדיר את המוסריות הא-לוהית התורנית בעולם. העולם מכיר במוסכמה חברתית אנושית פרי שכל האנושי המורכבת לרוב בשמירת האינטרס האישי במדינה. אלא שישראל זהו,זהות הנבחר עם אחריות מוסרית חברתית , מביא את המוסר הא-לוהי שהוא מעל השכל האנושי לעולם. זהו סדר עולמי חדש בעל השלכות של התנהגות חברתית ופוליטית של הכנסת קדושה בכל המערכות. קדושה זהו החיבור הרוחניות והגשמיות וישראל מהות נשמתו הינה הכנסת האין סוף הא-לוהי במוגבל החומרי עולמי עד כדי (כדברי מרן הרב קוק ). גילוי הקדושה הטבעית בעולם החומרי שהיא יותר גדולה ‘מהקדושה הרוחנית’. לכן הבאת הפרי הראשון על ידי החקלאי הישראלי מלווה בעצם ‘בהצהרה מדינית’ ולא ‘דתית’ בכלל!. ישראל בא לעולם להיות עם לאום מדינה אשר תהווה דוגמת עולם הבא כבר בעולם הזה. מדינה בדרגת ‘ביכורים’ שראשית ומהות תוצרתה הכלכלית חברתית פוליטית ומדינית הינה לקיים את הצו הא-לוהי להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש ולהעלות את כל האנושות על כל היצירה שלה לדרגת עבודת ד. לעבוד את הבורא, כל עם בסגנונו , וישראל הוא הקושר את זר כל דעות האומות ( הרב,אשכנזי)שזה להכניס לעולם המעשי את המוסריות הא-לוהית תורנית לפי כל עם ולא מוסכמות אנושיות המחלפות לפי אופנת השעה. שינויים אלו מובילים להרס ולקללה הבאה בעיקר מהאדם עצמו. ישראל עם ‘ הראשית’ המביא את ‘ראשית יבולו’ לנציג הא-ל הכהן המהוה דוגמא של התנהגות קדושה דרך המקדש ומירושלים דווקא.
רבי חיים בן עטאר הקדוש .והיה כי תבוא .’: אמר והיה לשון שמחה (בר מג ג) להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ , על דרך אומרו ‘אז ימלא שחוק פינו.’אשר ד א-לוהיך נותן לך’…שיצו ד ארבע מצות .אחד שידע בלבו כי לא בכוחו ..בא לרשת את הארץ. .אלא מתנת ד והוא אומרו אשר ד א-לוהיך נותן לך ודקדק לומר ד א-לוהיך , להעיר שעל מנת שיקבל א-להותו עליו הוא נותן. ב .להוריש את הארץ מיושביה הגם שיש לו דבר המספיק לו בארץ , אף על פי כן יגרש אויבי ד מארצו. שלישית .ישיבת הארץ שהיא מצוה בפני עצמה כמו שמצינו כמה הפליגו רבותינו במצות ישיבת הארץ ( כתובות קיא .) רביעית .הבאת הביכורים .’
הנה דבריו הקדושים של אור החיים הקדוש ; השמחה הינה רמת התנהגותית עליונה אנושית אשר יכולה לבוא לאדם אך ורק דרך מדינת ישראל .אין לשמוח אלא בביאת הארץ’ כדברי הרב הקדוש. כאמור בדברינו למעלה מטרת הישראלי הינה להביא לאנושות דוגמת מדינה קדושה , וזו תמצית מצוות הביכורים. לכן הלימוד לדורנו דור הקוממיות שחזר בתשובה הכללית ותיקן את לשון הרע של המרגלים על ארץ ישראל ועל האי אפשרות להקים מסגרת מדינית קדושה ושזה אפשרי רק בלימוד בישיבת סיני בלי יישום בחברה .גם להצהיר בקול רם זה אפשרי וזהו צו הבורא בכל תורתו. ומעניין לראות בפרשת שלח לך כשהמרגלים נשלחו על ידי משה , מצוין כשהגיעו לארץ היו ימי ביכורי ענבים, ביכורים. הרי הרבנים הראשיים של כל שבט אז ברצונם להישאר במדבר ולא להיכנס לארץ רצו לבטל את עיקר התורה שזה המצוות התלויות בארץ ואז אין אפשרות לקידוש המחיה והכלכלה ולקיים תורה תיאורטית ולא מעשית במסגרת חברתית כלכלית. הדרגה העליונה של דור המדבר הרוחנית מאוד אשר אפשרה להם חיים מנותקים מדינית 40 שנה; תתחדש בתחיית המתים בשילובה בחיי המעשה של הביכורים במדינת ישראל.
רבי דוד אביחצרא ספרו פתח האוהל על התורה..
‘והיה כי תבוא אל הארץ אשר,ד אלוהיך נותן לך נחלה וירישתה וישבת בה.שהוא על דרך כל הדר בארץ ישראל דומה כמו שיש לו אלוה ( כתובות קי:) גם על דרך כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים כידוע.וכן עיני אלוהיך בהה..וזה והיה כי תבוא אל הארץ דהיינו לשון שמחה כידוע לעמת ביאת הארץ שאין לה שוטר ומושל מבלעדי ד יתברך .שגם לעומת זה כל הדר בתוכה..וזהו אשר ד אלוהיך דיקא שמנה וביה כביכול אלוהיך יקרא אשר לא כן לכל הדר בחוץ נותן לך נחלה דהיינו נחלת גוים כנזכר.שעוד בה נותן לך גם מנה וביה כל צרכיך בכבודו ובעצמו ולא על ידי אחר כשאר העמים שבכל חוץ כידוע על זה בזוהר הקדוש.גם נותן לך נחלה מאבותיך יעקב חבל נחלותו ובכן וירישתה גם אתה בכוח מעשיך .וישבת בה מכל מקום בה ולא בזולתה וכההיא נמי אפילו בעיר שרבה גוים וכו.’
והנה בדברי קודשו של הרב זצל בסגנונו המקיף את כל חלקי התורה מציין לנו את שד אלוהיך שלתישראל הוא בתואר זה אך ורק ליושבי ארץ ישראל המביא ביכורים כי מהארץ מגלים את אחדות הערכים של חסד והדין .ובחול הואיל והעם היהודי יושב תחת ערכי האומות לכן אין לו אלוה כמובא בדברי הרב לפי התלמוד והזוהר.זאת אומרת שאפשרות אחדות הערכים הינה רק מארץ ישראל ועל ידי תורתה שתמציתה הינה תורת הביכרים , התורה המגלה כנאמר על ידי מביא הביכורים את קדושת ההיסטוריה העברית מהאבות עד הכניסה לארץ ישראל.זו לא ציונות זה פסוקי התורה! לכן היה אומר הרב אשכנזי זצל שכתוב,בהגדה של פסח מלמד שהיו מצויינים שם היו ציוניים אבל שם בגלות…
רבי יעקב אביחצרא מענקי חכמי מרוקו הסבא של רבי ישראל אביחצרא הבבא סאלי. ספרו מחשף הלבן: ‘והיה כי תבוא. אפשר לרמוז על הבאת הבכורים שציוה הקבה עליהם אפשר דכל זה לתקנת רפח ניצוצות לבררם ולהעלותם מעמקי הקליפות דידוע מה שכתב רבנו זלהה ( הארי) דהניצוצות נתפזרו בכל מה שברא הקבה בעולמו באדם ובבהמות וחיות ועופות וחיטים ושעורים וכל מיני פירות וירקות. .ואנו מלקטים ומבררים אותם על ידי אכילה שאנו אוכלים ומברכין. והנה אפשר דהביכורים בירור גדול יש בהבאתם ; שהם ניתנים לכהן איש החסד , בחינת חכמה שהיא המבררת כידוע. וציוה גם כן שיאמר עליהם ארמי אובד אבי .ואפשר דבזה רמז גדול על הנחש הקדמוני שפיתה אדם הראשון ואיבדו.. ועל זה נשקעו הניצוצות בקליפות. ארמי הוא נחש רמאה אובד אבי הוא אדם הראשון ..ועל ידי גרם צער ועינוי ליעקב ובניו שירדו למצרים … נשתקעו הניצוצות וצריך לבררם ולהעלותם מכל מה שבראת בעולמיך. עתה הבאתי את ראשית פרי האדמה… שעל ידי זה יתבררו ויתלבנו ויעלו מן הניצוצות .. והנה עיקר הביכורים הם לצורך מלכות. וזה נרמז במלת בכרי שהיא גימטריא רחל..’
זהו לשון חכמי המקובלים ומהגדולים שבהם רבי יעקב אביחצרא זצוק”ל ; אשר מסבירים לנו את התשתית של תיקון האישי והעולמי בכל מצוה ובפרט במצות הביכורים כאמור אשר היא תיקון כל העשייה האנושית והעלאת המעשה היצרני כלכלי של האדם למדרגת הקדושה והמוסר החברתי תורני. הביכורים הם ניתנים למיצג החסד בעולם הכהן היפוכו של לבן הארמי אשר הוא בלשון המקובלים הנחש האיש הטבעי לפי הרב,אשכנזי.איש שחי לפי אינטרס,חומרי אישי ולא מתחשב בקשר של חסד של אח עם השני. והרב מלמד,שביכורים זה מידת מלכות שזה ארץ ישראל וזו המידה המביאה ליישום בחברה את הקשר האנושי מבחינה מוסרית ולא אינטרסנטית .
הרב יהודה לאון אשכנזי .מניטו. מגדולי חכמי אלג’יר ומגדולי חכמי ישראל בצרפת ובארץ ישראל. ספרו על הפרשה כי מציון: ..’, פרשתינו אחת מהאחרונות של השנה, מתחילה במצוות הביכורים .חשוב לציין שלרגל מצווה זו הקשורה לחג השבועות המציין את קבלת התורה; היינו צריכים להזכיר כל היסטורית גלות ישראל במצרים מיעקב כאילו שגלות זו מסתיימת אלא בזמן הבאת הביכורים. נציין שבשעת הקרבת קרבן הביכורים הא-ל מוגדר כא-ל הכהן (ד א-לוהיך) .רק אחר כך הא-ל יהיה הא-ל של מי שהביא את הביכורים … לפי המדרש הבאת הביכורים הייתה של הבל כשהקרבן של קין היה מיתרת היבוא החקלאי מסורת הקרבת הביכורים מובילה גם הגדרה של ישראל של עם של כהנים של התורה בתור חוקה של עם של כהנים ושל ארץ ישראל מקום יישום וערך.. המצוות. הכהן מוגדר טבעית האדם המשרת את האחר; כמו הבל רועה הצאן של האנושות. הוא מתייחד לעמל התורה והוא מקבל את ישראל בחזרתו מהגלות…‘תורגם מצרפתית באחריותי בלבד.
וכאן הרב הגדול כדרך המקובלים מוביל אותנו כאמור להבנה מעמיקה של הבאת הביכורים הראשונים בהיסטוריה על ידי הבל שהיה אמון במקצועו בתור רועה צאן לטפל באנושות כהן האנושות. זה תפקיד הישראלי המביא את הביכורים בירושלים ומירושלים הבנויה דווקא מקדש ומרומם את כל האנושות ומלמד אותה להרים את כל העשייה האנושית ולהפיכתה למוסרית וקדושה במוסר הא-לוהי הנכנס בתוך החומר ועושה את כל העולם לבית של שלום על ידי ישראל. ולכן התורה הישראלית יכולה להתקיים רק מירושלים בתור מרכז קדוש של מדינה קדושה ומוסרית.
הרב יהודה לאון אשכנזי .מניטו.שיעור בעל פה בצרפתית .מתורגם לעברית באחריותי בלבד.1985.
‘והיה כי תבוא אל הארץ אשר ד אלוהיך נותן לך נחלה וירישתה וישבת בה..: כתוב כאן נותן לך.ישנה כאן משמעות מהותית. אחד שד הוא הנותן את הארץ כמובן שאנו משתדלים לקבלה על ידי מעשה אבל הוא הנותן אותה.נקודה זו מרכזית מי שראה את התוכנית הטלויזיונית על שר החוץ אבא אבן שהיה בלי ספק אינטלקטואל יבין זאת . הוא היה יכול באמת להיות דיפלומט בהבנת נקודה זו .גישתו היתה משתנה יהיה באמת דיפלומט..
נקודה שניה והיא שארץ ישראל ניתנה לעם ישראל בלי שום קשר לזכות.היא מתנה לכן לשון ‘נותן’ . וזה מענה מרכזי לטוענים שאם אין לי זכויות אני אגור בארץ …לכן נחלה וירישתה וישבת בה.זו לא ארץ של טיולים ולחזור לחול צריכים לשבת בה.
ולקחת את ראשית פרי האדמה והלכת אל המקום. הישראלי מביא את הביכורים לירושלים למקדש לכהן.הרב חזן זצל ( היה תלמיד חכם וחבר של מניטו עוד,מאלזיר צרפת ובישראל היה רב השבס) לימד את הקשר בן הביכורים ושבועות של מתן תורה.הרי מקרא ביכורים והבאתם קוראים בחג השבועות זאת אומרת ששבועות הוא חג והוא מתן תורה כי הוא חג,הביכורים
התורה מתיחסת לחג שבועות רק בתיאור הבאת הביכורים .אין שום איזכור בתורה ששבועות הינו חג,מתן תורה.רק שסופרים מפסח 50 יום וזה שבועות.התורה בעצם בתיאור חג השבועות בתור תיאור הבאת הביכורים מוסרת שהתורה היא תיקון נושא האחוה הקשור להבאת הביכורים על עדי הבל שהביא מבכורות צאנו מהראשית וקין הביא מהפיסולת. זהו הנושא המרכזי בכל התורה חוסר האחוה.קין והבל אברהם ונחור יצחק וישמעאל יעקב,ועשיו עד שמגיע בן רחל יוסף ומתקן את האחוה מול בן לאה יהודה ושאר השבטים.יוסף אשר הוא משיח בן יוסף תפקידו לתקן את האחוה.זהו תיקון הביכורים מי שמביא את הראשית מפרי עמלו הוא המתקן את האחוה .לכן איכור הביכורים בחג,מתן תורה של שבועות להזכיר את נושא מביא הביכורים הראשון הבל שנכשל באחות האח מול קין. קין היה האיש ההפוך מהאחוה לכן הביא רק,פסולת .
מצרים הינה,התרבות של קין של הדאגה האישית אינטרסנטית כוחנית אימפריה. אין אהבת האחר.משה רבינו תיקן זאת במצרים הוא בעצם תיקון של הבל .התיקון של משה נעשה לפי המקובלים הארי זל מול אותיות יקם ” יתרו קורח מצרי(.הנשמה של קין נתגלגלה ביתרו הרוח בקורח הנפש במצרי ומשה רבינו הוא הבל מובא בפירוש רבי יעקב אביחצרא בספרו מחשוף הלבן תוספת שלי).משה תיקן את כל אישיות קין שגולמה באישים אלו לפי כל אחד.
.מביא הביכורים אומר לכהן הגדתי לד,אלוהיך והוא ד אלוהיך כי באת אל הארץ והבאת ביכורים פשוט. גם הגדתי היום לד אלוהיך מה הנוסח הזה? כי רק אישיות הכהן של החסד יכול לומר שד הוא אלוהיו.כך יהיה הישראלי גם.לכן הישראלי אומר הגדתי …כי באתי אל הארץ הרי הוא לא בא עכשיו אל הארץ! אלא שהבאת הביכורים בארץ ישראל היא עיקר הביאה לארץ.ואין הגעה לארץ ישראל בלי הביכורים .
.ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם.התשובה היא החזרה למקור הכי קדום שהיא העבריות שמיושמת בדור הנוכחי בארץ.חזרה ליהדות בלי זה בלי חזרה לעבריות וזה בארץ ישראל הינה לנסות לתת חיים למת .זו חזרה ליהדות בלי לחזור למקור ולמהות שהיא להיות עברי ולא רק יהודי.לכן מביאים לכהן אשר יהיה בימים ההם לא מביאים תורה המנותקת מאותו דור שהוא דור החזרה לארץ המביא ביכורים בירושלים.ובחול לא היה אפשרות לביכורים.זה ניסיו להחיות מת לחזור ליהדות מנותקת מהביכורים על כל המשמעויות. ‘
זהו תורתם של הרב אשכנזי והרב אביחצרא.הביכורים בירושלים הם מקור חג השבועות ומתן תורה ולא הפוך.והתיקון של האחוה של הקשר בן הבכור לשני, הביכורים מלשון בכור, יכול להיעשות רק במדינה העברית בארץ ישראל.לכן כל זאת נקרא לפני ראש השנה כי עיקר הברכה והפעילות האנושית לתיקון האחוה דרך תורת ירושלים של הביכורים הינה מיבול הארץ .יבול הגשמי והרוחני הקשורים.לכן לפי הרב כהן זצל החלבן ביום הכיפורים של היובל תוקעים בשופר בכדי לציין את שיחרור העבדים לפי מסכת ראש השנה.ולומדים מתקיעות אלו את תקיעות ראש השנה. לכן זהו חג,של חירות העבדות לשני לעם אחר של ישראל ובכלל שיעבוד לאחר רק מיתוך כך אפשר לגשת לשנה חדשה ולפעילות .וזה יום הדין שבו נידונים על השיחרור הנפשי המתחיל מהפיזי הלאומי.זהו הביכורים ירושלים המקדש הכהן ראש השנה.לכן אין קשר בן שום חג וחוץ לארץ.שנה טובה יכולה להיות רק בארץ הביכורים במרכז כל ההויה האנושית עולמית בירושלים.
הרבי מלובויטש זצוקל. שיחה תשס”ד על פרשת כי תצא: ‘כי תבוא אל הארץ .שאף שמקומה האמתי של הנשמה הוא למעלה מהעולם מכל מקום לא זו בלבד שיוצאת משם אלא עוד זאת שבאה ונכנסת ומתלבשת בגוף שהבארץ מלשון ארציות כדי שעבודתה בבירור. העולם תהיה מצד התחתונים ועל ידי זה נעשית הארץ ארץ ישראל .למה נקראת שמה ארץ שרצתה לעשות רצון קונה. ויתירה מזה הארץ אשר ד א-לוהיך נותן לך נחלה .שניכר בהארץ שהיא נחלתם של בני ישראל .ובאופן דרשתה וישבת בה .שנעשית מקומם הקבוע דבי ישראל מקום ראוי ומתאים למעלתם של ישראל שלהיותם חד עם עצמותו יתברך פועלים בהארץ תחתונים שתהיה דירה לעצמותו יתברך…שעל ידי עבודתם של ישראל בבירור העולם מתגלית בעולם מציאותם האמיתית של ישראל שנקראים ביכורים ( זוהר חב קכא .אוהת כי תבוא) .לאחר שרבינו הזקן מברר. שתכלית בריאת העולם הזה הוא דנתאוה הקבה להיות לו דירה בתחתונים .וממשיך ונודע שימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים הם תכלית ושלמות בריאת עולם הזה שלכך נברא מתחילתו שתכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים שהוא גילוי אור אין סוף בה בעולם הזה הגשמי תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות .כי הגורם שכר מצוה היא המצוה עצמה כי בעשייתה ממשיך האדם אור אין סוף מלמעלה להתלבש בגשמיות עולם הזה (תניא ראש פרק לו ובפרק שאחריו).’ הרבי מבהיר לנו את מטרת ועבודת ישראל דווקא בעולם הגשמי והפיכתו לעולם מתוקן אשר רק דרך מעשי המצוה ופעילות האדם פה בתחתונים אפשר לתקן הכול.
רבי צדוק הכהן מלובלין ספרו פרי צדיק. פרשת כי תבוא מאמר ז .’.כאשר הבטיח לו השם יתברך ירושת הארץ היינו שגם אם יהיה האדם חס ושלום משוקע בתחתיות הארציות גם משם יהיה יכולתו לחזור להופיע עליו השגחתו יתברך על זה שאל במה אדע כי אירשנה כי זה נתלה בבחירת האדם היינו באיזה אופן יהיה הדעת והכרה לדורות גם בשפלות הארציות ..ועל זה נאמר לו קחה לי עגלה משולשת שנדרש,על ד מלכויות .והיינו צירוף ובירור של שיעבוד מצרים וד גלויות יזכו לירושת הארץ היינו חהכרת בחינת מלכות שמים אך בשפל המדרגה. והנה ענין הבאת ביכורים הוא כידוע שכל חיי הבלו של אדם הוא טורח להרבות הון ובעת שיוצא לפועל הרווח יכול לומר בחבו שכוחו ועוצם ידו עשה לו החיל הזה ונעשה משוקע בהבלי העולם הזה והשגחת השם יתברך נשכח מליבו ושלום
‘ועל זה בא מצות השם יתברך ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך שבזמן שישראל היו יושבים על אדמתם ואז דייקא בתכלית השיקוע בארציות היה המצווה להניח מאת הכול ולבטל עצמו מכל וכל ולילך עם ראשית פירתיו לירושלים ושם אומר הוידוי לכהן הגדתי היום לד,אלוהיך כי באתי אל הארץ היינו במעשה הזה של המצוה זו באתי אל תכלית המכוון של ירושת הארץ היינו לראות בחוש את השגחת השם יתברך אפילו בארציות שהוא בתחתית המדרגה ולא יהיה נשאר משוקע בה חלילה. ובזה מרומז תכלית היחוד של בחינת אחד היינו שהשגחת השם יתברך הוא בשמים ובארץ מרום המעלות עד תחתית המדרגות.
אז זוהי מצות הביכורים והברכות והקללות הנמצאים בפרשת כי תבוא ותמיד נקראים לפני ראש השנה. מהות ראש השנה הינו גילוי מלכות ד בעולם על ידי ישראל וגילוי זה מגיע בדוגמת מדינה ישראלית אשר תוכל גם לעמוד במידת הדין בכל אקט שהיא עושה שזו רמת ישראל אשר רק הוא יכול לפעול עם הטבע עם הדין ולהפכו לרחמים. הדין אשר הוא התגלות השם אלוהים ההשגחה הא-לוהית בטבע ולגלות את ההשגחה הא-לוהית והקדושה שבטבע הארצי זה ראש השנה.
והעשייה היחודית העברית ישראלית שרק קדושת ארץ ישראל יכולה,לאפשר הינה מצות הביכורים אשר רק דרכה אפשר בפועל של כלכלה של מדינה להעלות את כל הערך הקדושה הטמון דווקא בארציות ולהופכו בגלוי לקדוש ופעולה זה של גילוי האלוהות בחומר אינה אפשרית ליעשות על ידי ישראל בגלות כשאין לו את כל המצוות התלויות בארץ .ואז הארץ היא היעד כי המצות תלויות בה.
רבי צדוק הכהן מלובלין. מאמר יג ראש השנה: ‘וענין תקיעת שופר איתא בתוספות בשם הירושלמי על הפסוק והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול כד שמענ קל שיפורא זמנא חדאנבהילמולאהבהיל וכד,שמע פעם תנין אמר ודאי זהו שיפורא דיתקע בשופר גדול ומטי זמנא למתבלע. ומתערבב. בזוהר הקדושה נקרא מדת בינה שופר גדול והוא בחינת לבה חבוא שיכנס במעמקי הלב .. כמו שיהיה לעתיד שנאמר והיה ביוםצההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדיםמ שמזה יתעוררו ואך הנידחים והענין עיקר הגלויות בין האומות להוציא מה שנמצא בהם גם מבחינת תורה שבעל פה ועל ידי תורה שבעל פה יהיה קיבוץ גלוית ושורש תורה שבעל פה הוא המשנה .ואפשר שזה נרמז במה שאמר יצחק לעשיו הנה משמני הארץ יהיה מושביך והוא מרמז ההארי זל על נשמת רבי מאיר .ורבי מאיר היה גם כן שורש,תורה שבעל פ סתם משנה רבי מאיר נתעוררות הפחד והיראה מהשם יתברך ..גם בעשיו נזכר לשון מתנה (ואתן את עשיו) . כמו שאמר הארי ז”ל פסוק כי ציד בפיו שמרמז על נשמת רבי מאיר שיצא מנירון קיסר … וממה שאמרו ( תוספות רה לג:) בשם הערוך דמאה קולות של תקיעת שופר הם כנגד מאה פעיות דפעיה אימיה דסיסרא . וצריך להבין מה ענין המאה קולות דתקיעת שופר ליבבות דאם סיסרא . ואמרנו על פי מה דאיתא בספר להרמע מפאנו שרבי עקיבא היוצא מסיסרא שבאה על יעל אשת חבר הקיני .ורבי עקיבא היה שורש תורה שבעל פה .והוא בגלות מוקף בקליפה אצל סיסרא והוציאה ממנו יעל אשת חבר הקיני .שהקינים היה חלקם בתורה שבעל פה ..כשהיה אצלו ניצוץ מבחינת תורה דבעל פה היה לו בקליפה גם כן מאה כוחות ..זהו דיתקע בשופר גדול. .יתעורר השופר גדול…יהיה התיקון האמתי . זהו אשרי העם יודעי תרועה . שיעוררו בעובדא דלתתא השופר גדול שזה יביא התיקון האמתי . ויתוקן מכל הקלקול ופגם הנחש ..והא-לוהים עשה את האדם ישר. ‘
ישראל דרך ההיסטוריה הגלותית הארוכה שלו ודרך הקוממיות בארצו שזה מכנס את כל ביכורי הפעולה האנושית וחכמתה אשר לוקטה מהגלות ומוציא ממנה את האידאולוגיה החיובית הניצוצות, ומרכז את כל חכמת האנושות דרך המסננת התורנית הישראלית הממלכתית בירושלים ומירושלים לעולם. ולא נשארים לעד בליקוט ניצוצות כשהזמן מגיע ליזור הביתה לארץ..וזה מהות תקיעת השופר להעיר את כל הכוחות החיוביים העולמיים מתוך שיקועם בתוך החומריות הגסה והאינטרס הצר האישי, להעלותם אל על לחיי חברה מאושרים מוסריים וקדושים דרך המבחנה הגדולה: מדינת ישראל. זהו הראש של השנה על ידי ישראל אשר הם לראש ולא לזנב. ודרך הראש כל הרגליים העולמיים נעים.
שבת שלום בנחמה בבירה ירושליםושנה טובה ומתוקה מאיר משה ואקנין ירושלים.
תגובות