נכתב ע”י מאיר ואקנין החותן ,בדמעה ומאידך בגאווה לחתני הקדוש הגיבור המנהיג מזרע הכהונה והמלכות כמו משה אוריאל כהן הי”ד שלחם את מלחמת ד’ במלחמה העזה בעמלק ובישמעאל
בסוף פרשת שמות משה גואל ישראל אומר לד למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני.ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה.ויאמר ד אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו.
פרשת וארא. וידבר אלהים אל משה ויאמר אני ד.וארא אל אברהם…באל שדי ושמי ד לא נודעתי להם…לכן אמר לבני ישראל אני ד והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי ..ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני ד המוציא אצכם מתחת סבלות מצרים..והבאתי אתכם אל הארץ ..
נלמד בכאן בעזר ד ובישועתו את עקרונות מהות פרשת וארא העוסקת בהלכי קשיי היציאה מן הגלות הנובעים מעצם המציאות עצמה וגם קשור להתמהמהות ישראל שם . אשתדל לתאר בלימוד זה את הקבלת קוי דמותו הגדולה של הקדוש הגיבור חתני אוריאל כהן שנהרג במלחמה העזה בעמלק האיסלמי ימש ומהות הפרשה עצמה.גלות וגאולה
.
1 מורכבות קושי וחבלים בגאולת ישראל והאנושות כדרך לידת האדם בעולם הקושי.אלא בדרך על טבעי ובעבודת האדם הקושי יהפוך לטובה גדולה לאנושות.
הנהנה משה הגואל הראשון, של הגלות הראשונה וגאולה ממנה במצרים שהיא תשתית לימוד כל גלויות ישראל וגאולה מהן , פוגש מציאות של קושי רב והחמרת גזירות פרעה דווקא כשהוא נשלח שישים שנה על ידי הקבה להוציא את ישראל לארץ ישראל לאחר שיזם את הגאולה ביציאתו מן אזור הנוחות של ארמון פרעה לשאת בסבלות אחיו ובהרמת כבוד העברים למעלתם.
רבי משה בן מימון .הרמבן.סוף פרשת שמות על פסוק למה הרעותה.’ובאלה שמות רבה אמרו ויצאו נוגשי העם ושוטריו כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה שם ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניומ למדין .ועוד אמרו ויפגעו את משה ואת אהרן אחר ששה חדשים נגלה הקבה אל משה במדין ואמר לו שוב מצרים בא משה ממדין ואהרן ממצרים ופגעו בהם שוטרי ישראל כשהן יוצאים מלפני פרעה.
וכן ראיתי עוד במדרש חזית דומה דודי לצבי מה צבי זה נראה וחוזר ונראה כך גואל הראשון נראה להם וחזר ונכסה מהן ונראה להם ..’
דברי הרמבן מלמדים אותנו לפי המדרש לימוד נצחי של קושי מובנה של התנהלות גאולת ישראל של היציאה לחיים כמו יציאת עובר המתבצעת בחבלי לידה גדולים. הנה אפילו משה רבינו הלך שוב למדין מרוב צער על הנושא וקושי לאחר ההיתקלות עם החמרת הגזירות ותגובת חלק ממנהיגות ישראל שהיסטורית מעדיפה את סיר הבשר המצרי או הלונדוני האמריקאי או המרוקאי ועוד..כך גאולת ישראל של דורינו שאנו בשיאה היא מתנהלת בשיאים ובמקביל באירועים קשים ביותר של אובדן האנשים הכי כלליים וקדושים במלחמות המצוה הנצרכות לגאולה. כך האובדן הפרטי של ביתי חנה שלי רעיתי ומשפחות כהן וואקנין אשר אבדנו את חתננו וחביב עיננו אוריאל כהן היד הנשמה הכללית שפעלה עבור מדינת ישראל תורתה כלכלתה וצבאה בחיוך שמחה ואהבה אמיתית במציאות.זהו מבחינתינו הקושי העצום של המשפחה אבל במקביל הקושי הרב גם של כל תושבי ארץ ישראל החוים בהמוניהים את השכול והאובדן של בניהם חתנם ומשפחתם במלחמה העזה בעמלק וישמעאל ופרס.זהו לימוד שמות וארא קושי גדול בגלות ומיתוך כך הגאולה.זה המאמץ העצום שעמינו משתדל בו לכל אורך ההיסטוריה שלו בכדי להגיע לשלמות של ממלכת כהנים וגוי קדוש דרך גילוי קדושת ארץ ישראל שהמצוות תלויות בה ולא הפוך!.
הרב יהודה לאון אשכנזי זצל.שיעורו בצרפתית שנת 1985.’וידבר אלהים אל משה ויאמר אני ד.ד מלמד את משה ואותנו בפרשה על מורכבות שילוב מידת הדין אלוהים ומידת הרחמים ד בהליך הגאולה הלא פשוט במצרים.כי גבר עלינו חסדו יש מידת הגבורה שמתגלה גם בחסד.הבנה זו הינה מעבר ללימוד אלא היא נקשרת לזכרון ההיסטורי מדגם יציאת מצרים.יש מחלוקת העולם נברא בתשרי של מידת הדין או בניסן של מידת הרחמים.מידת הדין זו זכיה על פי דין המעשה שלנו הרחמים זה לפנים משורת הדין.
כך אירועי גאולת תשח הם סמוך לפסח רחמים אבל מלחמת יום הכיפורים זה דין. ד אומר למשה שאותו ד הוא מתגלה בשתי המידות שהן אחת.וזו מורכבות לא פשוטה לנו להבנה בהליכים שאנו חיים בגאולה מאז ועד עתה.זה הלימוד.’
2 מידת העבדות וההכנעה לבורא המשגיח כרצונו בעולמו מיתוך חוית העבדות והצרה.
הרב קוק זצל. עולת ראיה ב רס.ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך פרשת שמות.’צריך להכיר כי כל המגרעות הנמצאות בחיי ההכנה המה באות כדי להקנות אותנו קנינים כאלה שישלימו אותנו בהגיע זמן חיי התכלית.ואלמלא הכחות שהם נראים לנו שפלים ויוצאים מתעודת הטוב והאושר שהקנינו אותם לנו בזמן ההכנה דווקא עי מה שאז היינו ראויים לדברים קטנים לא היה אפשר שנבא למעלה רוממה באמת בהגיע זמן התכלית שצריך שיהיו אז החיים מלאים מכל טוב..על כן במגיד מתחיל בגנות ומסיים בשבח.
מתחיל בגנות של עבדים היינו .אמנם העבדות ודאי גרמה כמה דברים רעים כמה תכונות נשחתות ואין צריך לומר רעות וצרות בהוה שלה ‘ לאותם שסובלים אותה אז אבל ‘ תכונת ההכנעה וההשתעבדות למי שראי להשתעבד להיות עבד ד באמת להיות יכולים לבטל הרצון העצמי והנטיה העצמית בשביל קבלת עול מלכות שמים שישראל מצטיינים בה ושהביאו בזה ועתידים להיות טובה רבה להם ולעולם גם זה ההכשר נקנה עי קנין העבדות והרגל השיעבוד שאחרי שסיגיו יצורפו וכוח השפלות המוריד האדם יוסר עי התרוממות של גאון שם ד …ומשלים את כלל התכונה שבאומה יהיה אז אותו רושם העבדות …לטובה. בהיות האדם כל כך בן חורין עד שיוכל בחירותו המוחלטת כם כן לשעבד את עצמו במקום הראוי ולהיות עבד במקום שהעבדות היא חירות האמיתית.’
הנה כי כן דברי תורתו של הרב קוק המלמדים שדווקא תכונת ההשתעבדות בעבדות הגלות עם כל הקושי והצרה שבה יש בה ניצוץ ערך פנימי חיובי של לימוד והכנעת אופי האדם להמשיך את תכונת העבדות שנרכשה עם הצרות למעלתה העליונה של עבדות להקבה ולקבלת תורתו והנהגתו. וזאת קבלה אפשרית רק במידת ההכנעה של תוצאת העבדות שאז תהיה לשימוש של עשיה מיתוך עבדות לאל.הכנעה לענין האלוהי כדברי הכוזרי שהיא במעלה העליונה לאחר ליקוט תועלתה הפנימית מיתוך מצבי השעבוד הגלות והצרה וביטול הקליפות שלה של ההכנעה לאומות של עבדות השהיה בגלויות.
האדם עם הצרה של נפילת גיבורי ישראל שהיא גם צרת הכלל הישראלי ובכלל של כל האנושות של אובדן יקר מכל במלחמת מצוה מול עמלק ופרס. עם הזמן יקבל בשמחה את מידת העבדות לבורא בראותו שהוא ממש לא בעלי תוכניות העולם.מידת העבדות העליונה וההכנעה לבורא העולם והשגחתו הינה תשתית סגולת הישראלי העברי שמיתוך כך יוכל להעביר את האנושות לעולם הבא המתוקן. עולם שבו האדם לא עבד לתוכניותיו היכולות להשתנות או עבד לאחר או עבד לאומה בגלות; אלא עבד לבורא.עבד לד הוא החופשי האמיתי!
כך ממש אוריאל כהן חתני הקדוש והגיבור היה במידת עבד לבורא בצורה הכי עליונה של שמירת על ארץ ד עם ד ותורת ד.הוא היה בהכנעה מוחלטת של ציות לצו הבורא לבער הרע בגאון עם מדי צהל של צבא ישראל סימן הקוממיות הכי מרכזי של ניתוק מהעבדות הלא טובה לאומות העולם בניכר.הוא היה במידת עבדות עליונה כאמור לכל תפקידיו בעבודה ולמשפחתו.
היה מסור גם בקשר איתי חותנו ותמיד שמח לשבת איתי ליד עבודתו כשהייתי באיזור רמת גן ולדבר איתי על תחום העיסקי הפוליטי והאידאלי ישראלי .
3.הדיבור של האדם המושלם הישראלי החיובי והעליון לפי התורה.
רבי צדוק הכהן מלובלין .ספרו פרי צדיק .פרשת וארא.מאמר ו.
‘וטהר לבנו לעבדך באמת והוא גם כן ברזא דברית דאיתא בראשית רבה ד ערלות הן וחשב שם ערלה באוזן ערלה בפה ערלה בלב ערלה בגוף עיין שם וכל ד ערלות הם אחד.דמשה קראו ליצר הרע ערל ערלת לבבכם…יצר הרע כח זר מחמת מציאות הקליפות בעולם והוא נכנס לישראל מעט…והוא כמו הערלה החופה לאות ברית והוא דבר זר
וכן ערלת הפה שאמר משה רבינו ואני ערל שפתיים היינו דאיתא ברכות ו.כל אדם שיש בו יראת שמים דבריו נשמעים ולמה לא שמעו ישראל.
ועכ הטעם ואני ערל שפתים כמו שיש ערל שוכן על שפתים ואנו מניח לדיבור שלו שיעשה פעולתו….הוא מה שאמרו בזוהר הקדוש שהדיבור שלו בגלות .היינו בגלות מצרים שהיה קליפתן מקיף את ישראל מכל צד כמו שנאמר גוי מקרב גוי כעובר במעי אימו..’
מאמר ז.’מאי ואני ערל שפתים ..רזא איהו משה קלאנ ודבור דאיהו מלה דיליה הוה בגלותא וכ.והוא דקול שם הויה קבה היינו תורה שבכתב …ודיבור שכינתא תורה שבעל פה…וזה מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה .וזה הדיבור היה בגלות מצרים שהיה כל הדברי תורה בגלות ובכללם התורה שבעל פה גם כן…כיון שראה שלא נכנסו דברין בלב ישראל . נחסר, להם השבת והאמונה גרמו שיהיה משה ערל שפתים …ואיך ישמעני פרעה שהוא ערל לב,וערלה משמוע…’
הנה כלימוד הפרי צדיק זצוקל על כוח דיבור האמיתי של משה שהיה סתום כערלה דיבורו שהוא דגם הדיבור העברי של דיבור מתקן חיובי שמח אמוני של תורה. דבור זה הוא בכל הגלויות סתום כערלה ! אין דיבור ישראלי מקורי בגלות קול ישראל של וזהב הארץ ההיא טוב זו תורת ארץ ישראל נמצא במחתרת.ומאז הגאולה דיבור משה וישראל יוצא! הגלות והצרות סותמות את הדיבור ובמקביל הדיבור הרע סותם את גאולת העמים והאדם עצמו האישי.
לכן בליל הסדר הדיבור נפתח מתארך דיבור,של סגולת ישראל לפעול בכל מרחבי ההויה האנושית בכדי לתקנה עי הנבואה ועי כלכלה עם מוסר של מידת היסוד של משיח בן יוסף המכניס מוסר בכלכלות הערוה של כל תרבומות מצרים עד היום.
וכך חתני אוריאל כהן האהוב בעלה של ביתי חנה היקרה והאמיצה כמו כל נשות חיילי צהל , היה לו דיבור של חיוך דיבור טהור חיובי עם הומור גדול דיבור של אידאלים של אהבת משפחתו חברים משפחת רעתו ואקנין וכמובן הוריו .דיבורו הטוב היה מיושם במציאות הפרקטית כמי משה הגואל ורבינן לפעילות חיובית של עזרא תמידית ושל רצון לדבר טוב על סביבתו דיבור טיב המוביל לרצון למסור את הנפש דרך חיל גבעתי המבורך במלחמה העזה בעמלק ופרס. וכך המהרל אומר בספרו על חנוכה נר מצוה שמלכות ישמעאל זה פרס.
4מנהיגות היא עזיבת או הקטנת הצד האישי תועלתי החשוב לעצמו והתמסרות מירבית אם לא מוחלטת לתועלת הכלל הלאום המדינה התורה והצלת הזהות העברית תורנית דרך מנהיגות עבור הכלל.
אנו רואים בפרשה ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה מצד ישראל ומצד פרעה הפה רע היפוך הדיבור הטוב למרות שבע המכות על אימפרית מצרים הוא לא נכנע! ובכל זאת מחוייבים אנו ללמוד את אישיות משה הגואל שלמרות כמובא במדרש על הקשיים הוא בסופו של דבר לא התייאש והמשיך להיות מנהיג המצווה כמלך לגאול את ישראל.זו פרשה בתורה לא נאום של מנהיג מדיני בעולם זו תורה!
הרב דוד שלוש זצל רבה של עיר נתניה היפה מגדולי חכמי ישראל בפסיקה ובהגות ובהנהגה בארץ ישראל.ספרו אור חדש על התורה.פרשת שמות.
‘ויגדל משה ויצא אל אחיו.משה היושב בבית המלך.ורואה יום יום נגידים ושרים..חיי התענוגים של החברה הגבוהה בבית פרעה החליט לעזוב את מנעמי החיים..הכבוד המדומה ויצא מבית המלכות ממצרים העליונה אל אחיו להיות עמם בצרה.מה הביאו לנטוש בימי בחרותו את תענוגות החיים של העולם הזה ולהטות שכמו לסבול יסורים ותלאות רבות וסכנות מדת הענוה שהיתה בו. הוא ידע שהוא ילוד אישה ככל אדם ואיך יוכל ליהנות מהחיים בזמן שאחיו משועבדים.שלמה המלך עקב ענוה יראת ד משלי.ענותו הגדולה הביאתו לחיפוש החכמה האמיתית .ויהג הצאן אחר המדבר ויבוא אל הר האלוהים חרבה מקום נדח שמם כדי להתבונן במחשבותיו מדוע אחיו כל כך סובלים….משה קדמה אצלו הענוה לאמונה באלוהים ומיראת ה הגיע לחכמה ולפי שהענוה היתה ראשית דרכו..’
כך ממש היה אוריאל חתני היד זל שביודעין עזב את חייו הטובים גם המקצועיים כלכליים וביתיים החברתיים המשפחתיים וגם את אהבת החיים עצמם ,עבור מסירת נפשו עבור הכלל דרך הלחימה מיתוך גבעתי בעמלק העזתי.זאת ענוה מוחלטת לשים בצד את הפרט לטובת הכלל וזו הגדרת הקדושה בתורה תיקון הכלל כי אין בתורה מושג של קדושה לפרט .כך גם התורה עצמה היא רק מכוונת לכלל וגם נתנה רק לעם בהר הנמוך.התורה נתנה עי הענו מכל אדם כי שם בצד את אישיותו הפרטית שידע ערכה.ענוה איננה מחיקת העצמיות! הפוך ענוה נלמדת ממשה רבינו הגואל הראשון והאחרון שהוא דגם המנהיג דפעל מיוזמתו ללא לאות להציל את העם. דווקא רק עליו נאמר בתור תורה והאיש משה ענו מכל האדם אשר על פני האדמה.הפועל העושה היוזם עם כל הקשיים הוא הענו ולא הבטלן והלא יוזם שזו דווקא גאוה המתבטאת בחוסר אימון בעצמו ובחייו דניתנו לו על ידי הקבה בכדי לפעול.חוסר פעילות היא בעצם הכפירה הכי גדולה.לכן ענוה היא הנותנת לאדם ידיעה שהוא חייב לפעול כל אחד בתחומו וכוחותיו כי ד מצוה כך. ענוה היא אז הפנמה שדווקא העשייה היא הכניעה לקבה כי למרות חוסר ההבנה בהשגחת ד בעולמו האדם פועל! כך היה חתני אהובי אוריאל היד זל שמיתוך ענוה של מחוייבות הוא פעל! וגם מלמד אותנו הרב שלוש שהנהגה היא רגש ורחמים ויושר ראה המשך פירושו בספרו.ובכלל כדאי ללמוד את פרשנותו.
4מטרת יציאת מצרים הינה בלעדית
הכניסה לארץ ישראל.וארד להצילו ולהעלותו אל ארץ טובה ..ראה שמות .פסוקים ברורים!
הבאתי בעזר ד ובישועתו את הפסוק בתחילת המאמר המתאר את תוכנית יציאת מצרים.’לכן אמור לבני ישראל אני ד והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים והצלתי…וגאלתי..ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים וידעתם כי אני ד המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים .והבאתי אתכם אל הארץ ..’הפסוקים שבתורת הפרשה ברורים מה היעד הארץ! כך נאמר בפרשת שמות בהתגלות הראשונה בסנה ושם מופיע וארד להצילו ולהביאו אל ארץ טובה…ושם וגם כאן לא מופיע במפורש הר סיני.כי המטרה הינה ליכנס לארץ ישראל ישר ושם לגלות את התורה בנמצאת בתוך נשמת ישראל בהתגלות בירושלים.זה פסוקים ברורים!
רבנו אפרים זצל הכלי יקר רבה של פראג.
‘שבביטול הגרות יזכו לדיבוק השכינה ועל זה אמר ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוהים ליקוחין ממש כדרך גבר בעלמה ויען כי הדר בחוץ לארץ כאילו אין לו אלוה על כן אמר והייתי לכם לאלוהים ועי דיבוק זה וידעתם כי אני המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים הגדולה שברעות ואחר כך פירש ליקוחיןמ אלו באמרו והבאתי אתכם אל הארץ .ועל כן תקנו בפסח ד כוסות כנגד התשועה מן ד רעות אלו ..’
הנה כי כן מלמד אותנו רבה של פראג הכלי יקר את תכלית כל השיעבוד ליקוט ערכי תרבות מצרים בכל הדורות העינוי וכו..זה בכדי לחזור להיות עם ד וד יהיה לאל ישראל וזה כלימוד הרב לפי התורה התלמוד אפשרי אך ורק בארץ ישראל.אי לכך זו המטרה! והייתי לכם לאלוהים רק בארץ ישראל זה הפסוקים! לכן התורה במילואה היא רק כשאפשר ללמוד אותה ביחס להשפעה על כל המערכת החברתית כלכלית מדינית צבאית ופסיקה בתחומים שחכמים לא יכלו לפסוק בהם הלכתית כי היינו רק קהילה!
לכן בה זכינו ללמוד אצל החכמים בחול וכאן בארץ שלימדו אותנו באמת לפי תורת החכמים הכלליים והנחילו לנו בשיעורם את שיטתם וספריהים בכדי להבין את נותן התורה עצמו והנהגתו ההיסטורית ורק אז התורה תהיה תורת ד ולא תורת שיכלנו…ובוודאי שזו עמלה של תורה! אדם לעמל יולד לקידום עולם הבורא ממקום בריאתו שהוא עפר הר הבית ואז גם עם עפר העולם.לכן זאת הבינו מוסרי נפשם הישראלים שהיו בחיים רגילים ונתנו את חייהם עבור כל ישראל ותורתו! הכלל זו הקדושה כאמור.
וכך אוריאל חתני היד זל חביבי הוא הבין שהמטרה היא המימד ההיסטורי גאולתי של העם דרך הפעילות בצהל ובכלל בפעיולותו הכלכלית בארץ! ובוודאי בלימודו בישיבת קרית הרצוג ובכרם ביבנה זו הרוח שינק המהולה ברוח הכבירה של הוריו הכהנים המשרתים את ד והעם בהר הבית מקום הולדת האדם.
5.רצון להילחם עבור ארץ ישראל והעם זו דאגה להחזרת השכינה בפועל לציון ומיתוכה לעולם!זה עיקר מטרת הצדקה. והצדקה המעליא של הגיבורים הקדושים כמו חתני לנצח אוריאל היד זל היא מסירות הנפש עצמה עבור הכלל בלי דרשות אלא במציאות!
רבי ישראל אביחצרא זצוקל בבא סאלי הילולת הרב בד שבט בעיר נתיבות תו ובעולם ספרו אהבת ישראל דרוש על הצדקה.
‘צדקה היא תיקון שכינת עוזנו כנודע מספר זוהר.הקדוש והתיקונים וספרי המקובלים זיעא..ואפשר דעל רמז בפרשת לך לך פסוק ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון .אפשר לרמוז דהאדם המקדש עצמו כדי להתדבק בשכינה וזכה להתדבק בה על ידי מעשיו הטובים האדם ההוא לא יחסר כל טוב כלל .וכל מה ששואל ומבקש מאת השם יתברך נעשית שאלתו ובקשתו שהרי כל מה שיש בעולם העליון הכל מסור בידה והיא המשפעת לכל העליוניםצ והתחתונים שפע ברכה …תיקוני זוהר…וכאשר האדם זוכה דתשרה עליו השכינה אזי לא יחסר כל טוב כל ימיו.זהו שנאמר ומלכי צדק מלך גימטריאנ השכינה שלם גימטריאנ שע נהורין. עוד מלך שלם הוציא ראשי תיבות משה שלא יש אדם בעולם שנתדבק, בשכינה כמשה רבינו עה ..ועל אופן צדקה שקולה כתריג מצות ..
גלוי לפניו יתברך שכל מה שעושים האומות מן הצדקה אינו אלא להתיהר אבל ישראל קדושים הם וכל כוונתם היא לקיים מצותיו יתברך ואינם עושים להתיהר לכך בזכות הצדקה גואלם …’
כך דברי הבבא סאלי זצוקל זיעא ועל כל החיילים והמדינה כולה , מלמדים אותנו לפי תורת חכמי החן שהצדקה היא התיקון המהותי של גילוי נוכחות האל ושכינתו במציאות העולם. הנתינה של האדם היא בעצם גילוי רצון הבורא מהאדם שיפעל לקידום עולמו דרך הקשר עם האחר שזה מהות אות ב של בראשית תיקון השניות.
וזו עבודה תמידית מורכבת הדורשת שילוב בין האני היחודי של האדם שרק הוא כך עם האני של השני גם כן.לכן השכינה חוזרת למקומה בארץ דרך הצדקה והאם ישנה מעלה כל שהיא של צדקה כמו מסירת הנפש כולה של האדם עבור כל הכלל לא רק אחר אחד! וזאת הצדקה המעליה שהיא נקראת שכינת עוזינו.וכל לוחמי צהל שהם שרשרת לוחמי כל הדורות עבור ארץ ישראל עמה ותורתה ובעיקר עבור ניצחון הטוב האנושי האמיתי העברי מול הרוע של עמלק עשיו פרס וישמעאל! וכך חתני אוריאל היד זל לבית הכהונה המובחר להנהיג כמו משה משבט לוי ואהרון , היה בדרגת הזדהות מלאה עם שכינת ד בנתינת חייו שיא הצדקה האפשרית!
ורעיתו ביתי חנה שתחיה היא היתה נאות ביתו ותשתית הויתו במסגרת זו גם אם היא לא תמיד היתה מודעת.
רבי יעקב אביחצרא זצל.ספרו מחשף הלבן.
וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר במצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי .יש לדקדק למה שינה בלשון זה את נאקת ולא כתב צעקת כמו שכתב כשנגלה עליו בסנה.אפשר לרמוז דבכל גלות שישראל גולים השכינה עמהם כמש עמו אנכי בצרה דהיינו השכינה הנקראת אנכי עמו בצרה .ובגלות הזה דמצרים אמר הקבה אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה דהיינו שהשכינה הנקראת אנכי תרד בגלות ותעלה .אפשר דלזה כיוונו רזל שאמרו אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא.דידוע דכל נשמות ישראל הם מהשכינה וכשהיתה בגלות מצרים שם הוציאה ששים רבוא נשמות שלהם.והנה ישראל ידעו שהשכינה עמהם בצער גדול והיו דואגים על צערה יותר מצערם והיו אומרים מי יתן והיה שלא תהיה השכינה עמהם בצער והם יתוסף להם צער על צער ולא אכפת להם. ואפשר דזה כוונת הפסוקים שבפרשה שעברה ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שועתם אל האלוהים מן העבודה.וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב …אמאי שימה ואמר את נאקתם כוונת כמש בזוהר הקדוש . דישראל מניחים צערם וצועקים על צער השכינה אירע בגלות מצרים לא חשו על צער עצמם ולא היה עיקר צעקתם אלא על צער השכינה ..ראוים אלה לעשות עמהם לפנים משורת הדין…זהו כוונת הכתובים ויאנחו בני ישראל מן העבודה העבודה היא השכינה הנקראת עבודת ד …בהכרח קנתאתם נתנה בליבי גם אני קנאה להתקנא לכבוד שכינתי ..וישמע אלוהים את נאקתם אותיות קנאתם ויזכור אלוהים את בריתו היא השכינה ..מלת נאקת שבה חשבון ישראל ועשר ספירות …’
כך אוריאל חתני היד היה חשוב לו לטפל עכשחו בהצלת הארץ והעם וזו כפשוטו החזרת השכינה לציון מול כל האויבים המבקשים למנוע זאת.גיבור וקדוש עם על חיילי צהל .
מאיר משה ואקנין .ירושלים.
תגובות