### לזכרו של דוד יהודה יצחק ז”ל: פשוט להיות טוב
רגע לפני הכניסה לפעילות מבצעית בג’נין, דוד הסתכל על הלוחם שלידו, אב לילדים, ואמר: “שמע אחי, תמיד הראשון שמת זה החוד. תן לי במבצע הזה להחליף אותך! יש לך אישה ושתי בנות שמחכות לך בבית… ולי יש רק אופנוע”. (כמובן בקריצה וחיוך של דוד) ענה לו החבר: “תפסיק לדבר שטויות, הכל טוב, יהיה בסדר…” ומתוך המבט הזה נכנס לג’נין, לעשות טוב בכל רגע נתון.
אני יושבת מול הספר הפתוח, “פשוט להיות טוב”, הספר שיצא לאור מתוך המחברות של דוד יהודה יצחק ז”ל. כששומעים את מסכת חייו של הלוחם שנפל על קידוש השם, מבינים שהספר הוא לא עוד ספר על המדף, אלא צוואת חיים וספר מוסר שנכתב על ידי בחור שמה שהנחה אותו היה להיטיב עם הזולת.
דוד יהודה נולד לפני 23 שנה בבית אל, בכור להוריו. מאז נולדו עוד שבעה אחים. הוא גדל בבית שהקנה לו ערכים, תורה וציונות, ואת כל אלו הוא תרגם לחסד. הוא התנדב עם ילדי החינוך המיוחד אותם כינה “החברים שלי”. לצד ההתנדבות רבת הפעלים, לימד את עצמו את השפה הערבית כדי לשכלל את יכולתו הקרבית ולהוסיף על הידע שלו כלוחם אמיץ.
ימים ספורים הפרידו בין יום השחרור לפעולה שאליה נכנס. חוט דק ושקוף שמפריד בין החיים למוות. “הכל טוב”, נפרד מהוריו בפעם האחרונה, כפי שתמיד נפרד מהם, בחיוך, בניסיון למנוע דאגה מהם. “אל תדאגו, לא עושים הרבה. קצת אימונים, מקסימום מעצר והכל בסדר…”
אמא שלו, שאיבדה את בנה בכורה, מספרת על המפגש האחרון: “בפעם האחרונה נפרדתי ממנו, מילד מתוק עם תיק גדול על הגב. דחסנו ביחד ברגע האחרון עוד לחמניות לחבר’ה, נשיקה על הראש, ותודיע שהגעת. בחצי חיוך אמרת: הכל טוב”.
היא נשארה כאן עם כאב שאין לו סוף ועם ידיעה שהמעשים הטובים שלו, והרוח הגדולה שלו ימשיכו ללוות אותם ולהעניק להם כוחות להתמודד עם האובדן הנורא.
הם מצאו בחדר שלו את המחברות. חבריו מעידים שבכל ערב היה יושב וכותב, מוסיף ומלטש. מבט על הכתבים שלו מצמרר ממש. עשייה מבורכת.
קחו קצת פנינים:
“תנסה גם להקשיב לאמת של אחרים, לא רק לאמת שלך. אחרים צודקים לא פחות ממך…”
“תעשה מה שטוב לטווח הרחוק, לנצח!!! לא מה שבא לך באותו הרגע”.
“לא צריך לנסוע להודו כדי למצוא את עצמך… אתה כאן”.
“הסוד הוא לתכנן טוב מאוד, עד לפרטים הכי קטנים, וברגע האמת לזרום, לאלתר, להיות ראש גדול ולא תקוע במה שתכננת”.
בן 23 היה בנופלו, אך הספיק בשנותיו הקצרות לפעול רבות בתחומים שונים ולהותיר חותם של ממש על אנשים רבים. הוא הרבה לשחק בשחמט, טייל רבות בשבילי ישראל שכה אהב. לקראת הצבא, דוד התאמן באופן מקצועי ועקבי, התגייס ליחידת אגוז בחטיבת הקומנדו שם שימש כלוחם וכמתשאל (דובר ערבית שיוצר קשר עם הדיירים אחרי הפריצה לבית) וכלור”ם – לוחם רפואה מבצעית.
לאחר שסיימתי לקרוא את הספר, אני יכולה להעיד שבדיוק כמו שכתבו הוריו, הוא הקפיד לקבוע לעצמו יעדים ומטרות, ולעמוד בהם בנחישות תוך חתירה מתמדת לשיפור עצמי במידות ובמעשים. אפשר ללמוד ממנו דרך חיים אמיתית. אדם צעיר שמהות חייו הייתה – פשוט להיות טוב. הספר יהווה השראה עבור בני נוער מתבגרים ובוגרים.
תגובות