זמן שמחתינו כי סוכה במציאות מדינת ישראל היא הוכחת אפשרות התיקון

ויקרא כג לט.’ אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ד שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון.’

ויקרא כג מא.’וחגתם אותו חג לד שבעת ימים בשנה חקת עולם לדורותיכים בחודש השביעי תחוגו אותו.

פסוק מא.’בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות

פסוק מב ‘ למען ידעו דרתכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים.’

 אנו בהתרגשות עצומה ובשמחה אמתית הולכים לקיים את צו תורתנו לחיות שבעת ימים בסוכה. מצווה זו מתוארת בפסוקים כחג חקלאי, באספכם את תבואת השדה. אנו עדים גם שמושג השמחה נאמר גם במיוחד לחג הסוכות .ושמחתם לפני ד א-להכם.

ענין  נוסף מרכזי נאמר בחג זה וזהו מושג הדעת למען ידעו דורותיכם.

רבי עובדיה ספורנו, מגדולי חכמי איטליה במאה ה16:  ‘.. והודיע שחג הסוכות נבדל משאר מועדים ראשונה שהשמיני שלו מקרא קודש  כאומרו  וביום השמיני שבתון  לא כן בימי השבוע ובימי חג המצות וכן בחדשים ובשנים שבהם קדש השביעי לא השמיני’…

הרב יהודה לאון אשכנזי.שיעור 1986  בצרפתית ליל הושענה רבה  ישנה הקבלה בן שתי מחזוריות  של לוח שנה  בלוח העברי. :’שנת תשרי אשר היא במהותה השנה האוניברסלית של כל האנושות בתשרי נברא העולם ושנת ניסן אשר היא השנה הישראלית של יציאת מצרים. ראש חודש ניסן מקביל לראש השנה העשירי בניסן מקביל ליום הכיפורים השביעי בניסן שהוא השבעה שבועות לאחר פסח מתן תורה  מקביל להושענא רבה .בעצם מתן תורה היה אמור להיות  בשמיני של פסח אלא נדחה בשבעה שבועות. לכן שמיני עצרת שהוא קבלת התורה  שמחת תורה הינו המקביל. חג זה מאחד בממד השמיני שלו את שני לוחות השנה. בעצם אידאלית סוכות שהוא תיקון האנושות היה צריך להיות בפסח הרי ענני כבוד היו ביציאת מצרים. הלוח של האנושות של חגי תשרי מתאחד עם הלוח של ישראל בחג של היום השמיני בשמיני חג העצרת שמחה תורה. לכן קוראים קהלת בחג הסוכות כי אם עולם הטבע במספר שבע לא עובר ליום השמני אז באמת הכול הבל..’

כך מלמד הפרי צדיק ‘בסוכות שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר זמן שמחתינו ולהבין הטעם למה דייקא בסוכות זמן שמחתינו יותר משאר מועדים.. כי בפסח לא נזכר בתורה שום שמחה . זולת בחג השבועות נאמר ושמחת לפני ד אלוהיך כי בפסח גם שהיה הארת פניו יתברך שהיה רק לשעה ומיד נכסה.לא נזכר שום שמחה עד שבועות שנגמר עסק של יציאת מצרים..גם כן השמחה  שנולד  בלב לאחר  מחילת העוונות ביום הכיפורים וזכינו בזה לבוא לפניו בלי מסך מבדיל..עוד יש נוסף..היינו שמחה  מיוחדת  מהשם יתברך המשמר אותנו מאור מקיף של מצות סוכה…כי באמת גם יום השמיני עצרת השמחה שלו שורש  קדושת חג הסוכות מדרש שמיני עצרת קליטת קדושת חג הסוכות  כמו חג שבועות  הגמר מקדושת חג המצות. והיינו שמשמחת קדושת חג הסוכות  נקבע ונקלט בשמיני עצרת  על כל ימות השנה. ‘

 .רבי צדוק הכהן מלובלין.פרי צדיק מאמר ח סוכות.

‘איתא בפסיקתא למה עושין סוכות אחר יום הכיפורים שאם נתחייבו גלות  מעלה עליהם הקבה כאילו גלו לבבל . יש לומר בזה . הסיבת הגלות פועל לשלימות הגאולה כמו שנאמר  שם תנצלו שם יגאלך ד מכף כל אויביך ..והענין הוא גם כן בכל שנה אחר יום הכיפורים שנמחלו כל עונות ישראל וידוע מאמר חכמינו זל כל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאלו נחרב בימיו.ומאחר דלא זכינו אחר יום הכיפורים שיהיה גאולה בימינו . עדיין לא זכינו  שיהיה התיקון בשלימות. ועל זה אנו עושין מצות סוכה כמו שאומרים ביהי רצון בזכות צאתי מביתי החוצה יחשב לי כאילו הרחקתי נדוד . כי מצות סוכה היא לצאת מדירת קבע ולהיות חוסה בכל עניניו בצל כנפיו  על השגחתו יתברך.דזהו בעצמו ענין בירור של הגלויות חוסה בו יתברך  בכל השעבוד והצרות  להתודע שהכל בא מהנהגתו יתברך..הלא מיד ביום הכיפורים הראשון ראו שלא  היה התיקון בשלימות  כמו קודם הקלקול. . ועל זה פועל מצות סוכה  להשלים התיקון  על ידי גלות דייקא .. ודווקא בבבל נתיסדו כל התורה  שבעל פה . ובודאי אין דוקא המכוון על גלות בבל כי כמו כן  כל הגלויות  פועלים התקרבות הגאולה  והתרבות התחדשות התורה בכל דור.. כאמרם זל הרבה  צדיקים  העמידה  בחורבנה יותר מישובה …בבל הוא שם מושאל לכל הגלויות..’

 .לכן  בתורת הרב הסוכה הינה עדיין ההוכחה שהתיקון האחרון  השלמת כל  שלבי הגאולה הלאומית והפרטית  עדיין לא הושלמו  עם  כל  כברת  הדרך ההיסטורית  שהושגה כבר ובוודאי בימינו עם החזרה מהגלות וחזרה לתורה עם כל  זאת עדיין יש  צורך לצאת מדירת מקבע לדירת  עראי לחסות  בהגנת  האל עלינו כי  עדיין  יש  צורך בעבודת  הבירור. לכןצ  לאחר יום כיפור התיקון היסודי של כל תשובת כיפור הפרטית עם התשובה הלאומית של היציאה ללקיטת הערכים האישיים והלאומיים מיתוך התמודדות עם  העולם של המידות ושל הסביבה הלא תמיד מקלה וגם עם אופי והרצון של  כל  אחד וגם התמודדות עם תרבויות  האומות והעלאת תורה שבעל  פה דווקא מתוך תרבותם בזוכרנו שהיעד הוא הסוכה בירושלים של הפנמת עראיות החיים אי לכך דווקא השמחה שאפשר להעלות את  הזמניות והארעיות  של החיים ומורכבותם ליעד של שמחה דווקא בהם עצמם  כי יש תורה כי יש הגנת ה דרך ארץ  ישראל. היציאה לסוכה שהיא גלות דווקא שמחים שאפשר בכך  לתקן בהדרגה גם דרך היציאה והקושי  כל עוד זה ביעד לחזור לארץ  ישראל ולחיות בה עם  הגנת ה על היסטורית ישראל . אופטימיות זהירה אבל שמחה שאנו פועלים  והקבה   מגן  עלינו.והנה ראינו זאת  במלחמת  חרבות  ברזל  בעזה  ולבנון  ואיראן  למרות האובדן  והשכול  והקושי בתוכו אבדן חתננו אוריאל  כהן במלחמה  היד  זל ,  יש ניסים שאלפי  טילים נחתו ובקושי  יש  נפגעים  מהם  וגם  מרגישים  הגנת  ה  על  מדינת  ישראל. כך אנו יוצאים מאזור הנוחות של החומר האנושי הרגיל בכדי דווקא על ידי השינוי של היציאה החוצה לתקן עוד יותר את האנושות יחסית לעבודה  מהמצב הרגיל של חיי האדם הרגילים. הריחוק מהמקור הלאומי וגם הריחוק מהמצוה והתורה.חטא זה ריחוק מד מטבע  הלידה  וגלות דרך הפעיחות  בעולם   זו תנועה מקבילה.( הרב קוק  ומביא  זאת בלשונו הזהב הרב יהודה לאון אשכנזי). אלא שהפרי צדיק מלמד אותנו דדווקא מתוך הריחוק והגלות האישית  והלאומית   כשהיא מסתיימת  עי  החלטת  האדם כמו משה  יוסף ויהודה והחלוצים ובני  מדינת  ישראל ,ישראל מתעלה לגובה רוחני עליון עם השגת תורה שבעל פה בגלות בבל וגם הסוד בגלות רומא.אלא שאנו צריכים מיתוך הגלות והריחוק להיות מסוגלים להעלות את התורה שבעל  פה  שהתגלתה דווקא בגלות ולהכניסה דרך הגנת האל בסוכה של הטבע הארץ ישראלי במדינת  ישראל  עם  תורה  במדינה וכינון  הזהות  העברית  אל על.אסור לנו להשאיר תורה זו בגלות בתול  האומות  מבלי הגנת הקבה בסוכת ירושלים  כי ד מגן עלינו בסוכה והיא  רק בארץ ישראל.לכן  היה תפקיד לגלויות בזכות הגנת האל עלינו שעזרה לנו להוציא בעזרת מאמץ העילאי של החכמים את התורה שבעל פה עד היום. אלא שהואיל ולא זכינו תמיד בהיסטוריה להעלות את תורה זו למקורה בארץ ישראל לכן אנו ביציאה לסוכה עושים את התנועה ההפוכה  של יציאה מהבית לגלות והבאת כל התורה שבעל פה מהגלות לירושלים  והיא  מצות שמחת השואבה שהיה מופיע בה רוח  הקודש של שמחה בירושלים בירת מדינה שבתוכה שמחת התשובה והתורה הכללית של  חיים כולכם היום.תורה של מעבר לים היא כפירוש אור  החיים הקדוש בפרשת נצבים.

.הרב קוק עולת ראיה בשסז..’מיום הכיפורים עד החג. כל ישראל עסוקין במצוות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקבה ולולביהן ואתרוגיהן לשמו של הקבה .ואומר להן מה דאזל אזל מן הכא נתחיל חושבנא.ולפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם ביום הראשון.ויקרא רבה.’מצד החכמה העליונה העולם הזה והעולם הבא כלולים הם ביחד וכל המחזק את העולם הבא מחזק את העולם הזה וכל המחזק את העולם הזה מחזק את העולם הבא  ועל פי הארה כזאת אין מקום לדינים כלל כי אם חסדים גמורים מלאים ומבוסמים  אמנם מצד הציור העולמי הרוחני שכבר משתכלל  עי בינה של מעלה בהנחת הגדרים הראשונים לדרגאות המציאות , קונה העולם הזה והעולם הבא כל אחד את גדרו.ופשוט שכיון יש קו המחלק אין העולם הזה תופס מקום כלל במקום שהעולם הבא מאיר בתוקף המילוי,וזהו יסוד התשובה הבאה מתוך הארת העולם הבא בכל מלא פארה.

עי העליה של יום הכיפורים מתרחקים הרבה מהעולם הזה וצריכים שמירה כשפוגשים בעניני העולם הזה מכל מכשול.ואותם הימים שבין יום  הכיפורים לסוכות נתנו  לחינוך של חזרה לעניני  העולם  הזה בתיאור  הגון  בקדושה והחשבון נגמר ליום  ראשון של סוכות במצות סוכה ולולב שמתבססים ענייני  העולם  הזה ונאחזים  בקדושה , ועל  כן  הוא  יום ראשון  לחשבון עוונות …ואם  הנטיה הקיצונית של יום הכיפורים  גורמת איזה  נטיה כל דהיא בדקות לצד  העולם  הזה , באותם ד ימים שבהם עוד לא נתבסם  המשקל כראוי הרי קדושת יום  הכיפורים חופה  על  הכל.ובודאי מי שכבר מרגיש התוכן הפנימי של יום הכיפורים  והופעת עולם  הבא  שבתוכו והתסיסה שבימים שבין יום הכיפורים לסוכות מצד דרישת התפקיד של העולם  הזה לשוב לשליטתו, הוא  כבר רחוק  מכל חטא ממש .אלא שהאיכות הדקות של המשקל גם היא בכלל  החטא ועוון כשאינה מדוייקה .על כן  מן  הדין הרי רק יום  ראשון של חג  ראשון  לחשבון שאז  המשקל שב ליושרו  ואפשרות המדידה השיעורית מתכוננת לבנין עולם והנהגתו כשיעור  הראוי.’

.כך בלימוד הרב קוק מבינים שלוקחים את ממד  עולם  הבא  של תשובת כיפור ומכניסים כבר את  היעד של עולם מתוקן, שהוא עולם הבא לאחר ומתוך  עולם  הזה, לתוככי  המציאות המורכבת של  עולם  הזה עם הפנמת ההבדלים בן  העולמות עד להשגת התכלית עי  האדם  השלם העברי.’מתבססים עניני עולם  הזה ונאחזים  בקדושה’בלשון הרב  קוק.הרגשת עולם הבא  המתוקן עם הכנסתו בתור תהליך של הרגשה כבר שזה אפשר בתוך עולם  הזה עם  הכנת המעבר בן  כיפור לסוכות. זו  אופטימיות התורה העברית הזהותית  של  הרב  קוק המצהירה על יעד עולם  מתוקן מוסרי בהחלט שיושג לעתיד עם טעימה בכיפור של  יום  כזה וכניסה לחיים מתוקנים כבר בסוכות בזעיר  אנפין  מגלה  ישראל במציאות שהנה זה  אפשרי. וביום  החג בסוכות  חיים  בעולם  הזה  עם ההתקדמות של  עולם  המתוקן של  כיפור של  עולם  הבא גם  אם  יודעים  אנו  שלאחר  חג  הסוכות  יהיה עוד  אתגרים  רבים  עד  שנצליח לאמת  את  עולם  הבא  בעולם  הזה. זו  אופטימיות  העברית  מול  הפסימיות  הנוצרית של  עצב  החיים. שמחה עברית של  אפשרות  תיקון  בהדרגה מול  פסימיות  נוצרית  מערבית  אי  לכך  מדינת  ישראל  האופטימית  היא  תחילת  התשובה של  כל  האנושות  דרך  הזהות  הישראלית  תורנית  המתחילה  להאיר  עם  קיבוץ  הגלויות  ומדינת  ישראל. סוכות חג  האופטימיות.

.סוכות מהוה חגיגת הצלחת פוטנציאל ההיסטוריה על ידי ישראל אשר מכניס את טבע העולם של כל התרבויות תחת ההשגחה האלוהית העל טבעית בטבע עצמו על ידי העניין האלוהי הישראלי. והצלחה זו הינה רק דרך קהלת המאחדת את הכל בירושלים מלך  בירושלים. דרך המדינה העברית המכירה היותה שליח האל לתיקון ההוויה האנושית, אז היא יכולה להיות מעין סוכה מוגנת דרך ארץ ישראל . מצוות קושרות  כל ההוייה האנושית בכל מרחבה המדינית ה בקדושה. כל האדם של הזהות העברית עם כל המידות בסוכה .המדינה כולה בקדושה מול כל העמים הבאים לירושלים.

הרב חיים כהן  החלבן זצל.

תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי לחם על גבי שני הכבשין ומניח ידו תחתיהין ומניף ומוליך ומביא מעלה ומוריד שנאמר אשר הונף ואשר יורד. ואמר רבא וכן בלולב סוכה לז ב.

‘ והנה לאור זה נבין היטיב את סוד נענוע  הלולב . העומר ושתי הלחם עומדים ביסוד האביב והקציר..הצלע השלישית של הרגלים היא חג הסוכות . מימילא ברור  כמו בפסח עומר בעצר שתי הלחם  הנה כן ממש סוד הלולב בסוכות  שהוא הרגל השלישי..בפסח ועצרת אנו מניפים  כהודאה לד על התבואה החדשה  . כן הדבר ממש בבחינת הלולב.. שסוכות הוא חג האסיף..אוסף תבואתו.. כמו בחג הקציר  וחג הביכורים..צריך להודות לד על התבואה כן הדבר בחג האסיף. צריך להודות באותה מידה.נמצא שיש קשר הדוק בין הלולב  ושתי הלחם כי הם ענין אחד  ממש  העומד במהות ג הרגלים שהם חגי ההודאה לד על אשר זכה לו האדם  בפירותיו..וזהו סוד רצף ג הרגלים  כמבואר בתורה דהוא ענין שמחה  בתבואה  שנתן ד לישראל עמו יושבי ארץ ישראל . ובכל תחנה של שמחת התבואה  עושים חג הודיה לד .ובכל אחד מהם  מצווים  לקחת את התבואה השייכת  לאותו חג ולהניפה   כי המלכתו עלינו והכרה שהכל ממנו…מצוות המפורשות בענין המקדש כמו ביכורים..שייכות דווקא למקדש .. ועל מה זה שהללב תלוי במקדש. בראשונה היה ניטל לולב  במקדש שבעה ובמדינה יום אחד  חרב המקדש התקין  רבן יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל במדינה שבעה.  ולכן בשביל זכר למקדש לזכור את הקשר בין הפירות  שלנו למקדש ולהכיר שהכל בא ממנו  שהוא מקור הקודש, ומעיין הברכה . תיקן רבן יוחנן את תקנתו.וסוד התקנה איננה רק שיבנה בית המקדש  נזכור ליטול שבעה ימים אלא גם כעת  בשביל ההוה שיהיה לנו מעין ודוגמת המקדש . כמו שבמקדשהודינו לד והכרנו שהכל ממנו  בחברנו את כל תבואתינו  אל הקודש  כן כעת צריך להודות  לד ולהכיר שהכל ממנו   זכר למקדש ומכוחו אנו עולים בנשמותינו למקדש   של מעלה לעמוד לפני ד ולהודות לו בהיותינו נוטלים לולב.’

.לולב וסוכה הכל תלוי וקשור למקור האלהות והשכינה אשר היא במקדש ובירושלים  זו כוונת ההודאה לד על כל שפע מדינת ישראל היום .הודאה רק דרך זכר למקדש וירושלים הבנויה.אז סו הידאה אמיתית וכך לכל מצוה ולימוד תורה אמיתיים.

‘למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים.  ‘

רשב”ם:  ‘פשוטו כדברי האומרים במסכת סוכה סוכה ממש. וזה טעמו של דבר חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך באספך את תבואת הארץ ובתיכם מלאים כל טוב דגן ותירוש ויצהר .למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב. ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה.. ולכן יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן האסיפה ויושבים בסוכות .ומטעם הזה קבע הקבה את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב לבלתי רום לבבו על בתיהם מלאים כל טוב .’

.כמה חשוב פירוש זה של הרשב”ם במיוחד לדורנו, דור השפע דור הפיתוח הטכנולוגי. אנו חיים בעולם שהכול זמין ושמאמץ האדם להשיג את מאכלו נעשה יותר ויותר בלי מאמץ. מנוסף הידע העצום בכל תחומי הייצור התעשייתי ובכל תחומי החשיבה המדעית יכולים אכן לתת הרגשה של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. ובוודאי כדברי הרב צבי יהודה קוק על הפסוק ‘ואמרת כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. שאכן צריך לומר שגם כוחנו פעל. אלא שאנו מחויבים לזכור מי נותן לנו כוח זה.

הרבה פעמים אנו שומעים דרשות נלהבות על מהות ההשגחה האלוהית ועל חטא עבודה זרה ששם את החלטת האדם ורצונו בתור עיקר העיקרים בהוויה האנושית. אלא האם אנו מיישמים זאת בחיינו? האם אנו מפנימים למרות חשיבות עשיית האדם וקידומו את האנושות שההשגחה היא המנתבת את כל ההוויה. לפעמים אנו עדים גם לתופעה של שליטת האדם באדם ולא רק לטובת האדם אצל מה שקרוי הדתיים .לכן מאוד חשוב, תיאור זה של הרשב”ם המתאר את אחד העיקרים היסודיים של חג הסוכות: ההפנמה שבוודאי אם ישנה חקלאות ישנה פעילות אנושית אלא שהאם אנו מרגישים ברמ”ח אברינו שההשגחה האלוהית היא המרכז והיא  שנותנת את החכמה ואת הכוח לאדם ליצור. ולכן בשיא החגיגה החקלאית אנו יוצאים מהתענוג הצרכני הביתי , ויוצאים אנו לסוכה של ארבע דפנות עם סכך.

האם אנו בתקופה קשה זו של ההוויה אנושית תקופה של אחרי מגפת הקורונה  ומלחמה באירופא ומלחמה קשה של צהל  מול  עמקל  וישמעאל  העזתי לבנוני עירקי תמיני  איראני  פרסי; אשר גבתה עד עכשיו  מיליוני אנשים נפשות ברחבי העולם ואלפים  בארצינו  במלחמה  בתוכם  חתני  אוריאל  כהן  זל י,כולים להתפטר כאשתקד ולדרוש על חג הסוכות ועל השמחה בחג כאילו כלום?? .בוודאי כדברי משה רבינו החתום במידת נצח מחויבים לקיים את הפסוק זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור. וזו מצוה וזו חובה. וחובה זו כמידת משה שאמרה הינה נצחית!.    אנו בכבשי רחמנא לא נכנסים. אבל חובתנו לומר מה שחכמינו אומרים האם האדם מרוב רצון לקדם את פיתוח עולמו של הקבה יכול להביא להריסתו? הייצור התעשייתי הענק שלא תמיד שומר על ייצור נקי מזוהמת האוויר בוודאי הינו דוגמא של הריסת העולם הטבעי. השפע הזמין במדינות העשירות מביא לצריכה מופרזת בלי רסן ההורסת את האיזון החברתי והאיזון האקולוגי. אנו רואים גם את גידול בעיות הנפשיות והתאבדויות בעולם המערבי. האם זה לא נובע מבעיה נלווית לייצור המופרז ולצריכה בלי גבולות והיא ליצירת הבדלי מעמדות רחבי הקיף. הבדלים אלו מציינים מיעוט עשירים בעולם יחסית לרוב עניים בהרבה מדינות. בוודאי שאנו בעד פיתוח העסקי הטכנולוגי היצרני והצרכני, אלא חייבת להיות מידתיות וחלוקת העושר והייצור העולמי באופן יותר הגון. אנו לא מיתממים לעולם יהיו עיניים ועשירים זה גם תלוי ביכולת האדם עצמו וביוזמתו. והחכמים כבדו את מידת העושר כמו שעל נביא להיות גם עשיר. ואנו רואים גם שתנאים כיבדו עשירים. אחא שעושר זה צריך להיות מכון לפיתוח האמצעים שישמרו על טבע העולם וגם יפתחו חברה עם צדק. זהו אולי סגולת ישראל לשלב בן מידת הדין למידת הרחמים. בין המידה הטבעית של האדם להצליח ובין המידה של הדאגה האמתית לזולת. ואגב בראש ובראשונה הצטיינו במידה זו תלמידי חכמים! וגם חייבים לקחת  בחשבון את  כל ההרס שתהליכים  כגון  אוסלו התנתקות  ומדיניות  הכלה לאויבים  הובילו אותנו להרס  ה7 לאטקטובר  כנל  מלחמת  יום  הכיפורים ממחוייבים  מנהיגינו  וכולנו לתת דין  וחשבון  על  כך ובוודאי  להוכיר  לאחר  מיכך  את  התעשתות  ראש  המנשלה  המנשלה  וצהל  ובעיקר  מסירות  הנפש  של  מדת  הגבורה של  אושפיזין  יצחק  אבינו  הנטועה  בכל  חיילי  צהל ובכל ישראלי

לכן בחג הסוכות כשהחקלאי הישראלי או נאמר התעשיין היום או איש העסקים ירגיש הרגשת סיפוק בכספו וזהבו, יחשוב איך עכשיו להיטיב עם החברה הישראלית והעולמית. וכל אחד לפי כישורו. המגפה הזו שאנומעברנו בה  מכריחה את האדם לחשבון נפש נוקב. האם הצריכה המופרזת היא גרמה ליצור הוירוס? אולי נדע פעם. האם נבין את מקומנו שלמרות כל הקידום האדם והעולם שבריריים לחלוטין. האם נבין שאנו מוגבלים וישנה השגחה אישית ולאומית? הלוואי והלוואי שכולנו נבין.

לכן התורה מבקשת  מהאדם לשמוח בסוכה רעועה לשמוח עם הטבע עם מה שיש ולא רק עם המיליונים שיש בבנק או בהישגים המדעיים והאינטלקטואליים שבוודאי חשובים הם מאוד.

הפרי צדיק האדמור מלובלין :  מאמר א סוכות :’למען ידעו והיינו שיכנס הדעת בלב הדורות .והיינו כמו שמצינו ביעקב כשנקרא שמו ישראל על שם כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל .והיינו שמקודם היה עליו פחד מעשיו ושרו ..אחר כתיב ועשיו הלך לדרכו  שלא היה עליו שום קטרוג אז כתיב ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית  שיעקב אבינו נשלם באמת מכל וכל ונשאר הקדושה אצלו בקביעות כבית ..ולמקנהו היינו לבניו ולזרעו שנקראו צאן קדשים  כמו שמצינו במדרש ..שהיה ליעקב אבינו עה   שישים רבוא עדרים  ומספר ס רבוא היינו מספר שרשי נפשות ישראל שהיה מכוון נגדם  ומשום הכי נקרא מקנהו  עשה סוכות שעל כל פנים יזכו להגנה בצלא דמהמינותא והיינו מהימנותא  שלימתא היינו הגנה מהיצר הרע .וכמו שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם ואיתא (רעיה מהימנא פנחס רנה עב) ולא בצל סכת הדיוט דאנין על גופא משמשא אלא צל לאגנא על נשמתא .וזה שנאמר מזרם ומטר והיינו קליפות. וישעי ביום הכיפורים והיינו מכל החטאים דכתיב ונשא השעיר את כל עונותם ונדרש השעיר זה עשיו עונותם עונות תם .אחרי זה צריך סוכה להגנא על נמשתא שיצרו של אדם מתגבר עליו כל יום   . עשה סוכות  שעל כל פנים יזכו להגנה  בצלא דמהימנותא והיינו ההגנה מיצר הרע .. והיינו הקליפות . .ולישרי לב שמחה שזוכה ליישר הלב ולהוריק  הרע מלב כסיל  גם כן זהו בשמחה. וזה מדת הדעת מדתו של יעקב שיכנס בלב כי בסוכות הושבתי הגנה מיצר הרע. ולכן נקרא זמן שמחתנו.. והיינו שיתגלה  מדת מלכותו  ישבו בסוכות כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל.. שיש להם לישראל נייחא ממלחמת יצר הרע ושמחים עם השם יתברך.. ‘

.מאמר  ג סוכות  פרי צדיק.

‘.. כמו שאמר הזוהר הקדוש ( בראשית כו) שבסוכות זוכין גם כן לאגנא על נשמתין כמו שאמר ברעיה מהימנא פנחס  כמו בשבת שהוא יומא דנשמתין ולאו יומא דגופא ..ומשאמרו סוכה ב כל שבעת ימים צא מדירת קבע … לצאת מדירת קבע בעולם הזה והיינו להיות כשבת שהוא יומא דנשמתין ולאו יומא דגופא כלל .. וזה דירה להשם יתברך וכמו שנאמר ואיזה מקום מנוחתי . וכן בסוכות אמרה תורה כל שבעה ימים צא מדירת קבע היינו דעולם הזה נקרא אושפיזא בגמרא וכשאדם יודע שהוא דירת עראי אזי הוא נעשה דירה לשכינה וזה שנאמר למען ידעו דורותיכים שזה נוהג לדורות אף לאחר שיבטל ויחרב בית המקדש והמשכן שהם דירה לשכינה יושאר הסוכה

.מאמר א…’והיינו ההגנה מיצר הרע וכמו שנאמר וסוכה תהיה לצל יומם . צל לאגנא על נשמתא .. והיינו על הקליפות . והיינו מכל החטאים דכתיב ונשא השעיר את כל עונותם . ונדרש השעיר זה עשיו עונותם עונות תם אחרי זה צריך סוכה לאגנא על נשמתא.. .כל מאן דאיהו משרשא  וגזעא קדישא דישראל ישבו בסוכות שיש, להם נייחא ממלחמת היצר הרע…לישרי לב שמחה ונקרא החג זמן שמחתינו’ .

דברי הרב כמובן דורשים לימוד מעמיק. נאמר רק שהרב מציין לנו את החשיבות של האדם להבנת היותו הצינור להשראת השכינה בעולם. ולכן האדם צריך להבין את תפקידו הענקי ומאידך את ההבנה שהקבה הוא מנהיג את העולם ואז  ההבנה  שיש  עדיין  מלחמה  מולת כוחות  עשיו  והיצר  הרע  שעדיין  לא  נוצחו ועדיין  יש  צורך  בהגנת  הסוכה  מהם.  לכן הבנת תפקיד הישראלי להצליח את ההיסטוריה של הרצון האלוהי. הדעת שבסוכות הינה  הרצון להפנים ולבצע מציאותית את תפקידינו הישראלי המהותי שהוא להכניס את כל החומריות העשוית אל כל תרבויות אנוש בתוך קדושת ההיסטוריה הישראלית שהיא חיבור הרוחני והגשמי חיבור המדיניות והתורה וזאת  מטרה לאה פשוטה  גם במישור  האישי  והלאומי  אנושי ועדיין  אפשרית  לכן  שמחה עם  התורה  בסוכה  בירושלים . הצלחה של הקמת ממלכה שהיא בעצם בדרגת סוכה הפעילה בכל האמצעים אבל המכירה את היותה עבד האל ותןת  השגחתו  שהוא הוא המשגיח על הכל זו ענוהת. זהו ניצחון יצר הרע  המצוין על ידי עשיו הרוצה לנתק בן העולם והמוסר. הסוכה בעצם הינה ניצחון ההשקפה הישראלית תורנית ממלכתית אשר המוסר הינו נר לרגלי מדינת העברים. העברי המעביר דרך הסוכה את האנושות מקיבעון מחשבתי לחידוש החשיבה ולהכניס בה את ממד המוסר שהוא סוד הנצח הישראלי.  ויציאת האדם מפינתו החומרית והמפנקת במשך שבוע מצהירה על זה. השהייה בסוכה היא בעצם ההגנה מיצר הרע.  היצר הזה החשוב כל כך לקידום העולם אבל יכול גם להרוס את האדם משפחתו וחברתו. רואים אנו בדברי הרב את הממד האוניברסלי  והאישי גם של חג הסוכות. אנו מזמינים את כל האנושות להיות אתנו בערך של הסוכה. להבין את חשיבות הפשטות והטבע והתמיכה החברתית. ולכן הרב אומר.

‘..מפני שעתה הוא זמן הבירור חיות ניצוצות הקדושה של כל האומות שדבר טוב שבהם נקלט בהקדושה . לא גלו ישראל בין האמות אלא שיתוספו עליהם גרים. היינו שיהיו נקלטים הניצוצות שלהם ויכנעו לקדושה. וישב עשיו לדרכו שעירה ויעקב נסע סוכותה וזהו הטעם שמקריבים שבעים פרים בחג לבררם להקדושה. מאמר י מוצאי יום כיפור.’

חג הסוכות מסמל את התפקיד המורכב והגדול של ישראל : להוות דוגמא של חיים מדיניים משוכללים בכל התחומים ובכל זאת שמחים עם הטבע האלוהי של העולם. חיים של פיתוח העולם מתוך ההבנה של ההשגחה האלוהית אשר משגיחה דרך ההתנהגות המוסרית על כל האנושות. חיים שאפשר לשמוח מדבר קטן למרות הרצון לפתח את העולם וליהנות מכולו. ולכן כל הגויים באים לחוג את חג הסוכות לראות את פלא המדינה העברית היודעת למרות היותה מעצמה להיות קשורה לבורא ולהתנהגות המוסרית ולהיות מרכז המאיר את העולם דווקא מתוך החומר העולמי. זו השמחה החסרה לעולם למרות התקדמותו. העולם משתכלל בשמחה וזה אפשרי אך ורק דרך דגם המדינה המייצגת את השגחת האל דרך מדינה של מעצמה עם מוסר חברתי. מדינה למרות היותה מעצמה היא משרתת את האנושות ומקדמת אותה. ישראל העמל בענווה לקדם את העניין האלוהי העצמי לכל האנושות זו סוכה.

מרן הרב קוק : אגרות הראיה ג נח. פרשת אמור.: חג הסכת:’… בימי החג הקדוש, החג התוכני באופיו להטביע את ‘אור ישראל בטבע החיים’ בטבע הנפש בטבע העולם בטבע היש בטבע ההוויה. בפסח חגגנו את חירותנו הראנו לדעת שהננו בני חורין משוחררים גם מההגבלות של חוקי הטבע המקשרים בעבותות את האישים  ואת העמים . ותולדתנו נתייסדה מיסוד האור העליון. מלשד חיי עולמים הזולף בחסדי אבות ממקור הברכה . מיסוד עולם שהוא קודם ונעלה מכל הגבלה וחוקיות מוטבעה . אבל החיים החומריים וגם הנפשיים וביחוד האנושיות והעולם כולו יסודותיו ומערוכותיו תוצאותיו וסדריו  .כולם בחוג הטבע הם מוגבלים ואיך זה יושפעו מדולגי עולמים ממחוללי מעל . המגביהים את מעופם מעל כל משטר וחוק טבע .בחפצם האישי והלאומי בשאיפותיהם הזמניות.והנצחיות ובאים אנו בחג,האסיף בירח האתנים במועד הגבורות .גבורות הגשמים ועוז הרוח הכבדת האכף של הטבע הסתוי. ואנו מתקרבים אל הטבע יושבים בסוכה נאחזים  באגודת נטעים רעננים שמחים בשמחת המים הטבעית..חודרים אנו גם בטבעיותה של האנושיות  בהכרח החומרמות..בצורך שבעים האומות . ועל כן אנו מטבעים את ‘הוד הקודש שמעל  לכל טבע  את חינו והדרו בתוך עומק הטבע ‘בתוך הלב הבשרי בתוך הגויה החמרנית הגדולה בתוך הטבע הגס הארצי. בתוך הארץ המקולקלת האדמה אשר אררה ד במעמקי החושך אנו מאירים באבוקת אורינו..והננו ששים ושמחים בגאון ד בעוד,אשר החושך הוא כל כך עב ומגושם… והעולמים נושעים  והנשמות הולכות ומשתלמות הולכות ומתמלאות  מפגימותיהין ואנו מלאים עוז וחדוה מפעולתינו שאנו פועלים עם אל  ובת קול עתידה להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת כל מי שפעל  עם אל יבוא ויטול שכרו

ויושבים אנו בסוכות זכר לאותן הסוכות של הדור הפלאי דור הדורות דור המדבר אשר קיפל בעוזו ובכלליותו את כל הדורות… ‘והטביע בקרב כולן את הלמעלה מהטבעיות… ובאים אנו בחג האסיף… ואנו מתקרבים אל הטבע..’

 בחג הסוכות אנו חוזרים לאחר כיפור שהיינו כמלאכים, חוזרים אנו לעיקר הטבע הארץ ישראלי עם הסכך הישראלי הטבעי ועם ארבעת מיניו הגדלים בערבי נחל של ארצנו ומכאן אנו בטבעיות  דווקא מזמינים את כל האנושות אלה המוכנים לשמוע אל הסוכה. ומתפללים עבור כל שבעים האומות בפרי החג. וכדברי מרן הרב קוק ‘מטבעים את הוד הקודש שממעל לכל טבע בתוך הטבע הגס הארצי…’  זהו חתימת כל החגים ומהותם חגיגת החזרה של ישראל בטבע העולמי והעלאתו לגובהי מרומים עם כלים ארציים של מדינת ישראל של כלכלה וצבא ורק כך תורתנו תשפיע על כל האנושות!

 פרשת אמור פסוקים לט מ פרק כג.’אך בחמישה עשר יום לחודש באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג ד’… ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר …ושמחתם לפני ד’ אלה-יכם שבעת ימים’

מרן הרב קוק:  עץ הדר ד ה : ‘היחש הגדול של כל המצות כולם אל ארץ ישראל מביא אותנו אל הדעה האמיתית שנשמה הפנימית של כל המצות כולן אפילו של אותן שאינן תלויות בארץ היא תלויה גם היא באמת בארץ; ומאוירה המחיה נשמות ממנה יונקות מרחוק כפי היכולת לצורך העמדת חיותם גם בחול.המצות שנוכל לחשבן לאמצעיות בין שתי המערכות  המצות התלויות בארץ ושאינן תלויות בארץ הן מצות שהן חובת הגוף מצד עצמן  אבל הן קשורות  לארץ ישראל  בתכנן הגלוי .באלה המצות מתרכזים  שני הכוחות , הכח של המצות  התלויות בארץ  והכח של מצות שהן חובת הגוף.המצוה המצויינה שכח הארץ  היא ניכר  בה הרבה במצות הגוף היא מצות ארבע מינים…

 חג הסוכות בכללו היא כל כך מחובר לקדושת הארץ ושמחת פירותיה עד שלמדו חז”ל שצריך לעבר את השנה כדי שיהיה החג באסיפת הפירות כדאמירן בספרא  באספכם את תבואת השדה  עבר את השנה שתעשה באסיפת הפירות יכול באסיפת כל הפירות תלמוד לומר באספך מגרנך ומיקבך מגרנך ולא כל גרנך מיקבך ולא כל יקבך  יכול מקצתם תלמוד לומר באספכם  את תבואת הארץ  כיצד , השתדל לעבר את השנה  שתעשה את החג  באסיפת רוב הפירות….קדושת הארץ שהיא הבסיס  לרוב המצות ותוכן הקדושה  היא מושכת  עמה את כולם ,  וכמה מרגשת היא האומה את היחש הכפול של קדושת הארץ וקדושת הגוף התלוי במצווה חביבה זו וישראל מרגישים במצווה חביבה זו ( לולב)  וישראל אף על פי  שאינם נביאים בני נביאים הם  ומרגישים הם מקדושת נשמתם פנימה את האורות הגדולים  המתלהבים יחד במצוה חביבה זו הכוללת קדושת הארץ( באספכם את תבואת הארץ)וקדושת הגוף (ולקחתם לכם) ועושים אותה בשמחה ובהידור גדוח ביחוד זה החלק מהמצוה הבא ראשון בתורה פרי עץ הדר שיחדתו התורה ביחוד של חשיבות משאר מינים שאינו בא עימם באגודה ודאמרינן בברייתא…שהוא החלק היותר כולל את כולם וכולם מאירים בו כלב הכולל את כללות כוחות  החיים של הגוף..וברעיא מהימנא.’אתרוג מלכות דומה ללבא’..מצוה ד,דא אתרוג (זוהר חדש,כי תשא נד,ב) המעורר את הרעיון על יקרת ערך כללותו הנפלאה.’  המרכאות תוספות של כותב המאמר..’

מצוות ארבעת המינים היא חיוב של מצוה של חובת הגוף, החייבת בכל מקום; ומצוה התלויה בארץ הואיל והיא קשורה לתבואת הארץ. ולטבע הקדוש של ארץ ישראל.מצוות ענקית זו המאגדת את המצות התלויות בגוף העושה והמצות התלויות אך ורק בעשיה בטרץ ישראל.מצוה זו של ניצוח היצר הרע לאחר התשובה העולמית בראש השנה והתשובה הפרטית ביום כיפור  מביאה את עשיית המצוה של הגוף הישראלי הפרטי ומרוממת אותו  לבמתי ארץ של קדושת המצוה התלויה בגובהה הרוחני של ארץ ישראל אשר היא ממידת מלכות של יישום פרקטית של כל המידות.בעצם מצוות הלולב,מכריחה את  העברי לחזור לעבריותו ולהפנים שגם המצוות הגופנית פרטית שלו כמו הלולב או כל מצוה פרטית אחרת יכולה למצוא את מהותה את כוונתה רק בארץ ישראל. .לכן כל המצות גם הקשורות לגוף קשורים בעצם רק לארץ וכל מצוה שלא קשורה בכוונתה להחזרת השכינה לציון הינה כמצות אנשים מלומדה ולא מתאחדת עם כלל ישראל שזה אפשרי רק בארץ ישראל.לכן לפני עשיית מצווה אומרים לשם יחוד קודשא בריך הוא . בשםכל ישראל. וכל ישראל לא נמצא בקהילות המפוזרות תחת ערכי  האומות של עבודה  שהיא זרה לישראל.זה לולב וזו מצוות סוכה של חתימת כל חגי השנה מפסח ועד  שמיני עצרת  והכללתם דרך קדושת הטבע הישראלי בכל יום מימי חג,הסוכות.זה שמחת התורה ולא רק,קבלתה בכפייה.זוהי  השמחה האמיתית של הצלחת הייעוד ההיסטורי של ישראל של הכנסת הקדושה בכל הטבע הגדמי והבאת כל האומות דרך שבעה המידות של שבעת הרועים של סוכות להבין מה,זה קדושה בחיי הטבע הכלכלה והפוליטיקה. ומכאן זכות דורנו היושב בארצו שיכול לאחר שנות אלפיים של פיזור להעלות את כל ערכי האומות שנלקטו בגלויות להכניסם דרך תורת זהב הארץ ההיא לקדושה.ולאחד את כל המידות של כל האושפיזין דרך ההגנה העיקרית של הקבה על כל ישראלי ועל היסטורית ישראל וקיום תורתו. הגנה מהיצר הרע של כל פיסולת הערכים הנגרמת מהעשייה השכלית והפיזית לקידום המדינה העברית.הגנה של רוחניות ישראל ולאנרק של הגוף כי היצר הרע יכול להידמות גם לתלמיד חכם וגם להיות בתוך בית המדרש כדברי הרבי מקוצק הובא עי הרב עמיטל. לכן סוכות היא לימוד התורה של הזהות העברית לימוד של תורה שבעל פה למטרה כללית של הכנסת הקדושה בכל מרחבי ההוויה האנושית העולמית כמובן דרך תיקון המדינה הישראלית שתהיה היא דוגמת ממלכת כהנים וגוי קדוש. ואז כל העמים כנאמר בסוכות יבואו לחוג את החג,הסוכות בירושלים ויושפעו מתורת ישראל הכללית המכניסה את הקדושה בחברה המדינית.

 מועד טוב –