ענף הבנייה בישראל עובר שינוי משמעותי בהרכב כוח העבודה שלו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אולם לאחר ההתאוששות שנרשמה בשנתיים האחרונות, נתונים חדשים מצביעים על ירידה מחודשת בתעסוקה ועל סימנים להתמתנות בפעילות הענף. כך עולה מסקירה שמפרסם היום (שני) אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הבוחנת את מגמות התעסוקה בענף עד הרבעון השלישי של שנת 2026.
על פי הסקירה, עם פרוץ המלחמה והטלת ההגבלות על כניסת עובדים פלסטינים לישראל, צנח מספר המועסקים בענף הבנייה לכ-235 אלף ברבעון האחרון של 2023, ירידה של כ-124 אלף עובדים בתוך זמן קצר. מדובר ברמת תעסוקה הדומה לזו שנרשמה בענף כעשור קודם לכן.
בהמשך נרשמה התאוששות משמעותית, ובסוף שנת 2025 הגיע מספר המועסקים בענף לשיא של כ-387 אלף עובדים, רמה הגבוהה בכ-8% מזו שנרשמה ערב המלחמה. ההתאוששות התבססה הן על גידול במספר העובדים הזרים והן על עלייה ניכרת בתעסוקת עובדים ישראלים, ובפרט ערבים ישראלים.
אלא שבמחצית הראשונה של 2026 התהפכה המגמה. מספר המועסקים בענף ירד לכ-352 אלף עובדים, ירידה של כ-35 אלף איש, המהווה כ-9% בהשוואה לסוף 2025. הירידה נבעה בעיקר מצמצום בתעסוקת העובדים המקומיים, שמספרם ירד מכ-284 אלף בסוף 2025 לכ-235 אלף במחצית הראשונה של השנה, ירידה של כ-17%.
ברבעון השלישי נרשמה התאוששות חלקית, ובחודש ספטמבר הגיע מספר המועסקים הישראלים בענף לכ-264 אלף. עם זאת, מדובר עדיין בכ-20 אלף עובדים פחות מהשיא שנרשם בסוף השנה שעברה.
אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא השינוי הדרמטי בהרכב כוח העבודה בענף. ערב המלחמה, ברבעון השלישי של 2023, הועסקו בענף כ-109 אלף עובדים פלסטינים, שהיוו כ-31% מכלל המועסקים. ברבעון האחרון של אותה שנה צנח מספרם לכ-6,000 בלבד, ירידה של כ-94%.
מאז נרשמה התאוששות מוגבלת במספרם, בעיקר בעקבות חזרה חלקית של עובדים בתחומי יהודה ושומרון. ברבעון השני של 2026 עמד מספר העובדים הפלסטינים בענף על כ-21 אלף בלבד, שהיוו כ-6% מכלל המועסקים.
במקביל, מספר העובדים הזרים בענף זינק מכ-30 אלף ערב המלחמה לכ-89 אלף ברבעון השני של 2026, תוספת של כ-59 אלף עובדים. חלקם של העובדים הזרים מכלל המועסקים בענף עלה מכ-9% לכ-26%.
הגידול התאפשר בעקבות החלטות הממשלה להרחיב משמעותית את מכסות העובדים הזרים, במטרה להתמודד עם המחסור שנוצר לאחר הפסקת כניסתם של העובדים הפלסטינים.
גם בקרב העובדים הערבים אזרחי ישראל נרשם שינוי משמעותי. חלקם מכלל המועסקים בענף עלה מכ-26% ערב המלחמה לכ-37% בסוף 2025, אך ירד ל-32% ברבעון השני של 2026.
במשרד האוצר מצביעים על כך שהירידה בתעסוקה אינה נובעת בהכרח רק משינויים בהיצע העובדים, אלא עשויה לשקף גם האטה בפעילות בענף הבנייה.
לפי הסקירה, במהלך 2026 נרשמו ירידות בהתחלות הבנייה ובגמר הבנייה, לצד ירידות במחירי הדיור והצטברות מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו.
באוצר מציינים כי על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה הוכפל מאז שנת 2022. לכך מצטרפות אינדיקציות לקשיים תזרימיים בקרב חלק מהקבלנים ולעלייה בסיכון בענף, בין היתר בשל פרויקטים שבהם קצב הבנייה מהיר מקצב מכירת הדירות.
נתונים אלו עשויים להעיד על ירידה בביקוש לעובדים, גם בשעה שמספר העובדים הזרים המועסקים בענף ממשיך לגדול.
**האזהרה של האוצר: לבחון מחדש את הגדלת מספר העובדים הזרים**
לנוכח הנתונים, באגף הכלכלן הראשי מעלים סימני שאלה באשר להמשך המדיניות הממשלתית להרחבת העסקת עובדים זרים בענף הבנייה.
בסקירה מציינים כי למרות הגידול במספר העובדים הזרים, היקף התעסוקה המקומית עדיין נמוך משמעותית מהשיא שנרשם בסוף 2025. עוד עולה כי העובדים הזרים מועסקים בממוצע כ-48 שעות בשבוע, לעומת כ-37 שעות בקרב עובדים ישראלים וכ-41 שעות בקרב עובדים פלסטינים.
פער זה עשוי להביא לתפוקה גבוהה יותר לעובד זר, אולם למרות זאת, סך שעות העבודה בענף נותר נמוך בהשוואה לסוף שנת 2025.
בסיכום הסקירה מדגישים באוצר כי יש לבחון מחדש את המדיניות הקיימת של הגדלת מספר העובדים הזרים בענף, תוך התחשבות בהשלכות האפשריות על תעסוקת העובדים המקומיים.
המשמעות היא שלצד הצורך להתמודד עם המחסור בעובדים שנוצר בעקבות המלחמה, במשרד האוצר מזהים כעת סיכון נוסף: המשך הגדלת היצע העובדים הזרים דווקא בתקופה שבה הביקוש לעבודה בענף עשוי להיחלש, באופן שעלול לפגוע בהזדמנויות התעסוקה של עובדים ישראלים.







